טוני רובינס היום השלישי: כסף

 

טוני רובינס. מקור התמונה: ויקיפדיה

לאחר שעסק ביום הראשון, בין השאר, בנושא של אופן הפעולה שלנו וביום השני בנושא של Identity. הגיע רובינס לנושא הקשור באופן הדוק לנושא המרכזי של בלוג זה: כלכלת המשפחה. כמובן, שלפי תפיסתו יש קשר בין הנושאים הללו.

כך למשל, שינוי והגדלת הזהות (Identity) ושינוי הסיפור (Story) האישי הם מפתח לכל פריצת דרך.

 

הגישה לכלכלת המשפחה

 

הגישה לכלכלת המשפחה היא גישה אימונית ולא גישה ייעוצית. אין ניתוחים כלכליים. אין התיחסות למאזן הכנסות והוצאות. יש התייחסות למימוש פוטנציאל להרוויח כסף והרבה. ההנחה היא שאם נרחיב את הזהות שלנו, יהיה לנו סיפור מתאים יותר ומספיק אנרגיה נוכל לעשות את זה.

היא בהחלט מושפעת מהסיפור (Story) האישי של רובינס. 

המיקוד הוא בעצמאיים, על אף שהוא אומר שאותם עקרונות פועלים גם עבור שכירים. השכיר צריך להתייחס לעסק כאילו הוא העסק שלו.

 

הסיפור האישי של טוני רובינס

 

אימו הייתה מכורה לסמים ולאלכהול והתעללה בו. היא גם החליפה בעלים רבים. 

בהיבט הכלכלי הם חיו בעוני. בקושי היה כסף לאוכל. טוני הנער החליט שהוא יצא ממעגל העוני ובגיל 17 הקים את העסק שלו. העסק הזה קיים כבר 45 שנים.  כפי שאתם מבינים, היום הוא גם מצליח מאוד.

 

מפתח להצלחה לפי אורחים מיליארדרים

 

זוג נשוי של אורחים מיליארדרים הציג את ההיסטוריה התעסוקתית שלהם. גם היום לכל אחד מהם יש את העסק שלו ושניהם חושבים, שארבעת ילדיהם חשובים להם מספיק בשביל לא לוותר על להקדיש להם לא מעט זמן.

האישה ניסתה ללא הצלחה לעבוד כאשת מכירות. אחרי שנים ארוכות ללא הצלחות היה לה רעיון בהקשר של פריט לבוש לנשים. היא להכה עם הרעיון עם מעט מאוד כסף שהיה לה וללא תמיכה כספית ממקורות אחרים. הצליחה בגדול והייתה המיליארדרית הראשונה.

הבעל היה ראפר. ראפר חריג משום שהיה לבן עור. הצליח כראפר ואז משום מקום החליט להקים חברת תעופה.  

שניהם היו מחויבים באופן מלא לעסק ופעלו בדפוסים יוצאי דופן. 

האישה שמה לב ששמים את המוצר שלה במקום לא אטרקטיבי בחנות ועמדה לידו וניסתה למכור אותו, ללא תיאום והסכמה של בעלי החנות. 

הבעל נכנס לתחום התעופה ביחד עם חבר, כששניהם ללא נסיון בתחום, ושניהם ללא הרבה כסף. כשלא נתנו לו להציג את החברה בכנס במלון בלאס וגאס אליו הגיע, בתמימותו, בלי תיאום מראש. שם לב שהאורחים אוכלים מאפינס בהפסקה. למחרת קנה מראש את כל המאפינס. האורחים כעסו שהם יכולים לקבל רק קפה. אחד האורחים דיבר איתו על זה. הוא אמר לו שהוא יכול לתת לו כמה מאפינס שירצה. בשיח שנוצר ביניהם התברר שאותו אורח הוא איש מעורה היטב בעסקי התעופה והוא עזר לו לקדם את העסק.

עבודה וכסף

 

העיקרון המרכזי שרובינס מציג הוא לתת ערך (Value) ללקוחות ולא לנסות להרוויח יותר כסף. התמקדות רק בהגדלת הרווח פוגעת בסופו של דבר בעסק.

כמובן שאם נותנים ערך ללקוחות זה במקרים רבים מתבטא גם בתמורה כספית. 

מדובר לא רק בערך אלא בערך מוסף (Added Value) בהשוואה לאחרים. זהו עיקרון שהנחה גם את זוג האורחים המיליארדרים.

ההמלצות העיקריות שלו:

 

1. Proximity is Power 

לא להיצמד רק לאנשים שמכירים. לחפש בעקביות  אנשים חדשים שניתן לשתף איתם פעולה או למכור להם. לחפש בעקביות סביבות חדשות.

2. לא להיצמד רק למה שעשינו בעבר.

תחומים חדשים. גירויים חדשים. אנשים חדשים. הם מפתח לצמיחה. 

לדעתו 80% זה Mind set ורק 20% זה כישורים. 

Mind set בהקשר זה הוא היכולת ליזום ולהתקדם לדברים חדשים. זהו Mind set של מנהיג.

3. לא לנסות לסטות מהדרך שלנו על מנת לרצות לקוח.

 

4. ליצור משהו שמבדל אתכם מהמתחרים.

זוג המיליארדרים שהוזכרו לעיל, כמו גם טוני רובינס, הם דוגמאות לכך. 

 

5. Who is my Ideal creator?

מענה מדויק לשאלה הזו ומציאת האדם המתאים לכך הם המפתח להתפתחות עסק. 

 רובינס מביא כדוגמה את zappos. זוהי חברה שהגתה את הרעיון להזמין נעלי נשים באמצעות האינטרנט. נשים הן לקוח אידיאלי לעסק מסוג זה, משום שיש להן יותר עניין מאשר לגברים בנעליים.

6. בין שני צירים: מה שרוצים ומה שמפחדים ממנו.

 צריך למצוא איזון לא משתק המאפשר להרחיב את הזהות העסקית או המקצועית שלנו למרות הפחדים.

 

7. אי אפשר להימנע גם מכישלונות

כישלון אינו סיבה לחזרה אחורה. הוא דבר שצריך ללמוד ממנו על מנת להתמודד טוב יותר בעתיד.

שוב לדוגמה של zappos. בהתחלה כישלון. המפתח להצלחה היה הוספת האפשרות למדוד את הנעליים ולהחזיר אותן ללא כל תשלום, אם לא מעוניינים בהן אחרי מדידה.

 

8. מה ההשקעה הכי טובה שלך?

רובינס חושב שההשקעה הטובה ביותר שלו הייתה ההשקעה בצמיחה (Growing) שלו.

נקודות המבט שלי

 

 ערך וערך מוסף

העיקרון המרכזי שרובינס מציג הוא עיקרון, שקל לי להזדהות איתו, משום שגם אני פעלתי לאורך הקריירה שלי על פי אותו עיקרון. לתת ערך (Value) ללקוחות ולא לנסות להרוויח יותר כסף. 

פחד מול שאיפות

הרבה פעמים הפחד הוביל אותי יותר מאשר הרצונות שלי: פחדתי להיות מובטל ולכן לא עזבתי מקום עבודה יציב. פחדתי שלא יהיה לי מספיק כסף לפרנס את ילדיי ולכן בתקופות רעות שלי כעצמאי הייתי מוכן לקחת כמעט כל עבודה: גם עבודות משעממות ולא מפתחות. גם עבודות עם תמורה כספית נמוכה. 

המציאות לא הותירה לי ברירה אלא להתגבר על הפחדים וללכת קדימה.

 

להמציא את עצמי מחדש

לא נצמדתי רק למה שעשיתי בעבר. 

התחלתי כסטודנט לפסיכולוגיה שרוצה להיות פסיכולוג. 

מצאתי את עצמי כמומחה לתוכנת מחשבים.

נכנסתי לעומק לנושא של מערכת הפעלה של מחשבי   Mainframe של IBM.

אחרי יותר מחמש עשרה שנים בתחום זה למדתי גם מערכות הפעלה אחרות. הרחבתי את הידע והנסיון שלי גם לתשתיות תוכנה נוספות.

הפכתי מעובד למנהל ורכשתי כלים וניסיון גם בתחום זה.

כשהפכתי לעצמאי מצאתי את עצמי בסביבת מערכת הפעלה ותשתיות חומרה שמעולם לא עבדתי בהן. 

אחרי זה מצאתי את עצמי כ-Creator of my Life כהגדרתו של רובינס, כלומר נכנסתי כל הזמן לנושאים ותחומים חדשים במחשוב ובטכנולוגיית המידע.

בגיל מתקדם מצאתי את עצמי עם פחות עבודה במחשבים. פרצתי בנוסף לתחומים נוספים: יועץ לכלכלת המשפחה, מורה לברידג', מומחה ומרצה בניהול סיכונים ובנוסף לכך גם בלוגר וגם מרצה. 

גם היום בגיל 70 אני חושב על תחומי עבודה ונושאי עבודה חדשים בתחומים קיימים. אין בי כבר את הפחד שיחסר לי כסף לצרכים הבסיסיים שלי. 

בעקבות תהליך הגירושין מאשתי ב-33 השנים האחרונות, נחשפתי לצורך ביועצים לכלכלת המשפחה בתהליכי פרידה וגירושין.

לאחר שעשיתי כמה דברים כאלה בהקשר האישי שלי ושל אשתי, אני מתכוון להיכנס לתחום הזה ולסייע גם לאחרים.