יום שישי, 24 במרץ 2023

למי צלצלו הפעמונים? - רשמים מכנס מחלקת המחקר של "פעמונים"



השבוע השתתפתי בפעם הראשונה בכנס של מחלקת המחקר של ארגון "פעמונים"

 "פעמונים" הוא ארגון ללא מטרות רווח ש"פועל למציאות בה משפחות מנהלות את כלכלת הבית באופן נבון ואחראי". 

המודל הכלכלי של הארגון מבוסס באופן חלקי על תרומות. 

הארגון קיים עשרים שנים והרחיב את פעילותו מליווי כלכלי של משפחות לתחומים נוספים כמו: הרצאות, סדנאות ושיתופי פעולה עם ארגונים אחרים. 

בכנס הוצג דוח שנתי של מחלקת המחקר של פעמונים לחוסן כלכלי של משקי בית בישראל לשנת 2023.


הדוח מציג ציונים בשישה מדדים על פי סקר שנערך בקרב 1,080 משיבים גילאי 21 ומעלה. 780 ענו באינטרנט ו-300 טלפונית במטרה ליצירת מדגם מייצג באוכלוסיות שהאינטרנט פחות נגיש להן.

מדד פעמונים מבוסס על מענה לשש שאלות. המדד מראה על ירידה בהשוואה לשנת 2022.

נתונים שפעמונים מדגישים בשנת 2023:


1.  44% לא בטוחים ביכולתם לנהל בהצלחה את ענייניהם הכלכליים.

2. 36% יקרסו או יתקשו מאוד להתמודד בעצמם במקרה של זעזוע בהוצאות

3. 41% יוכלו לשרוד פחות מ-3 חודשים במקרה של איבוד הכנסות המפרנס העיקרי.

4. ל-20 אחוז יש אוברדרפט כל הזמן. 45% נמצאים באוברדרפט לפחות פעם בשנה.

5. 22% נאלצים לוותר על תרופות ומזון בגלל מצבם הכלכלי.

6. 21% לא חוסכים באופן אקטיבי.


הערות שלי לממצאים

1. לא מפתיע. שימוש בכלי אימוני הנקרא "מעגלי החיים" ביעוצים כלכליים שלי ושל אחרים מראה כי שאחוז גבוה מהפונים ליעוץ כלכלי חושבים שאינם מנהלים באופן סביר את ענייניהם הכלכליים.

2-3. גם ממצאים שנמצאו בעבר על ידי סקרים של מכון מדגם וכלכליסט ולסקר של ה-Joint מראים כי אחוז גבוה מהנשאלים מתקשה לעמוד בהוצאה חד פעמית לא צפויה.

4. לא מפתיע.

5. ממצא מזעזע. 

6. הכוונה היא שאין חיסכון יזום בנוסף לחיסכון של פנסיה חובה.
כמובן שיש מתאם חיובי בין הימנעות מחיסכון יזום לבין חוסר יכולת לעמוד בזעזועים וזמן קצר שבו שורדים במקרה שהמפרנס העיקרי מאבד הכנסות.

היות שאנחנו רק בתחילתה של שנת 2023 אני מעריך שהמצב לקראת סוף השנה יהיה חמור יותר.

קראו למשל: דעה: כלכלת ישראל - ספינה ללא קברניט


מה עוד נכלל בדוח פעמונים?


1. בדיקה של אורינות פיננסית


בהקשר זה נשאלו השאלות נשאלות בסקרים של ה-OECD וגם בסקר חלוץ של בנק ישראל.

לפירוט קראו דוח מקוצר של מחלקת המחקר של פעמונים.

קישור: דוח מקוצר של פעמונים 



הערה ביחס לעתיד


אנחנו רק בתחילתה של שנת 2023.  

יש מספר גורמים המצביעים על הסתברות גבוהה להרעה במצב הכלכלי בעולם ובארץ. התוצאה עלולה להיות ירידה בחוסן הכלכלי של משפחות.


בארץ


1. האיומים הכלכליים סביבי ההפיכה המשטרית.


2. היעדר ממשלה המטפלת באופן מקצועי ולא פוליטי בהתנהלות הכלכלית. 


3. אינפלציה ועליית שער הריבית


4. חקיקה המעודדת גברים חרדים להימנע מעבודה.


בעולם


1. אינפלציה ועליית שער הריבית

2. קריסה של בנקים

בדרך כלל בנקים שהיחס בין ההלואות בין החסכונות גבוה, כלומר: יותר הלוואות מחסכונות. בתנאי האינפלציה גדל הסיכון שחלק מהלווים לא יוכלו לעמוד בהחזר ההלוואות. החוסכים מאבדים בהם אמון ומושכים כספים.

עד כה קרסו שלושה בנקים. ביניהם בנק גדול אחד Credit Swiss. יש סימני אזהרה גם גבי בנקים נוספים.

3. מלחמת רוסיה - אוקראינה.







יום שבת, 18 במרץ 2023

קריסת בנקים - מדוע? מדוע עכשיו?

 


החודש (מרץ 2023) קרסו שני בנקים לא גדולים בארצות הברית (SVB (Silicon Valley Bank ו-Signature Bank

 

באופן טבעי בישראל שמו לב בעיקר ל-SVB .SVB הוא בנק המתמחה במתן הלוואות ל-Startups במגזר ההייטק. 

הייטק הוא ענף חשוב בכלכלה הישראלית. נהוג לכנות אותו בשם הקטר של הכלכלה הישראלית

חברות Startup זקוקות למימון. עובר זמן רב, שבו יש הוצאות ואין הכנסות או אין מספיק הכנסות, עד שמגיעים לשלב שבו מרוויחים, אם בכלל מגיעים לשלב הזה.

לא מעט חברות Startup ישראליות לקחו הלוואות מהבנק הזה.  


מדוע קורסים בנקים?


איום גדול על יציבותם של בנקים הוא תיק אשראי לא טוב

המשמעות של מושג זה היא לקוחות שלקחו אשראי (הלוואות, אוברדרפט, תשלומים נדחים בכרטיסי אשראי וכיו"ב) אינם יכולים לעמוד בהחזר האשראי. 

תמיד יש לקוחות כאלה. השאלה היא בכמה לקוחות מדובר ובאילו סכומים מדובר? 

כשמדובר בסכומים משמעותיים לבנק יש בעיה. 


מתי הסיכון גדול יותר?

 

 הסיכון גדול יותר כאשר יותר נוטלי אשראי לוקחים יותר אשראי שקשה להם לעמוד בהחזר החודשי שלו.

כך למשל, בתקופה שבה יש הרבה פיטורים מעבודה גדל אחוז הלקוחות שמתקשים להחזיר את ההלוואות שלקחו. 

ירידה במחירי דירות עלולה אף היא ליצור קושי בהחזר משכנתאות והלוואות. 
אנחנו זוכרים את זה ממשבר הסאבפריים בשנת 2008.

אינפלציה היא גורם נוסף לקושי בהחזר אשראי. כהאינפלציה עולה בדרך כלל גם הריבית עולה. התוצאה היא תשלומים חודשיים גבוהים יותר להחזר האשראי.לא תמיד ההכנסות גדלות בהתאם.

מקרה ספציפי הוא סטגפלציה. שילוב של אינפלציה והאטה כלכלית. בתקופה כזו גדלה ההסתברות לפיטורים.

אין ספק, שהעולם נמצא בתקופה של אינפלציה ועליית ריביות. יש כאלה שיגידו שאנחנו בדרך לסטגפלציה. 

זו לא סתם עלייה, אלא עלייה משמעותית אחרי תקופה ארוכה ללא אינפלציה. 

יש כאלה שלא ניהלו נכון את הסיכונים והניחו שמה שהיה הוא שיהיה, כלומר: אינפלציה נמוכה תישאר עד תום החזר ההלוואה או המשכנתא.

כמובן, שהקושי בהחזר אשראי מתחיל אצל אלה שלא ניהלו נכון את הסיכונים שלהם בזמן שלקחו את האשראי.

 

ההתנהגות בזמן משבר

 

הבעיה במשבר היא שיש גם השפעות פסיכולוגיות. יש לקוחות שמאבדים את הביטחון בבנק או במלווה אחר. בדיוק כמו שיש כאלה, שהפחד מדריך אותם למשוך את ההשקעות שלהם בשוק ההון דווק בזמן ירידות שערים. 

משיכת כספים מבנק בגלל אובדן הביטחון היא זו המביאה לקריסה גם במקרים שמבחינה כלכלית ניתן להתמודד עם ההפסדים.


שלוש הערות חשובות


1. המערכת הממשלתית בארצות הברית למדה מהניסיון של משבר הסאבפריים. 

הממשל האמריקאי הגיב מהר ופתר חלק מהבעיות.


2. בנק נוסף ששמו עולה בהקשר של קשיים הוא Credit Swiss.

בניגוד לשני הבנקים שקרסו, מדובר בבנק גדול. זהו אחד  משני הבנקים הגדולים בשוויץ, שיש לו נוכחות גם בהרבה ארצות אחרות.
סביר להניח שלאינפלציה יש חלק בקשיים שלו. בנק בסדר גודל כזה לא קורס כל כך מהר.

3. כשמדברים על השלכות ההפיכה המשטרית בישראל, אם תתרחש, אז מה שעלול לקרות להייטק הישראלי, שכבר הזוכר בפוסט זה בהקשר של SVB, הוא אובדן הביטחון או אובדן האמון של משקיעים זרים בו. 

במקרה כזה הדרך לחזרה של המשק הישראלי למצב שהיה הרבה שנים אחורה עלולה להיות יותר קצרה ממה שחושבים.

 

 


יום שלישי, 7 במרץ 2023

החסמים המהותיים להשתלבות מלאה של המגזר הערבי בכלכלת מדינת ישראל

 


בפוסט קודם תיארתי את הסמינר לחינוך פיננסי עם דגש על החברה הערבית שערך בנק ישראל בשבוע שעבר. 

המגזר הערבי אינו מקשה אחת, בדומה למה שכתבתי על המגזר החרדי. 

אין דומים כפרים ערביים לערים כמו נצרת. אין דומה אוכלוסייה בדואית לאוכלוסייה ערבית אחרת.


קיפוח החברה הערבית


החברה הערבית מקופחת באספקטים כלכליים רבים:

1. פחות שירותים

כך למשל, יש פחות סניפי בנקים ופחות שירותים רפואיים. 

המשמעות היא שמי שנזקק לשירותים הללו, עשוי להידרש לעבור מרחק גדול על מנת להגיע למקום בו ניתן השירות.

2. פחות תשתיות

כך למשל, אין שירותי תחבורה באיכות טובה מספיק, מה שמחייב נסיעה במכוניות פרטיות.

3. פחות שירותים פיננסיים בעלות גבוהה יותר

כך למשל, הריבית על הלוואות ומשכנתאת גבוהה יותר מאשר בסקטורים אחרים.

4. פחות שירותים רפואיים

אינני בטוח שחלק מהקיפוח הזה נובע מכך שהפריפריה מקופחת בהיבט זה וחלק גדול מהאוכלוסייה הערבית מתגורר בפריפריה.

5. פחות תקציבים לחינוך

כתוצאה מכך אין תקציב לתוכניות העשרה.

 

אבל, אליבא דאנשים המשתייכים לחברה הערבית, וישבו איתי בשולחן העגול בחלק השני של הסמינר (כפי שציינתי בפוסט הקודם חלקם פרופסורים וגם האחרים הם אנשים בעלי רקורד מכובד של עשייה והבנה של החברה בה הם חיים) לא הדברים האלה הם החסמים המהותיים.  בפסקאות הבאות אציג את החסמים המהותיים, לדעתם.


החסם הראשון: שפה


על פי החוק, השפה הרשמית בישראל היא עברית. ערבית היא שפה בעלת מעמד מיוחד.

למרות זאת, באתרי אינטרנט רשמיים רבים אין דפים בערבית המכילים את אותו חומר הקיים בעברית. גם פרסומים אחרים, לאוו דווקא אינטרנטיים, זמינים פחות, אם בכלל, בערבית.

בחלק מהמקרים ראיונות למקומות עבודה ובחינות לצורך קבלה למקומות עבודה אינם זמינים בערבית.

היות שבבתי הספר של החברה הערבית בישראל שפת הלימוד הראשונה היא ערבית והשנייה היא אנגלית ידיעת עברית מוגבלת. 

זה מציב את הנערים והבוגרים מהחברה הערבית בעמדת נחיתות בתחומים רבים, למשל בקבלה לעבודה ובהתקדמות בעבודה.

גם בקבלה ללימודים במסגרות שונות, שאינן מאפשרות להם להיבחן בערבית.

 

ידיעת שפות

חוסר ידיעת השפה העיקרית מקשה על מציאת עבודה. התופעה הזו מוכרת אצל מהגרים בגיל מבוגר (בארץ: עולים מאתיופיה ומחבר העמים) ומוכרת בקהילות חסידיות קיצוניות בניו יורק. במו אוזניי שמעתי בזום, צעיר יהודי שיצא מקהילה קיצונית כזו וחי בניו יורק מתלונן על כך שאינו יכול למצוא עבודה כי אינו יודע אנגלית.

לעומת זאת, ידיעת שפות בכלל, ואנגלית בפרט,היא יתרון. 

ראיתי באתיופיה צעירים דוברי אנגלית באוכלוסייה שאינה דוברת אנגלית. היכולת שלהם לתקשר עם תיירים הייתה שווה כסף. 

אפרופו אנגלית, חלק מהצעירים הערבים בישראל יודעים אנגלית טוב יותר מאשר עברית.

ידיעת השפה האנגלית היא יתרון גם עבורם.

כמובן שאלה שיודעים היטב גם אנגלית וגם עברית נמצאים במצב טוב יותר.


החסם השני: תרבות


תרבות שונה מקשה על השתלבות בעבודה. 

אנחנו מכירים את זה מהנשים החרדיות. אנחנו מכירים את זה מעולי אתיופיה.

דיור

בתרבות של חלק גדול מהאזרחים הערבים בישראל אב המשפחה צריך לקנות דירה לכל אחד מילדיו. בכפרים זה עשוי להיות לבנות במקום לקנות. 
מזכיר קהילות חרדיות. 
 
אחת התוצאות היא שבמקום לנצל שנת שבתון (מרצים ומורים) להשתלמות משתמשים בכסף לטובת דיור לילדים.

העלייה הגדולה במחירי הדירות הופכת את זה למשימה כמעט בלתי אפשרית לחלק מהאנשים בחברה הערבית בישראל.

לא פלא שיש חריגות בנייה. אגב, גם בשכונות חרדיות יש חריגות בנייה. 

"שופוני"

זהו מושג בערבית, שהוזכר על ידי אחד הערבים שישב איתי בשולחן העגול.

המשמעות המילולית היא "תראו אותי".

המשמעות הכלכלית חברתית היא להראות לקהילה שמצבי הכלכלי טוב.

באופן אישי, אני לא אוהב שאנשים עשירים או לפחות מבוססים מאוד המראים את זה, למשל: קונים ג'יפ כדי לסוע לקניות בסופרמרקט

הסיפור של "שופוני" בחברה הערבית בישראל שונה: גם מי שאין לו מספיק כסף מתנהג כאילו יש לו כדי שלא יראו שאין לו. 

היבט אחד של זה הוא שיש אנשים שמסתירים מצוקה כלכלית.

זה בדיוק מה שסיפרה בכנס לוסי אהריש על אבא שלה. אחרי הרבה שנות עבודה כעצמאי שבהן לא חסך לפנסיה נקלע למצב כלכלי לא טוב כשעבודתו הופסקה בגיל קרוב לגיל היציאה לפנסיה. הוא הסתיר את זה מאחרים.

תרבות שונה מרוב האחרים שעובדים איתך

חסן אבו שעלי איש הייטק צעיר ומבטיח, סיפר כיצד הרגיש שונה מאנשי הייטק אחרים בחברה בישראל שבה עבד. הוא דיבר על תרבות שונה, למשל: על תפילות שלו כמוסלמי. 

ביחד עם חבר ערבי חסן, יליד ערערה, ייסד חברת הייטק במגזר הערבי, שבה עובדים אנשים כמוהו.

עבודת נשים

בתרבות הערבית המסורתית, והיום יותר בכפרים מאשר בערים, נשים לא עבדו.

זוהי תמונת ראי הפוכה לחברה החרדית בישראל, בה במקרים רבים נשים הן העובדות והגברים אינם עובדים. 

אחוז הנשים הערביות העובדות הוא קטן. 

יש התקדמות בנושא הזה ובהדרגה יש יותר עבודה של נשים ערביות.


החסם השלישי: חוסר אמון במערכת


רבים מהמרצים בכנס וכמה מהמשתתפים בשולחןה עגול ביחד איתי טענו שזהו החסם הגדול ביותר. 

לחלק גדול המאוכלוסייה הערבית אין אמון במערכת. 

זה גורם להרבה תופעות שליליות. 

כך למשל, במקום להפקיד כסף בבנק הם משאירים אותו בבית, מתחת למזון או במקום מסתור אחר. אין ספק שמבחינה כלכלית זו טעות.

דוגמה נוספת: הם עובדים יותר במזומן ופחות עם כרטיסי אשראי.



 


יום חמישי, 2 במרץ 2023

סמינר חינוך פיננסי לקידום אורינות פיננסית עם דגש על המגזר הערבי

 


אתמול (2.1.23) השתתפתי בסמינר חינוך פיננסי של בנק ישראל. הסמינר היה עם דגש על המגזר הערבי והיה מיועד לאנשי מקצוע בתחום הפיננסי. 

נגיד בנק ישראל, פרופ' ירון דיבר בתחילת הסמינר של יום כמעט מלא. 

ח"כ מנסור עבאס היה ח"כ היחיד השתתף בסמינר והוכיח שוב שהוא אדם רציני. גם ראש עיריית אום אל פחם השתתף. 

הסמינר כלל חלק ראשון של הרצאות וחלק שני של שולחנות עגולים. 

בשולחן העגול בו השתתפתי היו שני פרופסורים ערבים ועוד אנשים רציניים מהמגזר הערבי בצד שני אנשים מבנק ישראל וכמה אנשי מקצוע יהודים. 

אני באתי בעיקר ללמוד. אינני מכיר את ההתנהלות הפיננסית במגזר הערבי.

יש לי היכרות עם מגזרים חלשים אחרים מבחינה כלכלית בישראל: חרדים (במיוחד יוצאים בשאלה מהעולם החרדי), אזרחים ותיקים (במיוחד ניצולי שואה או כפי שמכנים אותם היום שורדי שואה) ויוצאי אתיופיה

ההיכרות שלי מבוססת על קריאה, שיחות עם אנשים מהמגזרים הללו ועל מפגשים עם אנשים מקבוצות אוכלוסייה אלה במסגרת התנדבות שלי. 

 

הסמינר נערך כצעד ביוזמה של בנק ישראל, שמעוניין לשפר את  האוריינות הפיננסית בישראל בשיתוף פעולה עם גורמים ממשלתיים וגורמים נוספים.

בכנס הוצגו תוצאות של סקר Pilot בנושא חינוך פיננסי שערך בנק ישראל.

הסקר נעשה במתכונת דומה לסקר הדו-שנתי של ארגון ה-OECD. 

הסקר האחרון שנעשה בישראל במתכונת כזו נעשה בשנת 2012.

כמעט בכל תחום, שבחן הסקר, האוכלוסייה הערבית בישראל חלשה יותר מאוכלוסיות אחרות. 

כמובן, שלאי-מיצוי היכולות הכלכליות של החברה הערבית יש מחיר למגזר הערבי ויש מחיר לכלכלה הישראלית.

בסקר נמדדה אורינות פיננסית באמצעות שלושה רכיבים: ידע (הבנה של ניהול סיכונים,הבנת מושגי יסוד), התנהגות (תשלום חשבונות בזמן, חיסכון פפעיל, הימנעות מהלוואות בגירעון שוטף) וגישה (העדפת זמן ארוך או העדפת זמן קצר).

נמדדו גם הכלה פיננסית ובריאות פיננסית.

  

מגבלות הסקר

 

אני עדיין זוכר את מה שנאמר על סקר בבחירות לנשיאות ארצות הברית בתקופה שטלפון קווי היה מוצר פחות שכיח (ולא בגלל שהיה טלפון חכם. אף לא אחד הכיר עדיין מושג זה).

נבחר זה שקיבל פחות קולות בסקר. 
הסיבה: מדגם מוטה. דפוסי ההדפסה של בעלי טלפון היו שונים מדפוסי ההצבעה של חסרי טלפון.

הסקר הוא סקר אינטרנטי שנעשה בשפה העברית. הוא בהכרח מוטה. 

במיוחד במגזרים החלשים שבהם לחלק מהאוכלוסיה אין גישה לאינטרנט וידיעת העברית שלחלק מהמשתייכים אליהם מוגבלת. 

כמו במקרה של הטלפונים בסקר בבחירות לנשיאות ארצות הברית גם כאן החלשים יותר מבחינה כלכלית יענו פחות מהחזקים יותר משום שלחלשים אין גישה לאינטרנט וידיעת העברית שלהם מוגבלת, אם היא בכלל קיימת. 

סביר להניח שבמגזר הערבי וכנראה גם במגזר החרדי, אוכלוסיית המדגם מוטית כלפי מעלה מבחינה כלכלית. 

בגלל ההטיות אני מתייחס בעיקר למגמות ולא לנתונים קונקרטיים על פי תוצאות המדגם. 

 

בפוסט הבא אתייחס לשלושת החסמים המהותיים להשתלבות כלכלית מלאה של המגזר הערבי,





תחזית כלכלית לשנת 2025: מה שהיה בשנת 2024 במדינת ישראל הוא שיהיה רק יותר גרוע

  הכותרת של התחזית הכלכלית שלי לשנת 2024 הייתה:  ת חזית כלכלית לשנת 2024: שנה קשה עם תקווה לעתיד .  לצערי, החלק הראשון של התחזית (שנה קשה) ה...