לפני יותר מעשר שנים השתתפתי בייעוץ של חברת Gartner לגוף בנקאי במדינה אחרת.
הגוף היה בבעלות משותפת של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי באותה מדינה.
אותו גוף בנקאי ניהל מערכות ממוחשבות של פרטים על אשראי, שלקחו אנשים פרטיים ו/או חברות.
המערכת הראשונה מטפלת ברשימה שחורה (Black List). ברשימה זו נכללים אנשים, שלא החזירו תשלומי הלוואות. כל אחד יכול לבצע שאילתות במערכת ולאתר אנשים שלא מחזירים את חובם.
ההיגיון ברור: רוצים להזהיר את מי ששוקל להלוות להם כסף, שיש סיכון, שלא יחזירו לו את ההלוואה, כפי שלא החזירו למישהו אחר בפעם קודמת.
המערכת השנייה מעניינת יותר. היא מטפלת ברשימה לבנה (White List). זו רשימה של ההלוואות והאשראי, שלקחו אנשים וחברות שמחזירים את חובם.
מי שמחזיר את ההלוואות זכאי לפרטיות, שהחוק שלל ממי שלא החזיר אותן.
אבטחת מידע והרשאות גישה היה אחד הנושאים המרכזיים בייעוץ. כמובן שמי שלקח את ההלוואה, רשאי לראות את מצב ההלוואות שלו. הוא יכול לדעת כמה הוא חייב ואת פריסת התשלומים. הוא יכול להשתמש במידע על מנת לתכנן הלוואות שייקח בעתיד.
הסיבה העיקרית לזה שאני מספר את הסיפור, היא שבאותה מדינה, גם הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, היו זכאים לדעת את גובה ההלוואות, שלקחה משפחה ואת פריסת התשלומים. הם לא היו זכאים לדעת מי הלווה את הכסף.
מדוע היה כל כך חשוב לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי לדעת את זה (הם השקיעו סכומי כסף גבוהים בבניית ובתפעול המערכת)?
הם חשבו שלקיחת הלוואות או אשראי אחר בסכומים גבוהים, מהווה סיכון למלווה חדש, גם במקרים בהם הלווה מחזיר את הכסף במועד באופן עקבי.
אותו גוף בנקאי ניהל מערכות ממוחשבות של פרטים על אשראי, שלקחו אנשים פרטיים ו/או חברות.
המערכת הראשונה מטפלת ברשימה שחורה (Black List). ברשימה זו נכללים אנשים, שלא החזירו תשלומי הלוואות. כל אחד יכול לבצע שאילתות במערכת ולאתר אנשים שלא מחזירים את חובם.
ההיגיון ברור: רוצים להזהיר את מי ששוקל להלוות להם כסף, שיש סיכון, שלא יחזירו לו את ההלוואה, כפי שלא החזירו למישהו אחר בפעם קודמת.
המערכת השנייה מעניינת יותר. היא מטפלת ברשימה לבנה (White List). זו רשימה של ההלוואות והאשראי, שלקחו אנשים וחברות שמחזירים את חובם.
מי שמחזיר את ההלוואות זכאי לפרטיות, שהחוק שלל ממי שלא החזיר אותן.
אבטחת מידע והרשאות גישה היה אחד הנושאים המרכזיים בייעוץ. כמובן שמי שלקח את ההלוואה, רשאי לראות את מצב ההלוואות שלו. הוא יכול לדעת כמה הוא חייב ואת פריסת התשלומים. הוא יכול להשתמש במידע על מנת לתכנן הלוואות שייקח בעתיד.
הסיבה העיקרית לזה שאני מספר את הסיפור, היא שבאותה מדינה, גם הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, היו זכאים לדעת את גובה ההלוואות, שלקחה משפחה ואת פריסת התשלומים. הם לא היו זכאים לדעת מי הלווה את הכסף.
מדוע היה כל כך חשוב לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי לדעת את זה (הם השקיעו סכומי כסף גבוהים בבניית ובתפעול המערכת)?
הם חשבו שלקיחת הלוואות או אשראי אחר בסכומים גבוהים, מהווה סיכון למלווה חדש, גם במקרים בהם הלווה מחזיר את הכסף במועד באופן עקבי.
מה הבעיה עם הלוואות?
הלוואות זה דבר נחמד. פשוט, מקבלים כסף שאפשר לעשות איתו מה שרוצים: קניות בחנויות, נסיעות לחו"ל, קניית דירות, מכוניות, חופשות וכיו"ב.
יש רק בעיה קטנה אחת: צריך להחזיר אותן. לרוב גם צריך להחזיר סכום גדול יותר מהסכום שלקחתם.
כשאינכם יכולים להחזיר אותן, כולם מפסידים. המפסידים העיקריים זה אתם הלווים.
זה בדיוק מה שהדאיג את הבנקים וחברות כרטיסי האשראי בסעיף הקודם בפוסט זה.
זה שאתם מצליחים היום להחזיר אותן, אינו מבטיח שתוכלו להחזיר אותן בעוד שנה או בעוד שנתיים, שלא לדבר על משכנתה ל-10 שנים או עשרים שנים.
אנחנו חיים בעולם לא יציב. מבחינת תעסוקה הרבה פחות יציב מהעולם של לפני דור או שניים.
היום מעטים האנשים שבמשך כל שנות עבודתם עד גיל הפנסיה יוכלו לעבוד במקום עבודה אחד. לפני דור או שניים זו הייתה הנורמה.
פוטרתם? בלא מעט מקרים תהיה תקופה עם הכנסה נמוכה יותר (אם בכלל).
פוטרתם בגיל מבוגר? התקופה ללא הכנסה או עם הכנסה נמוכה עלולה להיות ארוכה.
מצאתם סוף כל סוף עבודה לאחר הפיטורים? ייתכן ששכרכם יהיה נמוך מכפי שהיה לפני פיטוריכם.
לאחר הפיטורים ייתכן שתתקשו להחזיר את ההלוואות.
בשנת 2008 היה משבר כלכלי גם בישראל. הסיבה: משבר הסאבפריים בארה"ב. המצב הכלכלי בישראל עלול להשתנות לרעה. הסיבה לכך עלולה להיות משבר בארה"ב, באירופה, בסין או במדינות אחרות.
בכלכלה הגלובלית זה יכול להשפיע על היכולת שלכם להחזיר הלוואה שלקחתם.
מה עושים עם כספי ההלוואות?
היות שאנחנו חלק מתרבות הצריכה. הלווים משתמשים בלא-מעט מקרים בכסף לרכישת מוצרים או שירותים ולא לחיסכון.
יש רק בעיה קטנה אחת: צריך להחזיר אותן. לרוב גם צריך להחזיר סכום גדול יותר מהסכום שלקחתם.
כשאינכם יכולים להחזיר אותן, כולם מפסידים. המפסידים העיקריים זה אתם הלווים.
זה בדיוק מה שהדאיג את הבנקים וחברות כרטיסי האשראי בסעיף הקודם בפוסט זה.
זה שאתם מצליחים היום להחזיר אותן, אינו מבטיח שתוכלו להחזיר אותן בעוד שנה או בעוד שנתיים, שלא לדבר על משכנתה ל-10 שנים או עשרים שנים.
אנחנו חיים בעולם לא יציב. מבחינת תעסוקה הרבה פחות יציב מהעולם של לפני דור או שניים.
היום מעטים האנשים שבמשך כל שנות עבודתם עד גיל הפנסיה יוכלו לעבוד במקום עבודה אחד. לפני דור או שניים זו הייתה הנורמה.
פוטרתם? בלא מעט מקרים תהיה תקופה עם הכנסה נמוכה יותר (אם בכלל).
פוטרתם בגיל מבוגר? התקופה ללא הכנסה או עם הכנסה נמוכה עלולה להיות ארוכה.
מצאתם סוף כל סוף עבודה לאחר הפיטורים? ייתכן ששכרכם יהיה נמוך מכפי שהיה לפני פיטוריכם.
לאחר הפיטורים ייתכן שתתקשו להחזיר את ההלוואות.
בשנת 2008 היה משבר כלכלי גם בישראל. הסיבה: משבר הסאבפריים בארה"ב. המצב הכלכלי בישראל עלול להשתנות לרעה. הסיבה לכך עלולה להיות משבר בארה"ב, באירופה, בסין או במדינות אחרות.
בכלכלה הגלובלית זה יכול להשפיע על היכולת שלכם להחזיר הלוואה שלקחתם.
מה עושים עם כספי ההלוואות?
היות שאנחנו חלק מתרבות הצריכה. הלווים משתמשים בלא-מעט מקרים בכסף לרכישת מוצרים או שירותים ולא לחיסכון.
מה הבעיה עם הלוואות בתנאים טובים?
לפיתוי להשתמש בכספי ההלוואה לצריכה ולקלות של קבלת אשראי (הלוואה, עסקה מתמשכת בכרטיס אשראי, אוברדרפט וכיו"ב) מתווסף עוד פיתוי: ההלוואה בתנאים נוחים ולכן משתלמת.
התוצאה: לוקחים הלוואות לא משום שצריכים אותן, אלא משום שחבל לא לקחת אותן בתנאים טובים.
כך למשל, עובדי מדינה, שוטרים ואנשי צבא קבע זכאים להלוואות בתנאים טובים בגלל השתייכותם לקבוצת עובדים גדולה.
במסגרת עבודתי בייעוץ בכלכלת המשפחה ראיתי כמה מקרים קיצוניים של אנשים כאלה שלקחו יותר מדי הלוואות.
ראיתי אנשי צבא קבע, ששכרם טוב ומקום עבודתם יציב, אבל לקחו יותר מדי הלוואות. ארגון חבר מממן להם ייעוץ בכלכלת המשפחה והעמידה לרשותם הלוואה נוספת בתנאים טובים על מנת להיחלץ ממצבם. במקרים הקיצוניים היא גם נתנה תלושי מזון להם ולבני משפחתם.
ראיתי שוטרים, שאינם מסוגלים להחזיר את ההלוואות הרבות שלקחו. גם במקרה זה התנאי לקבלת מענקים והלוואות, על פי שיקול דעתה של קצינת רווחה, היה השתתפות בתהליך ייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה.
במרבית המקרים של יותר מדי הלוואות, הבעיה העיקרית לא הייתה גובה ההכנסות. הבעיה הייתה ההתנהלות הכלכלית.
התוצאה: לוקחים הלוואות לא משום שצריכים אותן, אלא משום שחבל לא לקחת אותן בתנאים טובים.
כך למשל, עובדי מדינה, שוטרים ואנשי צבא קבע זכאים להלוואות בתנאים טובים בגלל השתייכותם לקבוצת עובדים גדולה.
במסגרת עבודתי בייעוץ בכלכלת המשפחה ראיתי כמה מקרים קיצוניים של אנשים כאלה שלקחו יותר מדי הלוואות.
ראיתי אנשי צבא קבע, ששכרם טוב ומקום עבודתם יציב, אבל לקחו יותר מדי הלוואות. ארגון חבר מממן להם ייעוץ בכלכלת המשפחה והעמידה לרשותם הלוואה נוספת בתנאים טובים על מנת להיחלץ ממצבם. במקרים הקיצוניים היא גם נתנה תלושי מזון להם ולבני משפחתם.
ראיתי שוטרים, שאינם מסוגלים להחזיר את ההלוואות הרבות שלקחו. גם במקרה זה התנאי לקבלת מענקים והלוואות, על פי שיקול דעתה של קצינת רווחה, היה השתתפות בתהליך ייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה.
במרבית המקרים של יותר מדי הלוואות, הבעיה העיקרית לא הייתה גובה ההכנסות. הבעיה הייתה ההתנהלות הכלכלית.
הזווית שלי
אני משתדל לקחת כמה שפחות הלוואות. אני מבין שכשרוכשים דירה או רכב ובמקרים אחרים בהם יש הוצאה גדולה, אין ברירה אלא לקחת הלוואה.
ביתר המקרים כמעט ולא לקחתי הלוואות.
היה חריג אחד. לפני שנים רבות לקחנו לפעמים הלוואות בנק יהב לעובדי מדינה (אשתי עובדת מדינה) ללא צורך כלכלי לקחת הלוואה.
הייתה לזה סיבה פשוטה: הריבית הייתה כל כך נמוכה ולא היה עדיין מס רווחי הון, שעשיתי חישוב, שאם ניקח הלוואה ונפקיד אותה בפיקדון שקלי נרוויח, ללא שום סיכון.
השורה התחתונה
רצוי למעט בלקיחת הלוואות ככל שניתן. אם כבר לוקחים הלוואות הימנעו מלקיחת הלוואות, שאולי לא תוכלו להחזיר.
ככלל אצבע הימנעו מלקיחת הלוואות שההחזר החודשי של מכלול ההלוואות הוא מעל ל-20% מההכנסה החודשית שלכם. הימנעו מלקיחת משכנתאות בסכום העולה על 50% מערך הדירה.
ביתר המקרים כמעט ולא לקחתי הלוואות.
היה חריג אחד. לפני שנים רבות לקחנו לפעמים הלוואות בנק יהב לעובדי מדינה (אשתי עובדת מדינה) ללא צורך כלכלי לקחת הלוואה.
הייתה לזה סיבה פשוטה: הריבית הייתה כל כך נמוכה ולא היה עדיין מס רווחי הון, שעשיתי חישוב, שאם ניקח הלוואה ונפקיד אותה בפיקדון שקלי נרוויח, ללא שום סיכון.
השורה התחתונה
רצוי למעט בלקיחת הלוואות ככל שניתן. אם כבר לוקחים הלוואות הימנעו מלקיחת הלוואות, שאולי לא תוכלו להחזיר.
ככלל אצבע הימנעו מלקיחת הלוואות שההחזר החודשי של מכלול ההלוואות הוא מעל ל-20% מההכנסה החודשית שלכם. הימנעו מלקיחת משכנתאות בסכום העולה על 50% מערך הדירה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה