המלצות להתנהלות כלכלית של יוצאים בשאלה מהעולם החרדי

הכללות הן בדרך כלל לא מדויקות. גם הכללות לגבי העולם החרדי. מדובר בעולם מאוד הטרוגני שבו זרמים השונים מהותית זה מזה. 

גם הכללות ביחס ליוצאים בשאלה עלולות להיות לא מדויקות בגלל אותה הטרוגניות. למרות זאת החלטתי להקדיש פוסט, מעשי ככל האפשר, המתייחס להתנהלות כלכלית של יוצאים בשאלה. 

במהלך השנתיים שאני מתנדב בה.ל.ל. ליוויתי כלכלית מספר גדול של יוצאים בשאלה. בנוסף לכך שוחחתי על התנהלות כלכלית עם יוצאים אחרים.

בעיות של יוצאים מהעולם החרדי

בפסקה זו אתמקד רק בבעיות כלכליות או בבעיות שיש להן השלכות כלכליות.

1. אין השכלה מתאימה לעולם העבודה

הלימודים של גברים מתמקדים בלימודי קודש. בלא מעט מקרים לא לומדים לימודי ליבה. בקושי לומדים חשבון או מתמטיקה. כמעט ולא לומדים אנגלית. 

ללא מתמטיקה ובמיוחד ללא אנגלית קשה להשתלב בעבודה במקצועות מבוקשים כמו הייטק. 

גם בתחומי עבודה אחרים זה עלול להיות חיסרון בעל משמעות.

נשים לומדות יותר לימודים המכינים אותן לחיים, אבל לפחות בחלק מהמסגרות מלמדים אותן מעט לימודי ליבה ובעיקר מקצועות עבודה בעולם החרדי, למשל: להיות מורות. 

העולם הוא דינמי ומשתנה, כך שהיום יש כבר נשים חרדיות גם בתחומים החורגים מהחברה החרדית, למשל: היי-טק.

2. אין התנסות באינטרנט ובדיגיטל

אינטרט ודיגיטל הם מרכיב חשוב בהתנהלות המודרנית. גם בפן התעסוקתי, גם בפן החברתי וגם בהיבטים של התנהלות יומיומית. האיסור הדתי על שימוש בהם מונע מיוצאים התנסות ושימוש בהם. היוצאים הצעירים אינם "ילידי האינטרנט" כמו בני דורם החילוניים. 

3. אין תעודות פורמליות

אין תעודות בגרות או תעודות הסמכה בעלות משמעות בעולם החילוני  שבחוץ. ללא תעודות קשה להתקבל ללימודים או לעבודות מסוימות.

4. אין תמיכה של המשפחה

חלק מהצעירים החילוניים והדתיים זוכים לתמיכה כלכלית של ההורים. הם יכולים גם להיוועץ בהורים ביחס להחלטות כלכליות והתנהלות כלכלית. 

לא מעט הורים של יוצאים בשאלה מנתקים איתם את הקשר או שומרים על קשר מינימלי. 

גם במקרים בהם נשמר קשר, לא תמיד ההורים יכולים לעזור להם כלכלית או לעזור להם בהכוונה.  

5. אין הבנה של העולם הלא-חרדי
מי שלא חווה מעולם עולם שונה, לא יכול להבין אותו. מדובר בהרבה היבטים כולל קודים תרבותיים לא-כתובים של התנהלות. 
במובן זה דומים חרדים שיצאו בשאלה למהגרים או לעולים חדשים מתרבויות לגמרי שונות מהתרבות בישראל או לחוזרים בתשובה שבמקרים רבים מתקשים להשתלב בקהילות חרדיות.

6. אין הבנה של הקשר בין עבודה וכסף
זה אינו נכון לכולם אבל זה נכון לרבים. 
מי שביצע מעבר מהיר ללא הכנה וללא היכרות עם העולם החילוני ובנוסף לכך בא מסביבה בה מרבית האנשים אינם עובדים, ובכל זאת יש להם כסף, מתקשה לראות את הקשר הזה. אף לא אחד חינך אותם לאורינות פיננסית והם לא נדרשו לנהל חשבון בנק משלהם.

מדובר בעיקר ברווקים שלמדו והתגוררו בישיבות או בנשים שחיתנו אותן בגיל צעיר (17-20) והבעל טיפל בעניינים כספיים.
אם הם באים ממשפחה בה שני ההורים אינם עובדים, זה מעצים יותר את אי-ההבנה הזו. 

גם העובדה שבחלק מהקהילות החרדיות הקיצוניות גברים העובדים לפרנסתם הם במעמד חברתי נמוך בקהילה עלולה לתרום לאי-ההבנה הזו.

כיצד מתמודדים עם הבעיות?

ההתמודדות צריכה להיות דומה להתמודדות של עולים חדשים. 
צריך להיעזר ככל שניתן באנשים המכירים היטב את העולם החדש ומוכנים לעזור.
מעבר לעזרה שמקבלים ניתן להתחיל ללמוד מהם את דפוסי ההתנהלות בעולם החדש.

העיתוי הוא חשוב מאוד: מוקדם ככל שניתן לאחר היציאה בשאלה.
לפעמים קשה לתקן טעויות שנעשו בתחילת הדרך בגלל נאיביות וחוסר היכרות עם העולם החדש.

לא מעטים מאלה שליוויתי אותם כלכלית הסתבכו כלכלית מיד אחרי  היציאה בשאלה. להלן כמה דוגמאות עקרוניות:

1. התפתו לקחת הלוואות מהבנקים בלי להבין שצריך להחזיר אותן ובלי להבין שהריבית שהוצעה להם אסטרונומית.

2. התפתו למבצעים זולים לכאורה, בלי לקרוא את החוזה עליו חתמו. 

3. נתנו צ'קים חתומים ללא שם המוטב ו/או צ'קים פתוחים ללא ציון סכום. 

הצורך להיעזר בשלב מוקדם נכון גם להיבטים רבים אחרים. לחלקם עלולות להיות גם השלכות כלכליות. 
כך למשל, צעירה שהשיאו אותה בגיל צעיר ויש לה ילדים, יצאה בשאלה ועומדת להתגרש מבעל שנשאר חרדי, חייבת להיעזר מידית על ידי עורך דין. 
אם לא תעשה זאת, זה עלול להשליך על מצבה הכלכלי לטווח ארוך. חמורה מההשלכות הכלכליות היא האפשרות של פגיעה בקשר בינה לבין ילדיה.

ליווי כלכלי בה.ל.ל

יוצא בשאלה המצטרף לה.ל.ל יכול להיעזר בצוות העובדים ובמתנדבים בתחומים שונים. זו אחת הדרכים להתמודדות עם הבעיות. 
בפגישה של מתנדבים בירושלים הוצגו תחומי הסיוע השונים. התברר שחלק מהמשתתפים לא ממש מבינים את טווח הליווי הכלכלי. 

היות שחלקם נמצאים באינטראקציות עם יוצאים באופן בו הם יכולים להציע להם להסתייע בליווי כלכלי, חשבתי שראוי לכתוב משהו על נושא זה. 
ברור לי שגם חלק מהיוצאים אינם מודעים לכך וחשוב שגם הם יבינו.

מהות ליווי כלכלי

 ליווי או ייעוץ כלכלי למשפחות או ליחידים נתפס במקרים רבים כעיסוק בשלושה נושאים עיקריים, הקשורים זה לזה:

1. מאזן הוצאות-הכנסות
בלשון עממית "יציאה מהמינוס". 
יחידים או משפחות שמוציאים יותר מההכנסות נעזרים ביועץ או במלווה על מנת לא להוציא יותר מההכנסות.

2. הלוואות
רבים בישראל לוקחים יותר מדי הלוואות. הם משתמשים גם ביותר מדי אשראי אחר. 
במסגרת הטיפול מנסים לצמצם את סכומיי ההלוואות ולהשיג הלוואות ו/או פריסת תשלומים נוחים יותר. 
למשל: החלפת הלוואות בריבית גבוהה בהלוואות בריבית נמוכה. 

3. חובות והוצאה לפועל
במקרים קיצוניים בהם לא מצליחים להחזיר הלוואות נוצרים חובות המטופלים בהוצאה לפועל.  

למעשה ליווי כלכלי כולל, בנוסף לנושאים חשובים אלה, מגוון רחב של נושאים כלכליים חשובים אחרים.
כיועץ לכלכלת המשפחה, טיפלתי בנושאים רבים כאלה. גם במסגרת הליוויים הכלכליים בה.ל.ל ובמסגרת אינטראקציה עם יוצאים נגעתי בנושאים כלכליים אחרים.
בפסקה הבאה אציג כמה מהנושאים האלה.

תחומי ייעוץ כלכלי אחרים

בפוסט זה אציג כמה מהנושאים הנוספים בהם נתקלתי במסגרת הליווי הכלכלי שלי בה.ל.ל. אמנע מציון פרטים אישיים בגלל חובת הסודיות שלי כלפי לקוחות או מלווים.

מיצוי זכויות

אחוז גבוה מתושבי ישראל אינם ממצים זכויות המגיעות להם. כמובן שגם יוצאים רבים אינם עושים זאת. 
דוגמה: יוצאת בשאלה, המגדלת לבדה ילדים ועובדת ושכרה הוא בין 1,280 ש"ח ל-11,566 ש"ח עשויה להיות זכאית למענק עבודה (מס הכנסה שלילי) של אלפי שקלים.

עצמאי ו/או שכיר?

האם כדאי לעבוד כשכיר או כעצמאי? האם כדאי לשלב בין עבודה כשכיר ועבודה כעצמאי?
אם כדאי לעבוד כעצמאי או גם כעצמאי מה צריך לעשות וכיצד להיערך לזה?

כך למשל, מי שעובד כשכיר לפי שעות במספר רב של מקומות בהיקפים משתנים יכול להניח שהמוסד לביטוח לאומי ידרוש ממנו יותר כסף ממה שהוא צריך לשלם ויטיל עליו קנסות. 
פשוט משום שהמוסד לביטוח לאומי לא מסוגל לנהל דבר כזה.

חיסכון פנסיוני

מי שזוכר את פרשת נמרודי בעיתון "מעריב" יודע שלא תמיד מעבידים משלמים את החיסכון הפנסיוני שהם חייבים לשלם על פי החוק. 
אם עושים את זה לעיתונאים, קל וחומר שיש מעבידים שעוברים על החוק ולא מפרישים לפנסיה ליוצאים בשאלה. 

בעיה שכיחה אחרת היא שהמעביד, משיקולים שלו, מחליט לאן להעביר את החיסכון הפנסיוני. 
עובד זכאי לבחור בעצמו היכן לחסוך לפנסיה. ברוב המקרים כשמעביד מחליט להיכן להעביר, ומדובר בעובד שאין מאחוריו חברה גדולה או ועד חזק, הוא ישלם דמי ניהול גבוהים בהרבה. 

תגידו שפנסיה זה הדבר האחרון שמעניין אנשים ששורדים כלכלית. 
ממש לא נכון. לפעמים יש לזה גם השלכות קצרות טווח. 
למי ששורד בקושי עלולים להיות מצבים בהם הוא נאלץ למשוך מהחיסכון הפנסיוני את כספי הפיצויים. 
חבל שלא יהיו לו פיצויים או יהיה לו סכום קטן ממה שהיה צריך להיות לו. 

צרכנות נבונה

כך למשל, יותר מפעם אחת חסכתי למלווים כ-30% עד 50% מההוצאות עבור טלפון סלולרי או אינטרנט. כל זאת תוך שמירה על אותה רמה של שירותים. 

ניהול סיכונים וביטוח 

ניהול סיכונים הוא חלק מייעוץ בכלכלת המשפחה. בהיבטים רבים שכיחה חפיפה מסוימת בין ביטוח וטיפול בסיכונים. 

קל מאוד לעשות כפל ביטוחים או לעשות ביטוחים מיותרים. קל גם לא לבטח סיכונים מהותיים, שמי שיש לו מספיק כסף צריך לשקול אותם. 
הדוגמה הקלאסית בה נתקלתי הרבה נוגעת לרווקים ללא ילדים. במסגרת קרן הפנסיה מבטחים אוטומטית גם ביטוח חיים. יורשיו של רווק לא יקבלו אגורה שחוקה מחברת הביטוח, אם חס וחלילה ילך לעולמו.
עדיף שהכסף המעביד משלם ילך לחיסכון פנסיוני ולא לכיסם של סוכני ביטוח וחברות ביטוח.

דיור 

לפעמים עולות סוגיות של שכירת דירה ואפילו קניית דירה.

השקעת כספים וחיסכון

לא כולם מוציאים יותר מההכנסות. אלה שמרוויחים יותר ממה שהם מוציאים שואלים את השאלה: מה לעשות בכסף או כיצד לחסוך אותו? 

מדובר בנושא מורכב. באופן אישי איני יועץ השקעות ולכן אני מנוע מייעוץ קונקרטי במה להשקיע.
למעט מקרה חריג אחד, בו עצת אחיתופל של יועץ השקעות בבנק, עלולה הייתה למוטט כלכלית משפחה, נמנעתי מהצעות השקעה קונקרטיות.

יש לי הרבה מה להגיד על הנושא הזה, עם כל הזהירות המתחייבת. במידת הצורך גם בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אני מלווה את המלווה באינטראקציה שלו עם מי שיש לו הרשאה לעסוק בתחום זה.

הבנת מושגי יסוד

נתקלתי גם במקרים קיצוניים בהם יוצאים אינם מבינים דברים בסיסיים, למשל: אינם מסוגלים להבין את דפי החשבון שהבנק שלהם שולח להם או אינם מסוגלים לתפעל מכשיר כספומט. 
במקרים כאלה הם מקבלים הדרכה בסיסית במסגרת  הליווי.

השורה התחתונה

יוצאים בשאלה החברים בה.ל.ל צריכים לנצל את האפשרות להיעזר בליווי הכלכלי. 
יש במסגרת הזו הרבה אנשים טובים מקצועיים ומנוסים שיכולים לעזור להם.

מלווים אישיים או מתנדבים אחרים שנתקלים בסוגיה כזו אצל יוצא מוזמנים להפנות אותו ו/או להתייעץ ביחס לשאלה האם להפנות אותו לליווי כלכלי?