כולנו שואפים לעצמאות. גם עצמאות כלכלית. בפוסט זה אעסוק בשלושה מיתוסים העלולים למנוע או להפסיק עצמאות כלכלית.
הגדרת עצמאות כלכלית
לפני שאתיחס למיתוסים, אנסה להגדיר עצמאות כלכלית בהקשר של פוסט זה.
ההקשר בפוסט זה הוא הקשר של כלכלת משפחות או יחידים.
עצמאות כלכלית הוא מצב של מי שיש לו באופן מתמשך הכנסות שאינן קטנות מההוצאות ו/או יש לו מספיק משאבים כספיים שאפשר לנצל אותם במקרה הצורך.
מיתוס 1: ההכנסות נמוכות ולכן אי אפשר להוציא פחות מההכנסות
הרבה פעמים שמעתי את הטענה הזו. בחלק גדול מהמקרים היא אינה נכונה. יש מה לעשות כדי להקטין הוצאות ו/או להגדיל במעט את ההכנסות.
הקטנת הוצאות
תשלומים קבועים לספקים
לא פעם אני שואל אנשים, שאני מלווה כלכלית והכנסותיהם נמוכות, כמה הם משלמים כל חודש לספק הטלפון הסלולרי שלהם?
ברוב המקרים אני שומע שהם מוציאים פי 2 או פי 3 ממני.
הם לא מקבלים חבילה טובה משמעותית או טובה בכלל ממה שאני מקבל.
הם לא מקבלים שירות טוב יותר.
הם פשוט בחרו ספק יקר יותר ללא שום סיבה מוצדקת.
ספק הטלפון הסלולרי זו רק דוגמה. לא פעם המצב דומה גם בתשלום עבור אינטרנט או טלוויזיה.
קניות במרכול
במקרים רבים הם משלמים בסופרמרקט יותר ממה שהם צריכים וגם יותר ממה שהם יכולים.
מה אפשר לעשות? קראו: איך לקנות במרכול?
תשלומים לבנקים
לפעמים אפשר להקטין תשלומים לבנקים. מדובר בעמלות, באוברדרפט ובריביות על הלוואות.
כרטיסי אשראי
יותר מדי כרטיסי אשראי, שעל כל אחד מהם משלמים עמלה חודשית.
פריסת תשלומים בריביות גבוהות בכלל ובכרטיסים מתגלגלים בפרט.
ביטוח
כפילויות בביטוח. ביטוחים שהם Nice to have.
מיצוי זכויות
בלא מעט מקרים הם אינם ממצים זכויות המגיעות להם, למשל: מענק עבודה.
הגדלת הכנסות
בחלק מהמקרים יותר קשה להגדיל הכנסות מאשר להקטין הוצאות.
יש כאלה העובדים ויכולים לעשות שעות נוספות.
אפשר למצוא עבודות מזדמנות נקודתיות.
אפשר למלא סקרים או להשתתף בניסויים תמרות תשלום
מיתוס 2: יש הכנסות גבוהות ו/או נכסים כלכליים ולכן לא תהיה בעיה כלכלית בעתיד
אם ההוצאות הן בלתי מבוקרות, גם הכנסות גבוהות עלולות שלא להספיק.
זו שאלה של התנהלות יותר מאשר של הכנסה. כשמאזן ההכנסות-הוצאות שלילי אפשר להיכנס בקלות למסלול של התרסקות כלכלית.
במשך השנים הרבות שאני נותן ייעוצים כלכליים למשפחות וליחידים ראיתי משפחות ויחידים עם הכנסות גבוהות שנמצאים בקשיים בגלל התנהלות לא נכונה.
ראיתי גם משפחות ויחידים שההכנסה שלהם נמוכה ומתנהלים נפלא במסגרת האפשרויות שלהם.
נכסים כלכליים צריך לנהל באופן סביר לפחות. אם זה לא נעשה, הם עלולים להתכלות מהר מהצפוי.
צריך גם מזל. לא הכל תלוי בבעל הנכסים הכלכליים. עלולים להתרחש משברים ואירועים אחרים, שיקטינו משמעותית את ערך הנכסים.
כמובן, שיש גם מקרים של עושר רב במיוחד שייקח לו כמה דורות עד שיתכלה גם במקרה שלא ינוהל באופן מיטבי.
מיתוס 3: עושר מדומה
בעוד שהמיתוס השני עוסק באנשים אמידים, שלא לומר עשירים, מיתוס זה עוסק בעשירים לכאורה: כאלה שחושבים שיש להם יותר ממה שיש להם.
בלא מעט מקרים מדובר באנשים הפורשים לגמלאות ומקבלים מענקים בסכום גבוה יחסית.
הם מתנהלים כאילו יש להם יותר ממה שיש להם באמת.
המענקים מתכלים ואחריהם גם החסכונות.
להסברים נוספים:
תכנון פרישה לגמלאות: ההיבט הכלכלי: עשירים לכאורה
הערת שוליים
מה שנכון למשפחות וליחידים נכון גם לחברות עסקיות ולמדינות.
פוסט זה נכתב ביום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל.
צריך מאוד להיזהר שלא להיתפס למיתוס השני ו/או למיתוס השלישי.
בהמשך מדיניות כלכלית של הממשלה הנוכחית, המדינה וכתוצאה מזה גם האזרחים עלולים למצוא את עצמם בתסריט לא טוב של אחד משני המיתוסים הנ"ל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה