פוסט זה בסדרת הפוסטים על ביטוח הוא אולי הפוסט החשוב ביותר בסדרה. יש לו השלכות מעשיות משמעותיות.
ניהול סיכונים מכסה מגוון רחב וגדול של מצבי אי וודאות. זה מתחיל בניהול סיכונים פשוטים של חציית כביש.
בשביל לנהל סיכון של חציית כביש לא זקוקים לתקנים לניהול סיכונים, לא זקוקים לעקרונות לניהול סיכונים ולא זקוקים לתהליך מסודר של ניהול סיכונים.
בקצה השני של הסקלה נמצא ניהול סיכונים בחברות גדולות, ארגונים גדולים או מדינות. מדובר בנושא מורכב ביותר.
להלן כמה הבהקים בהקשר לניהול סיכונים מורכב:
1. יש להתייחס למספר רב של סיכונים מסוגים שונים.
2. יש לבצע תהליך מסודר ושיטתי של ניהול סיכונים.
3. ניהול סיכונים הוא דינאמי, מתמשך ואיטרטיבי.
נדרשת הערכה תקופתית חוזרת של סיכונים וטיפול בהם. נדרשת הערכה חוזרת במקרה של התרחשות אירועים משמעותיים.
4. ניהול סיכונים אינו מנותק מניהול היבטים אחרים בארגון. הוא צריך להשתלב עם המטרות והיעדים של הארגון.
5. נדרש שיתוף של בעלי תפקידים בארגון ושל אנשים רלוונטיים מחוץ לארגון, כגון: שותפים עסקיים ולקוחות.
6. נדרשת היערכות ארגונית וקביעת בעלי תפקידים בתחום ניהול סיכונים כגון: CRO) Chief Risk Officer).
7. עשוי להידרש שימוש בטכניקות לניהול סיכונים.
8. כמעט תמיד תתקבל החלטה מודעת להשאיר סיכונים ללא טיפול.
בחלק מהמקרים זו החלטה לא לטפל כלל בסיכון ובמקרים אחרים זו החלטה לא לטפל בסיכון השיורי (Residual Risk) אחרי שטיפול לא טיפל באופן מלא בסיכון.
ניהול סיכונים מורכב עשוי לחייב שימוש בתקנים לניהול סיכונים כמו ISO 31000. הוא עשוי לחייב שימוש במתודולוגיות ובנהלים, הדרכת עובדים, הקצאת תקציב ייעודי, קביעת עדיפויות ועוד.
היכן על הרצף של ניהול סיכונים פשוט - מורכב נמצא ביטוח?
בפסקה זו, ובפסקאות הבאות, איני מתייחס לביטוח של עסקים גדולים או קטנים. אתייחס לביטוח בהקשר של משפחות או יחידים.נדמה לי שניהול סיכונים של עסקים נמצא על הרצף במקום מורכב יותר מאשר ניהול סיכונים של כלכלת המשפחה.
טענות המראות כי ביטוח של יחיד או משפחה הוא ניהול סיכונים מורכב תקפות גם לגבי ביטוח של עסקים.
מי צריך לנהל את הסיכונים הכלכליים של משפחה?
לפני שדנים בנושא זה צריך לשאול: מי אחראי על ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה?שני דברים ברורים לגמרי:
1. סוכן הביטוח אינו מנהל את הסיכונים של המשפחה או היחיד.
2. חברת הביטוח אינו מנהלת את הסיכונים של המשפחה או היחיד.
כפי שלמדנו בפוסטים קודמים, חברת הביטוח וסוכן הביטוח הם גורמים שמנסים להרוויח כסף מחלוקת הסיכונים בין המבוטחים. תפקידים אינו בחינה האם למישהו יש סיכון כלשהו?
תפקידם אינו טיפול בסיכון.
אין להם שום צורך ושום עניין בהשקעת משאבים בניהול הסיכונים של יחיד או משפחה.
יתרה מזאת, סוכני ביטוח עשויים להיות מומחים במוצרים ביטוחיים אלה ואחרים לרוב אין להם מומחיות בניהול סיכונים.
מי שכן אחראי על ניהול הסיכונים של היחיד או המשפחה הוא היחיד או המשפחה.
גם ליחיד ולמשפחה ברוב המקרים אין מומחיות בניהול סיכונים. הם צריכים להיעזר בגורם שיש לו מומחיות בתחום ניהול הסיכונים.
המישהו הזה עשוי להיות יועץ לכלכלת המשפחה. יועצים אלה לומדים משהו על ניהול סיכונים כזה במסגרת קורס יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה.
המישהו הזה יכול להיות גם מישהו שהוא מומחה לניהול סיכונים ואינו מומחה לכלכלת המשפחה. במקרה זה תפקיד המשפחה להביא בפניו את הנתונים, ההנחות והניתוחים הכלכליים הרלוונטיים.
גם את זה לא תמיד משפחה מסוגלת לבצע באופן סביר.
אנשים כמוני נותנים מענה טוב יותר לסוגיות כאלה: אני גם יועץ לכלכלת המשפחה וגם מומחה לניהול סיכונים.
במסגרת ניהול סיכונים עשויים להגיע למסקנה שבסיכון מסוים אפשר לטפל באמצעות ביטוח. הצעד הבא הוא פנייה לסוכן ביטוח שיציג מוצרים ביטוחיים המנסים לטפל בסיכון הזה וימליץ באיזה מהם לבחור.
האם בביטוח נעשה ניהול סיכונים המתאים לרמת המורכבות?
כפי שניתן לראות בתרשים בתחילת פוסט זה, רמת המורכבות של סיכונים בכלכלת המשפחה אינה נמוכה.לשם דוגמה, חישבו על הסיכון שקצבת הפנסיה לא תהיה בגובה מספיק בזמן פרישה לגמלאות בעוד כמה עשורים. ניתוח הסיכון והתמודדות איתו, אינם פשוטים כלל ועיקר.
בדיאלוג עם סוכן הביטוח, שכאמור אין זה מתפקידו לנהל סיכונים ובמקרים רבים אין לו מומחיות בתחום זה, מציג הסוכן לפני הלקוח מוצר המבטיח לו תמורה כספית מסוימת במקרה של התרחשות אירוע סיכון. הוא מציג בפניו גם את גובה הפרמיה שעליו לשלם.
ברוב המקרים הניתוח, אם בכלל ניתן לקרוא לו ניתוח, של הסיכונים הוא פשטני וברמה נמוכה מהנדרש.
מכלול סיכונים או סיכון בודד?
בניהול סיכונים, שאינו בקצה הפשוט של הסקלה בתרשים, מנסים לזהות או למפות את הסיכונים, לנתח אותם ולהעריך אותם. עשויים להיבחן גם קשרים ותלויות בין סיכונים. מההערכה נגזרת תכנית פעולה. תכנית הפעולה מתעדפת טיפול בסיכונים מסוימים על פני סיכונים אחרים ומחליטה להימנע מלטפל בסיכונים מסוימים. אפשר להשתמש בטכניקות כגון FMEACA או טכניקות פושטות יותר הפועלות על עיקרון דומה, למשל: FMEA.סיכונים בכלכלת המשפחה הם מורכבים מספיק על מנת לתעדף טיפול בסיכון מסוים על פני סיכון אחר.
סוכני הביטוח אינם עושים זאת. סוכן מציע ללקוח לבטח את עצמו כך שיקבל כסף, אם יתממש אירוע סיכון. הוא לא מתעדף את הביטוח להתמודדות עם סיכון אחד ביחס לביטוח להתמודדות עם סיכון שני.
דוגמה טובה היא לקוחות שלי בכלכלת המשפחה, שסוכן הביטוח ביטח אותם בביטוח תאונות אישיות אבל לא ביטח אותם למצב בו יזדקקו לתרופות מחוץ לסל או ניתוחים בחו"ל.
איני בא לקבוע באופן קטגורי שצריך להימנע מביטוח תאונות אישיות. כל מקרה הוא לגופו, כפי שתראו בפסקה הבאה.
אני כן אומר באופן חד וברור שצריך לתעדף ביטוח תרופות מחוץ לסל וניתוחים בחו"ל בעדיפות גבוהה יותר מאשר ביטוח תאונות אישיות.
מי שיזדקק, חס וחלילה, לכספי ביטוח תרופות מחוץ לסל או לניתוח בחו"ל, עלול להידרש לשלם סכומים שהוא ומשפחתו לא יעמדו בהם. ברוב המקרים לא זה המצב בהתרחש תאונה אישית.
מדוע ביטח הסוכן דווקא בביטוח תאונות אישיות?
על פי העיתונות הכלכלית המקוונת, הסוכנים מרוויחים יותר על ביטוח תאונות אישיות מאשר על ביטוחים אחרים.
אל תבינו אותי לא נכון: אין לי טענות כלפי סוכן הביטוח רק צריך לזכור שתפקידנו לנהל את הסיכונים שלנו וזה אינו תפקידו של הסוכן.
גובה סכום הביטוח
לפעמים יש שאלה ביחס לגובה סכום הביטוח, למשל בביטוח חיים. אפשר לשלם פרמיה קטנה ולקבל, חס וחלילה במקרה מוות, סכום קטן יחסית.אפשר לשלם פרמיה גדולה ולקבל, חס וחלילה במקרה מוות, סכום גדול יחסית.
סוכן הביטוח עשוי להשתמש בטבלאות המבוססות על כללי אצבע, כגון: גיל המבוטח, מספר וגילאי ילדיו והכנסתו החודשית. חברת הביטוח מספקת לו טבלאות האומרות מה גבוה הסכום המבוטח ומה גובה הפרמיה לתשלום.
זהו כמובן אינו ניתוח סיכונים. הוא אינו מביא בחשבון את כל המידע הרלוונטי. ברוב המקרים אין לסוכן הביטוח את כל או מרבית המידע הרלוונטי.
הוא אינו יודע האם הוריו של המבוטח הם עשירים ויתמכו במשפחתו בכל סכום נדרש, אם, חס וחלילה, ילך לעולמו בטרם עת.
אם זה המצב, אין סיכון שצריך לבטח. עדיף לחסוך את הכסף שיועד לביטוח חיים במקום לבטח.
הוא אינו יודע מה הם נכסיו הפיננסיים של המבוטח?
אם יש לו סכומי כסף גדולים במיוחד או מספר גדול של דירות, שהוא משכיר, ייתכן שאין סיכון וכדאי לחסוך כסף במקום לבטח.
בלא מעט מקרים הוא גם אינו בודק ואינו יודע, האם יש כפל ביטוחים? כלומר: המבוטח כבר ביטח את עצמו במקום אחר כנגד אותו אירוע. יש ביטוחים, שאם, חס וחלילה, יתרחש אירוע סיכון המבוטח בכפל ביטוחים יקבל את אותו סכום שהיה מקבל לו היה לו רק ביטוח אחד ללא כפל.
מי שכן יודע פרטים כאלה ופרטים אחרים הוא יועץ לכלכלת המשפחה. זה אחד הדברים שאני עושה בשלב איסוף המידע. אני לא חריג. גם יועצים אחרים לכלכלת המשפחה עושים את מה שאני עושה.
נקודתי או דינאמי
בלא מעט מקרים אין טיפול דינאמי בביטוחים. אביא מספר דוגמאות.
ביטוח אובדן כושר עבודה לאדם שאינו עובד
מדוע לקוח שלי בכלכלת המשפחה, שלא עבד, שילם כל חודש כמה מאות שקלים לביטוח אובדן כושר עבודה?
לו היה מאבד את כושר העבודה שלו ממילא לא היה מקבל אפילו אגורה שחוקה מחברת הביטוח.
איני חושד בסוכן שביטח אותו בביטוח הזה כשלא עבד. אני מניח שהוא ביטח אותו כשהלקוח עבד כעצמאי.
כשהפסיק לעבוד, אף לא אחד משניהם זכר שיש ביטוח כזה. הוראת הקבע מהחשבון המשיכה להזרים כסף לכיסם של הסוכן ושל חברת הביטוח.
ביטוח חיים
אדם צעיר ואב לילדים קטנים ביטח את עצמו בביטוח חיים. הביטוח נועד לענות על המקרה העצוב שהאיש ילך לעולמו בטרם עת ולא יהיה מי שיפרנס את ילדיו הקטנים.
חלפו 20 שנים או 25 שנים. מצבו הכלכלי אולי השתפר ויש לו נכסים כלכליים. הילדים כבר אינם ילדים. הם אולי עובדים או אולי בשלבים מתקדמים של לימודים אקדמיים ויתחילו בקרוב לעבוד.
הסיכון כבר אינו קיים או מוזער באופן משמעותי.
האם במהלך 20 או 25 השנים מישהו התאים את סכום הביטוח לשינויים?
האם מישהו שקל לבטל לגמרי את הביטוח אחרי ש"הגוזלים כבר עפו מהקן"?
בהרבה מקרים התשובה לשאלות הללו היא שלילית.
ביטוח חיים לרווקים בקרן פנסיה
רווק ללא ילדים אינו זקוק לביטוח חיים. אף אחד לא יקבל כסף מהביטוח אם ילך לעולמו מוקדם מהצפוי.
הוא מחויב בביטוח כזה אוטומטית, אם המעביד שלו מפריש לו לקרן פנסיה. הדרך להימנע מהתשלום המיותר היא באמצעות מילוי טופס שבו הוא מבקש לא לשלם ביטוח חיים ומצהיר כי הוא רווק.
הבעיה היא שאחרי שנתיים הוא מחויב באופן אוטומטי בביטוח חיים, אלא אם כן מילא שוב את אותו הטופס.
לא בכל המקרים מישהו טורח לעדכן אותו שעליו למלא שוב טופס.
בכל שלוש הדוגמאות ראינו שאין ניהול דינאמי של הסיכונים ואין התאמה של הטיפול הניתן לסיכון ברמה החדש שלו.
סיכום
ביטוח אינו ניהול סיכונים. סוכן הביטוח אינו מומחה לניהול סיכונים ותפקידו אינו לנהל את הסיכונים הכלכליים של יחיד או משפחה.מורכבות ניהול סיכונים תלויה במורכבות הסיכונים. כשיש סיכון בודד פשוט אין צורך בתקנים, טכניקות, מתודולוגיות ותהליכים.
ככל שמכלול הסיכונים יותר מורכב ניהול הסיכונים מורכב יותר.
ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה אינו פשוט. הוא ברמת מורכבות לא נמוכה.
העובדה שמשפחות או יחידים, שאינם מבינים בניהול סיכונים, מייחסים לסוכני ביטוח את התפקיד של מנהל הסיכונים (במקום לייחס אותו לעצמם) גורמת לכך שניהול הסיכונים הכלכלים של משפחות מנוהל באופן פשטני המתאים למצבים בהם יש סיכון אחד פשוט ולא באופן התואם את מידת המורכבות שלהם והצורך לנהל אותם כמכלול סיכונים.
פוסטים נוספים בסדרת הפוסטים על ביטוח
ביטוח: ממה מרוויחות חברות הביטוח
ממה עלולות חברות הביטוח להפסיד
ביטוח: הסוכנים
ביטוח: הקשר בין סוכנויות הביטוח לחברות הביטוח בישראל
כתבה מעניינת, מקצועית ומעשירה.
השבמחקמעניין היה לשלב במסגרת הכתבה גם הדגמה פשוטה של שיטה המתאימה לניהול סיכוני המשפחה.