התנהלות כלכלית במגזר החרדי במדינת ישראל: האם מתחיל שינוי?

 

סיימון קוזנץ. מקור התמונה: ויקיפדיה
זכויות יוצרים: נחלת הכלל. נוצר ב-1 בינואר 1971

פרטי ההרשאה

This work is in the public domain in the United States because it was published in the United States between 1928 and 1977, inclusive, without a copyright notice. For further explanation, see Commons:Hirtle chart as well as a detailed definition of "publication" for public art. Note that it may still be copyrighted in jurisdictions that do not apply the rule of the shorter term for US works (depending on the date of the author's death), such as Canada (50 p.m.a.), Mainland China (50 p.m.a., not Hong Kong or Macao), Germany (70 p.m.a.), Mexico (100 p.m.a.), Switzerland (70 p.m.a.), and other countries with individual treaties.

הכלכלן היהודי האמריקאי סיימון קוזנץ (1901-1985) זכה בפרס נובל לכלכלה. 

הוא אמר: "יש 4 סוגי מדינות מפותחות, נחשלות, יפן וארגנטינה" . 

הוא בעצם אמר שהכלכלות של יפן ושל ארגנטינה מתנהלות באופן שונה מכלכלות של מדינות אחרות. 

לו קוזנץ היה עדיין בחיים, יתכן שהיה מדבר על חמישה סוגים של כלכלות: כלכלת המגזר החרדי במדינת ישראל הייתה החמישית.   

אין מחסור בלי לעבוד

ראיתי כבר צעירים שגדלו במשפחות חרדיות שבהן האב לא עבד. במקום זה למד בישיבה. 

האם, שטיפלה במספר רב של ילדים, עבדה מעט ובשכר נמוך. 

בכל זאת לא היה חסר דבר בבית.  

לאחר שגדלו במקום לעבוד היו בישיבה. גם בישיבה לא היה מחסור כלכלי. 

כשיצאו בשאלה היו כאלה שהתקשו להבין את הקשר בין עבודה וכסף. 

היעדר מחסור נבע גם מצניעות והסתפקות במועט. גם מעזרה הדדית בקהילה וניצול הכוח של גודל הקהילה להוזלות, אבל במידה רבה בגלל קצבאות והטבות מהמדינה.

הכלכלה החרדית בישראל מבוססת על קצבאות מהמדינה יותר מאשר הכלכלה בכל מגזר אחר.

לעבוד ב"שחור"

לפני כשנתיים קראתי מאמר של רב חרדי שיצא חוצץ נגד תופעה שרווחה במגזר שלו: לרמות כאלה שאינם חלק מהמגזר. 

כמובן שאי אפשר להכליל לגבי המגזר החרדי כלו. יש שם הרבה אנשים ישרים שאינם מרמים.

התופעה של עבודה ב"שחור" ללא דיווח לרשויות המס היא נגזרת של אותה גישה ו/או של מצוקה כלכלית. 

מס הכנסה אינו משקיע באיתור מעלימי מס במגזר החרדי משום שרובם משתכרים שכר נמוך ושיעור המס שהיו משלמים הוא נמוך. 

חלקם רשומים כתלמידי ישיבה ועובדים עבודה חלקית.

האם יש מגמה של שינוי?

מדיניות ממשלת נתניהו - חרדים - סמוטריץ - בן גביר, היא לעודד לימודים תורניים במקום עבודה. גם באמצעות הגדלת קצבאות. 

הנתון המפתיע הוא, שלמרות זאת יש בשנת 2023 עלייה בשיעור הגברים החרדים העובדים. 

שיעור התעסוקה של  גברים חרדים עלה מ-53.1% בשנת 2022 ל-55.8% בשנת 2023. עדיין הרבה יותר נמוך משיעור התעסוקה של גברים במגזרים אחרים.

תופעה זו מצטרפת לתופעות אחרות כמו הרצון החוזר של חסידות בעלז להוסיף לימודי ליבה לתוכנית הלימודים והרשמה מידית למעט בתי הספר בזרם החרדי הממלכתי שמלמדים לימודי ליבה. 

זה מוביל אותנו לשאלה שבכותרת פסקה זו או בניסוח אחר: האם הציבור החרדי בישראל כבר הולך פחות אחרי ההנהגה הרעה שלו? 

כפי שקראתם בפוסט קודם לא מדובר בשינוי גורף ומהותי, אלא רק אולי בניצני שינוי.

יש גם שינויים אחרים למשל:

1. הגדלת הצריכה במגזר החרדי.

2. יותר גירושין.
כבר לא מדובר בנשים המתגרשות רק במקרים של מחלת נפש של הבעל או אלימות קיצונית מתמשכת.

כבר לא כולם בציבור החרדי רוצים להמשיך לחיות בעוני. 

אולי יש כבר כאלה שרוצים להידמות ליהודים חרדים במדינות אחרות. שם שיעור התעסוקה של גברים חרדים דומה לשיעור התעסוקה במגזרים אחרים.

שני גורמים מהותיים לשינוי  

בעשור השלישי של המאה ה-21 כבר אי אפשר להתנהל ללא אינטרנט וטלפון חכם. 

כמשתמשים בהם נחשפים גם לעולמות שההנהגה לא רוצה שייחשפו אליהם ואני לא כותב על חשיפה לפורנוגרפיה. 

זהו הגורם הראשון המהותי.

הגורם השני שגם הוא Game Changer היא מגפת הקורונה. יש קשר בין הגורם הראשון לגורם השני.

הקורונה האיצה תהליכים של עבודה וקבלת שירותים מרחוק. קשה עד בלתי אפשרי לבצע אותם באופן סבר, שלא לומר באופן יעיל ללא שימוש באינטרנט ובדיגיטל. 

השורה התחתונה

לא בהכרח אקסטרפולציות לעשרות שנים קדימה ביחס לדפוסי החיים והעבודה של חרדים בישראל יתממשו. 

  

 

מערכת חינמית לעצמאים ולעסקים קטנים: Summit

 

עצמאים, בעיקר עוסקים פטורים המרוויחים מעט, נדרשים לדווח ולתת קבלות או חשבוניות. 

בעבר זה נעשה ידנית. חלקם השתמשו בשירותיהם של רואי חשבון, יועצי מס ומנהלי חשבונות.

בעלם הדיגיטלי של היום אפשר להשתמש בכלים ממוחשבים החוסכים זמן ונייר. 

הבעיה היא שגם המוצרים הללו וגם אנשי מקצוע עולים כסף. 

עוסקים פטורים שמרוויחים מעט

לתפיסתי, למי שמרוויח לא מעט או צבר מספיק נכסים כלכליים, זו לא ממש בעיה. 

בעלי מקצוע עשויים למצוא הטבות מס שמגיעות לעצמאי ושהעצמאי לא ידע לממש אותן. 

ההוצאה על שירותיהם היא הוצאה מוכרת לצרכי מס. 

באופן אישי אני משתמש בשירותיו של רואה חשבון לצורך הגשת דוח שנתי למס הכנסה. 

לדעתי, במקרה שלי זה מצדיק את העלות.

במקרה של מי שהוא עצמאי המרוויח מעט כעוסק פטור יש משמעות לכל הוצאה. 

אם ניתן לחסוך בהוצאות, עדיף.

אחת הדרכים היא עשה/י זאת בעצמך. כמה נועצים או מלוווים פיננסית שלי קיבלו את ההמלצה הזאת ממני בתוספת הדרכה שלי.

מה אני מציע להם?

בשוטף את מה שאני עושה. 

אני מנהל הכנסות והוצאות באמצעות גיליון Excel. הגיליון מכיל נוסחאות, למשל: אחוז ההוצאה שאפשר לדווח וסכום ההוצאה לדיווח האפשרי. 

מבחינת רשויות המס ניהול הוצאות באמצעות גיליון אינו חוקי. הסיבה: אני יכול לשנות בדיעבד את הסכומים. 

היות שאני מודע לכך, אני קונה פעם בשנה ספר תקבולים ותשלומים. חוברת זולה זו היא כן אמצעי חוקי לניהול הכנסות והוצאות. 

פעם בחודש אני כותב את ההוצאות וההכנסות בסדר כרונולוגי כנדרש בספר התקבולים והתשלומים ומוסיף את מספרי החשבוניות על הוצאות ומספרי הקבלות של הכנסות במקרה של עוסק פטור. 

את חשבוניות על הוצאות אני שומר.

כמובן, שלא כל הוצאה צריכה להיכתב. מדובר רק בהוצאות המוכרות כהוצאות עסקיות. 

ההדרכה שאני נותן לעוסקים פטורים שאני מלווה כוללת:

1. שולח להם גיליון EXCEL לדוגמה. מופיעים בו נתונים ותיאור ההוצאות וההכנסות. הנתונים אינם נתונים אמיתיים. 

2. שולח אותם לקנות בחנות מכשירי כתיבה ספר תקבולים ותגמולים.

3. מסביר להם כיצד למלא את גיליון ה-EXCEL וכיצד לכתוב בספר התקבולים והתשלומים על פי הנתונים בגיליון ה-EXCEL. 

ההסבר עשוי להיות מלווה בהזנת נתונים אמיתיים של הנועץ. 

יתרון נוסף של גיליון EXCEL הוא בקלות סיכום ההכנסות וההוצאות המוכרות בכל חודש. כשעוסק פטור צריך לדווח על הכנסתו בדיווח שנתי למע"מ, גיליון ה-EXCEL מכיל כבר את סיכום הנתונים של גובה ההכנסות שלו בשנת המס וכל מה שנשאר זה להעתיק את הסכום לדיווח המקוון. 

אני משאיר להם את ההחלטה האם להגיש לבד את הדוח השנתי למס הכנסה או להיעזר במקצוען? כמובן רק אם הם בכלל נדרשים לעשות זאת.

מערכת Summit

לא כל המערכות המקוונות לניהול הכנסות והוצאות כנדרש על ידי רשויות המס כרוכות בתשלום.

יש מערכות חינמיות ויש מערכות חינמיות מותנה בהיקף השימוש.

מערכת Summit היא מערכת מקוונת הנותנת שירותים חינמיים בנושאים כגון: הנהלת חשבונות והוצאת קבלות או חשבוניות מס. 

היא נותנת גם שירותים חינמיים נוספים לעסקים קטנים ולעצמאיים. 

הוצאת חשבוניות מס או קבלות חינמית מוגבלת במספר החשבוניות/קבלות שמוציאים כל חודש. 

לדעתי, המספר גבוה בהרבה ממספר הקבלות שעוסק פטור ממוצע מוציא בחודש.

גילוי נאות אני טרם השתמשתי בה. 

זוהי גם הסיבה שאינני נותן הערכה ביחס לשירותים שמקבלים מהמערכת.

אני מכיר כאלה שהשתמשו בה ומרוצים ממנה.

קישור לאתר של החברה:  Summit.

אם אתם מחליטים להשתמש בה, אודה לכם אם תכתבו את דעתכם על התוכנה בהערה לפוסט זה.

מדוע בחינם?

התופעה של תוכנות לשימוש חינמי נפוצה גם בתחומים שאינם קשורים בניהול עסקים של עצמאים ושל עסקים קטנים. 

היא נפוצה גם בתוכנות לשימוש ביתי, גם בתוכנות לשימוש של ארגונים גדולים וארגונים קטנים וגם לעצמאים.

תמיד המלצתי לא לקחת דברים בחינם בלי לבחון מה התועלת שיש למי שנותן אותם? אין ארוחות חינם. 

אציג כאן כמה תועלות אפשריות:

1. המשתמש החינמי ירצה בעתיד לקבל גרסה מורחבת בתשלום.
משתמש חינמי מקבל גרסה עם פונקציונלית חלקית. בעתיד ייתכן שיהיה מוכן לשלם עבור הרחבות.

2. משתמש חינמי עשוי להגדיל את היקף הפעילות

משתמש חינמי עשוי לקבל גרסה מוגבלת בהיקף שימוש. זהו המצב גם ב-Summit. אם וכאשר יגדיל את היקף פעילותו סביר שלא יבחן מוצרים מתחרים ויתחיל לשלם על מוצר התוכנה.

3. משתמש חינמי עשוי להמליץ על המוצר

אל תהיו בטוחים שכל מי שהוא ימליץ לו על המוצר יהיה משתמש חינמי. עשויים להיות גם משתמשים בתשלום.

4. פתרון באגים ושינויים פונקציונאליים

שימוש במוצר תוכנה עוזר לגלות בעיות ובאגים. לפעמים גם חוסר נוחות או חוסר בפונקציונאליות. גם משתמשים חינמיים עשויים להציף בעיות כאלה באופן יזום או במענה לסקרים.

5. הכנסות מפרסומות

בחלק ממוצרי תוכנה חינמיים מופיעות פרסומות בזמן השימוש. יצרן המוצר עשוי להרוויח מהן באופן עקיף או באופן ישיר.

בצלאל סמוטריץ איננו שר אוצר: הכל כפוף לאידיאולוגיה האישית שלו

 

כותרתו של פוסט קודם הייתה מדינה ללא שר אוצר. בפוסט אחר הסברתי מדוע לא להאמין לסמוטריץ ולבנימין נתניהו בהקשר של הנזק הכלכלי של החקיקה של ההפיכה המשטרית.

האיש אינו מתפקד כמישהו המטפל עניינית בנושאים עליהם הוא מופקד. הוא גם אומר את זה בריש גלי. הוא פועל על פי אידיאולוגיה אישית ולא בהתייחסות כלכלית עניינית.

לאחרונה נתקלנו בשני הקשרים נוספים של התנהלות כושלת ומזיקה שלו.

המקרה הקל: ייבוא חלב ניגר

"הצעד ההיסטורי" של ביטול מכסים על יבוא חלב ניגר התברר מהר מאוד כטעות. רק רמי לוי ייבא כמות קטנה של חלב מפולין. 

היצרנים המקומיים צמצמו את יצור החלב במחיר מפוקח והצרכנים שילמו את המחיר. 

לפרטים קראו את הכתבה של נורית קדוש בכלכליסט:  יבוא החלב של סמוטריץ' - הבלון התפוצץ תוך שבועיים בלבד. 

המקרה הקשה: אי העברת תקציבים למגזר הערבי

מדובר בשני נושאים: ביטול תקציבים להשכלה גבוהה והקפאת תשלומים לרשויות המקומיות הערביות. 

בניגוד לדעת הדרג המקצועי במשרד האוצר. 

בניגוד לדעת מערכת הביטחון אותה הציג לו צחי הנגבי, ראש המלל"ל, פוליטיקאי מהליכוד.

בניגוד לדעת שר הפנים משה ארבל מש"ס. 

הנימוק של סמוטריץ: זו האידיאולוגיה שלי.

הנזק לא מצטמצם רק למגזר הערבי, אלא גם לכל תושבי המדינה:

1. פחות השכלה ועבודה במגזר הערבי.

2. יותר פשיעה במגזר הערבי, כשעוד לפני זה הגיעה הפשיעה לשיאה באדיבותו של השר לביטחון לאומי בן גביר.

3. יותר טרור.

על הבעיות הפיננסיות של המגזר הערבי, עוד לפני שהשר סמוטריץ החליט לפגוע בו ממניעים אידאולוגיים, כתבתי בפוסטים, שתיארו את מה שחוויתי בסמינר לקידום אורינות פיננסית עם דגש על המגזר הערבי שאירגן בנק ישראל. 

קראו גם את הפוסט השני שכתבתי על אותו סמינר: 

החסמים המהותיים להשתלבות מלאה של המגזר הערבי בכלכלת מדינת ישראל.

"לחשוב מהר לחשוב לאט" - לקרוא מהר לקרוא לאט

 אינני קורא הרבה ספרים, אבל אני משתדל שלפחות חלק מהספרים, שאני קורא, יהיו ספרים בעלי ערך. 

כזה היה הספר "תורת ההונאה -מניפולציות והולכת שולל בתחום הכלכלי".  

כזה היה הספר Enough - True Measures of Money, Business and Life.

כזה הוא גם הספר "לחשוב מהר לחשוב לאט" של חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' דניאל כהנמן שאני קורא בימים אלה. 

כמו שאפשר לחשוב מהר ואפשר לחשוב לאט אפשר גם לקרוא מהר ולקרוא לאט.

אני קורא לאט, במובן מסוים מקביל למנגנון החשיבה האיטית המעמיקה, שאנחנו מפעילים כאשר החשיבה המהירה, האינטואיטיבית או היוריסטית, אינה נותנת מענה לבעיה שאינה מוכרת לה. 

אגב, על פי הספר של כהנמן החשיבה המהירה היא זו הגורמת בדרך כלל להטיות קוגניטיביות והטיות אחרות בקבלת החלטות.

בפוסט זה אנסה לצלול לדוגמה שקראתי ביום שלישי (8.8.2023). הדוגמה היא בעמוד 34. 

בעמוד לפני כן מובאת דוגמה קלאסית לאשליה תפיסתית הנקראת Muller-Lyer Illusion. 

זוהי אשליה תפיסתית בה שני קווים בגודל זהה נראים בגדלים שנים בגלל הקשר שונה.

עוסק העמוד באשליה קוגניטיבית הקשורה במטופלים של פסיכולוגים בה נתקל פרופ' כהנמן במהלך לימודיו לתואר שני בפסיכולוגיה. 

לזרוק את הפסיכופת

אדם מגיע לטיפול פסיכולוגי. הוא מספר על כישלונות של כל המטפלים הקודמים שלו, שלא הבינו אותו.  הוא מתאר את זה באופן צלול, הגיוני ומשכנע.

הוא מוסיף שהוא בטוח שהמטפל החדש (אתה) מבין אותו והפעם זה יצליח. 

המרצה אמר לסטודנטים: "אל תשקלו בכלל לקבל אותו לטיפול, תזרקו אותו מיד. קרוב לודאי שהוא פסיכופת".

כהנמן מוסיף שסמכות בתחום הפסיכותרפיה אישרה לו את נכונות דבריו של המרצה. 

מערכת החשיבה המהירה (מערכת 1) היא זו שמאמצת את האשליה הקוגניטיבית הזו.

מערכת החשיבה האיטית (מערכת 2) היא זו צריכה להבין שמה שכל האנשים האחרים נכשלו בו באופן עקבי סביר שגם אתה תיכשל.

האם באמת מדובר בפסיכופת בהסתברות גבוהה?

דעתי היא שלא בהכרח. זה תלוי בשאלה מקדימה אחת: האם יש תלות סטטיסטית בין אירועי הטיפול הקודמים או לא?

במידה שאין תלות כזו הדוגמה נכונה. 

אם יש תלות בין הטיפולים הקודמים, לא הייתי ממהר לאמץ את המסקנה של פרופ' כהנמן.

תארו לעצמכם שכל המטפלים הקודמים הם מאותו מכון טיפולי. כל מטפל קיבל את כל התרשומות של קודמיו ואולי אפילו שוחח איתם על הפצינט. 

אין לי ספק שבהסתברות גבוהה הוא מוטה לכיוון ההנחות והמסקנות של קודמיו.

אם המטפל החדש עובד במכון טיפולי אחר ואין לו גישה לחומרים של הטיפולים הקודמים, הוא עשוי להצליח.

בפוסט קבלת החלטות של רופאים אני מביא דוגמה אנלוגית למה שאני מתאר.

הסיפור האמיתי לקוח מתוך ספרו של ד"ר ג'רום גרופמן "רופאים - איך הם חושבים". בספר ד"ר גרופמן כותב על הטיות קוגניטיביות של רופאים. במקרה זה חולה שאובחנה כאנורקטית במשך עשר שנים על ידי מספר רב של רופאים נמצאה כרגישה לגלוטן ולא אנורקטית. 

בניתוח שלו הרופאים הושפעו מהתדמית החיצונית שלה ובעיקר מהמסקנות של קודמיהם. 

הם לא האמינו לה שהיא אוכלת את מה שהרופאים דרשו ממנה כדי להעלות משקל. 

הרופא שפתר את הבעיה, התעלם ממסקנות קודמיו ושלח אותה לבדיקת דם פשוטה שגילתה רגישות לגלוטן.

דוגמה דומה מתחום המחשבים

לפני מספר עשורים נפגשתי עם מנמ"ר חדש של ארגון גדול בישראל.

היות שרציתי לתת לו יעוץ, החלטתי לתת לו בחינם מידע ששוה הרבה מאוד כסף. 

כמו 50% מהארגונים במדינת ישראל, הוא רצה לפתח את מערכות המחשוב של הארגון באמצעות מוצר תוכנה מסוים לפיתוח תוכנה.

הפרספקטיבה שלי הייתה יותר טובה. ידעתי ממקורות מהימנים בחו"ל, שמי שהתשמש בכלי במערכות קטנות ולא מורכבות עם מספר משתמשים קטן הצליח אבל... 

כל מי שניסה לפתח מערכות מרובות משתמשים ומורכבות נכשל.

הסברתי לו שכל מי שניסה לפתח בארצות הברית מערכות דומות למערכות שהארגון שלו צריך נכשל. הצעתי לו להימנע מלבחור בכלי הזה.

התשובה של המנמ"ר, שאגב פוטר אחרי זמן לא רב, הייתה: "אז אני אהיה הראשון שיצליח".

מערכת חשיבה 1 (מהירה) קלאסית. 

לרקע נוסף ביחס לאותו מוצר תוכנה קראו: 

To Think Differently or When Wisdom of the Crowd is not Wisdom

לעבור את חודש אוגוסט בשלום

 

יועצים כלכליים עוזרים למשפחות וליחידים להתנהל כלכלית טוב יותר. 

אחד הכלים הוא מאזן הכנסות- הוצאות. 

לכאורה, ניתן לקחת שניים או שלושה חודשים אקראים להציג את ההוצאות לפי סעיפים ואת ההכנסות לפי סעיפים ואז לקבל תמונה אמיתית של המאזן. 

התמונה מאפשרת לנו לדעת האם ההוצאות גדולות מההכנסות ואם כן באילו סעיפים יש הוצאות שניתן לחסוך בהן ו/או באיזה אופן ניתן להגדיל את ההכנסות, אם בכלל. 

גם כשההכנסות גבוהות מההוצאות זהו כלי לתכנון חיסכון. 

הבעיה היא שהוצאות לא מתחלקות שווה בשווה בחודשים השונים.

חודש אוגוסט הוא חודש קשה יותר ולא רק כלכלית (מזג האוויר, ילדים ללא מסגרת ועוד). 

מדוע באוגוסט מוציאים יותר מאשר בחודשים אחרים?

1. לילדים ונערים אין מסגרת רשמית.

לילדים קטנים ולתינוקות יש לרוב מסגרות בחודש יולי: קייטנות, הארכת פעולת גנים ופעוטונים בתשלום נוסף וכיו"ב. 

באוגוסט אין בדרך כלל מסגרות כאלה. המשמעות היא מציאת פתרונות פרטיים שעולים כסף או חופשה מהעבודה.

נערים ונערות מבלים. הבילויים עולים לא מעט כסף. בדרך כלל מכיסם של ההורים.

2. את הילדים הקטנים לוקחים לפעילויות. הגדולים מבצעים פעילויות לבד.

בשני המקרים זה עולה לרוב כסף: בריכה, ים, סרטים, הצגות, מופעים וכיו"ב. 

3. חופשות

זהו המועד בשנה שמשפחות רבות נוסעות לחופשה. בין אם זה בארץ ובין אם זה בחו"ל זה עשוי לעלות הרבה כסף. 

4. היערכות לגן ובעיקר לבית ספר

לקראת שנת הלימודים בספטמבר נדרשת רכישת ציוד: ספרים, מחברות, מכשירי כתיבה, תלבושת בית ספר, תיקים ועוד.

5. הגדלת ההוצאות להתמודדות עם מזג אוויר חם במיוחד

נדרשת הפעלה של יותר אמצעי קירור ליותר שעות ביום. העובדה שנמצאים יותר בבית ולא בעבודה או בבית הספר או בגן, ביחד עם החום הגדול יותר, מגדילה את ההוצאות על חימום.

מה צריך לעשות?

זו אינה הפתעה. זהו משהו צפוי מראש ולכן צריך להיערך אליו. בחודשים לפני אוגוסט צריך לחסוך כספים המיועדים להתווסף להכנסות אוגוסט על מנת שלא לצור מאזן הכנסות- הוצאות שלילי.

קל לעבור למאזן שלילי. הרבה יותר קשה לצאת ממנו.