האם כדאי להיות עוסק פטור?

אנשים שונים מתחילים לעבוד במעמד עוסק פטור מסיבות שונות. 
יש המתפרנסים היטב מעבודה כשכיר ומוסיפים בצידה גם עבודה כעוסק פטור. 
אחרים חיים על הקצה ומוכנים לבצע כמעט כל עבודה ומישהו הציע להם עבודה במעמד עוסק פטור. 
יש כאלה שהיו במעמד עוסק מורשה וההכנסות שלהם צנחו והחליטו לעבור למעמד של עוסק פטור.

לא משנה מדוע החלטתם להיות עוסק פטור במקום שכיר. בכל מקרה כדאי לכם להבין את המשמעויות של ההחלטה הזו. רצוי להבין אותן לפני קבלת ההחלטה. 

עוסק פטור נדרש לדווח לרשויות יותר מאשר עובד שכיר

כעובד שכיר נדיר שתדווחו לרשויות. מי שידווח זה המעסיק שלכם. כעוסק פטור תצטרכו לדווח בתחילת שנה למס ערך מוסף על גובה הכנסותיכם מעבודתכם כעוסק פטור במשך השנה הקודמת. 
נוח וכדאי לעשות את זה באופן מקוון. 
אם ההכנסות יעברו סכום מסוים, בסדר גודל של 100 אלף שקל לשנה (אני לא זוכר את הסכום המדויק אבל קל לברר אותו) תהפכו אוטומטית לעוסק מורשה. 

להיות עסוק מורשה זה יותר מורכב מאשר להיות עוסק פטור, כך למשל צריך לגבות מע"מ ולשלם מקדמות גם למע"מ.

עוסק פטור חייב להירשם במע"מ ולקבל תעודה

זוהי תחילת התהליך. אם רוצים להפסיק להיות עוסק פטור, צריך לדווח על הפסקת פעילות.

עוסק פטור חייב להגיש דוח שנתי למס הכנסה

עוסק פטור חייב לשלם מס הכנסה. אם הוא עובד רק כעוסק פטור סכומי המס בהם הוא חייב הם נמוכים ולכן הוא אינו משלם מס הכנסה כל חודש. עליו להגיש דוח שנתי למס הכנסה או באמצעות האינטרנט או באמצעות הגעה למשרדי מס הכנסה ולשלם את המס בהתאם לדוח.

עוסק פטור העובד גם כשכיר: נדרש תיאום מס

אם אתם עובדים גם כשכירים, אתם חייבים לעשות תיאום מס במס הכנסה. בדיוק כפי שאתם חייבים כשאתם עובדים כשכירים בשני מקומות עבודה. 

מקדמות לביטוח לאומי

עובד שכיר מקבל שכר פחות או יותר קבוע. באופן אוטומטי מנוכים ממנו מיסים. זה כולל ביטוח לאומי ומס בריאות. 
ההכנסות של עצמאי עלולות להשתנות באופן קיצוני ולכן הוא אינו משלם ביטוח לאומי מהסכום שהרוויח בחודש מסוים. 
הוא משלם מקדמות חודשיות שקובע המוסד לביטוח לאומי על פי ההכנסות שלו בשנה קודמת. 

לא כל עוסק פטור מוגדר על ידי המוסד לביטוח לאומי כעצמאי. רק מי שעובר רף שכר ששווה או עולה מחצית מהשכר הממוצע מוגדר כעצמאי.

מחצית מהשכר הממוצע בשנת 2020 היא 5,276 שקלים. 

עצמאי צריך להיות ער לעליות משמעותיות בשכרו. כשהן מתרחשות עליו לדווח למוסד לביטוח לאומי על מנת שהמוסד יגדיל את המקדמות. אם לא יעשה זאת גם ייקנס וגם ישלם יותר.

הצהרת הון

עוסק פטור חייב להגיש הצהרת הון כשמס הכנסה מבקש את זה ממנו. זה יכול להיות אחת לכמה שנים וזה יכול להיות גם בכל שנה. 

קבלות

עוסק פטור חייב לתת קבלות. הקבלות צריכות להיות במספרים עוקבים לפי הסדר שנתתם אותם. אסור לדלג על קבלות. אסור לקרוע קבלה אם לא קיבלתם תשלום. לפעמים קורה שבגלל אי-הבנה הסכום לא מדויק או התאריך משתנה בדיעבד. 
הטיפול במצב כזה הוא לקבל בחזרה את הקבלה מהלקוח ולכתוב עליה מבוטל. 

כדאי להחזיק פנקס קבלות שבו לכל קבלה יש העתק נוסף. אחד נשאר בפנקס ואחד ניתן ללקוח. 
תנו ללקוח קבלה גם אם הוא אומר לכם שהוא לא צריך והוא יזרוק אותה.

רישום הכנסות והוצאות

חייבים לרשום הכנסות ובאופן מסודר ובפורמט מסוים. חייבים לרשום גם הוצאות אבל לא בטוח שאם תשכחו לרשום הוצאה הרשויות יטילו עליכם קנס כלשהו. 
כשאתם לא רושמים הכנסות אתם מעלימים הכנסות מרשויות המס. 
כשאתם לא רושמים הוצאות אתם אולי מגדילים את גובה המס שאתם משלמים. 
קבלת החזרי מס על הוצאות היא חלק אינטגרלי מעבודה כעצמאי חייבים לרשום הוצאות לשמור קבלות ולדווח. אחרת ההכנסות נטו שלכם יהיו יותר נמוכות.

ההיבט הטכני של הרישום

מבחינה טכנית חייבים להקפיד על רישום נכון או שמשתמשים בתוכנה שאושרה על ידי רשויות המס כתוכנה לניהול חשבונות או שקונים ספרון שנקרא "פנקס תקבולים ותשלומים" ובו רושמים בסדר כרונולוגי את ההוצאות ואת ההכנסות. 
אסור למחוק כי מחיקה חשודה כהעלמת הכנסות.
אסור לתקן סכום שנרשם כי תיקון חשוד כהעלמת הכנסות.

צריך מסמך המאשר את ההוצאה או ההכנסה, כלומר: חשבונית או קבלה. את מספרה יש לציין ברישום ההוצאה או ההכנסה. 

המשמעות היא שצריך לאסוף קבלות ולשמור עליהן באופן מסודר. 

לא כל הוצאה ניתנת לרישום על מלוא הסכום, אם בכלל. גם לזה יש כללים שצריך להכיר אותם.

תוכנות עשויות להיות כרוכות בתשלום שנתי. מחירו של ספר תקבולים ותשלומים בחנות הוא זול.  

אני פותר את הבעיה באמצעות גיליון EXCEL שבו אני רושם הכנסות והוצאות ומבצע חישובים כשזה נדרש. הנוסחאות בנויות בתוך הגיליון. המבנה דומה לספר תקבולים ותשלומים. כמובן שהוא אינו קביל מבחינת רשויות המס ולכן בסוף כל חודש אני מעביר את הרישומים באופן ידני לספר תקבולים ותשלומים.

מי רושם את ההוצאות ואת ההכנסות? 

או שתשלמו למנהל חשבונות או רואה חשבון או שתעשו את זה לבד. אני עשיתי את זה לבד כעוסק מורשה (הרישום של עוסק מורשה מורכב יותר) וממשיך לעשות את זה בעצמי גם היום כעוסק פטור. 
 

הדילמה העקרונית

מי שצריך לבחור בין עבודה כשכיר לבין עבודה כעצמאי בוחר בין יציבות וחוסר התעסקות ביורוקרטית עם הרשויות (שכיר) לבין חוסר יציבות והרבה יגיעה בביורוקרטיה עם פוטנציאל להכנסות גבוהות יותר (עצמאי). 

משבר הקורונה הבליט באופן ברור את היתרון של יציבות. 

כאשר מישהו הוא עוסק פטור בלבד הוא לא נהנה מפוטנציאל של הכנסות גבוהות. תקרת ההשתכרות שלו היא כ-100,000 שקלים. מעליה הוא כבר אינו עוסק פטור. 

עוסקים פטורים הם או אנשים המשתכרים מעט מעבודתם או אנשים המשתכרים לא מעט ואפילו הרבה מעבודתם אבל מעבודתם כעוסק פטור הם משתכרים מעט. 

הקבוצה הראשונה לרוב אינה נהנית מהיתרון העיקרי של עצמאים:  פוטנציאל להכנסות גבוהות מהכנסות של שכיר. 
האם זה שווה את ההתעסקות הביורוקרטית? לכל אחד תשובה משלו. לפעמים זה נעשה מחוסר ברירה: אין אפשרות לעבודה כשכיר או כשכירה.

הקבוצה השנייה כוללת כאלה המצרפים הכנסות נמוכות מעבודה כשכיר עם הכנסות נמוכות מעבודה כעוסק פטור.
זוהי גם קבוצה של חוסר ברירה. 

לאלה שמרוויחים יפה ממקורות אחרים ומוסיפים גם עבודה כעוסק פטור נמצאים במצב בו קיבלו החלטה מושכלת להגדיל את הכנסתם גם במחיר של התעסקות ביורוקרטית. 
זהו אולי מצב קבוע או שלב ביניים בדרך לעבודה כעצמאי שהוא עוסק מורשה.

ללא קשר לשאלה מה הניע אתכם להיות עוסק פטור? חשוב שתיערכו נכון על מנת שתעמדו במה שנדרש מכם ולא תסתבכו עם הרשויות.