יום שני, 13 בספטמבר 2010

היועץ והנועץ: מנגנונים בתהליך ייעוץ

במשך שש עשרה השנים האחרונות נתתי יעוץ לכ 40 אירגונים בתחום טכנולוגיית המידע. לאחרונה התחלתי לתת ייעוץ גם בתחום שונה לחלוטין: כלכלת המשפחה. היעוצים שנתתי בטכנולוגיית המידע היו בעיקר לאירגונים גדולים, כשהאינטראקציה, עשויה להיות עם מספר רב של גורמים בתוך האירגון. היעוצים בכלכלת המשפחה מתבצעים מול משפחה גרעינית, כלומר: בדרך כלל מול זוג אנשים בוגרים או אדם בוגר (עם או בלי שיתוף מסוים של ילדיהם). בעקבות הרחבה של פעילותי לשני תחומים, חשבתי על המנגנון שמאחורי ייעוץ בכל תחום שהוא או במילים אחרות, מה מבחין בין היועץ והנועץ? או מה הערך המוסף של היועץ?


ידע
ברוב המקרים ליועץ ידע רב יותר מאשר האנשים הנעזרים בשירותיו.
הידע עשוי להתיחס להיבטים טכניים (למשל: יכולות של מוצר תוכנה, רמת חיסכון נדרשת להבטחת פנסיה ראויה), להיבטים תהליכיים (למשל: מה הם התהליכים במימוש ארכיטקטורת תוכנה חדשה?, כיצד מבצעים תהליך של בקרה על הוצאות המשפחה?)לרמה של אינטראקציה בינאישית (למשל: איזה אנשים בתוך ארגון עלולים להתנגד להכנסת מוצר תוכנה חדש לארגון וכיצד מתמודדים עם ההתנגדות?, מי מבני הזוג מוביל את תהליך השינוי הכלכלי במשפחה?) ולהיבטים נוספים.


לא בכל התחומים ליועץ ידע רב יותר מאשר לנועץ.בדרך כלל יתרון הידע של היועץ הוא בהקשר הרחב של תחום הייעוץ, לעומת זאת לנועץ ידע רב יותר במערכת הפנימית שלו (ידע על המערכות והתהליכים בארגון, ידע על ה"נפשות הפועלות" בארגון, ידע של מאפייני התרבות הארגונית, ידע על המשאבים הכלכליים של המשפחה, ידע על האפשרויות להגדלת ההכנסות או על יכולת הביצוע של תהליך חיסכון בהוצאות משפחה).
היועץ צריך להוביל תהליך בו משתפים שני הגורמים פעולה כשכל אחד משני גורמים אלה מביא את היתרון בתחומי הידע שלו.



ניסיון
ניסיונו של היועץ בתחום היעוץ רב יותר. במקרים רבים נושא היעוץ אינו מוכר לנועץ, בעוד ליועץ התנסות רבה באותו תחום. הנסיון של היועץ  עשוי להיות בביצוע בפועל של עבודה בתחום היעוץ עבור עצמו או עבור אירגון בו עבד ו/או ביעוץ וליווי אירגונים אחרים או אנשים אחרים.
יש מתאם בין ניסיון וידע משום שביחד עם הניסיון מצטבר גם ידע.    


יכולת ניתוח
בעידן ה Web  בו מידע רב זמין לכל, היכולת לנתח הופכת לגורם המבחין בין אלה המטפלים טוב יותר בנושא או בסוגיה לבין אלה המטפלים בו טוב פחות.
היכולת האנליטית מורכבת מהמרכיבים הבאים:


  • הבחנה בין מידע רלבנטי למידע שאינו רלבנטי - מתייחס ליכולת להבחין בין מידע בעל ערך לבין מידע שאינו כזה. מידע שאינו בעל ערך בוודאי אינו מידע רלבנטי.  בנוסף לכך נדרשת יכולת לסנן מידע בעל   ערך, שאינו מתייחס לסוגיה שעל הפרק. 



    • הכללה (Generalization)- יכולת לזהות מקרים בעלי דפוסים ומצבים דומים, שניתוחם דומה לניתוח המקרה הנוכחי גם אם הנושא בו הם עוסקים שונה.



      • ראיית מכלול ההיבטים - יכולת להתייחס למכלול האספקטים של הנושא ולא רק להיבטים טכניים. כך למשל כאשר היועץ מציע לבצע שינוי (למשל: הכנסת טכנולוגיה חדשה לארגון, הכנסת מנגנוני בקרה על ההוצאות השוטפות של משפחה), אין די בגיבוש פתרון טכני: נדרש להבין מה המשמעויות מבחינת מיישמי הפתרון (הכשרה, הסרת התנגדות לביצוע וכיו"ב) ומבחינת גורמים אחרים במערכת (השלכות על התנהלותם, ציפיות, תמיכה בביצוע התהליך וכיו"ב).


          פרספקטיבה רחבה
          ברוב המקרים נושא הייעוץ קשור לנושאים אחרים. מערכת ממוחשבת בארגון קשורה למערכות אחרות בארגון ומחוץ לו, לתהליכים חוצי מערכות, לטכנולוגיות בשימוש הארגון, ליכולות משתמשי קצה ותהליכי העבודה שלהם לניהול סיכונים ולארכיטקטורת המחשוב הכוללת. ניהול שוטף של כלכלת משפחה קשור להיערכות לסיכונים (פנסיה, ביטוח וכיו"ב) לתכניות לטווח ארוך (לימודים באוניברסיטה, חתונה, בר-מצווה, רכישת או שיפוץ דירה, נסיעה לטיול בחו"ל וכיו"ב). לא תמיד הנועץ מתייחס לכל הנושאים הקשורים באופן ישיר או עקיף לנושא הנדון. הערך המוסף של היועץ עשוי להיות גדול יותר, אם יוכל לבחון את הנושא בפרספקטיבה רחבה ולהתייחס לכך (בקיצור או בהרחבה בהתאם להקשר הספציפי).




          סמכות
          סמכות משפיעה על התנהגות (ראו למשל את מחקרו הפסיכולוגי הקלסי של סטנלי מילגרם). היועץ המצטייר כבעל סמכות יכול להניע את המערכת של הנועץ לכיוונים שנועץ בעל ידע ויכולות דומות אינו מסוגל. הסיבות לאי-היכולת של גורם פנימי להניע תהליך מגוונות: פוליטיקה פנים ארגונית, הצדקה כלפי גורמים ניהוליים בארגון, כיסוי למקרה של כישלון ועוד.
          כמנהל וכיועץ פנימי בארגון, הפעלתי לא אחת יועצים חיצוניים. השתייכותו של היועץ לחברת ייעוץ בעלת מוניטין, החליפה והעניבה שלבש והדיבור בשפה האנגלית, הספיקו כדי לשכנע את הארגון בנכונות ניתוח או מהלך שיכולתי לבצע לבד ברמה דומה ובמסקנות זהות לאלה שהגיע אליהן היועץ החיצוני.




          סיכום
          המנגנונים שמאחורי ייעוץ אפקטיבי דומים בייעוצים בתחומים השונים זה מזה.


          ליועץ בכל תחום שהוא עשוי להיות ערך מוסף על הנועץ בהיבטים הבאים:


          • ידע
          • ניסיון
          • יכולת אנליטית
          • ראייה רחבה
          • סמכות
          יחד עם זאת גם לנועץ עשויים להיות יתרונות על היועץ בנושאים ספציפיים באותם תחומים, למשל: ידע וניסיון המתייחסים לארגון או ליחידה המשפחתית אליה הוא משתייך.
          על מנת שהייעוץ יתרום לנועץ, יש צורך בשיתוף פעולה יועץ-נועץ המשלב את היתרונות היחסיים של כל אחד מהגורמים.







          אין תגובות:

          הוסף רשומת תגובה

          הטיה קוגניטיבית: הטיית החוכמה לאחר מעשה

            כמו פוסטים קודמים גם פוסט זה עוסק בהטייה קוגניטיבית המפורטת בספרו של פרופ' דניאל כהנמן   ז"ל  "לחשוב מהר לחשוב לאט" , ג...