איור: הבעיה של מונטי הול. מקור: ויקיפדיה
בחלק הראשון של הפוסט שכותרתו: לחשוב אחרת או מתי אין חוכמה בחוכמת ההמונים התייחסתי לשני סוגי מצבים בהם קשה להסתמך על דעתם של אחרים ויש מקום לחשוב באופן שונה מאחרים. בפוסט הבאתי מספר דוגמאות למצבים מהסוג הראשון, בהם אינטראקציה חברתית בין אנשים, משפיעה על דעתם בכיוון של אחידות דעות. בחלק זה אביא דוגמאות למצבים מהסוג השני, הדורשים זיהוי מאפיין ייחודי של בעיה. היות שמרבית האנשים מתקשים בזיהוים, יש קושי בהסתמכות על חוכמת ההמונים. הדוגמאות הן ממגוון תחומים. אתם מוזמנים לדלג על תחומים, שאין לכם עניין בהם ולהתמקד בדוגמאות מתחומים המדברים אליכם.
מאפיין ייחודי - הבעיה של מונטי הול
הבעיה של מונטי הול או הפרדוקס של מונטי הול, היא דוגמה למצב בו מרבית האנשים טועים. לולא היה זה המצב, ספק גדול אם היה שעשועון טלוויזיה מצליח בארה"ב (וגרסה ישראלית שלו בהנחיית אברי גלעד).
השעשועון נקרא Let's Make a Deal. מונטי הול היה המנחה. כפי שניתן לראות באיור יש שלוש דלתות. מאחורי שתיים נמצאות עיזים ומאחורי אחת מכונית. המשתתף מנחש דלת. המנחה פותח דלת אחרת ומאחוריה עז. למשתתף יש זכות לבחור בין הבחירה הראשונה שלו לבין הדלת השלישית.
הפתרון הנכון הוא, שכדאי למשתתף לבחור בדלת השלישית, משום שלאחר פתיחת דלת שמאחוריה עז, ההסתברות שמאחורי הדלת השלישית יש מכונית היא שני שליש. רוב האנשים טועים וחושבים, שההסתברות שהמכונית מאחורי הדלת שנבחרה היא חצי. בדיוק כמו ההסתברות למצוא אותה מאחורי הדלת השלישית (זו שהמנחה לא פתח).
המאפיין הייחודי הוא, שפתיחת דלת על ידי המנחה, שינתה את ההסתברויות מהסתברויות שוות לשתי הדלתות האחרות לשני שליש לעומת שליש. לא אכנס להסבר הסטטיסטי המסובך, המבוסס על חוק בייס. מה שברור, שהפתרון הנכון מנוגד לאינטואיציה.
הסתמכות על חוכמת ההמונים בהקשר זה, תוביל אותנו למסקנה מוטעית.
מאפיין ייחודי - קבלת החלטות בטכנולוגיית המידע
השעשועון נקרא Let's Make a Deal. מונטי הול היה המנחה. כפי שניתן לראות באיור יש שלוש דלתות. מאחורי שתיים נמצאות עיזים ומאחורי אחת מכונית. המשתתף מנחש דלת. המנחה פותח דלת אחרת ומאחוריה עז. למשתתף יש זכות לבחור בין הבחירה הראשונה שלו לבין הדלת השלישית.
הפתרון הנכון הוא, שכדאי למשתתף לבחור בדלת השלישית, משום שלאחר פתיחת דלת שמאחוריה עז, ההסתברות שמאחורי הדלת השלישית יש מכונית היא שני שליש. רוב האנשים טועים וחושבים, שההסתברות שהמכונית מאחורי הדלת שנבחרה היא חצי. בדיוק כמו ההסתברות למצוא אותה מאחורי הדלת השלישית (זו שהמנחה לא פתח).
המאפיין הייחודי הוא, שפתיחת דלת על ידי המנחה, שינתה את ההסתברויות מהסתברויות שוות לשתי הדלתות האחרות לשני שליש לעומת שליש. לא אכנס להסבר הסטטיסטי המסובך, המבוסס על חוק בייס. מה שברור, שהפתרון הנכון מנוגד לאינטואיציה.
הסתמכות על חוכמת ההמונים בהקשר זה, תוביל אותנו למסקנה מוטעית.
מאפיין ייחודי - קבלת החלטות בטכנולוגיית המידע
לפני לא מעט שנים התבקשתי על ידי לקוח להמליץ עבורו מערכת הפעלה למחשב, עליו תופעל מערכת המידע הקריטית ביותר לארגון מבחינה עסקית. הבחירה הייתה בין מערכת הפעלה UNIX לבין מערכת הפעלה קניינית.
בתהליך הבחירה היו לי (כמו במקרים רבים אחרים) אילוצים ומגבלות.
להלן רשימת האילוצים העיקריים:
1. מערכת המידע הקריטית הייתה צריכה להיות מוסבת או להיכתב מחדש בפרק זמן קצר ומוגדר מראש, ללא אפשרות גלישה ממנו.
2. הוגדר מראש הספק ממנו קונים שרת ומערכת הפעלה.
3. ניתנו לי יומיים לבצע את העבודה. כולל איסוף חומר, פגישות עם הספק ופגישות עם עובדי יחידת מערכות המידע של הארגון.
חשוב לציין כי במשך זמן ארוך היו ויכוחים בארגון בשאלה האם לתפעל את המערכות תחת מערכות הפעלה קנייניות או UNIX. בוויכוח זה אני הייתי זה, שהוביל את הקו שתמך בהליכה ל UNIX. במסגרת הוויכוח, כתבתי ניירות עבודה, הבאתי חומרים כתובים ומומחים, שהסבירו לאנשי הארגון את יכולות UNIX והתאמתה לארגון.
בפגישה עם הספק התברר לי באופן חד-משמעי, שכמעט כל ארגון בעולם, שעמד בפני אותה דילמה בחר ב UNIX.
על סמך המידע הכתוב, שנתן לי הספק, היה מאד קל לנסות לקדם את האג'נדה ה UNIXית בארגון ולהמליץ על UNIX. חוכמת ההמונים ללא ספק הייתה מכריעה בכיוון זה.
במקום זה בחרתי להמליץ על מערכת ההפעלה הקניינית. במסמך שכתבתי, ציינתי באופן ברור, שכל העולם בוחר ב UNIX ולמרות זאת בחרתי אחרת וגם הסברתי מדוע.
הבחירה המנוגדת לחוכמת ההמונים נבעה ממאפיינים ייחודיים. מה שהכריע את הכף היה ניהול סיכונים. הערכתי שבגלל היעדר כישורים מקצועיים טובים מספיק ב UNIX (בשונה מהניסיון והידע הרבים בסביבה הקניינית), עלול להביא לאיחור קריטי במועד הפעלת המערכת. במקרה גרוע יותר עלול להביא לקריסתה.
מאפיין ייחודי - כלכלת המשפחה
בתהליך הבחירה היו לי (כמו במקרים רבים אחרים) אילוצים ומגבלות.
להלן רשימת האילוצים העיקריים:
1. מערכת המידע הקריטית הייתה צריכה להיות מוסבת או להיכתב מחדש בפרק זמן קצר ומוגדר מראש, ללא אפשרות גלישה ממנו.
2. הוגדר מראש הספק ממנו קונים שרת ומערכת הפעלה.
3. ניתנו לי יומיים לבצע את העבודה. כולל איסוף חומר, פגישות עם הספק ופגישות עם עובדי יחידת מערכות המידע של הארגון.
חשוב לציין כי במשך זמן ארוך היו ויכוחים בארגון בשאלה האם לתפעל את המערכות תחת מערכות הפעלה קנייניות או UNIX. בוויכוח זה אני הייתי זה, שהוביל את הקו שתמך בהליכה ל UNIX. במסגרת הוויכוח, כתבתי ניירות עבודה, הבאתי חומרים כתובים ומומחים, שהסבירו לאנשי הארגון את יכולות UNIX והתאמתה לארגון.
בפגישה עם הספק התברר לי באופן חד-משמעי, שכמעט כל ארגון בעולם, שעמד בפני אותה דילמה בחר ב UNIX.
על סמך המידע הכתוב, שנתן לי הספק, היה מאד קל לנסות לקדם את האג'נדה ה UNIXית בארגון ולהמליץ על UNIX. חוכמת ההמונים ללא ספק הייתה מכריעה בכיוון זה.
במקום זה בחרתי להמליץ על מערכת ההפעלה הקניינית. במסמך שכתבתי, ציינתי באופן ברור, שכל העולם בוחר ב UNIX ולמרות זאת בחרתי אחרת וגם הסברתי מדוע.
הבחירה המנוגדת לחוכמת ההמונים נבעה ממאפיינים ייחודיים. מה שהכריע את הכף היה ניהול סיכונים. הערכתי שבגלל היעדר כישורים מקצועיים טובים מספיק ב UNIX (בשונה מהניסיון והידע הרבים בסביבה הקניינית), עלול להביא לאיחור קריטי במועד הפעלת המערכת. במקרה גרוע יותר עלול להביא לקריסתה.
מאפיין ייחודי - כלכלת המשפחה
אם תעשו משאל של מספר רב של אנשים, התוצאה תהיה: המלצה חד-משמעית: אל תתערב במשהו שאינך מומחה בו, בניגוד לדעת אנשים שזה מקצועם. אתה יכול להטעות משפחה ויכול להיפגע בעצמך באמצעות תביעה משפטית או סתם פגיעה במוניטין.
עוד לפני שנעשיתי יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה, נתתי עצה כלכלית למשפחה. העצה שנתתי להם הייתה: אל תעשו את מה שיועץ ההשקעות בבנק שלכם מייעץ לכם. זו הייתה הפעם היחידה שעשיתי זאת. בכל יתר הפעמים ששאלו לדעתי, השבתי שאיני מומחה בתחום ההשקעות. המקסימום שאני יכול להגיד, זה כיצד הייתי נוהג, לו הייתי במצבם.
מדוע הרשיתי לעצמי במקרה זה לנהוג בשונה מחוכמת ההמונים?
מאפיינים ייחודיים כמובן: מאפיינים ייחודיים למשפחה הכתיבו הוצאות גבוהות מהוצאות משפחה רגילה. במקרה זה (להבדיל ממרבית המקרים האחרים) עצתו של היועץ בבנק הייתה מופרכת לחלוטין.
המשפחה החליטה לשאול את ידיד המשפחה, במקצועו יועץ השקעות. היא חזרה עם התשובה: החבר שלכם (אני) צודק. יועץ ההשקעות בבנק טועה.
גם בתחילת עבודתי כיועץ בכלכלת המשפחה פעלתי באופן דומה. בחינת הביטוחים של משפחה, העלתה בעיות רבות וקשות. חוכמת ההמונים אומרת: אסור לך לייעץ בתחום בו אינך מוסמך.
במצב ייחודי זה בחרתי בדרך שונה: כתבתי מסמך שבראשו ציינתי, שאיני מוסמך לייעץ בנושאי ביטוח ולכן איני מייעץ. בהמשך כתבתי את דעתי על כל אחד מהביטוחים, שיש למשפחה ואיזה שאלות צריך לשאול. לסיכום כתבתי שאני מפנה אותם עם הדף ועם הפוליסות לסוכן ביטוח אחר בעל ידע וניסיון. כל מה שהוא יגיד ויתאים לדעתי עליהם לפעול בהתאם לדעתי. כל מה שהוא יגיד שונה, עליהם לפעול לפי דעתו.
השורה התחתונה: רק הבדל אחד בין דעתי ודעתו: הוא גילה בעיה נוספת, שברמת הידע שלי לא יכולתי לגלות.
המאפיין הייחודי, המשותף לשני המקרים הוא זיהוי חוסר מקצועיות של אדם בתחום בו הוא מוסמך ונזק גדול למשפחה, אם תנהג לפי עצתו.
מאפיין ייחודי - אפריקה כמשל
עוד לפני שנעשיתי יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה, נתתי עצה כלכלית למשפחה. העצה שנתתי להם הייתה: אל תעשו את מה שיועץ ההשקעות בבנק שלכם מייעץ לכם. זו הייתה הפעם היחידה שעשיתי זאת. בכל יתר הפעמים ששאלו לדעתי, השבתי שאיני מומחה בתחום ההשקעות. המקסימום שאני יכול להגיד, זה כיצד הייתי נוהג, לו הייתי במצבם.
מדוע הרשיתי לעצמי במקרה זה לנהוג בשונה מחוכמת ההמונים?
מאפיינים ייחודיים כמובן: מאפיינים ייחודיים למשפחה הכתיבו הוצאות גבוהות מהוצאות משפחה רגילה. במקרה זה (להבדיל ממרבית המקרים האחרים) עצתו של היועץ בבנק הייתה מופרכת לחלוטין.
המשפחה החליטה לשאול את ידיד המשפחה, במקצועו יועץ השקעות. היא חזרה עם התשובה: החבר שלכם (אני) צודק. יועץ ההשקעות בבנק טועה.
גם בתחילת עבודתי כיועץ בכלכלת המשפחה פעלתי באופן דומה. בחינת הביטוחים של משפחה, העלתה בעיות רבות וקשות. חוכמת ההמונים אומרת: אסור לך לייעץ בתחום בו אינך מוסמך.
במצב ייחודי זה בחרתי בדרך שונה: כתבתי מסמך שבראשו ציינתי, שאיני מוסמך לייעץ בנושאי ביטוח ולכן איני מייעץ. בהמשך כתבתי את דעתי על כל אחד מהביטוחים, שיש למשפחה ואיזה שאלות צריך לשאול. לסיכום כתבתי שאני מפנה אותם עם הדף ועם הפוליסות לסוכן ביטוח אחר בעל ידע וניסיון. כל מה שהוא יגיד ויתאים לדעתי עליהם לפעול בהתאם לדעתי. כל מה שהוא יגיד שונה, עליהם לפעול לפי דעתו.
השורה התחתונה: רק הבדל אחד בין דעתי ודעתו: הוא גילה בעיה נוספת, שברמת הידע שלי לא יכולתי לגלות.
המאפיין הייחודי, המשותף לשני המקרים הוא זיהוי חוסר מקצועיות של אדם בתחום בו הוא מוסמך ונזק גדול למשפחה, אם תנהג לפי עצתו.
מאפיין ייחודי - אפריקה כמשל
סירולי השתתף במספר רב של פרויקטים של חברה איטלקית באפריקה. החברה נכשלה בכל הפרויקטים. האיטלקים לא היו יוצאי דופן: אמריקאים ואירופאים נכשלו לא פחות.
לדעתו הסיבה העיקרית לכישלון הייתה פטרוניות כלפי המקומיים, שממנו נגזרה חוסר הקשבה. הלקח שהפיק בפרויקטים מוצלחים ברחבי העולם לאחר יישומו, היה הקשבה לאלה, שמנסים לסייע להם.
אבל כיצד מקשיבים? סירולי חושב שלכנס את המקומיים ולשמוע את דעתם (סוג של חוכמת ההמונים), זה רעיון גרוע. הסיבה לכך היא, שבעלי הרעיונות המקוריים, הייחודיים והמשמעותיים לא מגיעים להתכנסות מסוג זה ולכן ממילא גם לא יביעו את דעתם שם.
הדרך המומלצת על ידו הן פגישות בארבע עיניים עם אנשים המזוהים כבעלי רעיונות ייחודיים.
מאפיין ייחודי - שחמט
במשחק השחמט יש ערך לכל כלי. הכלי בעל הערך הנמוך ביותר הוא הרגלי (החייל) ששווה 1. המלכה היא הכלי בעל הערך הגבוה ביותר (למעט המלך שאובדנו פירושו הפסד המשחק). ערכה 8.5-8. הכלי בעל הערך השני הכי גבוה, הצריח, שווה 4.5-5.
כאשר מכים כלי מוגן, הכלי המגן מכה בחזרה, ולכן מכים בדרך כלל כלים מוגנים בעלי ערך רב יותר או שווה לכלי המכה.
שחקנים טובים מבצעים לפעמים הקרבה: מכים כלי מוגן ששוויו פחות משווי הכלי המגן, על מנת לקבל יתרון עמדתי.
מה תואמרו על השחקן הסובייטי היהודי דוד ברונשטיין, שהיה בשנת 1951 השחקן הטוב בעולם? ברונשטיין הכה באמצעות צריח (שווי 4.5-5) רגלי (שווי 1) המוגן על ידי שלושה כלים שונים. הכאה בכל אחד מהכלים הנ"ל מביאה להפסד של יריבו.
השחקן האמריקאי פרנק מרשל (1877 - 1944), הקריב את מלכתו (8.5-8) תמורת רגלי (1). הרגלי היה מוגן על ידי ארבעה כלים. זה היה כל כך יוצא דופן, שהקהל השליך עליו מטבעות זהב.
ביצוע הקרבה מהסוג שביצעו ברונשטיין ומרשל, מחייב זיהוי מאפיין ייחודי של המצב, ששחקנים טובים, שאינם מומחים, יתקשו מאד לזהותו. חוכמת ההמונים לא תושיע מישהו, שינסה לבקש את עזרתם במצב כזה.
לסיכום
בשני החלקים של הפוסט, הבאתי לא מעט דוגמאות למצבים בהם, שימוש בחוכמת ההמונים עלול שלא להועיל ואפילו להזיק. המצבים מאופיינים באינטראקציה חברתית בין האנשים המביעים את דעתם ו/או במאפיינים ייחודיים למצב, שמרבית האנשים לא יבחינו בהם.
אין די למצוא בין ההמונים מעטים שיזהו מאפיינים ייחודיים כאלה. גם מי שמנסה לקבל את ההחלטה על בסיס חוכמת ההמונים, צריך להבין שאותם מעטים, אכן זיהו מאפיינים ייחודיים לבעיה ופתרו אותה: משימה הרחוקה מלהיות פשוטה.
כאשר מכים כלי מוגן, הכלי המגן מכה בחזרה, ולכן מכים בדרך כלל כלים מוגנים בעלי ערך רב יותר או שווה לכלי המכה.
שחקנים טובים מבצעים לפעמים הקרבה: מכים כלי מוגן ששוויו פחות משווי הכלי המגן, על מנת לקבל יתרון עמדתי.
מה תואמרו על השחקן הסובייטי היהודי דוד ברונשטיין, שהיה בשנת 1951 השחקן הטוב בעולם? ברונשטיין הכה באמצעות צריח (שווי 4.5-5) רגלי (שווי 1) המוגן על ידי שלושה כלים שונים. הכאה בכל אחד מהכלים הנ"ל מביאה להפסד של יריבו.
השחקן האמריקאי פרנק מרשל (1877 - 1944), הקריב את מלכתו (8.5-8) תמורת רגלי (1). הרגלי היה מוגן על ידי ארבעה כלים. זה היה כל כך יוצא דופן, שהקהל השליך עליו מטבעות זהב.
ביצוע הקרבה מהסוג שביצעו ברונשטיין ומרשל, מחייב זיהוי מאפיין ייחודי של המצב, ששחקנים טובים, שאינם מומחים, יתקשו מאד לזהותו. חוכמת ההמונים לא תושיע מישהו, שינסה לבקש את עזרתם במצב כזה.
לסיכום
בשני החלקים של הפוסט, הבאתי לא מעט דוגמאות למצבים בהם, שימוש בחוכמת ההמונים עלול שלא להועיל ואפילו להזיק. המצבים מאופיינים באינטראקציה חברתית בין האנשים המביעים את דעתם ו/או במאפיינים ייחודיים למצב, שמרבית האנשים לא יבחינו בהם.
אין די למצוא בין ההמונים מעטים שיזהו מאפיינים ייחודיים כאלה. גם מי שמנסה לקבל את ההחלטה על בסיס חוכמת ההמונים, צריך להבין שאותם מעטים, אכן זיהו מאפיינים ייחודיים לבעיה ופתרו אותה: משימה הרחוקה מלהיות פשוטה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה