יום חמישי, 12 בספטמבר 2013

הייתי באוברדרפט של 70,000 ש"ח. האם עלי לבקש סליחה ביום הכיפורים?

האם אדם שהיה באוברדרפט של 70,000 ש"ח צריך לבקש סליחה ביום הכיפורים? התשובה איננה טריביאלית ואיננה בהכרח שלילית. ביום הכיפורים מבקשים סליחה על עבירות שבין אדם לחברו. אם כתוצאה מכך נפגעו אנשים אחרים (אישה, ילדים, הורים, בני משפחה אחרים, חברים) ואם הייתה לך אלטרנטיבה אחרת, קרוב לוודאי, שאם אתה מאמין שעליך לבקש סליחה על עבירות שבין אדם לחברו, עליך לעשות זאת גם בהקשר של האוברדרפט

אביא דוגמה קיצונית: אדם מכר את דירת משפחתו בשביל להשקיע בבורסה. השקיע את כספו באופן לא נבון ואיבד אותו. משפחתו נותרה ללא דירה. אולי גם ללא מספיק משאבים על מנת  להעניק לילדיו טיפול רפואי ראוי או חינוך ראוי. הוא עשה עוול גדול לילדיו ולאשתו. 

הערת אגב קצרה: אני כותב בפסקה הראשונה "ואם הייתה לך אלטרנטיבה אחרת". על סמך ניסיוני בחיים ועל סמך ניסיוני בייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה, אני מכיר מעט מאד מקרים בהם לא הייתה אלטרנטיבה טובה יותר מאשר להגיע לאוברדרפט של 70,000 ש"ח. 

האם אני צריך לבקש סליחה על זה שהיה לי אוברדרפט של 70,000 שקל?
בעבר הרחוק היה לי אוברדרפט של 70,000 שקל. לא רק שהיה לי אוברדרפט כזה, אני גם כותב פוסטים בבלוג, המסבירים לאחרים מדוע עליהם להימנע מאוברדרפט. אני כותב פוסט הנקרא שקיפות ומצהיר בריש גלי שמעולם לא הייתי באוברדרפט. אני כותב פוסט שכותרתו נאה דורש - נאה מקיים, אני מייעץ בכלכלת המשפחה ובכל זאת הייתי באוברדרפט של 70,000 שקל.
קרוב לוודאי שאני צריך לבקש סליחה. 
לא אני לא מרגיש שום צורך לבקש סליחה. קראו את הפסקה הבאה ותבינו.  

כיצד הגעתי לאוברדרפט של 70,000 שקל?
חשבתם על התהליך הטיפוסי של אוברדרפט תופח (יש הקוראים לו סחרור ויש הקוראים לו התרסקות), המתואר בגרף שבתחילת פוסט זה? תהליך בו בכל חודש הוצאתי יותר מהכנסותיי החודשיות ובהדרגה גדל האוברדרפט. הריביות הגדילו עוד יותר את הפער. אם חשבתם כך אז טעיתם. לא זה מה שקרה.

אני מחזיר אתכם הרבה שנים אחורה: השקל היה שווה הרבה יותר מאשר הוא שווה היום. לא היה ניתן לעבוד מול הבנקים באמצעות אינטרנט או באמצעות Contact center ובוודאי שלא היה ניתן להשתמש באפליקציה בטלפון חכם, שטרם הומצא, לצורך כזה.
הדרך היחידה לבצע פעולות או לקבל מידע על מצב חשבון הבנק הייתה לגשת לסניף הבנק ולדבר עם הפקיד.

ניגשתי לסניף הבנק. ביקשתי למכור ניירות ערך בשווי המתקרב ל 70,000 שקל. כעבור יומיים גיליתי, שאני באוברדרפט של 70,000 שקל. ניגשתי לבנק וניסיתי לברר מדוע אני באוברדרפט של 70,000 שקל במקום ביתרת זכות בגובה כזה.

לפקיד היה הסבר פשוט: חתמת על הוראת קניית מניות במקום הוראת מכירה. באדיבותו כי רבה הלך לארכיון לחפש את הטופס.

ההסבר נראה לי מעט תמוה. יש לי הרגל "מגונה" לקרוא את מה שאני חותם עליו. כך למשל, כשלא כולם ידעו, שחברות הסלולר מחתימות לקוחות על התחייבות לכמה שנים, רציתי לעבור למסלול עסקי של סלקום. נציג השירות הסביר לי באדיבות רבה, לפרטי פרטים את התכנית. ביקשתי העתק ריק של הטופס (באמצעות דוא"ל או פקס) שאחתום עליו, כשהשליח עם הטלפון המשודרג במסלול החדש יגיע למחרת. התשובה: איננו עושים זאת. כשהשליח הגיע, התחלתי לקרוא את הטופס לפני החתימה. הוא טען שהוא ממהר. הודעתי לו שאיני חותם בלי לקרוא והוא הלך לדרכו. 

כשקראתי מצאתי שני סעיפים, שלו היו מספרים לי עליהם, לא הייתי חותם (אחד מהם קנס יציאה בסך 500 ש"ח אם אעבור לספק אחר במהלך שלוש שנים). מיד התקשרתי לחברת סלקום וביטלתי את העסקה ומהר מאד החלפתי ספק (אם מישהו ממנהלי סלקום באותה תקופה, מאמין בחרטה ביום הכיפורים, עדיין לא מאוחר מדי לבקש מחילה על הנוהל העסקי הפסול של הסתרת מידע מלקוחות לפני חתימתם).

בחזרה לסניף הבנק. לא טעיתי. הטופס איתו חזר הפקיד ועליו חתמתי, היה טופס מכירת ניירות ערך ולא טופס קניית ניירות ערך. הבנק - טעה וכפי שקורה באחוז גבוה מהמקרים טעה לרעת הלקוח.

כיצד מתקנים את הטעות?
הובטח לי שהטעות תתוקן. לא קרה דבר במשך יומיים. חזרתי לבנק וביקשתי שהטעות תתוקן. הובטח לי שתתוקן. כשלא קרה דבר חזרתי ישירות למנהל הסניף. 

המנהל הרצה לי ארוכות על רמזור. האנלוגיה שלו הייתה, כפי שכשיש אור אדום ברמזור אתה לא נוסע, כך כשאתה במינוס אתה לא יכול למשוך כסף. במועד לא ידוע תתוקן הטעות.

לא ממש השתכנעתי. הוא שכח לציין מי אחראי לאוברדרפט הענק שלי. כשהבנתי שאין עם מי לדבר, עברתי לדרג הבא: שיחה עם מנהל בהנהלה האזורית של אותו בנק.
תתפלאו אבל כאן מצאתי אוזן קשבת. המנהל איתו דיברתי אמר שהטעות היא של הבנק ולכן או שהיא תתוקן תוך יום או שהוא יורה לסניף להפקיד 70,000 ש"ח בחשבוני וכאשר תתוקן הטעות נתחשבן.
כעבור יום תוקנה הטעות.  

קווים לדמותו של אותו מנהל סניף בנק
ייתכן שמנהל סניף הבנק שלכם גורם לכם עוול, אבל המנהל של סניף הבנק שהביא אנלוגיה מופרכת לרמזור, אינו המנהל הטיפוסי של סניף בנק.
לימים פתחתי עיתון וראיתי את שמו, בציון תפקידו, במדור הפלילים. האיש הורשע בבית משפט בעוון גניבת כספים (לא במסגרת עבודתו בבנק).

אמי"ל (אני מה יוצא לי מזה)
בעברית קצת משובשת, אבל עם ראשי תיבות קלים לזכירה, אני מעלה את השאלה שבוודאי חלק מהקורים שואלים: מה יוצא לי מזה?

ובכן מה יוצא לכם מזה:

1. ברוב המקרים לא חייבים להיות באוברדרפט. יש המסוגלים לחסל אותו בכוחות עצמם ויש כאלה הנזקקים לייעוץ ולכלים (בדומה לכאלה שיכולים להוריד משקל לבד וכאלה, שזקוקים לדיאטנית או לשומרי משקל). אם אתם זקוקים לייעוץ, אימון והכוונה אשמח אם תפנו אלי. מעולם לא הייתי באוברדרפט (למעט המקרה עליו קראתם בפוסט זה).

2. אל תקבלו כמובן מאליו את מה שאומר לכם פקיד בנק או אפילו מנהל סניף בנק. עמדו על זכויותיכם. באופן דומה תהו האם מסלול ההשקעה, שהוא מציע לכם, הוא האופטימלי עבורכם.

3. קראו היטב את מה שאתם חותמים עליו לפני שאתם חותמים עליו.

4. אל תצפו מחברות עסקיות שיאתרו או יתקנו טעויות שלהן. בדקו אותן ואם לדעתכם טעו, פנו אליהם על מנת שיתקנו את הטעות.

אין תגובות:

פרסום תגובה

השפעתו של מייג'ור מייג'ור על שירות הלקוחות של חברות כרטיסי האשראי במדינת ישראל

  ג'וזף הלר (1923-1999) מקור התמונה: ויקיפדיה מייג'ור מייג'ור הוא דמות ברומן הסאטירי  מלכוד 22 של ג'וזף הלר .  הדמות הזו מה...