יום שלישי, 28 בינואר 2014

איך לקנות במרכול


 מרכול באורגון. מקור: ויקיפדיה

למי שלא יודע, מרכול הוא המונח העברי למילה המוכרת לכולם: סופרמרקט. כבר כתבתי לא מעט פוסטים על צרכנות (רשימה בסוף הפוסט). בפוסט זה אתמקד בצרכנות במרכולים, נושא שעלה בזמן האחרון לכותרות.

בעיתונות הכלכלית המקוונת הופיעו כמה מאמרים בנושא. דוגמאות:




אתחבר לדוגמה האחרונה, המציגה את ממצאי סיירי המועצה לצרכנות.
הממצאים מראים כי קיימים הבדלי מחיר גדולים בין סניפים שונים של אותה רשת, משום שהמדיניות נקבעת ברמת סניף. למרות זאת שופרסל שלי נמצאה כרשת היקרה ביותר ורמי לוי ואושר עד (רשת חרדית) כזולות ביותר.

אנסה לתאר את מה שקורה לי כצרכן ובאופן לא מפתיע, אתייחס יותר בפירוט לשני מרכולים בירושלים: שופרסל שלי בקריית יובל ורמי לוי בתלפיות.

שופרסל שלי - האם הוא באמת שלי?
התשובה היא לא. הוא היה של נוחי דנקנר. עכשיו הוא של אלשטיין ובן-משה
היות שאני רוצה לפרנס את משפחתי ולא את נוחי דנקנר או בן-משה, התרחקתי כבר לפני מספר שנים מאותו מרכול.
במקרה השוויתי מחירי שמן זית של אותו יצרן ומאותו סוג ובאותו משקל. פער המחירים בינם לבין המרכול של רשת אחרת היה כ 10 שקלים. זה הספיק לי בשביל להדיר את רגליי מהמרכול הנ"ל.

מסתבר שאני לא לבד. המינהל הקהילתי של שכונה זו והשכונות הקרובות, הכריז לאחרונה על חרם צרכנים. 
לטענתם יוקר מחיריו הוא במקום הרביעי בארץ.

מרגיז ומרגיז יותר 
מחירים יקרים לא מרגיזים אותי. מרגיז אותי כשמרמים אותי.
בתקופה שעוד קניתי באותו שופרסל שלי, המתנתי דקות ארוכות בקופה, משום שהאדם שעמד לפני בתור התווכח ארוכות עם הקופאית, על מחירי המוצרים שרכש.

האיש המבוגר, שהתברר לי בשיחה איתו, שבעבודתו הוא שופט בבית משפט, התנצל לפני על ההמתנה הארוכה שלי. הוא הסביר לי שליד המדף של מספר רב של מוצרים שרכש, מופיע תווית של מחיר מבצע. הקונים יודעים זאת. המערכת הממוחשבת בקופות לא. 
לדעתו זה נעשה באופן עקבי באותו מרכול.

לא נותר לי אלא להסכים לדעתו של כבוד השופט. גם הניסיון שלי הראה לא מעט מקרים של מבצע, שבחשבון לא זכיתי לקבל את ההנחה. 

הסברתי לו, שצריך להתנצל לפני על ההמתנה הארוכה, אבל לא הוא זה שצריך להתנצל. 
מי שצריך להתנצל זה מנהל המרכול.

מרבית הקונים צרכנים נבונים פחות ממנו וממני: הם לא ישימו לב לכך שבחשבון לא יזכו להנחה המובטחת.

הערה: אם חשבתם שרק בשופרסל שלי מחיר המבצע לא בהכרח יבוא לידי ביטוי בחשבון בקופה - טעיתם. 
תפסתי גם סניף של מגה וסניף מכובד של רשת נוספת מבצעים תרגילים דומים.

רמי לוי 
איני מרבה לקנות ברמי לוי. הסיבה היא: פקקי תנועה בנסיעה למקומות בהם הם ממוקמים וקשיי חניה.
כשהבאתי את הרכב שלי לטיפול תקופתי במוסך בתלפיות, חשבתי שזו הזדמנות לבצע את הקניות השבועיות שלי ברמי לוי הסמוך. 

ידעתי שהמחירים זולים. הופתעתי לטובה מדברים אחרים: שירות אדיב, מוצרים הממוקמים בסדר הגיוני על המדפים, זמן המתנה סביר בקופות.

קניתי הרבה מוצרים במבצע (אני רוכש במבצעים רק מוצרים, שממילא התכוונתי לרכוש.).
החשבון בקופה התאים ב 100% לתוויות המבצע על המדפים. 

כמה טיפים על צרכנות נכונה במרכולים

1. רכזו קניות שבועיות ואל תבצעו קניות בכל פעם שחסר משהו

2. הכינו מראש רשימת קניות. אם אין סיבה טובה במיוחד, אל תחרגו ממנה

3. אם אפשר קנו בלי ילדים לידכם. יש סיכוי טוב שהילד ירצה משהו, שלא התכוונתם לקנות או אינכם יכולים לקנות ואתם תקנו אותו.

4. בדקו את החשבון היטב
זהו אולי הטיפ החשוב ביותר. אפשר למצוא טעויות שאינן קשורות בהכרח למבצע. כבר מצאתי חשבון שבו חויבתי בכמות פריטים גדולה מזו שקניתי. זה קרה דווקא בשלושת המוצרים היקרים ביותר שקניתי.

5. אל תתפתו למבצעים
אם כבר אתם מתפתים, לימדו היטב להבחין בין מבצעים שהם שווקיים ומבצעים שגם תוכלו להרוויח עליהם. רמז: שניים במחיר אחד הם לפעמים מבצעים כדאיים.

6. נצלו את המבצעים לרכישת מוצרים שאינם מתקלקלים וממילא התכוונתם לקנות

פוסטים על צרכנות




יום שבת, 25 בינואר 2014

האם אפשר להקטין משמעותית את ההוצאות ולחיות טוב?

התשובה לשאלה זו חיובית. המפתח הוא התרחקות מתרבות הצריכה. אינכם חייבים לעשות את מה שעושים אחרים סביבכם:

1. אין הכרח ברכישת מוצרים ושירותים רק משום שאחרים רכשו אותם 
אם אתם  מטיילים הרבה בטבע (ויש לכם את המשאבים הכלכליים) אפשר לרכוש ג'יפ, כי הוא נוסע שם טוב יותר מרכב משפחתי. בשביל לעשות קניות בסופרמרקט, אפשר להסתפק ברכב משפחתי.  

2.אין הכרח ברכישת מותגים
אפשר לרכוש מוצרים של יצרנים ידועים פחות. מותגים רוכשים, כאשר יש להם ערך אמיתי המצדיק את הפער במחירים.

3. אין הכרח ברכישת דירה גדולה ואין הכרח לרכישתה דווקא בתל-אביב.

4. אין הכרח ברכישת דירה, אם אין לכם כרגע יכולת כלכלית מתאימה. אפשר גם לגור בשכירות.

ארבעה הסעיפים לעיל הם רק דוגמאות. תוכלו לבד למצוא דוגמאות נוספות.

כמובן שצריך להתייחס לעומק גם לצד ההכנסות.

רציתי להפנות אתכם לדיון מעניין בבלוגים אחרים על צמצום בהוצאות, המבוסס על תפיסת עולם, שונה מזו שתפגשו בדרך כלל.

להלן הקישורים:

הפוסט של דורין הרטמן ("הסולידית")

התשובה של רון ברמן
לא סולידית?

נקודת המבט שלי
איני מתלהב מהרעיונות של פרישה לפנסיה בגיל צעיר. מנקודת המבט שלי יש ערך לעבודה, גם אם היא בתמורה כספית זעומה או אפילו בהתנדבות. קראו למשל את הפוסט: זה לא רק הגיל

יום ראשון, 19 בינואר 2014

ביטול המבחנים הפסיכומטריים: ההיבט הכלכלי

משרד החינוך החליט לשנות את מתכונת בחינות הבגרות ולבטל את המבחנים הפסיכומטריים, המהווים בסיס לקבלה ללימודים באוניברסיטאות.
הצעד הראשון נראה בכיוון הנכון. בפוסט זה אסביר מה המחיר הכלכלי של ביטול המבחנים הפסיכומטריים. 

החולה הלא מדומה
מערכת החינוך בישראל אינה חולה מדומה, היא חולה אמיתי. אין ספק בכך שלמשרד החינוך לדורותיו יש חלק ביצירת המחלה. כבר התייחסתי לדוגמה אחת בפוסט: ללא בושה: החינוך הפרטי בישראל. הדירוג הנמוך של ישראל במבחנים בינלאומיים הוא דוגמה נוספת.

גם בהקטנת התקציבים לאוניברסיטאות, המנוונת בהדרגה את המחקר המדעי, יש למשרד החינוך חלק. מתהדרים בחתני פרס נובל, שקיבלו את הפרס על עבודות של לפני כ 20 שנה, תקופה שבה עדיין היו תקציבים סבירים לאקדמיה. כשאלה נגמרים, מתהדרים בישראלים לשעבר, שחיים במדינות אחרות וקיבלו פרס נובל.

חלק גדול יותר במחלה, יש לחברה הישראלית. סולם הערכים המעודד התעשרות מהירה באמצעות דנקנריזם או תכניות ריאליטי, גורם לתלמידים לחשוב על דרכים מהירות וקלות לסיום הלימודים בהצלחה ללא השקעת מאמץ ויכולת. 

כתבה בעיתון דה-מרקר שכותרתה מתחילה במילים: תואר ברמאות, מתארת את התעשייה המתפתחת של קניית עבודות אקדמיות, שנכתבו על ידי אחרים במקום כתיבת עבודות. ללא ספק, דרך קלה להשיג תוצאות.

המבחנים הפסיכומטריים כבעיה
הטענות כנגד המבחנים הפסיכומטריים:

1. צעירים מבזבזים זמן כדי להתכונן אליהם. באותו זמן היו יכולים ללמוד באוניברסיטה.

2. צעירים מבזבזים כסף עבור קורסי הכנה לפסיכומטרי

3. קיימת הטיה לטובת אלה שיש להם כסף לממן את לימודי ההכנה לפסיכומטרי ויכולים לוותר על עבודה, במהלך הלימודים לפסיכומטרי.
זה לא הוגן לתת יתרון לאלה, שמצבם הכלכלי טוב יותר.

התועלת במבחנים
התועלת במבחנים היא ביכולת הניבוי שלהם: מי יצליח יותר בלימודים האקדמיים ומי יצליח פחות. הניבוי אינו ברמה אישית, אלא ברמה סטטיסטית. הניבוי אינו מושלם, אלא במתאם חלקי עם ההצלחה.

בעבודות מחקר רבות מצא כי המבחן הפסיכומטרי, מנבא טוב יותר את ההצלחה בלימודים האקדמיים, מאשר בחינות הבגרות

גם במחקר שערכתי במסגרת עבודת המוסמך שלי בפסיכולוגיה (שעל בסיס ממצאיה כתבנו, המנחה שלי ואני, מאמר שפורסם בכתב העת המקצועי למדעי החברה מגמות), מצאתי ממצאים כאלה, על אף שהנושא העיקרי של העבודה היה: ניבוי הצלחה באוניברסיטה על פי ציוני בחינות בגרות וציוני מגן.

הממצא העיקרי בעבודת המוסמך שלי היה, שבחינות בגרות מנבאות טוב יותר מציוני מגן הצלחה בלימודים באוניברסיטה.

המגמה ברורה: ככל שציון משקף מדד "אובייקטיבי" יותר הוא עשוי לנבא טוב יותר

הוגנות
הניסיונות לא להפלות אוכלוסיות בגלל הטיה בעדן או נגדן נעשו משתי נקודות מוצא: 

נקודת מוצא ראשונה: לנסות לבטל את ההטיה במבחנים
לא  מעט ניסיונות כאלה נעשו בחברות הטרוגניות, למשל: בארצות הברית. למיטב ידיעתי כולם כשלו.
ההבדלים בין אוכלוסיות ממגוון גדול של מוצאים אתניים וממעמדות כלכליים חברתיים הם גדולים. תנסה לתקן הטיה לרעת אוכלוסייה אחת, תיצור הטיה לרעת אוכלוסיה אחרת.

העדפה מתקנת
לאחר שמשתכנעים שבלתי אפשרי לבטל את ההטיה, מנסים להוסיף לציון של האוכלוסיות המקופחות ועל ידי כך לבטל את היתרון של השכבות העשירות יותר (ובארה"ב גם הלבנות שמוצאן מתרבויות מערביות).

אציג שתי בעיות בגישה זו:

1. כשעשו את זה בארה"ב, לא אוכלוסיית ה WASP, המבוססת כלכלית , הייתה זו שציוניה נפגעו במידה הרבה ביותר. דווקא אמריקאים ממוצא יפני וממוצא סיני נפגעו יותר.
מסתבר שיש כאלה שמצליחים יותר במבחנים, על אף שאינם מותאמים לתרבותם.
הנורמה ביפן הייתה, שכשילד חולה, האם מחליפה אותו בשיעורים בבית הספר, על מנת שלא יפסיד חומר לימודים.
לא שמעתי על אמהות מקסיקניות או פורט-ריקניות שעושות את זה. 

2. אלה, שקיבלו תוספת לציון על מנת לטפל בהטיה לרעתם, עלולים להצליח פחות בלימודים האקדמיים 
יש קשר בין ההתנהלות הנדרשת מסטודנט לבין הביצועים הנדרשים ממנו במבחנים הפסיכומטריים. אותה הטיה שפגעה בקבוצות מסוימות במבחנים, פוגעת בהם גם בלימודים.

מסקנה
כמו בנושאים אחרים, העמדה האישית שלי היא נגד אפליה. כך  למשל, כבר כתבתי בפוסט קודם על אפליה גילאית.
כמו בנושאים אחרים, המציאות היא שבטווח זמן קצר או בינוני, אין דרך מעשית למנוע אותה: "החיים לא תמיד הוגנים". השאלה היא מה עושים כדי להתמודד למרות זאת. הסטודנטים ממוצא יפני או סיני בארצות הברית, נתנו מענה לבעיה הזו. 

ההיבט הכלכלי

נחזור לישראל של שנת 2014, ללא מבחנים פסיכומטריים. אתייחס להיבט הכלכלי מזווית של פרטים או משפחות ומזווית של החברה כולה.
חלק ממקצועות הלימוד האקדמיים אינם כרוכים בהוצאות רבות: אולם , מרצים, ספרייה ומחשבים.
במקצועות אלה, האוניברסיטאות יכולות לקבל יותר אנשים בתוספת עלות שולית ולסנן אותם באמצעות בחינות בתום השנה הראשונה.

הנזק עלול להיגרם במקצועות שהכשרת יותר סטודנטים דורשת משאבים כספיים גדולים יותר, למשל: רפואה, מדעי הטבע.

בהמשך הדיון אשמש ברפואה כדוגמה. גם משום, שעל פי התקשורת צפוי מחסור ברופאים וגם משום שנתקלים בלא מעט סטודנטים ישראליים הלומדים בחו"ל, משום שאינם מתקבלים ללימודים בארץ.

נניח לרגע שבמקום 50 סטודנטים, שלו היו מתקיימים מבחנים, היו מקבלים ציון פסיכומטרי של קצת מעל 750, יתקבלו ללימודים 50 סטודנטים, שהיו מקבלים ציון של קצת מעל ל 550, במבחנים שלא יתקיימו (אלה לא היו יכולים אפילו לחלום להתקבל ללימודים, לו היו מתקיימים מבחנים פסיכומטריים). 

נזקים לסטודנטים שהתקבלו
חלק מאותם סטודנטים, לא יצליחו לסיים את לימודיהם, אחרי שילמדו מספר שנים. לדוגמה נשתמש במספר העגול עשרה.

הנזקים שנגרמו להם:

1. הוצאה כספית
שכר לימוד, מגורים, נסיעות, ציוד ללמידה וכיו"ב

2. בזבוז זמן
בזמן הזה (שנתיים, שלוש שנים, ארבע שנים או אפילו יותר) היו יכולים ללמוד תחום אחר, שהיו מסוגלים לסיים את הלימודים בהצלחה. 

3. לחילופין או במקביל היו יכולים לעבוד ולשפר את מצבם הכלכלי.

4. תחושת כישלון ולפעמים גם אבדן האמונה ביכולתם.

נזקים לסטודנטים שלא התקבלו
חמישים הסטודנטים שהיו מתקבלים בגלל שלא התקיים המבחן הפסיכומטרי, תפסו את מקומם של חמישים מועמדים אחרים. אלה היו עשויים לקבל במבחן שלא התקיים,ציון שמעל ל 750. קרוב לוודאי שכמעט כולם היו מסיימים את לימודיהם לו התקבלו.

חלקם יוותרו על לימודי רפואה. אחרים ילמדו מקצוע אחר וינסו שוב להתקבל לרפואה. 
נבחן את הקבוצה השלישית, שתיסע ללמוד רפואה בחו"ל. היות שקיים מתאם חיובי בין הצלחה במבחנים פסיכומטריים לבין הצלחה בלימודים, כנראה שרובם, שלא לומר כולם, היו מסיימים את לימודי הרפואה לו היו מתקבלים. 

כנראה שגם בחו"ל יסיימו את לימודיהם בהצלחה. ייתכן שחלקם כבר לא יחזרו לישראל. הם עשויים להקים משפחה עם מקומי או מקומית. הטובים שבהם עשויים להיענות להצעות מפתות להישאר ולעסוק במקצועם בארץ בה למדו או בארץ אחרת. 

נזקים שנגרמו להם:

1. הרגשת חוסר הוגנות או קיפוח על כך שלא התקבלו ללימודים בארץ

2. עלויות כספיות 
בגין לימודים ומגורים בחו"ל, טיסות לארץ ולמקום לימודיהם.
אלה שילמדו מקצוע אחר ויתקבלו מאוחר יותר ישלמו על שנת לימודים נוספת. 

3. ניתוק מהארץ ומהמשפחה
אלה שהיו רוצים להישאר כאן ובגלל לימודיהם בחו"ל בעל כורחם, נאלצו ללמוד בחו"ל וכתוצאה מכך גם גרים באופן קבוע במדינה אחרת.

4. עלויות כספיות להוריהם ולקרוביהם
שיצטרכו להוציא על מנת לבקרם בזמן לימודיהם ואחריהם.


הזווית של החברה
גם מזווית של החברה, המדינה והאוניברסיטאות יש נזק כלכלי:

1. מספר הרופאים הכולל שיעבדו בארץ יהיה קטן יותר.
זה יחריף, אולי לא באופן משמעותי,את המחסור הקיים ממילא. המספר הקטן יותר הוא בגלל הגידול במספר אלה שלא מסיימים ובגלל הגידול במספרם של אלה שהיו מסיימים ונשארו בחו"ל.

2. העלות הכספית המבוזבזת של הכשרת אלה שלא הצליחו לסיים את לימודיהם

3. נכשלים בלימודים הכרוכים בעלויות גבוהות למוסד אקדמי, גורמים לו נזק. הן מבחינה כספית (צריך למלא את מקום "הנושרים". לא תמיד זה מצליח ואם זה מצליח לתהליכי המיון של מחליפים יש מחיר) והן מבחינה תדמיתית.  

מה צפוי לקרות לאחר ביטול המבחנים הפסיכומטריים?
לאחר מספר קטן של שנים, האוניברסיטאות ימצאו את הדרך לעקוף את הבעיה שנגרמת להן כתוצאה ממנגנוני בחירת התלמידים הפחות טובים.

כל אוניברסיטה תוסיף בהדרגה מבחני מיון כאלה או אחרים למקצועות המבוקשים, ובמקצועות ששכר הלימוד של הסטודנטים רחוק מלכסות את העלויות למוסד האקדמי.

כמה שנים מאוחר יותר, עשוי להיות מישהו, שיציע את הרעיון המבריק, של מבחנים אחידים לכל האוניברסיטאות, שיהיו תקפים לקבלה לכולן ויחסכו להן כפילות בעלויות.




יום שבת, 4 בינואר 2014

זה לא רק הגיל

יותר ויותר נתקלים במקרים של אנשים גילאי 40+ שאינם מצליחים  למצוא עבודה. בעבר זה היה גיל 45+. מאז הורע המצב.

הפתרון הקל הוא לזעוק שיש כאן אפליה ועבירה על החוק (עובדתית זה נכון).  

האם זה מה שיביא לפתרון הבעיה האישית שלכם? 
כנראה שלא. ייתכן שהזעקה של רבים, תביא לשינוי בטווח זמן ארוך. אני קצת ספקן ואסביר מדוע.

הצבע
כסטודנט לפסיכולוגיה בשנות ה 70 נתקלתי במחקר אמריקאי. סטודנט התבקש לצלצל למשכירי דירות ולהציע להם לשכור את הדירה. הנתונים האישיים שלו בטלפון נראו טובים. מרבית המשכירים, שמחו לקבוע איתו פגישה. 
הכל השתנה, כשהחוקר שלח סטודנט שצבע עורו שחור. לפתע פתאום נזכרו, המשכירים בפוטנציה, שמישהו כבר שכר את הדירה, שהם רוצים למכור את הדירה, שהבן שלהם עובר לגור בה וכיו"ב.
אפליה? נכון. לא חוקי? נכון.

רחוק ולא אצלנו? לפני 40 שנה? זוכרים שלפני כמה חודשים או שנה, עסקה התקשורת בבעלי דירות, שסירבו למכור דירות לאתיופים. באחד הבתים הסרבנים, היו מספיק טיפשים, בשביל לכתוב בתקנון ועד הבית, שאסור למכור דירות לאתיופים. לולא עשו זאת, ספק אם התקשורת הייתה דנה בהרחבה בנושא. 

אישה עם ילדים קטנים
גם בזה נתקלים בתקשורת: אישה עם ילדים קטנים (או אפילו נשואה עם פוטנציאל לילדים קטנים בזמן הלא רחוק), נפסלת במקומות עבודה, מסיבה זו בלבד. התקשורת דנה בזה, בעיקר אחרי שמעסיק פוטנציאלי, הוא מספיק טיפש בשביל להגיד לה את זה באופן גלוי.
אפליה? נכון. לא חוקי? נכון. 

המחאה החברתית
זוכרים את המחאה החברתית בישראל? זה לא היה מזמן. זה היה בשנת 2011. זוכרים את המלצות ועדת טרכטנברג בעקבות המחאה?
לא שמתי לב לזה, שהדירות לצעירים הוזלו או שמחירי מוצרי המזון הוזלו.

מה אפשר לעשות?
היות שאני בתחילת שנות ה 60 של חיי והיות, שפוטרתי מעבודה בהיי-טק בגיל 43-44, אחלוק אתכם את התובנות שלי המבוססות גם על ניסיוני האישי.
למזלי, וכנראה שזה לא היה רק עניין של מזל, הצלחתי למצוא עבודה כעצמאי בהיי-טק. עברתי כ 40 ארגונים בארץ ובחו"ל להם נתתי ייעוץ. 

היו עליות ומורדות: היו תקופות בהן הרווחתי הרבה ותקופות בהן הרווחתי מעט. תקופות בהן עבדתי בהיקף מלא (וגם יותר מהיקף של משרה מלאה) ותקופות בהן עבדתי בהיקף מצומצם וגם תקופות בהן נותרתי ללא עבודה. 
כמו מרבית העצמאיים תמיד הייתה חוסר וודאות: האם אעבוד מחר ומחרתיים? האם אוכל לפרנס את עצמי ואת משפחתי? 

בפסקה הבאה אציע רעיונות כיצד כדאי להתנהל כאשר אתם מעל לגיל 40, פוטרתם ובטווח זמן של חודשים או שנה לא מצאתם עבודה אחרת.
שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא אומר להפסיק לזעוק. אני בוודאי לא אומר להפסיק להתאגד בקבוצות של גילאי 40+, שאולי יכולות לעזור לכם במציאת עבודה. אני רק מציע לא להסתפק בזה.

טיפים כיצד להתנהל מעל גיל 40 כשלא מוצאים עבודה

טיפ 1: לא לוותר
גם אם לא מצאתם עבודה במשך שנה או שנתיים או שלוש, אל תוותרו המשיכו בחיפושים. החיים מלאי הפתעות. גם הפתעות טובות. 
לחוסר הוויתור יש גם ערך ברמה של התפיסה העצמית שלכם: אתם לא כישלון ואתם לא בסוף הדרך.

טיפ 2: לחשוב מחוץ לקופסה
אם לא מצאתם עבודה במשך זמן ארוך, יכול להיות שאתם מחפשים את מה שהיה ולא יהיה: עבודה דומה ומעמד דומה למה שהיה לכם. עבודה כשכירים, באותו תחום בו עסקתם, באותה רמה בה הייתם, באותו שכר שקיבלתם. 

חשבו מחוץ לקופסה: חפשו עבודה כעצמאים, חפשו עבודה בתחום חדש (למשל: תחום שהיה תחביב שלכם), לימדו תחום חדש שאולי הגיל והניסיון מהווים בו יתרון, אל תפסלו עבודה בגלל שכר נמוך מהשכר הקודם שלכם. 

כמובן ש"מחוץ לקופסה" כולל גם רעיונות הרבה יותר יצירתיים מהדברים שאני העלתי כאן. 

טיפ 3: אל תפסלו עבודה זמנית
עבודה זמנית בהקשר הנוכחי היא עבודה לטווח זמן מוגבל וידוע מראש או עבודה הדורשת כישורים פחותים מכישוריכם עם שכר נמוך בהרבה מהשכר לו ציפיתם.
אם חיפשתם הרבה זמן ולא מצאתם, כנראה שלא תחמיצו עבודה אטרקטיבית, שמחכה לכם שבוע אחרי זה.

לעבודה זמנית יש כמה יתרונות:

1. יש הכנסה, המשפרת במעט את המצב הכלכלי.

2. תחושת הכישלון או חוסר הערך היא פחותה.

3. יותר קל לחפש עבודה במצב בו אתם עובדים ומחפשים מקום טוב יותר מאשר לחפש עבודה כלא-מועסקים. 

4. אתם פעילים ועסוקים ולכן לא תיכנסו למרה שחורה או תשאלו את עצמכם, בשביל מה לקום בבוקר.

5. החיים מלאי הפתעות: גם בעבודה שמתחת לכישוריכם, עשויות להיווצר הזדמנויות קידום.

טיפ 4: התנהלות כלכלית נכונה -חשובה יותר מתמיד
התנהלות כלכלית נכונה היא מפתח למצב כלכלי נאות של משפחה או יחיד. 
זה נכון גם למי שעובד. זה נכון גם לצעירים. כך למשל, אם אתם צעירים העובדים בהיי-טק, כדאי לכם לחשוב היום על התסריט של פיטורים מעבודה בעוד 10 שנים או עשרים שנים, כשתעברו את גיל 40.  
אם תחשבו  ותיערכו מראש נכון, מצבכם יהיה טוב ממצבם של חבריכם שלא עשו את.
אם תחשבו ותיערכו ולא תפוטרו בגיל 40+, מצבכם יהיה אפילו טוב יותר. 
כיועץ לכלכלת המשפחה בעל ניסיון עשיר בהיי-טק, אשמח לייעץ לכם.

נחזור למבוגר חסר העבודה. היערכות כלכלית נכונה מורכבת ממספר גורמים:

1. צמצום בהוצאות השוטפות
אל תפצו את עצמכם על התסכול באמצעות הוצאות כספיות. ככל שתוציאו פחות, יקטן הלחץ הנפשי בחיפוש עבודה ויגדל הסיכוי שתמצאו עבודה.

2. תכנון תחת ההנחה הפסימית, שתהיו מובטלים זמן ארוך ואחרי כן תרוויחו הרבה פחות.
לא יקרה לכם שום דבר רע, אם המציאות תהיה טובה יותר מההנחות הפסימיות.

3. השתדלו לא לפגוע בחיסכון הפנסיוני
אל תמהרו למשוך פיצויי פיטורים. אל תמשכו את קרן הפנסיה או ביטוח המנהלים.
מה שתמשכו עכשיו יחסר לכם בעוד חמש או עשר או עשרים שנים כשתגיעו לגיל פנסיה.
תביאו בחשבון שאם תמשכו ותתחילו לחסוך שוב לפנסיה זה יהיה בתנאים טובים פחות.
מאותה סיבה של ההרעה הצפויה בחיסכון פנסיוני חדש לעומת ישן, אם אתם יכולים המשיכו לחסוך לפנסיה. אתם לא חייבים לחסוך בסכומים שחסכתם, כאשר המעביד השתתף באחוז ניכר מהחיסכון. אפשר לחסוך סכום חודשי צנוע, המתאים למצבכם החדש.

טיפ 5: בצעו עבודות מזדמנות
אם יש לכם ידי זהב, אתם יכולים לבצע תיקון בתשלום גם אם זה לא התחום המקצועי שלכם.
באופן דומה כישרון אמנותי, אפיה או בישול מוצלחים או יכולת ללמד שיעורי עזר, עשויים להניב לכם הכנסה כלשהי.
מקור הכנסה, בדרך כלל הכנסה קטנה, הוא האינטרנט.

זו לא רק ההכנסה. כמו בטיפ 3, אבל פחות, עצם התעסוקה והכנסה, אפילו מזערית, חשובים להקטנת תחושת הכישלון והמבוי הסתום. כשחשים זאת פחות, מגדילים את הנכונות לחפש עבודה טובה יותר.

באינטרנט אפשר לייעץ בתשלום לאנשים בתחום המקצועי שלכם באתרים כמו  Liveperson. אפשר לכתוב בלוג או לפרסם תמונות שצילמתם ולהנות מהכנסות, לרוב זעומות, מלחיצת קוראים על פרסומות. אפשר גם לענות לסקרים בתשלום, אפשר להמליץ על רכישת מוצרים ולהנות מחלק מהרווחים של המוכר וכיו"ב.     

טיפ 6: העסיקו את עצמכם גם ללא תמורה כספית
אם אינכם עובדים, לעבוד ללא תמורה היא אופציה נוספת. אפשרות זו מבטיחה תעסוקה חלקית ועשויה לפתוח לפניכם הזדמנויות לתעסוקה.

דוגמאות:

1. להשתתף בכתיבת קוד של Open Source

2. לכתוב או לבדוק ולתקן ערכים בויקיפדיה. אפשר גם לכתוב scripts ממוחשבים, אבל מקרה זה שייך לדוגמה בנקודה 1 לעיל.

3. לכתוב מאמרים ללא תשלום

4. להרצות ללא תשלום

כל אחת מהפעילויות הנ"ל מאפשרת לכם לבטא את הידע והכישורים שלכם, להנות מכך ולחשוף אתכם לאנשים או קהילות. החשיפה יכולה לייצר הזדמנויות לעבודה.

בעידן שלפני הבלוגים, כתבתי מאמרים מקצועיים, גם ללא תשלום לאתרי אינטרנט מקצועיים. הופתעתי מאד לקבל לאחר כמה שנים, פניות לייעוץ בנושא עליו כתבתי מאמר אחד, באמצעות דוא"ל

הפונה שלא הכיר אותי פנה אלי לייעוץ. הוא מצא את המאמר בחיפוש באינטרנט. מבחינתו אני מומחה מוביל באותו תחום. 

יש גם אפשרויות אחרות, למשל התנדבות לשם התנדבות.
התועלות המידית: סיפוק והחזרת תחושת הערך העצמי. 
התועלת האופציונלית: חשיפה לאנשים, שאולי תוליד בעתיד עבודה והכנסה.

הערת שוליים
לא הכל תלוי רק בהתנהלות המבוגרים. חלק מהקושי למצוא תעסוקה בגיל מבוגר, נובע מתהליכים כלכליים-חברתיים בעולם. באחד הפוסטים הבאים יעסוק בהיבטים אלה. 

תחזית כלכלית לשנת 2025: מה שהיה בשנת 2024 במדינת ישראל הוא שיהיה רק יותר גרוע

  הכותרת של התחזית הכלכלית שלי לשנת 2024 הייתה:  ת חזית כלכלית לשנת 2024: שנה קשה עם תקווה לעתיד .  לצערי, החלק הראשון של התחזית (שנה קשה) ה...