הפוסט: מדוע לא מגיעים לקבל ייעוץ בכלכלת המשפחה? פתח סדרה של פוסטים המתייחסים כל אחד לגורם אחד המביא משפחות לא להגיע לייעוץ, על אף שהן צריכות אותו. הפוסט השני התייחס ל"אין לי מספיק כסף". השלישי ל"הבנתי לבד". פוסט זה הוא הרביעי והוא עוסק בדחיינות.
את השיר שצרפתי בראש פוסט זה, שרה הזמרת פגי לי בשנת 1947. השיר הוא על מישהי שתתחיל לעבוד מחר. המחר הזה זז כל הזמן. היום הוא מחר. מחר הוא מחרתיים וכו'.
השיר הזה הוא תמציתה של דחיינות: יודעים שצריך לעשות אותו ודוחים אותו כל הזמן.
סיפור אישי על לקוח פוטנציאלי בייעוץ בכלכלת המשפחה
כשהתחלתי לייעץ בכלכלת המשפחה, סיפרתי את זה לחבריי בצירוף הבקשה: "אם אתם מכירים משפחה או יחיד שצריכים ייעוץ, הפנו אותם אלי או בקשו מהם אישור לתת לי את פרטי ההתקשרות שלהם".
אחת מידידותיי הפנתה אלי מישהו שגם הוא וגם היא חשבו, שהוא ממש צריך ייעוץ.
כבר בשיחה הטלפונית התברר שהיא צדקה: היו על הפרק נושאים הקשורים בדירה (רכישת דירה ולקיחת משכנתה) ונושאים הקשורים בפנסיה (בעיה לא פשוטה הקשורה גם במעביד שלא הפריש את מה שהיה צריך להפריש וגם באופן בו נערכים כשיש מעסיק חדש).
בשיחה הטלפונית היה ברור לגמרי, שמדובר באחד הלקוחות הוודאיים שיגיעו אלי.
הלקוח העדיף להגיע קודם ליועץ פנסיוני בבנק. אמרתי לו שזה בסדר, על אף שההעדפה שלי היא שנתחיל בייעוץ בכלכלת המשפחה ונראה את התמונה הכוללת. אחרי זה או במקביל אפשר לדבר עם היועץ הפנסיוני בבנק.
עד היום, כמה שנים אחרי אותה שיחה, הלקוח לא הגיע ליועץ הפנסיוני בבנק. עד היום הלקוח גם לא הגיע אלי וקרוב לוודאי, שלא הגיע ליועץ אחר בכלכלת המשפחה.
בשלב מסוים ויתר הלקוח על פגישה עם יועץ פנסיוני בבנק וקבענו כמה פעמים פגישה ראשונה של ייעוץ. בכל פעם המועד נדחה למועד מאוחר יותר עד שנואשתי.
לא רק השיר של פגי לי, מתאר דחיינות. גם הסיפור שסיפרתי לכם הוא על דחיינות.
העולם על פי לקוחות דחיינים בייעוץ בכלכלת המשפחה
למשפחה או היחיד ברור שצריך ייעוץ בכלכלת המשפחה. הם מתכוונים לעבור תהליך של ייעוץ ועבודה על ההתנהלות הכלכלית שלהם. צריך רק מועד מתאים על מנת להתחיל. המועד המתאים נדחה ונדחה ונדחה.
הנזק ברור לכם ולרוב גם להם. קרוב לוודאי שכבר הבנתם את הנזק שגרם לעצמו הלקוח הפוטנציאלי שלי, שדחה את קניית הדירה ולקיחת המשכנתה. במועד בו דיברנו על ייעוץ, מחירי הדירות היו הרבה יותר זולים ממחירי הדירות היום.
הוא גם לא נעשה צעיר יותר. אי-קבלת החלטה ביחס לפנסיה שלו, היא בעצם קבלת החלטה: לא להיערך באופן אופטימלי בנושא של חיסכון פנסיוני.
קיימים שני סוגי דחיינים: דחיינים בכל מעשיהם ודחיינים רק בתחום של ייעוץ בכלכלת המשפחה או במספר תחומים קטן.
דחיינים בכל מעשיהם
בפניהם עומדות שתי אפשרויות:
1. להיכנס בכל זאת לתהליך של ייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה ללא דיחוי
אם יצליחו להתגבר על הדחיינות בהקשר אחד (כלכלת המשפחה), ייתכן שיוכלו להתגבר בכוחות עצמם על דחיינות גם בתחומים אחרים.
2. לטפל בדחיינות ואחרי זה להתחיל תהליך ייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה.
יש כאלה שמתמחים בטיפול בדחיינות. אל תדחו את ההליכה אל אחד מהם. באופן אישי השתתפתי בסדנה כזו של עופר מלמד. לא משום שאני דחיין בכל מעשי.
גורם שמשתתף בארגון סדנאות, הציע לי להשתתף בסדנה של עופר ללא תשלום, כהכנה לסדנאות שלי בכלכלת המשפחה.
באתי ללמוד כיצד בונים ומעבירים סדנה מוצלחת בתחום כלשהו. על הדרך התרשמתי מאד לחיוב למה שיש לעופר להציע בנושא הדחיינות. אם זה רלוונטי עבורכם הקישור לאתר של עופר: מלמד לתוצאות.
דחיינים בתחום של כלכלת המשפחה
יש כאלה שדוחים החלטות רק בתחומים מסוימים מועטים. הם עושים זאת דווקא בתחומים שקשה להם בהם. המשמעות היא שדחיינים רק בתחום של כלכלת המשפחה, אולי זקוקים לייעוץ כזה יותר מאשר אחרים.
זה מחזיר אותנו לפוסט הקודם: "הבנתי לבד". בפוסט הקודם דיברתי על החלטות לא-רציונליות. אחד הכשלים הוא כשל של הימנעות מבדיקה יסודית של נושאים חשובים, אולי מחשש מפני טעות.
כך שאנשים בודקים לפעמים באופן יסודי מחירים של קוטג' ומילקי. הם משווים מחירים וטורחים לקנות אותם במקום זול יותר. אין בזה שום דבר רע.
לעומת זאת, הם אינם בודקים באופן יסודי תכניות ומסלולי פנסיה ונצמדים לברירת המחדל שמציע המעסיק או מציע סוכן ביטוח. זה עלול לעלות להם הרבה יותר משתעלה להם קניית גבינת קוטג' במחיר מופקע במשך כל חייהם.
במקרים רבים הם לא בודקים באופן יסודי מספיק את הנושא של רכישת דירה ולקיחת משכנתה. זה מתחיל בהימנעות מבדיקת השאלה: האם יש סיכוי סביר שנוכל לעמוד בהחזרי המשכנתה או שעלינו לקנות דירה זולה יותר (אם בכלל) ולקחת משכנתה קטנה יותר? ונמשך בבדיקה לא מספיק יסודית של בחירת מסלול המשכנתה, ביטוח המשכנתה ובחירת הבנק הנותן אותה.
זה בוודאי עלול לעלות להם יותר ממילקי במחירים מופקעים שיקנו עבור כל משפחתם המורחבת במשך כל חייהם.
אין לי פתרון עבורם, פרט לשני הפתרונות שהצעתי בפסקה הקודמת. במקרה זה ההעדפה שלי היא להגיע לייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה ולא לטיפול כולל בדחיינות.
