יום שני, 11 בינואר 2016

האם צפויה נפילה קשה בבורסות בארץ ובעולם?

 ג'ורג' סורוס בועידה במינכן 2011
 מקור התמונה: ויקיפדיה
 
אינני מומחה לשוק ההון, אני בסך הכל יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה עם מומחיות מסוימת בניהול סיכונים, אבל למרות זאת אתן לכם את התשובה הנכונה לשאלה שבכותרת.
התשובה הנכונה היא שאף אחד לא באמת יודע.

יש מומחים ממני, שיסבירו לכם באופן מנומק ומקצועי איזה תסריט צפוי להתרחש בהסתברות גבוהה.
אתם סומכים עליהם? תחשבו פעמיים.
קראו את הכתבה של אביב לוי בגלובס העוסקת בתחזיות שלהם ביחס לשנת 2015: אופס טעינו: כישלון כמעט מוחלט בתחזיות האנליסטים ל-2015.

מי שטעה בתחזית לשנת 2015, וכנראה לא רק בשנת 2015, עלול לטעות גם בתחזית לשנת 2016.

בעיתונות הכלכלית תמצאו מגוון דעות רחב ביחס לשאלה בכותרת הפוסט. המשקיע האגדי, ג'ורג' סורוס מצוטט כמי שאמר שצפוי משבר בורסאי בסדר גודל של הנפילה בגלל משבר הסאבפריים בארה"ב בשנת 2008.

הטיעונים הקיצוניים המנוגדים לדעתו, מדברים על ירידות לא גדולות בבורסאות ואחרי זה התאוששות.

מה כן יודעים?
יש שלושה דברים בסיסיים שעליהם אין מחלוקת:

1. העולם הוא כלכלה גלובלית בו מדינות מושפעות באופן מהותי זו מזו.

2. כל הכלכלות המשמעותיות בעולם נמצאות בתקופה מתמשכת של כמה שנים שבה יש ריביות נמוכות. מעולם לא הייתה בעבר תקופה כזו.
אין ספק שמצב ייחודי זה, מקשה על תחזיות של מומחים.

3. סין הייתה קטר הצמיחה של הכלכלה העולמית בשנים האחרונות. 

סין, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, נמצאת במשבר כלכלי, שללא ספק ישפיע על העולם כלו.
המחלוקות העיקריות הן ביחס לשלושה נושאים: עוצמת המשבר בסין, יכולת הממשל הסיני להתמודד איתו ומידת ההשפעה על העולם. 

המשפחה הממוצעת שבאה לייעוץ בכלכלת המשפחה בישראל
ברוב המקרים, משפחה שבאה לייעוץ בכלכלת המשפחה מנסה להתגבר על מאזן של הוצאות גבוהות מהכנסות, שאחד הביטויים היותר פופלאריים שלו הוא אוברדרפט.

ביתר המקרים מדובר במשפחות שמנסות לייצר יותר נכסים פיננסיים לצורך הבטחת ההווה או העתיד שלהן.

לא משנה איזה משני התסריטים משקף את היעדים של משפחה שבאה לייעוץ בכלכלת המשפחה. בשני המקרים היא תחסוך כסף בדרך להגשמת היעדים.
ניהול לא נבון של החיסכון עלול להקטין את ערכו באופן דרסטי ולגרום לכך שהמאמץ הגדול יהיה כמעט לשווא
מדוע כמעט לשווא? כי הם הרויחו התנהלות כלכלית נכונה יותר, שתעזור להם בעתיד.

דרך העבודה שלי עם משפחות בהקשר של ניהול החיסכון
בשונה מחלק מהיועצים והמאמנים, אני מתייחס להיבט של אופן ההשקעה של החיסכון.
איני מוסמך לייעץ בשוק ההון ולכן איני עושה זאת. מה שאני כן עושה אני מציג להם את האפשרויות לחיסכון ואת המשמעות של ניהול עצמי או ניהול באמצעות מומחה. כשמדובר במומחים, אני מסביר להם את ההבדלים בהקשר של אחריות המומחה ביחס להשקעה, את הסיכונים של אפיקי השקעה שונים ומשמעויות אפשריות נוספות.

מרבית לקוחותיי אינם מבינים בהשקעות. אינם מתעניינים בהשקעות ואינם עוקבים אחרי ההתפתחויות הכלכליות בכלל ובשוק ההון בפרט.
לאחר ההסברים שלי, לקוחות מסוג זה, לרוב מבינים שלנהל בעצמם את ההשקעות בשוק ההון זה רעיון לא מוצלח.

אתשמש באנלוגיה. זה כמו לתת למישהו שאינו חשמלאי לתקן בכוחות עצמו תקלה מהותית במערכת החשמל בביתו. במקרה הטוב הוא יגרום למשפחתו נזק כלכלי. במקרה הפחות טוב הוא עלול להתחשמל.

השורה התחתונה היא שבסופו של דבר הם מגיעים למי שייעוץ בשוק ההון זו המומחיות שלו. הליווי שלי בתהליך הייעוץ בכלכלת המשפחה עוזר להם להיות יותר ממוקדים ולהבין יותר במהלך הדיאלוג איתו.   

מה אני ממליץ במצב הנוכחי של שוק ההון?
כמומחה לניהול סיכונים, ההמלצה שלי היא להיזהר במיוחד במצב הנוכחי ולא לקחת סיכונים גדולים מדי.
החלטה ביחס לאופן ההשקעה היא, כמעט תמיד, החלטה בתנאי אי-ודאות.
במצב הנוכחי אי-הודאות גדולה יותר, מאשר בתקופות אחרות. הסיכון לטעות גדול יותר ולכן צריך להיזהר יותר.

אולי יגידו לכם שבמצב כזה אפשר גם להרוויח כשלוקחים סיכונים. בנקאי אנגלי אנונימי בשם רוטשילד, לקח סיכון כזה בתקופה אחרת שהייתה שונה מהותית מתקופות שקדמו לה. 
כמה דורות של משפחתו יכולים לחיות ממה שהרוויח.

אבל ההמלצה שלי היא במצב כל כך חסר וודאות כלכלית, תשאירו את לקיחת הסיכונים למי שמבין היטב בתחום ו/או יש לו מספיק כסף, כך שהוא יכול להרשות לעצמו להפסיד כמה עשרות אחוזים מהונו מבלי להרגיש בזה.

  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הטיה קוגניטיבית: הטיית החוכמה לאחר מעשה

  כמו פוסטים קודמים גם פוסט זה עוסק בהטייה קוגניטיבית המפורטת בספרו של פרופ' דניאל כהנמן   ז"ל  "לחשוב מהר לחשוב לאט" , ג...