 |
| בנייני ההנהלה של בנק לאומי מקור התמונה: ויקיפדיה |
 |
| מניית בנק הפועלים על שמו של ברל כצנלסון מקור התמונה: ויקיפדיה |
במאמר בעיתון "אנשים ומחשבים" שכותרתו: בנקים קונים ובינוניים יוכלו לשתף תשתיות מחשוב, מצטט יהודה קונפורטס את המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, ד"ר חדוה בר. בר מתכוונת לאפשר לבנקים הקטנים והבינוניים לשתף תשתיות מחשוב על מנת להגדיל את התחרות בבנקאות הישראלית.
על פי המאמר, משרד האוצר מתכוון לסייע כספית לבנקים חדשים בבניית תשתיות המחשוב על מנת שיבנו את תשתיות המחשוב שלהם על בסיס מערכת המחשוב הבנקאית של חברת טאטא ההודית, הנמצאת בשלבי יישום בבנק יהב.
בפוסט זה אתן את הפרשנות שלי כמומחה מחשוב, שנתן ייעוצים למרבית הבנקים בישראל וגם לגופים בנקאיים בחו"ל, וכמומחה לכלכלת המשפחה, שהייעוץ שלו למשפחות וליחידים כולל גם את אופן התנהלותם מול בנקים.
מערכות המחשוב והבנקים
עסקיו של בנק מודרני נשענים על מחשוב: ללא מערכות המידע הבנקאיות הוא אינו יכול לתפקד.
להלן דוגמאות למערכות מידע משמעותיות בבנקים:
1. מערכות ליבה בנקאיות (Core Banking)
מערכות אלה מנהלות את הטרנזקציות הבנקאיות והנתונים הבנקאיים הבסיסיים. הן מנהלות למשל חשבונות עובר ושב, חסכונות ופיקדונות, חשבונות מטבע זר, הלוואות, ניירות ערך, מוצרים בנקאיים וכיו"ב.
2. מערכות ניהול לקוחות (CRM)
בנקים מודרניים פועלים, לכאורה או באמת, בתפיסת Customer Centric (הלקוח במרכז). מערכות CRM מאפשרות לבנקים לנסות להבין טוב יותר את מאפייני לקוחות ומאפייני לקוחות פוטנציאליים ולהשתמש בהם. כך למשל, יוכלו להבין אילו מוצרים בנקאיים מתאימים ללקוח מסוים ולהציע לו לרכוש אותם.
הם גם יכולים לאתר לקוחות שהבנק מעוניין בהם וחושבים על נטישתו לטובת בנק אחר.
3. מערכות לטיפול ברגולציה
הבנקים בישראל מתלוננים באופן עקבי על המשאבים הרבים שהם נאלצים להקצות על מנת לבנות מערכות מחשוב העונות על דרישות בנק ישראל ועל דרישות הרגולציה הבנקאית העולמית (Basel). בכירים באגפי מחשוב של בנקים דיברו איתי על הקצאת משאבים של כ-10% ממשאבי אגף המחשוב לטיפול בדרישות רגולטוריות.
4. מערכות לטיפול בערוצים
לקוחות הבנקים יכולים לבצע פעולות באמצעות ערוצים שונים כגון: אינטרנט, סניף בנק, ATM והערוץ הדיגיטלי. לפרטים נוספים קראו את הפוסט: הבנקים: ערוצים והלקוח במרכז -רבדים עמוקים יותר.
נדרשת תוכנה לטיפול בערוצים ובתיאום בין ערוצים.
5. מערכות Business Intelligence ומערכות מדידת ביצועים עסקיים
מערכות ניתוח ודיווח.
6. אבטחת מידע
בנקים משקיעים משאבים רבים בתוכנה, חומרה, מדיניות, נהלים ודיווח בנושא אבטחת מידע
7. גיבוי ורציפות עבודה
כאמור הבנקים תלויים במערכות מיחשוב. נדרש ניהול מרכזי מחשבים לגיבוי במקרה של נפילת מרכז מחשבים. נדרש גיבוי נתונים ויכולת שחזור.
זהו תיאור חלקי, לא ממצה, של מערכות מחשוב בנקאיות. גם מתיאור לא ממצה ברור שלמערכות מחשוב בנקאיות עלות כספית גבוהה. נדרשת העסקת מספר רב של עובדים ומנהלים. בבנקים הגדולים בישראל מדובר לפחות בכמה מאות עובדים. מדובר ברכישת ובתחזוקת מוצרי חומרה, תוכנה ותקשורת. מדובר במבנים בהם יושבים העובדים ועוד.
עלות מחשוב בנק גדול בהשוואה לעלות מחשוב בנק קטן
בנק גדול ובנק קטן נדרשים לממש למעשה את אותה פונקציונאליות (בתנאי שיש להם את אותם קווי עסקים). שניהם צריכים להקים ולתפעל מערכות ליבה בנקאיות, מערכות CRM, מערכות לטיפול בדרישות רגולטוריות, גיבוי, שרידות התאוששות ועוד.
שניהם צריכים להחזיק כוח אדם מקצועי בתחום המחשבים שיטפל במערכות.
שניהם צריכים לרכוש מוצרי תוכנה וחומרה ולשלם עבור רכישתם ותחזוקם.
כמובן שיש הבדל משמעותי בנפח הנתונים, אבל המשמעויות הפיננסיות של הבדלי הנפח, זניחות בהשוואה למשמעות הפיננסיות של הקמת ותחזוקת מערכות והעסקת כוח אדם מקצועי.
השורה התחתונה היא שבנק קטן מוציא באופן יחסי הרבה יותר כסף מבנק גדול, מה שמקטין את היכולת שלו להתחרות בבנק גדול.
במאמר מוסגר, אציין שבפוסט זה התייחסתי למשמעויות הכלכליות של מערכות מידע ממוחשבות, אבל לבנקים גדולים יש יתרונות אחרים, חשובים לא פחות, לעומת בנקים קטנים. גם היתרונות שאינם קשורים במערכות מחשוב מקשים על בנקים קטנים להתחרות בבנקים גדולים. כך למשל, לבנק גדול קל יותר להשיג תיק אשראי טוב יותר.
המשמעות של תיק אשראי טוב יותר היא אחוז קטן יותר של לקוחות שאינם מחזירים הלוואות או אשראי אחר.
מי שקרא את הפוסט: ממה עלולים הבנקים להפסיד? (וגם לא מעט מאלה שלא קראו את הפוסט) יודע שהבנקים מפסידים כשלקוחות לא מחזירים הלוואות או אשראי אחר שלקחו.
עמדת המיקוח מול ספקי תוכנה וחומרה וספקי שירותי תוכנה
דמיינו לכם ספק בינלאומי שמנסה למכור מוצר לבנק הפועלים או לבנק לאומי ובמקביל מנסה למכור את המוצר לבנק מסד או לבנק איגוד. עמדת המיקוח של הדואופול (לאומי, פועלים) היא ללא ספק טובה יותר ולכן הם יורידו את המחיר.
יצרנים בינלאומיים דוגמאת מיקרוסופט, IBM, Oracle או HP (וגם יצרנים מקומיים ובינלאומיים קטנים יותר) מעניקים יתרון לגודל. ככל שהלקוח גדול יותר הוא יכול לקבל מחיר נמוך יותר באופן יחסי.
חשבו גם על המשמעות של מכירה והתקנת מוצר בפועלים לעומת איגוד או בלאומי לעומת מסד.
הרבה ארגונים בארץ, כולל ארגונים גדולים, עוקבים אחרי מה שעושים לאומי והפועלים. איש המכירות של הספק יכול להשתמש בהתקנה בלאומי או פועלים כמנוע למכירה ללקוחות אחרים בארץ.
אם תגידו לביטוח לאומי או ליחידת מחשוב צה"לית שבנק מסד התקין את המוצר, זה לא ממש ישכנע אותם.
כשיעצתי, במשך תקופות ארוכות יחסית, לבנק לאומי ולבנק טפחות ביקשתי מספקים Case Studies של לקוחות בעולם שיישמו מוצר או מערכת וקראתי אותם בעיון.
בכל Case Study כזה בבנקאות מצוינים באופן בולט ה-Assets שלו, כלומר: אינדיקטור כמותי כספי להיקפי הפעילות שלו.
לאומי והפועלים הם בנקים מספיק מכובדים ומספיק גדולים גם בקנה מידה עולמי בשביל להציג אותם כ-Case Study של יצרן בינלאומי (והם אכן מופיעים לפעמים שם).
בנק מסד? בנק איגוד? ברגע שיקראו את גודל ה-Assets שלהם יעברו ל-Case Study הבא.
היצרנים והספקים יודעים את זה ונדיר שהם מציגים הצלחות בארגונים כל כך קטנים.
זהו עוד גורם המגדיל את יכולת המיקוח של בנק גדול מול ספק תשתיות, מערכות או שירותי מחשוב ומוזיל את הוצאותיו על מחשוב בהשוואה לבנקים קטנים.
כיצד בנקים קטנים התמודדו עם הבעיה בעבר?
1. חבילה בנקאית
במקום לפתח ולתחזק אפיקציות בנקאיות, רוכשים חבילות תוכנה מוכנות.
אם לא מבצעים בהן הרבה שינויים, נהנים מפיתוחים שוטפים של יצרן החבילה עבור כלל הבנקים בעולם שרכשו את החבילה.
הבעיות:
א. הבנק צריך להתאים את תהליכי העבודה והפונקציונאליות שלו לחבילה הסטנדרטית. זה עלול להיות תהליך לא פשוט ולא זול.
ב. ניגוד בין בניית תהליכים ומוצרים ייחודיים שעשויים להקנות לא יתרונות עסקיים לבין התפיסה של מינימום שינויים בחבילת התוכנה.
2. להישען על שירותי מערכות מידע של בנק גדול יותר
באירופה של לפני כעשר שנים, אפשר היה לראות שני מודלים כאלה:
א. הישענות על תשתיות מחשוב של בנק אחר ופיתוח המערכת הבנקאית במרכז המידע של הבנק הגדול יותר.
רוב הבנקים הגדולים בעולם משתמשים במחשבי Mainframe של IBM עבור מערכות הליבה שלהם. עלות התוכנה, החומרה והתחזוקה גבוהה יחסית.
המחירים של מוצרי IBM לסביבת ה-Mainframe מוטים באופן מסורתי לטובת לקוחות גדולים.
הבנק הקטן יכול לרכוש זכות שימוש בחלק ממשאבי המחשב של הבנק הגדול וכך לחסוך את עלויות התחזוקה הגבוהות ואת העלויות של העסקת צוותי תשתיות תוכנה וחומרה וצוותי תפעול.
הבנק הגדול יכול לקבל סכום כספי מהבנק הקטן שמכסה חלק מעלויות החומרה והתוכנה שלו.
הבעיה: קשה להתחרות עם מי שאתה תלוי בו.
3. שימוש במרכז מחשבים של בנק גדול, שגם מפתח את מערכות התוכנה עבור הבנק הקטן.
בחלק מהמקרים הבנק הקטן מפתח רק ממשק משתמש ייחודי.
זה בהחלט כדאי לבנק הגדול כי הפיתוח הוא קל יחסית. פשוט משכפלים את המערכת שיצר עבור עצמו.
מבחינה טכנית בונים מערכות תוכנה המאפשרות שימוש במערכת על ידי יותר מבנק אחד ולכל אחד מהם בונים טבלאות נתונים משלו.
במידה מסוימת מאפשרים גם ביצוע התאמות ייחודיות לבנק הקטן.
הבעיות:
1. עוד יותר קשה להתחרות במי שאתה תלוי בו.
התלות כאן גדולה מאשר בפיתרון הקודם.
2. אי אפשר לפתח רעיונות ייחודיים המקנים לך יתרון
אתם באמת חושבים שהמפתחים וראש צוות הפיתוח שהם עובדי הבנק הגדול לא יספרו למישהו ביחידה עסקית של הבנק, שהם מפתחים משהו ייחודי עבור הבנק הקטן?
הם יספרו ומהר מאד הבנק הקטן יאבד את היתרון התחרותי משום שרעיון דומה יממומש גם במערכת של הבנק הגדול.
יוזמת בנק ישראל ומשרד האוצר
יוזמת בנק ישראל ומשרד האוצר מעלה רעיון שונה. פיתוח תוכנה על בסיס חבילה בנקאית אחת משותפת לבנקים קטנים ובנקים עתידיים. הוצאות הפיתוח יתחלקו בין כמה בנקים ויהיו זולות יותר יחסית למצב הנוכחי.
בנוסף לכך יקבלו, על פי הפרסומים, תמיכה כספית ממשרד האוצר. אם מודל כזה יצליח תגדל היכולת שלהם להתחרות עם בנקים גדולים.
השטן נמצא תמיד בפרטים הקטנים:
1. עדיין יהיו שאלות מעשיות של האופן בו יריצו הבנקים הקטנים את העיבודים שלהם: האם ישתמשו במרכז מחשבים בבעלות משותפת או האם יתנו לספק צד שלישי, למשל חברת טאטא, לבצע את העיבודים השוטפים ולתחזק את תשתיות המחשוב?
2. האם יוכלו להגיע להסכמה ביחס למהות ולאופן בו תפותח החבילה הייעודית שלהם על בסיס הפיתרון הבנקאי הכולל של טאטא?
3. האם המודל יהיה מספיק גמיש על מנת לאפשר יצירתיות ותחרות בין הבנקים בלי לפגוע ביכולת התחזוקה של המערכות?
4. האם בנק קטן יוכל לממש רעיון יצירתי בלי שכל מתחריו ידעו עליו במהלך הפיתוח?
הערת שוליים
חברות גדולות כמו מיקרוסופט,Google ו-Amazon יספרו לכם שבנקים יכולים לבצע את מערכות הליבה הבנקאיות שלהם בענן הציבורי (Public Cloud) שלהם במרכז מחשבים.
אחרי שבדקתי את הנושא לעומק, דעתי היא שאין מדובר במשהו מעשי בטווח של 3-5 השנים הקרובות.
נדרשת תוכנה לטיפול בערוצים ובתיאום בין ערוצים.
5. מערכות Business Intelligence ומערכות מדידת ביצועים עסקיים
מערכות ניתוח ודיווח.
6. אבטחת מידע
בנקים משקיעים משאבים רבים בתוכנה, חומרה, מדיניות, נהלים ודיווח בנושא אבטחת מידע
7. גיבוי ורציפות עבודה
כאמור הבנקים תלויים במערכות מיחשוב. נדרש ניהול מרכזי מחשבים לגיבוי במקרה של נפילת מרכז מחשבים. נדרש גיבוי נתונים ויכולת שחזור.
זהו תיאור חלקי, לא ממצה, של מערכות מחשוב בנקאיות. גם מתיאור לא ממצה ברור שלמערכות מחשוב בנקאיות עלות כספית גבוהה. נדרשת העסקת מספר רב של עובדים ומנהלים. בבנקים הגדולים בישראל מדובר לפחות בכמה מאות עובדים. מדובר ברכישת ובתחזוקת מוצרי חומרה, תוכנה ותקשורת. מדובר במבנים בהם יושבים העובדים ועוד.
עלות מחשוב בנק גדול בהשוואה לעלות מחשוב בנק קטן
בנק גדול ובנק קטן נדרשים לממש למעשה את אותה פונקציונאליות (בתנאי שיש להם את אותם קווי עסקים). שניהם צריכים להקים ולתפעל מערכות ליבה בנקאיות, מערכות CRM, מערכות לטיפול בדרישות רגולטוריות, גיבוי, שרידות התאוששות ועוד.
שניהם צריכים להחזיק כוח אדם מקצועי בתחום המחשבים שיטפל במערכות.
שניהם צריכים לרכוש מוצרי תוכנה וחומרה ולשלם עבור רכישתם ותחזוקם.
כמובן שיש הבדל משמעותי בנפח הנתונים, אבל המשמעויות הפיננסיות של הבדלי הנפח, זניחות בהשוואה למשמעות הפיננסיות של הקמת ותחזוקת מערכות והעסקת כוח אדם מקצועי.
השורה התחתונה היא שבנק קטן מוציא באופן יחסי הרבה יותר כסף מבנק גדול, מה שמקטין את היכולת שלו להתחרות בבנק גדול.
במאמר מוסגר, אציין שבפוסט זה התייחסתי למשמעויות הכלכליות של מערכות מידע ממוחשבות, אבל לבנקים גדולים יש יתרונות אחרים, חשובים לא פחות, לעומת בנקים קטנים. גם היתרונות שאינם קשורים במערכות מחשוב מקשים על בנקים קטנים להתחרות בבנקים גדולים. כך למשל, לבנק גדול קל יותר להשיג תיק אשראי טוב יותר.
המשמעות של תיק אשראי טוב יותר היא אחוז קטן יותר של לקוחות שאינם מחזירים הלוואות או אשראי אחר.
מי שקרא את הפוסט: ממה עלולים הבנקים להפסיד? (וגם לא מעט מאלה שלא קראו את הפוסט) יודע שהבנקים מפסידים כשלקוחות לא מחזירים הלוואות או אשראי אחר שלקחו.
עמדת המיקוח מול ספקי תוכנה וחומרה וספקי שירותי תוכנה
דמיינו לכם ספק בינלאומי שמנסה למכור מוצר לבנק הפועלים או לבנק לאומי ובמקביל מנסה למכור את המוצר לבנק מסד או לבנק איגוד. עמדת המיקוח של הדואופול (לאומי, פועלים) היא ללא ספק טובה יותר ולכן הם יורידו את המחיר.
יצרנים בינלאומיים דוגמאת מיקרוסופט, IBM, Oracle או HP (וגם יצרנים מקומיים ובינלאומיים קטנים יותר) מעניקים יתרון לגודל. ככל שהלקוח גדול יותר הוא יכול לקבל מחיר נמוך יותר באופן יחסי.
חשבו גם על המשמעות של מכירה והתקנת מוצר בפועלים לעומת איגוד או בלאומי לעומת מסד.
הרבה ארגונים בארץ, כולל ארגונים גדולים, עוקבים אחרי מה שעושים לאומי והפועלים. איש המכירות של הספק יכול להשתמש בהתקנה בלאומי או פועלים כמנוע למכירה ללקוחות אחרים בארץ.
אם תגידו לביטוח לאומי או ליחידת מחשוב צה"לית שבנק מסד התקין את המוצר, זה לא ממש ישכנע אותם.
כשיעצתי, במשך תקופות ארוכות יחסית, לבנק לאומי ולבנק טפחות ביקשתי מספקים Case Studies של לקוחות בעולם שיישמו מוצר או מערכת וקראתי אותם בעיון.
בכל Case Study כזה בבנקאות מצוינים באופן בולט ה-Assets שלו, כלומר: אינדיקטור כמותי כספי להיקפי הפעילות שלו.
לאומי והפועלים הם בנקים מספיק מכובדים ומספיק גדולים גם בקנה מידה עולמי בשביל להציג אותם כ-Case Study של יצרן בינלאומי (והם אכן מופיעים לפעמים שם).
בנק מסד? בנק איגוד? ברגע שיקראו את גודל ה-Assets שלהם יעברו ל-Case Study הבא.
היצרנים והספקים יודעים את זה ונדיר שהם מציגים הצלחות בארגונים כל כך קטנים.
זהו עוד גורם המגדיל את יכולת המיקוח של בנק גדול מול ספק תשתיות, מערכות או שירותי מחשוב ומוזיל את הוצאותיו על מחשוב בהשוואה לבנקים קטנים.
כיצד בנקים קטנים התמודדו עם הבעיה בעבר?
1. חבילה בנקאית
במקום לפתח ולתחזק אפיקציות בנקאיות, רוכשים חבילות תוכנה מוכנות.
אם לא מבצעים בהן הרבה שינויים, נהנים מפיתוחים שוטפים של יצרן החבילה עבור כלל הבנקים בעולם שרכשו את החבילה.
הבעיות:
א. הבנק צריך להתאים את תהליכי העבודה והפונקציונאליות שלו לחבילה הסטנדרטית. זה עלול להיות תהליך לא פשוט ולא זול.
ב. ניגוד בין בניית תהליכים ומוצרים ייחודיים שעשויים להקנות לא יתרונות עסקיים לבין התפיסה של מינימום שינויים בחבילת התוכנה.
2. להישען על שירותי מערכות מידע של בנק גדול יותר
באירופה של לפני כעשר שנים, אפשר היה לראות שני מודלים כאלה:
א. הישענות על תשתיות מחשוב של בנק אחר ופיתוח המערכת הבנקאית במרכז המידע של הבנק הגדול יותר.
רוב הבנקים הגדולים בעולם משתמשים במחשבי Mainframe של IBM עבור מערכות הליבה שלהם. עלות התוכנה, החומרה והתחזוקה גבוהה יחסית.
המחירים של מוצרי IBM לסביבת ה-Mainframe מוטים באופן מסורתי לטובת לקוחות גדולים.
הבנק הקטן יכול לרכוש זכות שימוש בחלק ממשאבי המחשב של הבנק הגדול וכך לחסוך את עלויות התחזוקה הגבוהות ואת העלויות של העסקת צוותי תשתיות תוכנה וחומרה וצוותי תפעול.
הבנק הגדול יכול לקבל סכום כספי מהבנק הקטן שמכסה חלק מעלויות החומרה והתוכנה שלו.
הבעיה: קשה להתחרות עם מי שאתה תלוי בו.
3. שימוש במרכז מחשבים של בנק גדול, שגם מפתח את מערכות התוכנה עבור הבנק הקטן.
בחלק מהמקרים הבנק הקטן מפתח רק ממשק משתמש ייחודי.
זה בהחלט כדאי לבנק הגדול כי הפיתוח הוא קל יחסית. פשוט משכפלים את המערכת שיצר עבור עצמו.
מבחינה טכנית בונים מערכות תוכנה המאפשרות שימוש במערכת על ידי יותר מבנק אחד ולכל אחד מהם בונים טבלאות נתונים משלו.
במידה מסוימת מאפשרים גם ביצוע התאמות ייחודיות לבנק הקטן.
הבעיות:
1. עוד יותר קשה להתחרות במי שאתה תלוי בו.
התלות כאן גדולה מאשר בפיתרון הקודם.
2. אי אפשר לפתח רעיונות ייחודיים המקנים לך יתרון
אתם באמת חושבים שהמפתחים וראש צוות הפיתוח שהם עובדי הבנק הגדול לא יספרו למישהו ביחידה עסקית של הבנק, שהם מפתחים משהו ייחודי עבור הבנק הקטן?
הם יספרו ומהר מאד הבנק הקטן יאבד את היתרון התחרותי משום שרעיון דומה יממומש גם במערכת של הבנק הגדול.
יוזמת בנק ישראל ומשרד האוצר
יוזמת בנק ישראל ומשרד האוצר מעלה רעיון שונה. פיתוח תוכנה על בסיס חבילה בנקאית אחת משותפת לבנקים קטנים ובנקים עתידיים. הוצאות הפיתוח יתחלקו בין כמה בנקים ויהיו זולות יותר יחסית למצב הנוכחי.
בנוסף לכך יקבלו, על פי הפרסומים, תמיכה כספית ממשרד האוצר. אם מודל כזה יצליח תגדל היכולת שלהם להתחרות עם בנקים גדולים.
השטן נמצא תמיד בפרטים הקטנים:
1. עדיין יהיו שאלות מעשיות של האופן בו יריצו הבנקים הקטנים את העיבודים שלהם: האם ישתמשו במרכז מחשבים בבעלות משותפת או האם יתנו לספק צד שלישי, למשל חברת טאטא, לבצע את העיבודים השוטפים ולתחזק את תשתיות המחשוב?
2. האם יוכלו להגיע להסכמה ביחס למהות ולאופן בו תפותח החבילה הייעודית שלהם על בסיס הפיתרון הבנקאי הכולל של טאטא?
3. האם המודל יהיה מספיק גמיש על מנת לאפשר יצירתיות ותחרות בין הבנקים בלי לפגוע ביכולת התחזוקה של המערכות?
4. האם בנק קטן יוכל לממש רעיון יצירתי בלי שכל מתחריו ידעו עליו במהלך הפיתוח?
הערת שוליים
חברות גדולות כמו מיקרוסופט,Google ו-Amazon יספרו לכם שבנקים יכולים לבצע את מערכות הליבה הבנקאיות שלהם בענן הציבורי (Public Cloud) שלהם במרכז מחשבים.
אחרי שבדקתי את הנושא לעומק, דעתי היא שאין מדובר במשהו מעשי בטווח של 3-5 השנים הקרובות.
