מאמרים רבים פסימיים בהקשר של חיסכון פנסיוני במדינת ישראל.
השורה התחתונה היא שלחוסכים אין יכולת אמיתית להשפיע על החיסכון הפנסיוני והם תלויים באינטרסים ובגחמות של גורמים שונים המעורבים בניהול החסכונות הפנסיוניים.
אפילו מומחים כלכליים טוענים שהם אינם יודעים באיזה מסלול ואצל איזה גורם לחסוך בחיסכון פנסיוני האישי שלהם.
יש כאלה החושבים שהפיתרון היחיד לבעיה הוא חיסכון פנסיוני ממלכתי.
אחרים מביעים את תחושת חוסר השליטה שלהם בהיצמדות למה שמוצע להם על ידי סוכני הביטוח או המעבידים.
אפילו מומחים כלכליים טוענים שהם אינם יודעים באיזה מסלול ואצל איזה גורם לחסוך בחיסכון פנסיוני האישי שלהם.
יש כאלה החושבים שהפיתרון היחיד לבעיה הוא חיסכון פנסיוני ממלכתי.
אחרים מביעים את תחושת חוסר השליטה שלהם בהיצמדות למה שמוצע להם על ידי סוכני הביטוח או המעבידים.
בפוסט זה אציג דעה אחרת. דעתי היא שבכל זאת לא הכל לא בשליטת החוסכים הפנסיוניים ויש לנו השפעה כלשהי על החיסכון.
מחקרים
לא אחת מצוטטים בעיתונות הכלכלית מחקרים המראים כי מי שהשיג תשואות טובות יותר במקרה הטוב לא ישיג תשואות כאלה בעתיד. יש גם מחקרים הטוענים שישיג תשואות טובות פחות.
אם המחקרים נערכו בארה"ב ולא בישראל יש לי הסתייגות מתודולגית: הבדלי הגודל של השוק עשויים להשפיע על התוצאות. בשוק גדול תמצאו הרבה מומחים לתחומי השקעות ספציפיים. ברור שחלק מהם יעברו ממעסיק למעסיק.
בשוק קטן כמו ישראל בהחלט יכולה להיות יותר עקביות בתוצאות של גורמים המנהלים חיסכון פנסיוני.
כשמספר המומחים בתחומי השקעות ספציפיים קטן, בהחלט יתכן שהנידות שלהם תהיה זניחה ואז גורם המעסיק מומחה כזה עשוי להשיג תוצאות טובות יותר ממתחרים.
מה אפשר בכל זאת לעשות?
1. עקבו אחרי התוצאות
היות שמדובר בהשקעה לטווח ארוך אין הרבה טעם בהשוואות תשואות חודשיות או ריבעוניות כנהוג במקומותינו. תשואות לשלוש שנים או חמש שנים בהחלט יכולות להיות אינדיקטיביות.
בהחלט יש טעם לקרוא בעיון דוחות שנתיים שאתם מקבלים ולהשוות לדוחות קודמים.
אם תגלו משהו חריג, למשל: דמי ניהול שעלו פתאום באופן דרמטי, בררו מה קרה.
2. הקטינו את דמי הניהול
אם אי אפשר לדעת היכן תשיגו תשואות גבוהות יותר, דמי ניהול נמוכים עושים את ההבדל בסכום החיסכון שתצברו.
גם אם יש לכם השערות כלשהן היכן עדיף להשקיע, עדיין גובה דמי הניהול הוא גורם משמעותי המשפיע על גובה החיסכון שתצברו.
השתמשו גם בכלים מקוונים להשוואת דמי ניהול. קראו למשל על אחד הכלים בפוסט: האם אתם פראיירים?
כמו בשוק תאילנדי וכמו בבנקים בישראל כדאי להתמקח.
3. ברוב המקרים: אל תסמכו על סוכני ביטוח וחברות ביטוח
מאמר שנכתב לאחרונה בעיתון דה מרקר על ידי אסא ששון מסביר מדוע. כותרתו: החופשה החלומית שמגלגלת את הפנסיה שלכם ממקום למקום.
חברות ביטוח ובתי השקעות מרוויחים יותר כשדמי הניהול גבוהים. יש להם אינטרס מנוגד לאינטרס שלכם.
סוכני ביטוח מקבלים הטבות ומענקים מחברות ביטוח ומבתי השקעות עבור העברת חסכונות של לקוחות אליהם ועבור עסקאות עם דמי ניהול גבוהים.
גם לסוכנים יש אינטרס שיהיו דמי ניהול גבוהים משום שהם מקבלים מחברות הביטוח ומבתי ההשקעות חלק מדמי הניהול (לפחות במקרה שהם גבוהים).
אסא ששון מתיחס ספציפית לעמלות היקף, כלומר: סוכן המעביר לקוחות עם סכום כספי כולל מסוים לניהול חברה כזו מקבל עמלה של אלפי שקלים.
העמלה מותנית בכך שהחוסכים ימשיכו לנהל את כספם אצל אותו גורם במשך שנתיים.
המאמר מעלה את ההשערה, שעשוי להיות קשר בין סכומי חיסכון גבוהים שנדדו מאלטשולר שחם לניהולם של גופים אחרים בגלל המלצת סוכנים לניד אותם. המוטיבציה של הסוכנים עשויה להיות אותן עמלות היקף אחרי שהחסכונות נוהלו באלטשולר שחם במשך שנתיים או יותר.
הנדידה הזו נראית תמוהה בהתחשב בכך שאלטשולר שחם השיגו תשואות טובות.
4. בחירת מסלול ההשקעה
עשויים להיות הבדלים גדולים בתשואות של מסלולים שונים של חיסכון פנסיוני.
עשויים להיות גם הבדלים גדולים ברמות הסיכון של מסלולי חיסכון שונים.
רוב החוסכים הפנסיונים בוחרים במסלול ברירת המחדל. אחרים מסתמכים על סוכן (ראה סעיף 3 לעיל).
ההחלטה באיזה מסלול לבחור מורכבת. היא תלויה גם במגוון רחב של גורמים אישיים כגון: מצבו הכלכלי של החוסך, גיל החוסך, השקעות וחסכונות אחרים שיש לו, שיקולי מיסוי ועוד.
יכול להיות שתצטרכו להיעזר באיש מקצוע בקבלת החלטה כזו.
יכול להיות שתצטרכו במהלך שנות החיסכון הארוכות לשנות מסלול פעם, פעמיים או יותר פעמים.
ברור לגמרי שתצטרכו לעקוב אחרי התוצאות (ראה סעיף 1 לעיל).
אם תעשו זאת באופן עקבי ונבון, יש סיכוי טוב שהתשואות שלכם על החיסכון יהיו גדולות משמעותית מאשר במצב בו לא תעשו זאת.
5. לא הכל נמדד בתשואות ובסיכון: סופרמרקט, מכולת וקיוסק
הגורמים המנהלים את החיסכון שונים זה מזה. יש חברות ביטוח גדולות. יש בתי השקעות ענקיים בבעלות של גופי השקעה מחו"ל ויש גם בתי השקעות קטנים שבעליהם מנהלים אותם או לפחות שותפים להתנהלות העסקית באופן פעיל.
בלוג אחר שלי העוסק בתוכנה ובמחשבים כתבתי פוסט שכותרתו: Vendors Survival Guide: Supermarket, Grocery and Kiosk.
הפוסט עסק בבחירת מוצרי תוכנה וחומרה אבל הוא בהחלט רלוונטי גם לעניננו.
כשאתם הולכים לקנות מסטיק או מוצר קטן אחר הקיוסק עדיף משום שפרנסתו תלויה באותם מוצרים קטנים. לסופרמרקט הגדול פחות איכפת האם תקנו את המסטיק אצלו או בקיוסק. יותר איכפת לו האם תקנו את לחם, מוצרי חלב, בשר, דגים וירקות אצלו או בסופרמרקט מתחרה.
כנראה שלחברת ביטוח גדולה או לבית תוכנה ענק בבעלות גורם בחו"ל, המנהל עסקים בתחומים רבים, ינהל לאורך זמן פחות טוב את כספכם מאשר בית השקעות קטן המנוהל על ידי בעליו.
ביטוחי החיים או ביטוחי הבריאות או ביטוחים אלמנטריים עשויים להיות משמעותיים יותר לחברת ביטוח מאשר קופת גמל של משקיע קטן.
6. היחס למשקיע עשוי להתבטא גם באופן כלכלי עקיף
הסיטואציה שבה המתחרה הקטן יותר מתאמץ יותר מוכרת לנו לא רק מההשוואה שערכתי בין קיוסק, מכולת וסופרמרקט.
איך זה יכול לבוא לידי ביטוי כספי ולא יבור לידי ביטוי בתשואות המפורסמות באתר משרד האוצר או בעיתונות הכלכלית?
הסיפור האישי שלי, אחד מכמה סיפורים שהיו לי עם אותו מנהל חיסכון, מדגים זאת. מדובר בבית השקעות גדול, שאינו בבעלות של מיסדיו.
ב-7 בדצמבר, לפני הרבה שנים כשעדיין דואר ישראל תפקד באופן סביר, שלחתי בדואר רשום צ'ק להפקדה בקרן ההשתלמות שלי. ב-21 בדצמבר אמרו לי שהם לא יודעים האם קיבלו את הצ'ק.
שבוע אחרי זה כשבדקתי את מצב חשבון הבנק שלי ראיתי שהצ'ק הופקד. אף לא אחד באותו בית השקעות טרח להתקשר אלי להודיע לי שהצ'ק הגיע והופקד.
במקרים דומים בגופים קטנים יותר נאמר לי שהצ'ק טרם הגיע ומספר ימים לאחר מכן מישהו התקשר אלי להגיד לי שהוא הגיע והופקד.
כמו שהצ'ק הופקד בלי להודיע לי שבוע אחרי ה-21 בדצמבר בהחלט יכול להיות שהוא היה מופקד שבועיים אחרי זה.
במקרה כזה, הנזק הכספי שהיה נגרם לי היה גדול מהפרשי התשואות בין אותו מנהל חיסכון לבין מנהלי חיסכון אחרים, אם בכלל היה משיג תשואות טובות יותר.
ההסבר פשוט: על ההפקדה לקרן ההשתלמות הייתי זכאי להטבות מס. במקרה של הפקדה אחרי ה-31 בדצמבר לא הייתי זכאי להטבת המס משום שהטבת המס היא שנתית.
חישבו גם על עיכובים בהפקדה של כספים בגלל חוסר יעילות המתבטאים גם בתשואות האישית של אותו חוסך.
חישבו גם על עיכוב בהעברת חיסכון פנסיוני ממסלול למסלול העולים לחוסך בהקטנת תשואות.
חישבו גם על דחיה או אי-ביצוע הבטחות של הקטנת דמי ניהול.
כל אלה עלולים לעלות לחוסך הפנסיוני ביוקר בלי שהם באים לידי ביטוי בהשוואת התשואות בין הגורמים המנהלים את החיסכון הפנסיוני.
השורה התחתונה
חלק גדול ממה שקורה בחיסכון הפנסיוני שלכם לא תלוי בכם אבל בכל זאת גם לכם יש השפעה עליו.
מחקרים
לא אחת מצוטטים בעיתונות הכלכלית מחקרים המראים כי מי שהשיג תשואות טובות יותר במקרה הטוב לא ישיג תשואות כאלה בעתיד. יש גם מחקרים הטוענים שישיג תשואות טובות פחות.
אם המחקרים נערכו בארה"ב ולא בישראל יש לי הסתייגות מתודולגית: הבדלי הגודל של השוק עשויים להשפיע על התוצאות. בשוק גדול תמצאו הרבה מומחים לתחומי השקעות ספציפיים. ברור שחלק מהם יעברו ממעסיק למעסיק.
בשוק קטן כמו ישראל בהחלט יכולה להיות יותר עקביות בתוצאות של גורמים המנהלים חיסכון פנסיוני.
כשמספר המומחים בתחומי השקעות ספציפיים קטן, בהחלט יתכן שהנידות שלהם תהיה זניחה ואז גורם המעסיק מומחה כזה עשוי להשיג תוצאות טובות יותר ממתחרים.
מה אפשר בכל זאת לעשות?
1. עקבו אחרי התוצאות
היות שמדובר בהשקעה לטווח ארוך אין הרבה טעם בהשוואות תשואות חודשיות או ריבעוניות כנהוג במקומותינו. תשואות לשלוש שנים או חמש שנים בהחלט יכולות להיות אינדיקטיביות.
בהחלט יש טעם לקרוא בעיון דוחות שנתיים שאתם מקבלים ולהשוות לדוחות קודמים.
אם תגלו משהו חריג, למשל: דמי ניהול שעלו פתאום באופן דרמטי, בררו מה קרה.
2. הקטינו את דמי הניהול
אם אי אפשר לדעת היכן תשיגו תשואות גבוהות יותר, דמי ניהול נמוכים עושים את ההבדל בסכום החיסכון שתצברו.
גם אם יש לכם השערות כלשהן היכן עדיף להשקיע, עדיין גובה דמי הניהול הוא גורם משמעותי המשפיע על גובה החיסכון שתצברו.
השתמשו גם בכלים מקוונים להשוואת דמי ניהול. קראו למשל על אחד הכלים בפוסט: האם אתם פראיירים?
כמו בשוק תאילנדי וכמו בבנקים בישראל כדאי להתמקח.
3. ברוב המקרים: אל תסמכו על סוכני ביטוח וחברות ביטוח
מאמר שנכתב לאחרונה בעיתון דה מרקר על ידי אסא ששון מסביר מדוע. כותרתו: החופשה החלומית שמגלגלת את הפנסיה שלכם ממקום למקום.
חברות ביטוח ובתי השקעות מרוויחים יותר כשדמי הניהול גבוהים. יש להם אינטרס מנוגד לאינטרס שלכם.
סוכני ביטוח מקבלים הטבות ומענקים מחברות ביטוח ומבתי השקעות עבור העברת חסכונות של לקוחות אליהם ועבור עסקאות עם דמי ניהול גבוהים.
גם לסוכנים יש אינטרס שיהיו דמי ניהול גבוהים משום שהם מקבלים מחברות הביטוח ומבתי ההשקעות חלק מדמי הניהול (לפחות במקרה שהם גבוהים).
אסא ששון מתיחס ספציפית לעמלות היקף, כלומר: סוכן המעביר לקוחות עם סכום כספי כולל מסוים לניהול חברה כזו מקבל עמלה של אלפי שקלים.
העמלה מותנית בכך שהחוסכים ימשיכו לנהל את כספם אצל אותו גורם במשך שנתיים.
המאמר מעלה את ההשערה, שעשוי להיות קשר בין סכומי חיסכון גבוהים שנדדו מאלטשולר שחם לניהולם של גופים אחרים בגלל המלצת סוכנים לניד אותם. המוטיבציה של הסוכנים עשויה להיות אותן עמלות היקף אחרי שהחסכונות נוהלו באלטשולר שחם במשך שנתיים או יותר.
הנדידה הזו נראית תמוהה בהתחשב בכך שאלטשולר שחם השיגו תשואות טובות.
4. בחירת מסלול ההשקעה
עשויים להיות הבדלים גדולים בתשואות של מסלולים שונים של חיסכון פנסיוני.
עשויים להיות גם הבדלים גדולים ברמות הסיכון של מסלולי חיסכון שונים.
רוב החוסכים הפנסיונים בוחרים במסלול ברירת המחדל. אחרים מסתמכים על סוכן (ראה סעיף 3 לעיל).
ההחלטה באיזה מסלול לבחור מורכבת. היא תלויה גם במגוון רחב של גורמים אישיים כגון: מצבו הכלכלי של החוסך, גיל החוסך, השקעות וחסכונות אחרים שיש לו, שיקולי מיסוי ועוד.
יכול להיות שתצטרכו להיעזר באיש מקצוע בקבלת החלטה כזו.
יכול להיות שתצטרכו במהלך שנות החיסכון הארוכות לשנות מסלול פעם, פעמיים או יותר פעמים.
ברור לגמרי שתצטרכו לעקוב אחרי התוצאות (ראה סעיף 1 לעיל).
אם תעשו זאת באופן עקבי ונבון, יש סיכוי טוב שהתשואות שלכם על החיסכון יהיו גדולות משמעותית מאשר במצב בו לא תעשו זאת.
5. לא הכל נמדד בתשואות ובסיכון: סופרמרקט, מכולת וקיוסק
הגורמים המנהלים את החיסכון שונים זה מזה. יש חברות ביטוח גדולות. יש בתי השקעות ענקיים בבעלות של גופי השקעה מחו"ל ויש גם בתי השקעות קטנים שבעליהם מנהלים אותם או לפחות שותפים להתנהלות העסקית באופן פעיל.
בלוג אחר שלי העוסק בתוכנה ובמחשבים כתבתי פוסט שכותרתו: Vendors Survival Guide: Supermarket, Grocery and Kiosk.
הפוסט עסק בבחירת מוצרי תוכנה וחומרה אבל הוא בהחלט רלוונטי גם לעניננו.
כשאתם הולכים לקנות מסטיק או מוצר קטן אחר הקיוסק עדיף משום שפרנסתו תלויה באותם מוצרים קטנים. לסופרמרקט הגדול פחות איכפת האם תקנו את המסטיק אצלו או בקיוסק. יותר איכפת לו האם תקנו את לחם, מוצרי חלב, בשר, דגים וירקות אצלו או בסופרמרקט מתחרה.
כנראה שלחברת ביטוח גדולה או לבית תוכנה ענק בבעלות גורם בחו"ל, המנהל עסקים בתחומים רבים, ינהל לאורך זמן פחות טוב את כספכם מאשר בית השקעות קטן המנוהל על ידי בעליו.
ביטוחי החיים או ביטוחי הבריאות או ביטוחים אלמנטריים עשויים להיות משמעותיים יותר לחברת ביטוח מאשר קופת גמל של משקיע קטן.
6. היחס למשקיע עשוי להתבטא גם באופן כלכלי עקיף
הסיטואציה שבה המתחרה הקטן יותר מתאמץ יותר מוכרת לנו לא רק מההשוואה שערכתי בין קיוסק, מכולת וסופרמרקט.
איך זה יכול לבוא לידי ביטוי כספי ולא יבור לידי ביטוי בתשואות המפורסמות באתר משרד האוצר או בעיתונות הכלכלית?
הסיפור האישי שלי, אחד מכמה סיפורים שהיו לי עם אותו מנהל חיסכון, מדגים זאת. מדובר בבית השקעות גדול, שאינו בבעלות של מיסדיו.
ב-7 בדצמבר, לפני הרבה שנים כשעדיין דואר ישראל תפקד באופן סביר, שלחתי בדואר רשום צ'ק להפקדה בקרן ההשתלמות שלי. ב-21 בדצמבר אמרו לי שהם לא יודעים האם קיבלו את הצ'ק.
שבוע אחרי זה כשבדקתי את מצב חשבון הבנק שלי ראיתי שהצ'ק הופקד. אף לא אחד באותו בית השקעות טרח להתקשר אלי להודיע לי שהצ'ק הגיע והופקד.
במקרים דומים בגופים קטנים יותר נאמר לי שהצ'ק טרם הגיע ומספר ימים לאחר מכן מישהו התקשר אלי להגיד לי שהוא הגיע והופקד.
כמו שהצ'ק הופקד בלי להודיע לי שבוע אחרי ה-21 בדצמבר בהחלט יכול להיות שהוא היה מופקד שבועיים אחרי זה.
במקרה כזה, הנזק הכספי שהיה נגרם לי היה גדול מהפרשי התשואות בין אותו מנהל חיסכון לבין מנהלי חיסכון אחרים, אם בכלל היה משיג תשואות טובות יותר.
ההסבר פשוט: על ההפקדה לקרן ההשתלמות הייתי זכאי להטבות מס. במקרה של הפקדה אחרי ה-31 בדצמבר לא הייתי זכאי להטבת המס משום שהטבת המס היא שנתית.
חישבו גם על עיכובים בהפקדה של כספים בגלל חוסר יעילות המתבטאים גם בתשואות האישית של אותו חוסך.
חישבו גם על עיכוב בהעברת חיסכון פנסיוני ממסלול למסלול העולים לחוסך בהקטנת תשואות.
חישבו גם על דחיה או אי-ביצוע הבטחות של הקטנת דמי ניהול.
כל אלה עלולים לעלות לחוסך הפנסיוני ביוקר בלי שהם באים לידי ביטוי בהשוואת התשואות בין הגורמים המנהלים את החיסכון הפנסיוני.
השורה התחתונה
חלק גדול ממה שקורה בחיסכון הפנסיוני שלכם לא תלוי בכם אבל בכל זאת גם לכם יש השפעה עליו.
