קורונה: הנופלים בין הכיסאות - שכירים/עצמאים על פי דרישה

לקורונה בארץ ובעולם יש השלכות כלכליות קשות. בפוסט זה אציג קבוצת עובדים, שניזוקה במיוחד ולא ידוע לי על מענה כלכלי של הרשויות בישראל לבעיה שלה. 

מאפייני עובדים כאלה

מדובר באנשים המתפרנסים מעבודה לפי שעות כשכירים ו/או כעצמאים. ברוב המקרים החלק העצמאי של עבודתם הוא כעוסק פטור. 
במקרים רבים הם אינם עובדים עבור מעסיק קבוע, אלא עובדים עבור מעסיקים שונים בהתאם לצורך ובהיקף בהתאם לדרישה.
המשמעות היא שמעסיק לא מפטר אותם ולא מוציא אותם לחל"ת ולכן הם אינם זכאים לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי.

למי שלא יודע מה ההבדל בין עסוק פטור או עוסק מורשה אציג רק היבט אחד: כשעוסק פטור מרוויח יותר 100,491 ש"ח לשנה הוא הופך אוטומטית לעוסק מורשה. 

מדובר באנשים שלרוב אינם משתכרים הרבה כסף. אם הם עוסקים בתחום שהגבלות הקורונה מונעות מהם בפועל עבודה, הם נותרים ללא הכנסה וגם ללא דמי אבטלה. 

תוסיפו לזה את העובדה שברוב המקרים אין להם הכנסות גבוהות גם בימים כתיקונם, כך שגם במקרה והם מתנהלים נכון כלכלית אין להם הרבה חסכונות ואין להם רכוש רב (למשל גרים בדירה בשכירות ואין להם דירה בבעלותם). 

גם באותם מקרים, לא שכיחים, שהם יוצאים בעל כורחם לחל"ת, יקבלו דמי אבטלה זעומים משום שהם עובדים כשכירים בהיקף קטן ובשכר לא גבוה.

כמה דוגמאות לעובדים מסוג זה

אנשים העוסקים באמנות, ספרות, שירה, תיאטרון, קולנוע, מוזיקה, צילום וכיו"ב 

איני מדבר על כאלה המועסקים באופן קבוע כשכירים במקום עבודה אחד. אני מדבר על כאלה שמזמינים אותם לבצע עבודה חד פעמית, להעביר הרצאה או חוג או מופע. 

אנשים המעבירים חוגים בנושאים שונים במסגרות שונות

אני מדבר על אנשים שזו פרנסתם העיקרית.

מורים או מדריכים או מטפלים בפעילויות שיש בהן מגע גופני

למשל: רפלקסולוגיה, עיסוי רפואי, עיסוי להנאה, חוגי אמנויות לחימה, חוגי ספורט וכיו"ב.

מדריכים בחוגי העשרה

מדריכים במגוון רחב של חוגי העשרה.

מורים לברידג' או לשחמט 

כשלא ניתן לקיים חוגים אין הכנסות. כמי שעוסק בהוראת ברידג' אני מכיר את הנושא. אל תרחמו עלי, עבדתי כארבעים שנים בתחום המחשבים, אני מקבל קצבת פנסיה ואני נותן גם ייעוצים בכלכלת המשפחה ומרצה על ניהול סיכונים. 
מי שכל פרנסתו באה מהדרכת חוגים כאלה הוא במצב אחר לגמרי ממצבי.

אנשים המתפרנסים מתיירות וממסעדות ובתי קפה

הכוונה אינה לבעלי עסקים או לעובדים שכירים במקום עבודה אחד. אלא לכאלה שנותנים שרותים על פי בקשה, למשל: משכירי דירות באמצעות Air bnb. 


אני מניח שזו רשימה חלקית והקוראים יוכלו להוסיף דוגמאות רבות אחרות.

סיכום

מצבם של אלה שפוטרו או הוצאו לחל"ת שמועד סיומו אינו ברור, אם בכלל לא יסתיים בפיטורים, הוא גרוע. להם לפחות מגיעים דמי אבטלה. 
האנשים שדפוסי עבודתם הם כמתואר לעיל נמצאים במצב גרוע יותר. בנוסף לחוסר עבודה היום ולאי הוודאות לגבי העתיד, הם גם אינם זכאים לדמי אבטלה.

מה בכל זאת ניתן לעשות?

פיתרונות חלקיים באותו תחום עד יעבור זעם 

1. יצירתיות בחיפוש עבודה בתחום העיסוק
הרצאות ושיעורים מרחוק, כתיבה, הופעות טלוויזיוניות או ב-YOUTUBE במקום לפני קהל.

2. מציאת נישות ייחודיות שיש להן ביקוש

3. עיסוקים על התפר שבין התחום לתחומים אחרים
למשל: כתיבה על תחום העיסוק בימי קורונה או כתיבה אישית על התנהלותם בזמן קורונה.

עבודה נדרשת כרגע בתחום אחר לתקופת ביניים

למשל ביצוע שליחויות, עבודה במרכולים.

הסבה מקצועית באופן מלא או באופן חלקי

  
בחירת תחום עיסוק ראשי או משלים במקום או בנוסף לתחום העיסוק הנוכחי.
רבים מהצעירים שבינינו כנראה יצטרכו לעבור שינויים מקצועיים כאלה בעתיד.