כולנו פוגשים אנשים שהצליחו מקצועית וכלכלית, חרף רקע כלכלי ולפעמים גם משפחתי קשה.
יועצים לכלכלת המשפחה עשויים להיתקל ביותר מקרים כאלה.
יש לי כבוד רב לאנשים האלה. נקודת ההתחלה שלי הייתה הרבה יותר טובה ולכן היה לי יותר קל.
הכתבה שקראתי בוואלה על אליעזר אדר, שיאן הטיסות המבצעיות בצה"ל, שהלך לעולמו בגלל מחלת הסרטן מתארת דוגמה לאדם כזה, שעבר ילדות עם מצוקה כלכלית קשה בבלארוס.
על פי הכתבה, שאף מגיל צעיר להיות טייס. לפני גיוסו לצה"ל מטרתו הייתה להיות טייס קרב. כהתבקש לכתוב שלושה תפקידים חלופיים במקרה שלא יתקבל לקורס טייס. כתב: "טייס קרב", "טייס קרב", "טייס קרב". כנשאל: "ואם לא תהיה טייס קרב?" ענה: "אז אהיה טייס קרב".
אי אפשר שלא להעריך אנשים הם כל כך נחרצים בהשגת מטרה. גם אם ייכשלו ינסו שוב ושוב עד שישיגו אותה.
כבר שמעתי משהו דומה קודם
לפני מספר שנים התנדבתי בארגון "עולים ביחד". ביקשו ממני להשתתף במיון מועמדים לקורס הכנה למבחן הפסיכומטרי, שיועד ליוצאי אתיופיה בלבד. הקורס היה ביוזמה משותפת של האוניברסיטה העברית בירושלים ו"עולים ביחד".
התבקשנו לשאול כל מועמד: "מה תעשה אם תגמור את הקורס ותיכשל במבחן הפסיכומטרי?"
אחד המועמדים, צעיר יוצא אתיופיה עם רקע קשה במיוחד, שסיים שירות צבאי ביחידה קרבית, ענה: "אז אלמד לבד ואגש שוב לבחינה הפסיכומטרית ואעבור אותה". "ואם גם בפעם השנייה לא תעבור?" הקשיתי עליו. "אז אגש שוב עד שאעבור" ענה לי הצעיר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה