פוסט זה עוסק בחלק הרביעי בספרו של דניאל כהנמן "לחשוב מהר לחשוב לאט". כותרת חלק זה היא: בחירות.
השאלה המרכזית בכל המצבים הנדונים בחלק זה באיזה אופן בני אדם בוחרים בין אלטרנטיבות?
כהנמן טוען, שלכאורה, יש שני סוגים של בני אדם הבוחרים בין אפשרויות. במינוחו של הכלכלן ההתנהגותי, חתן פרס נובל לכלכלה, ריצ'רד ת'יילר: בני אנוש ובני כלכל.
"בני כלכל" הם אנשים הבוחרים בחירה רציונלית ואגואיסטית.
"בני אנוש" הם אנשים שהבחירה שלהם אינה בהכרח רציונלית ואינה בהכרח אגואיסטית.
הבעיה היא שמדובר באותה ישות שהיא גם בן אנוש (כפי שרואים אותה בדיסיפלינה של פסיכולוגיה) וגם בן כלכל (כפי שראו אותה כלכלנים עד לשינויים בתפיסה שמהם צמחה הכלכלה ההתנהגותית).
תורת הערך, שהייתה מרכיב חשוב בהחלטה להעניק לפרופ' כהנמן פרס נובל לכלכלה, פותחה על ידי טברסקי וכהנמן כתפיסה שונה מתורת התועלת ששלטה לפניה.
תורת התועלת מתיחסת לבחירה כרציונלית. תורת הערך מכניסה שיקולים פסיכולוגיים לבחירה, בעיקר על פי מאפיינים של מערכת חשיבה מהירה אינטואיטיבית.
כהנמן אומר שהכלכלן הארי מרקוביץ הציע לפניהם תיאוריה ספציפית המתאימה למסגרת הרחבה יותר של תורת הערך.
מרקוביץ, שמאוחר יותר זכה בפרס נובל לכלכלה, טען שהתועלות קשורות לשינוי בכלל הנכסים ולא לכלל הנכסים כשלעצמו.
במשך 25 שנים התעלמו מהתיאוריה של מרקוביץ. טברסקי וכהנמן חשבו שהרעיון נכון והשתמשו בו ככלי עזר לפיתוח תורת הערך.
בפוסטים הבאים אתיחס לסוגיות ספציפיות הנגזרות מתורת הערך בליווי דוגמאות.
אשתדל להביא דוגמאות רלבנטיות לכלכלת המשפחה.
הסוגיה שהיא אולי החשובה ביותר בהקשר של תורת הערך היא שינאת ההפסד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה