יום שבת, 14 במאי 2011

הטיפשות של שוק העבודה בישראל: אין כניסה מעל גיל 45

זו כותרתה של כתבה ששודרה בערוץ 10. ניתן לצפות בה באינטרנט בנענע 10 . 
אחרי שתצפו בה, אתם מוזמנים גם לעבור או לרפרף על התגובות באותו דף אינטרנט.
כמות ומהות התגובות מעידה אף היא על כך שמדובר בבעיה אמיתית. 
במדינת ישראל מעלים את גיל היציאה לפנסיה מנימוקים כלכליים נכונים, הנובעים מעליה בתוחלת החיים.
עליית תוחלת החיים מחייבת את הפנסיונרים להקצות ולנהל את משאביהם הכלכליים במשך תקופה  ארוכה יותר (אני לא מתייחס כאן להיבטים האישיים החשובים מזווית הראיה של אדם המסיים את עבודתו). 
העלייה בתוחלת החיים מחייבת גם היערכות ברמה הלאומית, משום שאותם אנשים שלהם יחסרו משאבים, יזדקקו לתמיכת המדינה  או יופקרו לגורלם.

באותה מדינה, אנשים מעל גיל 45 מתקשים במציאת עבודה וארגונים בסקטור הציבורי מציעים לעובדים תוכניות פרישה מוקדמת. 
במקרים רבים עובדים אינם מעריכים נכון את המשמעויות הכלכליות והמשמעויות והאישיות של הפרישה המוקדמת ומתפתים להיעתר להן.

 כאדם שפוטר בגיל 44 לאחר יותר מ 20 שנות עבודה ועדיין עובד בגיל 60, אני יכול להתייחס לנושא גם מההיבט האישי.

מלכוד 1: מבוגרים מתקשים במציאת עבודה
כתבה מעניינת שפורסמה בעיתון האקונומיסט וכותרתה:   
מסבירה מדוע אנשים צעירים ואנשים מבוגרים מאושרים יותר מאנשים בגילאי הביניים. אושרם של המבוגרים נובע מכך שיש להם פחות עומס ולחצים משום שילדיהם כבר עומדים ברשות עצמם. אושרם של המבוגרים תלוי גם בגורמים אחרים, כגון: עבודה או פעילות אחרת המעסיקה אותם.
כפי שראיתם בסרטון בנענע 10, מבוגרים רבים מתקשים במציאת עבודה ועובדה זו הופכת אותם גם למאושרים פחות. 

ברמה של כתיבת פוסט (להבדיל מרמה מעמיקה יותר של ייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה) אני יכול להתייחס למספר הבהקים בהקשר של התמודדות עם מצב של חוסר עבודה בגיל מבוגר:

אי-העסקת עובדים בגלל גיל אינה חוקית למרות זאת לא יהיה מעשי לכפות על מעסיקים להעסיק אתכם
הפליה בגלל גיל אינה הפליה הבלתי חוקית, היחידה בקבלת עובדים לעבודה בארץ ובעולם. גורמים אחרים להפליה הם: מוצא אתני, צבע עור, מגדר (הפלית נשים בכלל ונשים בהריון בפרט). ברוב המקרים מעסיקים ימצאו דרך 
לתרץ את זה מבלי שאפשר יהיה להוכיח שהם הפרו את החוק.
אל תילחמו בטחנות רוח חשבו על דרך אחרת להשיג עבודה.

חשבו מחוץ לקופסה
חשבו על עבודה כעצמאיים (למרות שזה קשה בכלל ולמי שהיה שכיר כל ימיו בפרט), חשבו על תחומים מקצועיים חדשים שבהם הגיל פחות מפריע, בחנו עבודות זמניות כי לפעמים דברים ארעיים מתמשכים יותר מדברים קבועים.
חשבו למשל גם על הזדמנויות לעבודה חלקית באמצעות האינטרנט.
אגב, בסרטון בנענע 10 ראינו דוגמה לחשיבה מחוץ לקופסה: אדם ציין תאריך לידה של עשר שנים מאוחר מגילו והתקבל לעבודה. הוא אמנם פוטר כשזה התגלה לאחר שלוש שנים, אבל אל תזלזלו בשלוש שנות עבודה.

עברו לרמה האישית
מצאו מעסיק פוטנציאלי שמכיר אתכם באופן אישי ומעריך תכונות או ידע שלכם או מישהו בעל השפעה רבה על מעסיק פוטנציאלי, שמכיר אתכם ומעריך אתכם.
כך תהפכו למישהו שמסתכלים עליו באופן אישי ולא לעוד קורות חיים אנונימיות מעל לגיל 45. 

לא להתייאש
גם אם לא מצאתם עבודה במשך זמן רב, אל תרימו ידיים. המרואיינים בכתבה שהוצגה ב נענע 10 הם דוגמה טובה. אפילו החשיפה האישית לכתבה בטלוויזיה היא סוג של התמודדות, למשל: אולי מאזין יתרשם מהם וייבחן אפשרות להציע להם עבודה.

נהלו נכון את ההיבטים הכלכליים של המשפחה
חשוב לעשות את זה גם במצב רגיל. קל וחומר  שחשוב לעשות את זה במצב של אי-ודאות כלכלית. המטרה היא לא להוסיף גורם נוסף של לחץ אישי בנוסף לקושי האישי בגלל חוסר עבודה, תסכול מדחייה על ידי מקומות עבודה פוטנציאליים והרגשה של הידחקות לשוליים.
ניתן לתכנן הוצאות ולהפחית בהוצאות חשובות פחות.
מרבית האנשים בגיל הזה צברו נכסים וחסכונות.יש לתכנן נכון את השימוש בהם.
לאדם שאינו עובד מגיעות זכויות.יש ללמוד מה הזכויות המגיעות  ולמצות אותן.

מלכוד 2: פרישה מוקדמת לפנסיה - זווית הראיה של המעסיק
מקומות עבודה מציעים מצנח זהב או במילים אחרות תוכניות פרישה לעובדים ותיקים. מבחינת מקום העבודה ההיגיון ברור: לפעמים ניתן להעסיק בעלות זולה בהרבה עובד צעיר.לפעמים אותו עובד צעיר יבצע את העבודה לא פחות טוב מעובד ותיק. הדבר נכון במיוחד בסקטור הציבורי בו מרכיב הוותק הוא מרכיב משמעותי בגובה השכר של העובד.

ברמה המקצועית ה  Trade-Off הוא פחות ניסיון וידע עם יותר התלהבות ונכונות להתאמץ (עובד צעיר חדש) לעומת ידע וניסיון רבים אבל אולי גם שחיקה ועייפות (עובד ותיק). תוסיפו לכך גם את האפשרות לפטר בקלות עובד חדש, הנותנת למעביד גמישות בהעסקה. המעביד לא תמיד רואה את הצד השני של מטבע הגמישות: אי-יציבות,כלומר: העובד הצעיר גם יכול להחליף מקום עבודה ביוזמתו.
לא תמיד המעביד יבצע  נכון את ההערכה לגבי עובד ותיק מסוים או תפקיד מסוים.
במקרים רבים ההערכה מוטית לטובת החלפת העובד הוותיק בעובד צעיר.

לפעמים ההערכה האם להציע תוכנית פרישה לעובדים, תעשה ברמה גלובלית של קבוצת עובדים בגיל מסוים בעלי וותק מסוים. 
במקרים אחרים מדובר בצמצומים בכוח אדם ולא בהחלפת עובד מבוגר בעובד צעיר.

מלכוד 2: פרישה מוקדמת לפנסיה - זווית הראיה של עובד בגיל מבוגר
 עם כל הכבוד למעביד,  ההיבטים המתייחסים לעובד הם במרכז בהקשר של בלוג בכלכלת המשפחה בכלל ובהקשר של פוסט זה בפרט.
מרבית העובדים בגיל 45 צריכים להביא בחשבון שלאחר הפרישה המוקדמת יתקשו  במציאת מקום עבודה חדש (מלכוד 1 לעיל).

שאלות המפתח הן:
1. האם ברמה הכלכלית כדאי לפרוש?

2. מה המשמעויות של הפרישה ברמה האישית?

3.כיצד מנהלים נכון את כלכלת המשפחה, אם מחליטים על פרישה מוקדמת לגמלאות?

בפוסט זה אתייחס לשאלת המפתח הראשונה ואגע מעט מאד בשאלת המפתח השלישית. 
התשובה לשאלה משתנה מאדם לאדם בהתאם למצבו ובהתאם למה שמוצע לו.

להלן התייחסות לכמה היבטים חשובים:

1. גובה מענק הפרישה
אנשים נוטים לייחס לגורם זה משקל רב ממה שצריך. גם אם מדובר בסכום ניכר הוא עלול להיגמר הרבה יותר מוקדם ממה שחושבים.

2. ההוצאות גדלות וההכנסות קטנות
זו אחת הסיבות העיקריות לכך שמענק הפרישה "נאכל" מהר ממה שמעריכים.
בדרך כלל אנשים נוטים להעריך בהערכת חסר את הפער בין ההוצאות להכנסות לאחר הפרישה.
דוגמה קטנה, אחת מני רבות: אדם שפורש מעבודה עשוי להיות בביתו בשעות הבוקר בימי חורף קרים. הוא יחמם את ביתו באמצעות  מיזוג אוויר, הסקה או תנור.  לחימום  יש עלויות כספיות. 
לפני הפרישה לגמלאות המעסיק הוא שמימן את חימום מקום העבודה ולעובד לא הייתה הוצאה כלשהי בסעיף זה.

3. המשאבים הכלכליים שצבר הפורש לפני פרישתו
מצבו של אדם שצבר נכסים רבים לפני פרישתו שונה לחלוטין ממצבו של אדם שאין לו נכסים כאלה. בעל הנכסים,עשוי להשתמש בהם על מנת לייצר הכנסה פסיבית קבועה שתשלים או תקטין את הפער שגדל בין ההכנסות וההוצאות לאחר הפרישה. למי שאין נכסים כאלה  מוטב לתת משקל רב לפנסיה שתצטבר אם לא יפרוש פרישה מוקדמת ולתקופה הנוספת בה יעבוד ולא יצטרך להשלים פערים בין ההכנסות להוצאות.

4. ההסתברות למצוא עבודה 
ככל שהסיכוי למצוא עבודה לאחר הפרישה המוקדמת גדול יותר, כך כדאי לשקול יותר בחיוב היענות להצעת הפרישה המוקדמת.
כפי שנוכחתם לדעת מקריאת פוסט זה ומהכתבה בערוץ 10, מדובר בקבוצה קטנה יחסית של עובדים: עובדים בעלי כישורים ייחודיים, עובדים בתפקידים בהם לניסיון משקל רב, עובדים שיש להם פעילות פנאי שאפשר למנף אותה לעבודה אחרת וקבוצה נוספת מאד ספציפית אליה אתייחס בפסקה הבאה.

המצב של תוכנית פרישה  המוצעת לקבוצה של עובדים והמחייבת את המעביד להיענות לרצונו של כל עובד המעוניין לפרוש והעונה על התנאים, עשוי לייצר הזדמנות כלכלית לעובדים חיוניים לארגון. 
זו הזדמנות פז עבור עובד המודע לכך שיהיה קושי לבצע את העבודה בלעדיו בזכות ידע, ניסיון וכישורים ייחודיים. הוא יכול להצטרף לתוכנית הפרישה ולזכות בתנאי פרישה מועדפים  ולמצוא את עצמו עובד שוב באותו מקום עבודה זמן קצר לאחר הפרישה.

יום שלישי, 3 במאי 2011

כלכלת המשפחה בפרספקטיבה של השואה

היום יום השואה. פוסט זה נכתב לזכר כל דודותי דודי ובני דודי שנספו בשואה בטרם נולדתי.

בסדרה של בפוסטים בבלוג האנגלי שלי דנתי בשאלה: האם חברות מסוימות בתחום טכנולוגית המידע ישרדו במשך עשר שנים החל מכתיבת הפוסט.
בפוסט כללי התייחסתי לנושא בכללותו ובפוסטים נוספים לחברות ספציפיות כגון: 
SunGoogle , Microsoft  .

הישרדות זו אינה דומה כלל למאבק ההישרדות היומיומי של יהודים בתקופת השואה.
במקרה של חברות אין מדובר בהישרדות של האנשים העובדים בהן וגם החברה עצמה אם לא תשרוד, בדרך כלל תהפוך לחלק מחברה אחרת שרוכשת אותה.
 בהקשר של המאבק ההישרדות בשואה, מדובר בקיום הפיזי של הפרט.

יש לא מעט לקחים שאפשר ללמוד מההתנהגות של קרבנות השואה. הפעם אתמקד בהבהקים  בהקשר של ניהול כלכלת המשפחה.

לחיות ממה שיש ולא מעבר לכך
ליהודים שעברו את אימי השואה לא הייתה ברירה אחרת.
אנחנו צריכים לנהל את כלכלת משפחתנו כך שלא נוציא יותר ממה שנכנס, כלומר: ההוצאות לא יעלו על ההכנסות.

היכולת שלנו להצטמצם גדולה ממה שאנו מעריכים
לא פעם משפחה הבאה לייעוץ בכלכלת המשפחה כשהוצאותיה גדולות מהכנסותיה, מתבקשת לאזן בין ההכנסות להוצאות. לא תמיד ניתן להגדיל את ההכנסות באופן שייסגר במלואו הפער בין ההוצאות להכנסות. הפתרון הוא הקטנת ההוצאות. 

כאשר מגיעים לקיצוץ בסעיפים קונקרטיים ההתייחסות עשויה להיות: ההוצאה בסעיף זה או בסעיף אחר חיונית ואיננו יכולים לקצץ בה. הבעיה היא שלפעמים יש יותר מדי סעיפים כאלה (ולא מדובר במזון בסיסי, מיסים או חינוך חובה). 
בזמן השואה קיצצו הרבה יותר מכך בלית ברירה. גם אנחנו אולי יכולים לקצץ בהוצאות על סעיפים כמו: מסעדות, טלפון סלולרי או ביגוד כשאין  אלטרנטיבה טובה יותר.

בכל זאת לא כל המשאבים הכלכליים צריכים להיות מופנים רק לצרכים בסיסיים. יש כמעט תמיד מקום וחשיבות להוצאה מסוימת להעשרה או הגשמה עצמית.
על פי התיאוריה של הפסיכולוג אברהם מאסלו שעל פיה יש פירמידת צרכים. בבסיסה צרכים פיזיולוגיים (אוכל, שתייה וכיו"ב) ובראשה הגשמה עצמית.
על פי התיאוריה קודם כל מנסים לספק את הצרכים הבסיסיים ( Deficiency Needs)  שבתחתית הפירמידה ורק אחרי כן קיימת מוטיבציה לספק צרכים של הוויה (Being Needs) שבחלקה העליון של הפירמידה. 

בניגוד לתיאוריה, בגטאות ובמחנות ההשמדה הייתה גם פעילות  הקשורה בצרכים של הוויה (כגון: אהבה, משפחה, מוסיקה, כתיבת שירה, ציור) שבחלק מהמקרים אפשרו (עם הרבה מזל) לאנשים לשרוד. 

גם משפחה שמצבה הכלכלי אינו מזהיר, יכולה להצטמצם ויחד עם זאת להוציא (במידה) כסף על נושאים שתכליתם סיפוק צרכים של הוויה, כגון: חוגים לילדים, פעילות תרבותית. פעילות כזו עשויה להגדיל את המוטיבציה להתמודד עם הצמצום בהוצאות האחרות.




תחזית כלכלית לשנת 2025: מה שהיה בשנת 2024 במדינת ישראל הוא שיהיה רק יותר גרוע

  הכותרת של התחזית הכלכלית שלי לשנת 2024 הייתה:  ת חזית כלכלית לשנת 2024: שנה קשה עם תקווה לעתיד .  לצערי, החלק הראשון של התחזית (שנה קשה) ה...