יום שישי, 7 בדצמבר 2012

האם רק מי שמצבו הכספי רעוע זקוק לאימון וייעוץ בכלכלת המשפחה?

רבים חושבים שרק משפחות שמצבן הכלכלי גרוע עשויות להפיק תועלת אמיתית מאימון וייעוץ בכלכלת המשפחה. 
טענה זו רחוקה מהמציאות. לא מעט משפחות, שמצבן נתפס כטוב עשויות להפיק תועלת רבה מתהליך כזה. בפוסט זה אציג מספר דוגמאות למשפחות שמצבן הכלכלי טוב (אבל...) ויכולות להפיק תועלת רבה מייעוץ בכלכלת המשפחה.

1. אריאלה התקשרה אליך
או שסתם זכית בסכום גדול בהגרלה של הלוטו או של הטוטו. אין ספק שלאחר הזכייה, מצבה הכלכלי של משפחת הזוכה טוב. חכו שנה, שנתיים, כדי לראות שמשפחות רבות, שזכו בפרסים גבוהים מאבדות את כל או רוב רכושן ונקלעות למצב כלכלי קשה.

מה התרחש?
המשפחה שזכתה בהגרלה בסכום כספי גבוה העריכה את מצבה הכלכלי כטוב הרבה יותר ממה שהוא היה באמת, לפיכך הוציאה הוצאות כספיות מופרזות (מכוניות מפוארות, קניות, נסיעות לטיולים ונופשים, מתנות כספיות לקרובים וחברים וכיו"ב). לפעמים זה לווה גם בהקטנת הכנסות, משום שהזוכה החליט, שאפשר כבר להפסיק לעבוד.   
כמו בדור השני או השלישי של משפחות שהתעשרו, גם אצל הזוכים בהגרלה, מה שבא בקלות הולך בקלות.

כיצד היה עוזר תהליך ייעוץ ואימון?
הצגת התמונה הכוללת הייתה חוסכת אשליות למשפחה. שליטה בהוצאות והפניית חלק מכספי הזכייה לחיסכון או להשקעה הייתה מבטיחה שיפור במצבה הכלכלי של המשפחה.

2. הייטק 
רווק איש היי-טק המתקרב לגיל 30 והכנסתו מעבודה היא כ 25,000 ש"ח לחודש. אין אוברדרפט. אין הלוואות או חובות. אין גם חסכונות. את קרן ההשתלמות פדה לצורך מימון נסיעה בחו"ל.
החיים יפים: שוכר דירה יקרה, נוסע פעמיים-שלוש בשנה לחו"ל (לא כולל כמה גיחות נופש לחו"ל בסופי שבוע), יומיום ארוחות במסעדות טובות, בערבים גם ביקורים בפאבים ובמסיבות.  

מבט לתסריט עתידי אפשרי: שנתיים אחרי זה נישא לבחירת ליבו. נולדים ילדים. חמש שנים אחרי זה מפוטר מעבודתו כי החברה בקשיים.
לאחר חצי שנה של אבטלה מוצא עבודה חדשה. השכר נמוך יותר
כ 20,000 ש"ח. 
לאחר חמש שנים מפוטר שוב שלא באשמתו (בהיי-טק מקומות עבודה לא יציבים). הפעם כבר אינו מוצא עבודה כי הוא מעל לגיל 40

מדי פעם הוא מוצא עבודות מזדמנות בשכר נמוך, עד שלאחר כמה שנים מוצא עבודה פקידותית קבועה בשכר זעום. 

המשפחה נקלעת למצב כלכלי קשה והחובות תופחים והולכים. 

מה התרחש?
למרות שהמצב הכלכלי היה טוב, לא נצפו תסריטים עתידיים טובים פחות מבחינה כלכלית. כתוצאה מכך איש ההי-טק חי ברמת חיים גבוהה ולא נערך לתסריטים אלה. כשהם התרחשו כלכלת המשפחה קרסה. 

כיצד היה עוזר תהליך ייעוץ ואימון?
תסריט מעין זה אינו חריג אצל עובדי היי-טק. האפשרות של התרחשותו הייתה עולה לדיון. 
ללא הורדה משמעותית של רמת החיים, ניתן היה לחסוך כל חודש, למשל סכום פעוט (יחסית לגובה המשכורת) של 5,000 ש"ח. אחרי שנתיים היו מצטברים 120,000 ש"ח. בהשקעה נבונה היו גם מניבים תשואות. 

עם הנישואים ועד הולדת ילדים ניתן היה בקלות להעלות את רמת החיסכון: משק ביית אחד עם שתי משכורות. גם זה ללא ירידה משמעותית ברמת החיים. סכום חיסכון חודשי של כ 7,000 ש"ח לחודש היה מצטבר ביחד עם החיסכון הקודם ליותר מ 200,000 ש"ח.
תוסיפו לזה גם את קרן ההשתלמות, שלא הייתה מנוצלת לנסיעה לחו"ל והגעתם לסכום חיסכון נכבד, שהיה עומד לרשות המשפחה בעת צרה (ובהשקעה נבונה גם גדל). 

בחרתי במתכוון בתסריט של חיסכון צנוע. אפשר לבחון גם תסריט של חיסכון חודשי של 10,000 ש"ח במחיר ירידה מסוימת ברמת החיים.

עוד שאלה קטנה: מה היה קורה לו היה פונה לייעוץ ואימון כלכלי בגיל עשרים וחמש?  
תסריט אפשרי: החיסכון שהיה נצבר היה משמש לרכישת דירה בפריפריה (נניח באר-שבע או חדרה). דמי השכירות היו  מכסים את מרבית המשכנתה לעשר שנים. בגיל 35 הייתה עומדת לרשותו דירה ללא משכנתה, המניבה הכנסות. 

3. עבודה ושחיקה
לפני כמה  עשרות שנים הכרתי אדם שעבד בעבודה מרתקת בחזית הטכנולוגיה. הוא עזב אותה לטובת עבודה משעממת (לטעמו) במפעל משפחתי. כשנשאל איך העבודה החדשה? ענה: יש רגע אחד של סיפוק בכל חודש. הרגע בו אני מסתכל על תלוש המשכורת.
אותו אדם אינו היחידי, שעובד רק עבור הכסף שהוא מרוויח.

יש אנשים הממלאים את אותו תפקיד במשך שנים ארוכות עלולים לסבול  משחיקה. התוצאה זהה: העבודה כבר לא מעניינת.

כאשר אין תחושה של סיפוק, עשייה או תרומה, טבעי לרצות לצבור מספיק כסף ונכסים על מנת לפרוש מהעבודה מוקדם ככל האפשר. לאחר הפרישה יש זמן לעסוק בתחביבים המעניינים את אותו אדם. חישוב מהיר עשוי להראות למשפחה שלא ניתן לפרוש וצריך להמשיך לעבוד, משום שאין מספיק נכסים כספיים.

מה התרחש? 
בלא מעט מקרים לא חסכה המשפחה מספיק כסף או השקיעה את הכסף באופן רחוק מהאופטימלי. כתוצאה מכך חייבים להמשיך לעבוד על מנת שיהיה מספיק כסף לכסות את ההוצאות השוטפות.

כיצד היה עוזר תהליך ייעוץ ואימון?
במהלך התהליך היה מתברר כי אחת המטרות היא הפסקת עבודה. ניתוח וכימות המשמעויות הכלכליות של מטרה זו, היה עשוי להוביל לצבירת נכסים כספיים לתמיכה במימוש מטרה זו. הסכומים שהיו מצטברים היו עשויים לקצר את הסבל או השעמום שבעבודה.

אין להוציא מכלל אפשרות, שהייתה צצה חלופה לעבודה אחרת מעניינת יותר וגורמת לסיפוק, שגם מניבה הכנסה ראויה.

4. גמלאים או כמעט גמלאים
אנשים שנשחקו מעבודה (ראה 3 לעיל), כמו גם אנשים אחרים, ניצבים בשלב מסוים לפני פרישה לגמלאות או לפני החלטה האם להיענות לתוכנית פרישה מוקדמת לגמלאות. 
בפרישה הם מקבלים מענקי פרישה, מענקים נוספים, תשלום עבור ימי חופשה, ימי מחלה וכיו"ב. 

ההתחלה מעודדת: יש זמן לעשות את כל מה שחלמו. כל חודש נכנסת קצבת הגמלאות לחשבון ומתווספים כספים רבים כמענקי פרישה למיניהם. לאחר שנה, שנתיים, שלוש או ארבע מגלים כי ההוצאות לא קטנו (לפעמים גדלו) וההכנסות הצטמצמו, מענקי הפרישה "נאכלו" והגמלה אינה מספיקה לקיום השוטף. 
מה התרחש? 
ברור שהייתה הערכת יתר של המשאבים הכספיים העומדים לרשות המשפחה. פרטים נוספים אתם מוזמנים לקרוא בפוסטים: 
מוקדם מדי לפרישה מוקדמת מהעבודה 
הכל סיכונים: הסיכונים שמלווים אותנו וההתמודדות אתם 
שינוי ארגוני מהותי מזווית ראיה של העובד.

כיצד היה עוזר תהליך ייעוץ ואימון?
במהלך התהליך, ניתן לצפות את תבנית הקיטון בהכנסות ללא קיטון מקביל בהוצאות, האופיינית לגמלאים רבים. ידיעה מראש הייתה אולי פוסלת אפשרות לפרישה מוקדמת או לפחות מציגה את הקשיים שלאחריה. 
תכנון נבון של השקעת חלק ממענקי הפרישה, שליטה בהוצאות ואולי גם תוספת הכנסות, עשויים היו למנוע את המצב שנוצר. 

השורה התחתונה 
המשותף לכל הדוגמאות לעיל (כמו גם למצבים  אחרים, שלא תוארו בפוסט זה) הוא התנהלות כלכלית שגויה ולא גובה הכנסות נמוך. הפרמטר העיקרי הקובע את מצבה הכלכלי של משפחה הוא ההתנהלות ולא גובה ההכנסה. ישנן גם משפחות שהכנסתן נמוכה ומצבן הכלכלי סביר, משום שהן מתנהלות כיאות.

המסקנה היא שמאימון וייעוץ בכלכלת המשפחה עשויות להפיק תועלת משפחות שהתנהלותן אינה מיטבית ללא קשר לגובה הכנסתן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

בחירה בין אפשרויות: בחירה אינטואיטיבית או בחירה רציונלית?

  פוסט זה כמו רבים מקודמיו מתייחס לספרו של דניאל כהנמן " לחשוב מהר לחשוב לאט ".  בשונה ממרבית הפוסטים הקודמים על תכנים שקראתי בספ...