החלשות מעמד הביניים ותכנון העתיד הכלכלי של משפחתכם

בזמן האחרון קראתי מספר מאמרים בעיתונות העוסקים בשינויים מהותיים המתרחשים בשוק העבודה בעולם ובישראל. במאמרים מצוטטים מומחים ומחקרים המובילים כולם למסקנה (לא בהכרח בלתי נמנעת) של פגיעה עתידית במעמד הביניים.

המאמרים מדברים על הקטנה צפויה של האוכלוסייה בשכבת הביניים ולא בגלל התעשרות חלקים גדולים ממנה.

בפוסט זה אנסה לסקור בראשי פרקים את ההיסטוריה של דפוסי העבודה ואת מה שטוענים שיקרה בעתיד בסבירות גבוהה. 

החלק האחרון יתייחס לשאלה המעשית, שבה אני מנסה לעסוק כיועץ ומאמן לכלכלת המשפחה: מה צריכות ויכולות משפחות לעשות היום על מנת להתכונן כלכלית לעתיד?

ההתחלה: כמעט כולם חקלאים

יותר מ 90% מהאוכלוסייה חקלאים המתגוררים בכפרים. השכבה העשירה הם בעלי הקרקעות, עבורם עובדים החקלאיים העניים.

כמעט ואין מעמד ביניים. מעמד הביניים הוא קבוצה קטנה של נותני שירותים לשכבה העשירה המצומצמת. בחלק מהמקרים מעמד הביניים מורכב מגילדות: רק "בנים של" יכולים להצטרף אליהן.

זה אינו המצב במדינות המפותחות. במדינות המתפתחות בהן ביקרתי בשנתיים האחרונות: בהוטן ומדגסקר מרבית האוכלוסייה עוסקת בחקלאות גם היום. הכנסתה של מרבית האוכלוסייה נמוכה. קרוב לוודאי שדפוס דומה מאפיין גם מדינות מתפתחות אחרות.

המהפכה התעשייתית: מהכפר אל העיר

מאמצע המאה ה 18, באנגליה ואחרי זה במדינות אחרות, התחילה המהפכה התעשייתית.

שימוש במכשור לחקלאות ולתעשייה, גרם לכך שמספר קטן יותר של חקלאים היה מסוגל לייצר את כמות המזון, שייצר קודם מספר חקלאים גדול יותר. המכשור החליף חלק מכוח האדם בחקלאות.

התפתחות המסחר והתעשייה, פתחה הזדמנויות לעבודות אחרות עבור אלה שלא המשיכו לעבוד בחקלאות.

התחילה הגירה מהכפר אל העיר. עדיין לא נוצר מעמד ביניים גדול. רוב המהגרים לעיר נותרו עניים. בעיר, בניגוד לכפר, היה עליהם למצוא עבודה.

המאה ה 20: מעמד הביניים גדל

ההתפתחות הכלכלית והדמוקרטיזציה נתנו לעניים הזדמנויות לשפר את מצבם. נוצר צורך בנותני שירותים, למשל: מורים גם לבני העניים ולא רק לשכבה העשירה המצומצמת. 

התוצאה: מעמד ביניים שהולך וגדל.

גלובליזציה

הגלובליזציה יצרה תחרות על מקומות עבודה גם עם בני ארצות אחרות. בעבודות הפשוטות והלא מקצועיות, כמו: טקסטיל, התקשו בני הארצות המפותחות להתמודד עם סינים, הודים, מקסיקנים ואחרים, שהיו מוכנים לעבוד יותר שעות תמורת פחות כסך. 

גם בהיי-טק היה לפעמים קושי למצוא עבודה: Offshoring הקטין את מספר המשרות במערב. כך למשל מפתחי תוכנה הודים, סינים ואחרים ביצעו את העבודה בארצם תמורת שכר נמוך בהרבה משכרם של המקומיים.

חיסול מקומות עבודה בתעשיית הטקסטיל לא השפיע על מעמד הביניים: המפוטרים שייכים לרוב לשכבות עניות.

Offshoring לעומת זאת פגע בשכבות ביניים.

העידן הטכנולוגי החדש

העידן הטכנולוגי החדש גרם לשחיקה במעמד הביניים ולקיטוב בהכנסות: עשירים לעומת עניים. כשקוראים מאמרים כמו: מקצועות בסכנת הכחדה של שחר שילוח או אחרי מעמד הפועלים, הטכנולוגיה מחסלת את מעמד הביניים של אשר שכטר, מבינים שאנחנו רק בתחילת המגמה: כנראה שמעמד הביניים ימשיך להישחק והפער בין עשירים לעניים יגדל.

אלה שיש להם הכנסות גבוהות מנכסים ולא מעבודה ושל אלה שיש להם כישורים טובים במיוחד במקצועות הטכנולוגיים ירוויחו יותר. אחרים עלולים למצוא את עצמם עוסקים במקצוע, שעובר מהעולם (סנדלרים, חייטים, חלבנים, גלבים וכיו"ב) או נמצא במגמה של הקטנה משמעותית במספר מקומות העבודה (מזכירות, סוכני נסיעות, מרכזנים, חקלאים (לא פועלים חקלאיים)). 

סוכן נסיעות הוא מקצוע המתייתר בגלל היכולת של הלקוח לבצע בעצמו את אותן מטלות ישירות באינטרנט.  
בחלק מהמקצועות אחרים מהרשימה הנ"ל, לא קטן מספר המשרות אבל משתנה התפקיד. מערכות ממוחשבות מבצעות את העבודות המורכבות הדורשות ידע ומומחיות. לעובד נותר רק ביצוע פעולות פשוטות, שאינן ניתנות לביצוע על ידי המערכת הממוחשבת.
תמורת ביצוע הפעולות הפשוטות יותר מוכנים לשלם פחות שכר. התוצאה עשויה להיות, שאנשים שהיו שייכים למעמד הביניים, יאלצו לבצע עבודות פשוטות יותר שבעבר בוצעו על ידי המעמד הנמוך. שכרם  יהיה בהתאם.  

האם נדרשת מדיניות מיסוי אחרת?
במדינות המפותחות מס ההכנסה על עבודה גבוה בהרבה ממס ההכנסה על הכנסות ממקורות אחרים כמו הון המושקע בבורסה או דירות להשכרה. בנוסף לכך יש כאלה היורשים הון עתק מהוריהם. כאשר יותר ויותר משפחות נדחקות ממעמד הביניים למעמד העני, יש היגיון בהפחתת נטל המס עליהן והגדלת המיסוי על הכנסות שלא מעבודה. 

בזמן האחרון גם עשירים כמו ביל גרוס, מייסד ומנהל ההשקעות של פימקו, המנהל את קרן הנאמנות אג"ח הגדולה ביותר בארצות הברית, חושבים שיש להעלות את המס על רווחי הון (גם הוא יהיה אחד מאלה המשלמים יותר מס). את דעתו של גרוס אתם יכולים לקרוא בכלכליסט.  

מה המשמעות של מגמות התעסוקה על כלכלת המשפחה שלכם?

מגמה זו, כמו גם מגמות אחרות (חוסר יציבות בתעסוקה, מגמת הקטנת הרובד הראשון והשני של הפנסיה וכיו"ב), מחייבות משפחות לתכנן את כלכלתן לטווח ארוך.

אם אינכם שייכים לשתי הקבוצות של בעלי נכסים פיננסיים רבים או בעלי כישורים גבוהים במיוחד בתחומים טכנולוגיים חדשים, אתם צריכים להיות ערוכים גם לתסריטים של איבוד מקום העבודה. 

המקרה הקל יחסית, הוא איבוד מקום עבודה כשאתם עדיין צעירים ויש ביקוש לכישורים המקצועיים שלכם.

דרגת הקושי השנייה היא כשהביקוש קיים ואתם כבר לא צעירים. יכול להיות, שיפסלו אתכם רק בגין סעיף תאריך הלידה בתעודת הזהות.

המקרה הקשה הוא פיטורים, שהם חלק מהמגמה של היעלמות המקצוע שבחרתם. הוא כמובן קשה יותר ככל שגילכם מבוגר יותר.

הערה קטנה: גם לאלה שמרוויחים היטב בהיי-טק, אין וודאות שזה יימשך גם בגיל מבוגר. גם עליהם להיערך לתסריטים פחות אופטימיים בטווח הארוך.

כיצד עליכם להיערך?
נדרש תכנון לטווח ארוך המביא בחשבון את כל האספקטים ומספר תסריטים, חלקם פחות אופטימיים.

בין השאר צריך להביא בחשבון:

1. ההפרשה לפנסיה (רובד 2) וקצבת זקנה מביטוח לאומי (רובד 1) עלולים שלא להספיק. יש צורך בצבירת נכסים פיננסיים, שישלימו את ההכנסה בגיל הפנסיה.

2. רמת הסיכון שהתחום המקצועי בו בחרתי יתייתר או יצטמצם
התשובות לשאלות בנושא זה עשויות להיות שונות מאדם לאדם. 
כדאי לחשוב על:

א. האם לצבור היום יותר נכסים באמצעות הגדלת החיסכון על חשבון ההוצאה השוטפת?

ב. האם ומתי לרכוש מקצוע נוסף? בגיל מבוגר, אחרי הרבה שנות עבודה במקצוע אחד, זה לא תמיד קל ללמוד מקצוע אחר ולמצוא בו עבודה.

ג. האם להוסיף עבודה בהיקף מצומצם בתחום נוסף?

הזווית שלי
תמיד עסקתי גם בתכנון לטווח ארוך:

בתחביבים שלי (שחמט בעבר, ברידג' בהווה) אין מנוס מתכנון קדימה.

בעבודה שלי בהיי-טק גם תכננתי קדימה ברמה המשפחתית כלכלית וגם תכננתי קדימה מבחינת היערכות הארגון לו יעצתי או בו מילאתי תפקיד.
בחלק מהמקרים ההיערכות לטווח ארוך הייתה המשימה העיקרית שהוטלה עלי.

בסדרת פוסטים הנקראת: Vendors Survival ומציבה שאלות לעשר שנים קדימה ביחס לסיכויי ההישרדות בעוד עשר שנים של חברות מובילות היום, כגון: Google, Apple, HP, Microsoft.

הגישה שלי והרקע שלי (כמה עשורי שנות עבודה בטכנולוגיית המידע, תואר שני בפסיכולוגיה, ייעוצים בניהול סיכונים ועוד) מאפשרים לי לעזור למשפחות הבאות לייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה לתכנן בראייה כוללת ולטווח ארוך. 

חשוב מאד לראות את התמונה הכוללת ולא להתייחס רק ליציאה מאוברדרפט או אפילו רק לפנסיה, בתפיסת "השמיכה הקצרה". 
לדוגמה: היועץ הפנסיוני מציע להפריש כל חודש עוד 3,000 ש"ח לפנסיה על מנת שתהיה צבירה מספיקה. אולי הוא צודק, אבל קחו את זה כל חודש מחשבון הבנק שהצלחתם בעמל רב לאזן ותחזרו לימי האוברדרפט הלא כל כך עליזים. 

המידע במאמר זה אינו מותאם אישית לכל קורא, מציג רק חלק מההיבטים עיקריים המשפיעים על ההחלטה ואינו מנתח אותם לעומק ולכן פוסט זה אינו תחליף לייעוץ מקצועי. לקבלת ייעוץ בכלכלת המשפחה פנו אלי באמצעות טלפון: 054-4480616 או דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com