יום רביעי, 4 בדצמבר 2013

איך קוראים למניה שעלתה באלפי אחוזים? אני רוצה להשקיע בה

לפני שנים רבות הלכתי לקורס קצרצר, העוסק בשוק ההון. את הקורס העביר יועץ השקעות עצמאי, שלפני כן עבד באחד הבנקים (בתקופה לפני ועדת בכר, בה הבנקים עדיין ניהלו תיקי השקעות). הקורס היה קורס קהילתי, בשכונת מגורי.

באחת ההרצאות, סיפר המרצה על חברה שעמדה לפני פשיטת רגל. מנייתה צנחה. חברה אחרת השתלטה על השלד הבורסאי  ותחת אותו שם הקימה חברת הייטק. יועץ ההשקעות זיהה הזדמנות והשקיע חלק מכספי לקוחותיו בחברה. שער המנייה עלה תוך מספר שנים קטן בכ 1,000%. 

אחד הלומדים בקורס, שניהל עסק עצמאי קטן, שאל אותו: "מה שם החברה? אני רוצה להשקיע בה".
לא לכך התכוון יועץ ההשקעות. ספק אם מי שישקיע בחברה הזו לאחר עלייה כל כך חדה במנייתה, ירוויח. אין ספק שהוא אינו יכול לצפות לעלייה של אלפי אחוזים או מאות אחוזים בשער המנייה. 

היועץ אולי התכוון ששלד בורסאי אחר בשפל, שבו משתמש מישהו על מנת לצקת תוכן עסקי חדש לחלוטין עשוי להניב תשואות.

היועץ לא מעל בתפקידו והזהיר את התלמיד מהשקעה חפוזה במנייה רק משום שעלתה באופן חד.  
תארו לעצמכם שהתלמיד היה קורא על כך ולא היה מי שיזהיר אותו. הוא היה רץ מיד ורוכש את המנייה.

דירה למכירה לצורך השקעה בבורסה

הכרתי שני אנשים שעבדו באותו מקום עבודה. הראשון מכר את דירתו והשקיע בבורסה. הוא עשה זאת לאחר ששקל היטב את מעשיו, עקב אחרי התנהגות שערי המניות בבורסה ובחר עיתוי מתאים להשקעה. את כספו חילק בין מסלולי השקעה שונים.

לאחר כמה שנים בנה וילה. המקור הכספי העיקרי היה ההשקעה בבורסה והרווחים שהניבה.

חברו, שראה את הצלחתו החליט לפעול באופן דומה. בלי לבחון ולבדוק לעומק מכר את דירתו והשקיע את כל כספו במניה אחת בבורסה. העיתוי היה לא מוצלח. שערן של מניות רבות התדרדר. המניה שבחר הייתה אחת מהן. הוא נותר ללא דירה ואיבד את מרבית כספו.

דירה בחו"ל

גם אני נכוויתי בעבר הרחוק. השקענו ברכישת דירה בבודפשט. זה היה בתקופה, שלאחר קריסת המשטר הקומוניסטי
מדינות אירופה המערבית, השקיעו הרבה מאד כספים בפרויקטי ענק בעיר. על פי התחזית הכלכלית, ערך הדירה צפוי היה להכפיל את עצמו תוך עשר שנים. דובר על שכירות של כ 500 דולר לחודש, עבור דירה בשווי של 40,000-30,000 דולר. 

קונים דירה במצב גרוע (מרבית הדירות היו כאלה, משום שאנשים שהתגוררו בהן בתקופת המשטר הקומוניסטי לא היו בעלי הדירות ולא היו להם משאבים או אינטרס לתקן ליקויים שנוצרו בדירות). אחרי שמשפצים אותה ערכה עולה ואפשר להשכיר אותה במחיר גבוה יחסית.

בדקתי היטב את החברה באמצעותה רכשתי דירה. החברה הייתה אמורה לדאוג לתחזוקה השוטפת ולהשכרה של הדירה, תמורת עמלה ראויה. דיברתי עם אדם שהשקיע בדירה באמצעות אותה חברה היה מרוצה והרוויח.

אנחנו הצלחנו פחות. החברה לא הצליחה למצוא שוכר במחיר שבו העמלה שלה תהיה גבוהה. אחרי מספר שבועות הפסיקה לחפש שוכר.
היו הוצאות שוטפות על הדירה, ששילמנו. לאחר מספר חודשים בהם ביקשתי להשכיר את הדירה, גם במחיר נמוך, החברה כשלה ולא מצאה שוכר. באופן מקרי גיליתי מדוע כשלה: היא פשוט לא ניסתה להשכיר. במקום זאת השכירה את הדירה על בסיס יומי מבלי לספר לנו. 

לאחר שקיבלנו פיצוי קטן על כך, נפרדו דרכנו. נותרנו עם דירה לא מושכרת במדינה שאיננו מכירים את החוק, השפה והמנטליות.
החשש היה שנאבד את כל ההשקעה.  

היה לסיפור הזה סוף טוב, כשמצאתי מקומי ישר שאני מכיר. לא היה לו ידע בנדל"ן, אבל הוא הצליח למכור את הדירה במחיר בו לא הפסדנו ואפילו לקבל תמורה נאה לכיסו. 


הדרך עד הסוף הטוב הייתה קשה.
הלקח שהפקתי: לא קונים דירה להשקעה במדינה, שאינך מכיר את חוקיה, מנהגיה ושפתה אלא אם יש לך מישהו מקומי ,שאתה מכיר והוא מצוי היטב בהוויה המקומית ובשוק הנדל"ן המקומי. לא מספיק מישהו אם כישורים כאלה, הכרחי שתוכל לסמוך עליו ב 100%.

מה יוצא לכם מהסיפורים האלה?

לא די בכך שלבד או באמצעות יועץ לכלכלת המשפחה, תעבדו קשה על מנת לסגור את האוברדרפט ולשמור על מאזן חודשי חיובי. שאלה מהותית היא: באיזה אופן תחסכו?

בשתיים מתוך הדוגמאות לעיל, משפחות בחרו באופן שהיה מכלה את חסכונותיהם. בשלישית נהניתי ממזל. בלעדיו הייתי עלול להפסיד כמה עשרות אלפי דולרים.

יכול להיות שתפנו לייעוץ/אימון בכלכלת המשפחה והיועץ יעבוד איתכם נפלא על שיפור התנהלותכם הכלכלית. כשתגיע השאלה: מה עושים עם החסכונות שיצטברו? התשובה תהיה אין לי הרשאה לתת ייעוץ בהשקעות לכו לבית השקעות או מישהו אחר שאתם סומכים עליו. 

מבחינת היועץ, ברגע שעברתם ממינוס לפלוס ואת הכספים השקעתם בפיקדון שקלי יומי נושא ריבית מזערית, אתם עשיתם את שלכם והוא את שלו. 

זה פתרון קל מדי. נזקו עולה על תועלתו.

כיצד אני פועל?

אני מנסה לראות את התמונה כולה. אינני יועץ השקעות מוסמך ולכן אינני מייעץ למשפחה במה להשקיע את כספה.
כמו בכל תחום אחר, המהווה חלק מכלכלת משפחה (למשל: פנסיה, ביטוח, דיור ומשכנתאות, מיסוי), אני בוחן את מצב המשפחה מזווית של מישהו, שמבין משהו בתחומים הללו אבל אינו מוסמך רשמית לתת ייעוץ.

בעקבות בחינת הנושא אני עושה את הדברים הבאים:

1. התראה
במקרים קיצוניים של פעילות לא נכונה של המשפחה, אני מתריע ומציע להם לפנות מיד למישהו שזה עיסוקו על מנת לפתור את הבעיה. ההתראה מלווה בהסבר.
דוגמאות:
א. משפחה של עצמאים שמצבה הכלכלי טוב ולא חוסכת לפנסיה.
ב. משפחה שמצבה הכלכלי טוב, ללא ביטוח תרופות מחוץ לסל, ניתוחים בחו"ל והשתלות. 

2. הצעה לבחון את ההתנהלות
במקרים שיש לי ספק האם ההתנהלות נכונה וסבירה, אני מסביר מדוע ומציע למשפחה לבחון את הנושא. גם במקרים כאלה זה עשוי להסתיים בפנייה לאיש מקצוע.
דוגמה: משפחה שביטוח תכולת הדירה שלה הוא על סכום פי 3 או פי 4 מהסביר. 

3. ליווי המשפחה בהתנהלות מול אותו איש מקצוע
לפעמים לאיש המקצוע בתחום יש ניגודי אינטרסים. כך למשל סוכן ביטוח ירוויח יותר אם יבטח אתכם בסכום גבוה יותר של ביטוח חיים. 
לפעמים הוא הוגן לגמרי ומקצועי, אבל יש לו תמונה חלקית של מצבכם הכלכלי. 
לנתונים וחלופות, שיוצגו מהזווית שלי כיועץ לכלכלת המשפחה, שקיבל תמונה מלאה ומחויב לסודיות, עשויה להיות השפעה על החלטת המשפחה. 

כיצד אני פועל ביחס להשקעות פיננסיות?
בנוסף לשלושת הצעדים שצוינו בסעיף הקודם שכותרתו "כיצד אני פועל?" אני עושה את הדברים הבאים (אם וכאשר זה רלוונטי ולאחר שאני מסביר להם שאין לי הרשאה לייעץ להם בתחום זה):

1. מציג למשפחה את מצאי המכשירים הפיננסיים הנפוצים להשקעה ומסביר להם באופן כללי את המשמעויות של השקעה בכל כלי.
הכוונה היא למכשירים דוגמת: מניות, אגרות חוב, קרנות נאמנות, תעודות סל, פיקדונות, תכניות חיסכון, תיק השקעות, פוליסה פיננסית, קרן השתלמות, קופות גמל וכיו"ב. 

2. מתייחס לנושא מזווית של ניהול סיכונים. לנושא של ניהול סיכונים עשויים להיות שלושה היבטים:

א. האם "לשים את כל הביצים בסל אחד"? כלומר: להשקיע את כל הכספים באפיק השקעה יחיד.

ב. רמת הסיכון של המכשירים הפיננסיים שהמשפחה תבחר להשקיע בהם
ההצגה בנושא זה אינה מעמיקה. אם בסופו של עניין, המשפחה תחליט להיעזר בשירותיו של מקצוען בתחום זה, כנראה שהוא יציג להם את זה טוב ממני (המשפחה יכולה לשמוע את דעתי על ההצגה שלו. אם חס וחלילה, ימעיט בסיכון של מכשיר פיננסי וכתוצאה מכך יציע למשפחה משהו שרמת הסיכון שלו גבוהה בהרבה מעל רמת הסיכון שהמשפחה התכוונה אליה, אסב את תשומת ליבם ואציע להם לשמוע Second Opinion של מקצוען אחר באותו תחום).

ג. הסיכון הנובע ממי שמנהל את ההשקעה.
זה התחום בו אני נוטה להרחיב ואין לי חיסרון ביחס למקצוען בתחום ההשקעות. נחזור לשלוש הדוגמאות בראשית הפוסט. בשלושתן אנשים לקחו סיכון הנובע מזה שמישהו, שהבנתו באותו תחום מוגבלת, קיבל החלטה שגויה ומסוכנת (או לפחות רצה לקבל החלטה כזו בדוגמה השנייה).

הסיכון שמקורו במנהל ההשקעה
ככל שמישהו מבין פחות, עוקב פחות ומתעניין פחות, גדל הסיכון. אם מישהו שמבין פחות, גם בוחר במכשיר פיננסי מסוכן (ראה דוגמת הדירה שנמכרה לצורך השקעה) רמת הסיכון עולה באופן חד.

התפיסה שלי, שגם מתאימה לתפיסה של מרבית המשפחות, שככל שמבינים פחות צריך להטיל יותר אחריות על מישהו אחר, שמבין יותר ולשלם לו עבור הידע והעבודה. 

משפחות לא תמיד יודעות, מי אחראי על ההשקעות שלהן. התוצאה היא לפעמים הערכת חסר של האחריות האישית שלהם. לפעמים רמת האחריות שלהם מופיעה בהסכם עליו חתמו. אבל מי כבר קורא את מה שהוא חותם עליו? יש מעטים שקוראים. האחרים חותמים בלנקו. 

ניקח לדוגמה שתי משפחות שהגיעו לייעוץ בכלכלת המשפחה ומשום מה החליטו להשקיע את נכסיהם הפיננסיים בבורסה האוסטרלית.
שתי המשפחות לא מתעניינות בנושאים כלכליים ולא עוקבות אחרי אירועים בתחום.

המשפחה הראשונה הם בני זוג בגיל 60. אם יגיעו אלי אמהר להצביע על הסיכונים בהשקעה זו ואמליץ להם לשקול שוב את החלטתם, ללא קשר למצבה של הכלכלה האוסטרלית ומצבה של הבורסה האוסטרלית.

הזוג השני הם בגיל 30. במהלך פגישת הייעוץ התברר שאביה של הגברת הוא פרופסור לכלכלה, שתחום התמחותו הוא הבורסה האוסטרלית. 
התברר גם שבני הזוג נתנו ייפוי כוח לאביה של האישה והוא זה שמנהל בפועל את ההשקעות בבורסה האוסטרלית. לעניות דעתי, קרוב לוודאי שהפרופסור ינהל את ההשקעה לא פחות טוב ממקצוען בשוק ההון.

אם יגיעו אלי, אצביע על שני סיכונים:

הסיכון הראשון הוא אי-פיזור ההשקעות, אם כל כספם הושקע בבורסה האוסטרלית.

הסיכון השני משמעותי יותר: אם אביה של האישה יפסיק, מסיבה זו או אחרת, לנהל את ההשקעות, עליהם לשקול שנית את החלטתם

ועוד משהו
הרבה משפחות שאינן מבינות בתחום הפיננסי ואינן מתעניינות בו, מודעות למגבלה שלהן. הפתרון שלהן: לבחור מכשיר פשוט, שאי אפשר להפסיד (נומינלית) בו ורכישתו אינה כרוכה בעמלה. התוצאה: הם ישקיעו בפיקדון שקלי.
הן אינן מודעות לתשלום במקור של מס רווחי הון ואינן מודעות לכך שכוח הקנייה של הסכום הנומינלי הגבוה יותר שיקבלו, עלול להיות קטן יותר מכוח הקנייה של הסכום המקורי.


  







אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

להשקיע במניה ספציפית

    גילוי נאות   אינני יועץ השקעות מומסך ואיני מציע לאנשים במה להשקיע. היו לי רק שני מקרים שיעצתי. שניהם קשורים להמלצות שגויות בעליל של יועצ...