מדוע לשמור לתמיד את מה שמקבלים מהמוסד לביטוח לאומי?

בנין הנהלת המוסד לביטוח לאומי בירושלים
מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט קודם הצעתי לכם: דווחי קופות הגמל, ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה - מדוע לא לזרוק לפח בלי לפתוח את המעטפות?

בפוסטים הבאים אני מתכוון להציע לכם דבר נוסף: לשמור אותם ומסמכים כלכליים נוספים. הפעם אנסה לשכנע אתכם לשמור באופן מסודר ולתמיד כל דבר דואר שתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי.
אנסה לשכנע אתכם באמצעות דוגמאות.

על מנת לא לכתוב מספר גדול של פוסטים שישעממו אתכם, בחרתי שלוש דוגמאות (מתוך מספר גדול בהרבה של דוגמאות שקרו לי באופן אישי) ודוגמה נוספת שפורסמה בעיתונות והגיעה לבית משפט.

דוגמה 1: הביטוח הלאומי טעה לטובתך? ייתכן אבל לא שכיח 

אולי קראתם את הפוסט: הבנק טעה לטובתך? ייתכן אבל לא שכיח ?
ובכן לא רק הבנק. גם ביטוח לאומי. 
יום אחד בדקתי את חשבון הבנק שלי ומצאתי שהועברו אליו כעשרים אלף שקל. לא צוינה זהות המעביר.

היות שלא ציפיתי שייכנס לחשבוני סכום כזה באותו יום, החלטתי לבדוק.

אחד הלקוחות לו נתתי באותה תקופה ייעוץ בטכנולוגיית המידע היה המוסד לביטוח לאומי. הוא שילם לי עם סיום כל אבן דרך שהוגדרה מראש בפרויקט הייעוץ.
מהר מאד גיליתי שהסכום שנכנס לחשבוני זהה עד האגורה האחרונה לסכום ששילם לי המוסד לביטוח לאומי כחודשיים קודם, עבור אבן דרך שהסתיימה בפרויקט הייעוץ. 

הודעתי לבנק שהסכום שנכנס לחשבוני אינו שלי ואני מרשה למוסד לביטוח לאומי להוציא אותו מחשבוני. 
במקביל גם הודעתי למוסד לביטוח לאומי שהם שילמו לי פעמיים עבור אותה עבודה.

ה-Happy End הגיע אחרי כשלושה חודשים: ביטוח לאומי משך מחשבוני את הסכום שהפקיד בטעות.

אולי חלק מהקוראים ישמחו שגם להם זה יקרה. הבעיה היא שמי שטועה בתדירות גבוהה, טועה גם לרעתכם. אתם צריכים לשמור את המסמכים על מנת להוכיח זאת.

דוגמה 2: סיפרו לנו שעבדת כשכיר וכעצמאי
באוגוסט שנת 2011 קיבלתי מכתב מהמוסד לביטוח לאומי. במכתב כתוב: "קיבלנו נתונים על היותך גם שכיר החל מ06-2007 ואילך. לכן  בוצע חישוב מחדש בעקבות העיסוק גם כשכיר".
השורה התחתונה: רוצים שאשלם עוד 10,895 ש"ח דמי ביטוח לאומי.

אני יודע מהיכן היה ידוע למוסד לביטוח לאומי שאני עצמאי. שילמתי מקדמות ביטוח לאומי, מקדמות מס הכנסה ומע"מ באופן סדיר כמתחייב בחוק.  

מהיכן קיבל המוסד לביטוח לאומי נתונים שהייתי שכיר? זה נותר בגדר תעלומה לא פתורה. 
היות שבאותה תקופה לא הייתי שכיר אפילו דקה אחת, זה נשמע מוזר. אני מכיר כאלה שמשלמים כשהם לא צריכים (דוגמה 1 לעיל) אבל אני לא מכיר אף מעסיק, שמשלם דמי ביטוח לאומי עבור עובד שאינו עובד אצלו ואינו מקבל אצלו שכר.
לו מישהו היה מעסיק אותי כשכיר, הוא היה משלם עבורי ומהמשכורת שלי היו מנוכים תשלומים לביטוח לאומי. לפחות לכאורה, המוסד לביטוח לאומי היה צריך לדעת מי משלם ובעבור מי. 

פתרתי את הבעיה בדרכים שכבר למדתי (ראה דוגמה 3 בהמשך) והביטוח הלאומי הסיר את דרישתו המוזרה וחסרת הבסיס.

דוגמה 3: מגיע לך אבל לא משלמים
לפני שנים רבות (כ-20 שנים) היה המוסד לביטוח לאומי צריך לשלם לי הפרשים של כמה אלפי שקלים על תגמול מילואים (תשלום מהביטוח לאומי על שירות מילואים). לא הייתה מחלוקת ביני ובינם על כך שמגיע לי תשלום. לא הייתה מחלוקת על גובה הסכום. כל מה שנותר זה לשלם לי. משכו את זה במשך שנתיים וחצי וטרטרו אותי הלוך ושוב. לפני שעמדתי לתבוע אותם בבית משפט, גילה לי מישהו את התהליך הייחודי לטיפול בתביעות אזרחים בביטוח הלאומי. 

התהליך פשוט במקום להתרוצץ מפקיד לפקיד וממנהל למנהל פנה ישירות למנכ"ל. עשה את זה עם העתק למבקר המדינה ואז יטפלו בתביעתך. 
התוצאה המידית לאחר כשבועיים הייתה מכתב ממישהי מלשכת המנכ"ל: "עכשיו אתה כבר לא צריך לרוץ מפקיד לפקיד. אנחנו נדאג שתקבל את התשלום". 

גם כאן היה כמעט Happy End: אחרי כחודשיים קיבלתי את התשלום.

מדוע כמעט?
פסקה קטנה זו היא לתשומת ליבם של חברי כנסת. אחד מהם צריך לפעול לשינוי החוק הקיים בנושא פיצוי על איחור בתשלום.

על פי החוק:
אתה חייב למס הכנסה - אתה משלם ריבית.
מס הכנסה חייב לך - מס הכנסה משלם לך ריבית.
אתה חייב לביטוח לאומי - אתה משלם ריבית.
ביטוח לאומי חייב לך - ביטוח לאומי לא משלם לך ריבית.

במקרה שלי לא קיבלתי ריבית על יותר משנתיים וחצי איחור בתשלום, שכולן באשמתם הישירה של פקידי המוסד לביטוח לאומי.

דוגמה 4: חזרה לילדות
את הדוגמה הזו לקחתי ממאמר שפורסם לפני הרבה שנים באחד העיתונים.
אדם הגיע לגיל שבו הוא זכאי לקבל קצבת זיקנה מהמוסד לביטוח לאומי. הוא הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקבל קצבת זיקנה. המוסד דחה את בקשתו בטענה שכשהוא היה בשנות העשרה של חייו (איני זוכר האם היה בן 15 או 16 או 17) עבד ולא שילם דמי ביטוח לאומי.
המוסד הסכים לשלם לו, אם יציג אישורים על פיהם שילם בשנות העשרה של חייו את דמי ביטוח לאומי.

אתם הבנתם את זה? מוסד שבשנת 2011 לא יודע מה שילמו לו בשנת 2007 מבקש ממישהו אישורים על עבודה שעבד יותר מארבעים שנה קודם  לכן.

גם כאן זה הסתיים ב-Happy End בבית המשפט. השופט קיבל את תביעתו של האזרח הוותיק וחייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם לאזרח הוותיק את הקיצבה המגיעה לו.

עכשיו כשהשתכנעתם

אני מניח שהבנתם שבמוסד לביטוח לאומי הכל יכול לקרות. אם תשמרו את כל המסמכים שמגיעים אליכם מהמוסד הזה, אולי תצליחו לשכנע את הפקידים, שאתם שילמתם את מה שהייתם צריכים לשלם.

אם לא תצליחו אולי מבקר המדינה יצליח לשכנע אותם.

אם גם מבקר המדינה לא יוכל לסייע, העמדת המסמכים ששמרתם לרשותו של עורך הדין שתשכרו, עשויה לסייע לו להשיג תוצאה משפטית צודקת.

האם במשרד האוצר שמעו על האינטרנט?

נתח שוק הדפדפנים   2008-2013 מקור: ויקיפדיה

אם תקראו בויקיפדיה את הערך היסטוריה של האינטרנט, תגלו שהבסיס התפתח החל מתחילת שנות ה-60 של המאה העשרים. 

בשנות ה-80 של אותה מאה הופיעו ספקי שירותי אינטרנט (ISPs). בשפה עממית יותר, אינטרנט לשימוש כלל האוכלוסייה זמין החל משנות ה-80 של המאה הקודמת. מאז האינטרנט מתפתח כל הזמן.

התשובה לשאלה הפרובוקטיבית בכותרת היא כמובן: במשרד האוצר שמעו על האינטרנט. הם אפילו הקימו אתר אינטרנט.  

נעבור לשאלות קשות יותר ומורכבות יותר:

1. האם אתר האינטרנט של האוצר הוא ברמה דומה או ברמה נמוכה יותר מאתר האינטרנט, שהקים בני הבכור בכוחות עצמו כשהיה ילד בן 9?

שוב שאלה פרובוקטיבית. אפשר להכליל מהבן שלי, שאכן הקים אתר מוצלח למדי, לילדים ונערים רבים שהקימו אתרים.

תשובה לא פרובוקטיבית: הרמה המקצועית של האתר ירודה. אני מתכוון גם לניהול האתר. אביא כמה דוגמאות.

2. באיזו שנה נתקעו במשרד האוצר והפסיקו להתאים את עצמם להתפתחויות באינטרנט?

לא בטוח שאוכל לענות לכם על השאלה הזו באופן מדויק. אוכל להסביר לכם מה גורם לי לחשוב שהם נתקעו מתישהו בציר הזמן.

כך לא מנהלים אתר אינטרנט

1. קישורים שבורים

לפני כמה חודשים כתב ידידי דוד שי מאמר על אתר האינטרנט של משרד האוצר. הטענה העיקרית במאמר הייתה, שמשרד האוצר בנה אתר אינטרנט חדש והשאיר מספר רב של קישורים שבורים.

קישור שבור היא הצבעה ל-URL (כתובת של דף אינטרנט) שאינו קיים. הסיבה עשויה להיות דף אינטרנט שאינו קיים יותר או שהועבר לשרת אחר. 

את המאמר (שאיני מצליח למצוא אותו בחיפוש ב Google) תיבל דוד במספר רב של דוגמאות קונקרטיות.

המשמעות המעשית היא: אתה קורא דף באתר משרד האוצר לוחץ על היפרקישור ובמקום לעבור לדף שביקשת אתה מקבל הודעת שגיאה.

2. תמיכה במהדורות חדשות של Internet Explorer

כשחברת מיקרוסופט משחררת מהדורה חדשה של הדפדפן שלה Internet Explorer זה לא קורה מהיום להיום. היא מודיעה על כך מראש למשתמשים ומשחררת גרסאות ניסוי מוקדמות. 

אתר אינטרנט המתנהל כראוי ומשתמש בדפדפן הזה, נערך מראש לתמיכה בגרסה החדשה. זמן קצר לאחר שחרור הגרסה הוא תומך בה. 

ככלות הכל המשתמשים הביתיים, עשויים לשדרג את מהדורת הדפדפן שלהם וצריך להמשיך לתת להם תמיכה. 

משתמש ביתי עשוי לשדרג את המהדורה ביודעין ובמתכוון ובמקרים רבים בלי לדעת בכלל שהוא שדרג. 

איך זה קורה שהוא משדרג בלי לדעת?

אם הוא משתמש באפשרות של "עדכון אוטומטי", מיקרוסופט מכניסה אוטומטית אחת לכמה זמן תיקונים ועדכונים למערכת ההפעלה ומוצרי תוכנה נלווים. שדרוג אוטומטי של Internet Explorer נכלל באותם עדכונים אוטומטיים.

מרבית המשתמשים, שאינם מקצועני מחשב, משתמשים בעדכון אוטומטי.

מה קורה אחרי שהוא משדרג בלי לדעת?

הוא מתעורר בבוקר וכל אתרי האינטרנט בהם הוא משתמש עובדים כרגיל. יש מספר מועט של חריגים. ניחשתם נכון: האתרים שבהם לא טרחו להכין בזמן תמיכה למהדורה החדשה.

הבנתם כבר שאתר משרד האוצר הוא אחד מהם. עצמאי המתעורר ב-15 לחודש ורוצה לשלם מקדמות מס הכנסה עלול למצוא את עצמו אחת לתקופה במצב, שהוא מתקשה לבצע את הפעולה, שביצע בחודשים הקודמים ללא בעיות.  

להיתקע או להתקדם?

לפני כמה שנים היה מונופול בתחום הדפדפנים: Internet Explorer של מיקרוסופט שלט בפלח שוק של מעל ל-90%. לא מפתיע שאתרי אינטרנט רבים תמכו רק בו ולא ניתן היה לעבוד בהם באמצעות דפדפנים אחרים. בעל האתר היה צריך להשקיע כסף וזמן בפיתוח מימוש של האתר באמצעות דפדפנים אחרים ובהמשך תמיכה במימוש שלהם.

העולם השתנה. פלח השוק של Internet Explorer קטן מפלח השוק  של Google Chrome. אי אפשר להתעלם מפלחי השוק המשמעותיים של דפדפן הקוד הפתוח Firefox ושל הדפדפן Safari של חברת Apple. 

אי אפשר להתעלם?

אפשר גם אפשר. זה בדיוק מה שעושים במשרד האוצר. לא ניתן לשלם באתר האינטרנט שלהם, אם אתה משתמש בדפדפן שאינו Internet Explorer.  

הערות שוליים

1. ה-Trigger לכתיבת פוסט זה הוא חוסר היכולת שלי לשלם מקדמות מס הכנסה באתר האינטרנט של משרד האוצר במשך יותר מיום. כשמגיעים לשלם מתקבלת הודעת שגיאה ארוכה המתחילה במילים Server error.

מנהל אתר אינטרנט שלא הצליח לספק שירות חיוני במשך יותר יום באחד הבנקים, היה כנראה צריך להתחיל לחפש מקום עבודה חדש.

2. במהלך עבודתי כיועץ מחשוב עצמאי מול משרדי ממשלה במשך שנים ארוכות, נתקלתי לא פעם בשירותים ממוחשבים לא אופטימליים (לא רק במשרד האוצר ולא רק באתרי אינטרנט). לשירותים לא אופטימליים, בלשון של המעטה, יש מחיר. מחיר גבוה. אותו משלם משלם המיסים הישראלי.

פעם אחת, לפני שנים רבות, אפילו יזמנו (שני חבריי ואני) ניסיון לשפר באופן משמעותי את עבודת המחשוב בהקשר של כלל משרדי הממשלה, בתחום מסוים.  

התשובה הייתה שאין לזה סיכוי בגלל פוליטיקה פנימית.

אחרי לכתי

גיל (שם בדוי) וגילה (שם בדוי לא פחות) היו נשואים באושר שנים רבות. הכל הסתיים כשבאופן לא צפוי כשגיל הלך לעולמו בגיל 60. החיים נמשכים. למרות הצער והכאב, היה צורך להתמודד גם עם הסוגיות הכלכליות. 

שלא כמו רבים מאיתנו, גיל דאג בעוד מועד לזוגתו וילדיו ולכן כתב צוואה אצל עורך דין. בצוואה הוריש לרעייתו מחצית מרכושו ואת כל חלקו בדירת מגוריהם. את יתר הרכוש חילק שווה בשווה בין ילדיו.

בכל זאת חלק גדול מנכסיו לא הגיעו למי שהוא רצה שיגיעו. 

איך קרה שאת חלק מהנכסים קיבל מישהו אחר?

גיל צבר סכום גדול בחיסכון פנסיוני בקרן פנסיה, אליו הפרישו הוא ומעבידו במשך כל שנות עבודתו. באמצעות אותה פוליסה בקרן הפנסיה היה גם מבוטח בביטוח חיים. 

תקנון קרן פנסיה קובע שאת הכסף יורש מי שהחוסך קבע כיורשו, בטפסי ההצטרפות לקרן הפנסיה (או לאחר ששינה את שם המוטב בדיווח לקרן הפנסיה מאוחר יותר). הכתוב בצוואה אינו משפיע על קביעת יורשי קרן הפנסיה (למעט במקרה שלא צוין מוטב במקרה של מוות). 

  

כמה עשרות שנים לפני מותו, היה גיל נשוי למישהי אחרת לתקופת זמן קצרה. אחרי תקופה זו הוא ואשתו הראשונה הלכו כל אחד לדרכו.

בזמן נישואיו הראשונים הצטרף גיל לקרן הפנסיה כשהתחיל לעבוד. הוא רשם את אשתו הראשונה כמוטבת. מאז לא שינה את המוטבים ולכן גרושתו מלפני כמה עשרות שנים היא היורשת של קרן הפנסיה וביטוח החיים.

מה עליכם לעשות בקשר למוטבים בקרן פנסיה?

1. קראו את הדוחות התקופתיים של קרן הפנסיה שלכם. אם תקראו מספיק בעיון תוכלו לראות האם צוינו מוטבים ואם כן מיהם.

2. אחת למספר שנים בקשו גם מסוכן הביטוח שלכם לבדוק מי מופיעים כמוטבים במקרה של מות. אם שיניתם את דעתכם, דאגו למלא טופס עדכון מוטבים.

3. מה שכתבתי כאן לגבי קרן פנסיה נכון גם לגבי ביטוח מנהלים וקופת גמל. לכן תפעלו באופן דומה גם לגביהם.

ומה עם צוואה?

גיל בסיפור העצוב, נהג נכון וכתב צוואה. בכל מקרה שמעוניינים בירושה שאינה על פי ברירת המחדל שנקבעה בחוק, יש לכתוב צוואה.

אתם והיועץ/מאמן בכלכלת המשפחה
בפוסט קודם: איך להפסיד מערך הדירה שלכם בלי להרגיש? הייתה פיסקה עם כותרת זהה. הסברתי כיצד היועץ לכלכלת המשפחה יודע להצביע על נקודות בעייתיות במגוון נושאים הקשורים לכלכלת המשפחה. חלקן הן בהתמחות של בעל מקצוע ספציפי. הוא גם יודע לשלוח את לקוחו לבעל מקצוע מתאים וללוות אותו בתהליך העבודה, מול אותו בעל מקצוע. 

הנושא של קביעת המוטבים בקרן פנסיה, ביטוח מנהלים  הוא בתחום התמחותו של סוכן ביטוח פנסיוני. הנושא של קופת גמל הוא בתחום התמחותו של סוכן ביטוח פנסיוני או יועץ השקעות.
גם נושא הצוואה הוא בתחום התמחותו של בעל מקצוע אחר: עורך דין. 
כיועץ לכלכלת המשפחה איני בא, חס וחלילה, להחליף אותם. זהו עוד נושא, שעשוי לעלות במהלך תהליך ייעוץ בכלכלת המשפחה ותפקידי הוא להעלות את הנושא לפני המשפחה, אם וכאשר זה רלוונטי. 

עוד ערך מוסף של יועץ לכלכלת המשפחה בהקשר מוטבים וצוואות
נתקלתי כבר באחים שלא דיברו ביניהם שנים ארוכות על רקע של סכסוכי ירושה.
ראיתי כבר מקרים בהם הורים הדירו אחד או יותר מבניהם מהצוואה ואפילו נתקלתי בהורים שלא הרשו להוריהם (הסבים והסבתות) לראות את נכדיהם, רק משום שהבן/בת ובן/בת זוגם חשבו, שבן/בת אחר קיבל יותר כסף מהוריהם בעודם בחיים.

הטענה המרכזית בפסקה זו היא שיש משפחות בהן, קרוב לוודאי, לא ייגרם נזק לאף אחד, אם לא תיכתב צוואה ולא ייקבעו מוטבים לחסכונות פנסיוניים. לעומת זאת יש משפחות אחרות, שמועדות לבעיות מהסוג שתואר בתחילת הפוסט ובתחילת פסקה זו.

מי שפחות זקוקים לזה הם בני משפחות חסרות סכסוכים בכלל וחסרות סכסוכים או התחשבנויות כספיות בפרט, בהן בני המשפחה מעוניינים להוריש את כספם על פי החוק. 

אנסה לאפיין משפחות שחשוב להן במיוחד לטפל בקביעת מוטבים לחיסכון פנסיוני ובקביעת יורשים לנכסים כספיים ואחרים:

1. משפחות שבהן אין אמון בין בני המשפחה או יש תחושות של קיפוח בכלל וקיפוח כספי בפרט מצד בני משפחה.

2. משפחות עתירות סכסוכים פנימיים

3. משפחות שרוצות להוריש את כספם לאו דווקא על פי ברירת המחדל הקבועה בחוק, למשל: מעוניינות להוריש חלק גדול יותר לבן עם צרכים מיוחדים, ההורים מעוניינים להוריש את מלוא חלקם בדירת המגורים זה לזו וזו לזה.

3. משפחות שבהן היו גירושים או נישואים שניים (שלישיים, רביעיים וכו')

4. זוגות ללא נישואים פורמליים

מדוע במוקדם או במאוחר אני עשוי לעזוב את ירושלים?

מחקרים הראו שבמרבית מקרי הגירושים, לגורם הכלכלי משקל רב בהחלטה להתגרש.  

מה הקשר בין זה לעזיבת ירושלים? הקשר הוא שגם בהחלפת מקום מגורים, לשיקול הכלכלי יש משקל גבוה. 

כשאני מסתכל סביבי אני רואה, שרבים מחבריי נוטשים את ירושלים, לרוב לטובת מגורים במרכז הארץ. בפוסט זה אסביר מדוע גם אני צפוי בהסתברות גבוהה לעבור תהליך דומה.

גורמים שעשויים להביא לעזיבת ירושלים

1. מתח בין קבוצות אתניות-דתיות

ירושלים היא מקום ייחודי, מרתק ויפה אבל גם בית גידול לקיצוניות ומלחמות. לא בכדי קיים המושג: סינדרום ירושלים. האם אתם מכירים גם מושגים כמו: סינדרום רעננה, סינדרום תל-אביב או סינדרום ראשון לציון?

ירושלים, כעיר קדושה לשלוש דתות, היא כר התכתשות טבעית בין קיצוניים דתיים יהודים, מוסלמים ונוצרים. 

2. מתחים לאומיים

כעיר מעורבת שגרים בה יהודים וערבים יש מתחים הבאים לידי ביטוי גם באופן אלים. לפני לא הרבה זמן, היה רצח מחריד בירושלים: הנער הערבי מוחמד אבו-חדיר נרצח באכזריות נוראה על לא עוול בכפו על רקע לאומני. מקרים קיצוניים פחות של פגיעה באנשים על רקע השתייכותם האתנית מתרחשים לא מעט בירושלים. יש יותר מקרים כאלה בירושלים מאשר במקומות אחרים: גם סכסוך לאומי, גם סכסוך דתי וגם אוכלוסייה השייכת ליריב האתני.

3. התחרדות

התפיסה של זרמים מסוימים ביהדות החרדית, לפיה כולם צריכים להתנהג על פי אמונתם, פוגעת במרקם החיים היומיומי. גם היא מלווה לפעמים בהתפרצויות אלימות ובהגבלת אורחות החיים של אלה שאינם חרדים. 

ההתחרדות מתחברת גם לפן הכלכלי. צרפו את הגורמים הבאים: 

א. אחוז נמוך של גברים חרדים עובדים

ב. ההשפעה הפוליטית של החרדים בירושלים 

ג. מספר ילדים ממוצע גדול באוכלוסייה החרדית

ותבינו מדוע הארנונה בירושלים היא לפחות בין הגבוהות בארץ, אם לא הגבוהה שבהן. החיסכון הכספי למשפחה שגרה ביישוב אחר מגיע לאלפי שקלים בשנה. 

זה לא רק הארנונה. קראו פוסט קודם: הפטנט של עיריית ירושלים: כיצד להפוך את כולנו לאשמים ולמלא את קופת העירייה. 

4.מחירי הדירות

מחירי הדירות בירושלים הם בין היקרים בארץ. הן בקנייה והן בהשכרה.

הגורם שהוא הגורם העיקרי לעזיבה

כפי שכבר ציינתי בפתיח, הגורם העיקרי הוא גורם כלכלי. הוא שונה מהגורמים שציינתי לעיל.

מאז הולדתי ועד היום אני גר בירושלים. בעבר כבר שקלתי (ביחד עם משפחתי) לעזוב למרכז הארץ עקב עבודה מתמשכת במרכז הארץ. קראו ב-Ynet את המאמר: מדוע כדאי לכם לחפש עבודה שקרובה לבית? ותבינו מדוע שנים ארוכות קנאתי באנשים ההולכים ברגל למקום עבודתם הסמוך למגוריהם, בעוד אני "מבלה" שעות ארוכות במשך שנים רבות בכבישי ישראל.

הגורם העיקרי לעזיבה הוא עבודה. הקרבה למקום העבודה או ליתר דיוק זמן הנסיעה מהבית לעבודה, מהווה שיקול חשוב בבחירת מקום העבודה. 

היצע העבודה במרכז גדול בהרבה מאשר היצע העבודה בירושלים. התחבורה הציבורית בישראל אינה מפותחת. התוצאה: זמן ארוך להגעה מירושלים למקום עבודה במרכז.

כשהילדים גדלים ומתחילים לעבוד הם מוצאים לרוב מקום עבודה במרכז הארץ.

הם עוברים לגור במרכז הארץ.

המכרים והחברים שלי, שפרשו כבר ממקום עבודתם, הולכים בעקבות הילדים (והנכדים) ועוברים למרכז. 

ההסתברות שזה יקרה גם לי במוקדם או במאוחר גבוהה.