יום שישי, 12 ביוני 2015

על מה אני מרצה



כשפרסמתי בפוסט ב-Facebook את התמונה המצורפת לעיל מהרצאה שלי על הבנקים במתנ"ס גינות העיר בירושלים, הגיב אחד מחברי: "לא ידעתי שאתה מרצה. על איזה נושאים אתה מרצה?". חשבתי שהוא כנראה לא היחיד, שאינו יודע שאני מרצה והחלטתי בפוסט זה להציג את הנושאים עליהם אני מרצה ומסגרות ההרצאה. 

הרצאות על כלכלת המשפחה
אני מרצה על כל נושא שאתבקש בנושאים הקשורים בכלכלת המשפחה. נושאים לדוגמה:

1. הבנק ידיד או אויב? כיצד להתנהל מול הבנקים

2. מסע בזמן בעקבות הכסף

3. לחיות מההכנסות: כיצד להימנע מהוצאות גבוהות מהכנסות?

4. אין הלוואות שמחות: מדוע לא לקחת יותר מדי אשראי?
אוברדרפט, משכנתה, הלוואות, רכישות עם פריסת תשלומים בכרטיסי אשראי.

5. הכל סיכונים: ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה
ראו גם פסקה כללית המתייחסת לניהול סיכונים.

6. התנהלות כלכלית בגיל המבוגר

7. פרישה ואחרי הפרישה
הכנה לפרישה לפנסיה עם התמקדות בכלכלת המשפחה (יכול להשלים הרצאות וסדנאות העוסקות בהיבטים אחרים של הכנות לפרישה).

8. הרצאות ייעודיות למגזרים או קבוצות אוכלוסייה: אנשי היי-טק, מורים, עובדי מדינה, אנשים עם מוגבלויות, ניצולי שואה ועוד.
אתאים הרצאה ייעודית לכל קבוצה שתבקש זאת. 

9. טכנולוגיה וכלכלת המשפחה 
כיצד תשפיע הטכנולוגיה על האופן בו אנו מנהלים את כלכלת המשפחה? כלכלת שיתוף, אופן ההתנהלות מול גורמים פיננסיים, במה נשלם? וכיו"ב  

הרצאות מותאמות בנושאים אחרים יוכנו על ידי על פי בקשה.

הרצאות על מחשוב ומערכות מידע
הרצתי במשך שנים ארוכות במכללות, בכנסים, בהשתלמויות ובארגונים על מגוון רחב של נושאים טכניים, מגמות, וטכנולוגיות, למשל:


חלק מההרצאות קשרו בין תפיסות וטכנולוגיות המחשוב לבין ההיבטים העסקיים בארגונים ובינם לבין משמעויות אישיות של צרכנים פרטיים. 

ישנן הרצאות המיועדות לאנשי מקצוע בתחום מערכות מידע וישנן הרצאות המיועדות לאנשים שזה אינו תחום עיסוקם.

יש הרצאות המתארות תסריטים עתידיים בעקבות מגמות טכנולוגיות בתחום של מחשוב, למשל: השלכות של מחשוב לביש.

הרצאות על ניהול סיכונים
נתתי ייעוצים בניהול סיכונים בתחומי מחשוב ומערכות מידע, זמן רב לפני שהתחלתי לתת ייעוצים בכלכלת המשפחה. למדתי את הנושא התאורטי והמתודולוגי של ניהול סיכונים באופן כללי, על מנת שאוכל לתת ייעוצים. 

ההרצאות על ניהול סיכונים, מתאימות גם להקשרים שאינם הקשרים של כלכלת המשפחה.

הרצאות על ברידג'
הרצתי על ברידג' רק במסגרת קורסי ברידג' שאני מלמד. כמובן שאשמח ללמד קורסים נוספים. אבל גם אשמח להרצות לקהל רחב שאינו עוסק בברידג'. הרצאות מסוג זה, יעסקו במהות המשחק ולא בצדדים טכניים. הן יתמקדו בקשר בין ברידג' לבין תחומי ידע אחרים ובין התנהגות בברידג' לבין התנהגות שלא ליד שולחן הברידג'.

כך למשל, אקשור בין קבלת החלטות בברידג' לבין קבלת החלטות בכלל (משהו למדתי בנושא זה במסגרת לימודיי לתואר ראשון ולתואר שני בפסיכולוגיה), שיתוף פעולה בברידג' ובכלל, תחרות, ניתוח מצבים והסקת מסקנות  ועוד.    

למי אני מרצה ובאיזו תמורה?
איני פוסל שום מסגרת להרצאה, כולל בתים פרטיים וכולל Webinars (הרצאה אינטרנטית). 
אני עשוי להרצות ולבקש תשלום כספי, אבל יהיו גם מצבים לא מעטים בהם אהיה מוכן להרצות ללא תשלום.

אני מפנה אתכם לפסקה של גילוי נאות, על מנת שתוכלו להבין מדוע אני מוכן לפעמים להרצות גם ללא תשלום.

הרצאות על מערכות מידע ומחשבים ללא תשלום יינתנו רק במקרים יוצאי דופן.

גילוי נאות
אני חשדן כאשר מציעים לי הנחה לא סבירה על מוצר או שירות. אני הרבה יותר חשדן כאשר מציעים לי משהו חינם. גדלתי על הפתגם: "אין ארוחות חינם" ובמסגרת לימודי בפסיכולוגיה ועיסוקי בכלכלת המשפחה, נתקלתי בהטיות וכשלים הגורמים לאנשים לקבל החלטות לא נכונות.

אחד מהכשלים הוא הכשל של מחיר אפס. אתם יכולים למשל לקרוא בספר של פרופ' דן אריאלי על מחקר שלו בנושא זה. 
השורה התחתונה: רוב האנשים יעדיפו לקבל משהו חינם גם כשזה לא כלכלי (למשל: כשהאלטרנטיבה היא הנחה כספית גדולה יותר על מוצר הרבה יותר טוב).

אני צריך להבין מה עשוי להרוויח מי שמציע לי משהו חינם מהצעת החינם של מוצר או שירות. אם לא אבין זאת ולא אשתכנע שמדובר בפילנטרופיה, לא אקנה מוצר חינם. 

היות שחלק מההרצאות שלי הן בחינם וחלקן בתשלום, אסביר מה אני יכול להרוויח מהרצאות חינם.

יכולות להיות לי שתי סיבות להרצות חינם:

1. תועלת עסקית שאני עשויה להפיק באופן עקיף.

2. רצון כן לעזור לאוכלוסיות מסוימות.

הרצאות כתרומה ללא תשלום
כשהרצתי על כלכלת המשפחה לניצולי שואה ב"עמך" לא חשבתי על טובתי האישית. אני לא ארוויח כסף, גם אם הם יתרשמו כל כך מההרצאה שלי וכולם ירוצו לבקש ממני ייעוץ בכלכלת המשפחה. הסיבה לכך היא שניצולי שואה מקבלים ממני ייעוץ בכלכלת המשפחה ללא תשלום (גם עולי אתיופיה מקבלים ממני ייעוץ ללא תשלום).

כשהרצתי במעון נכים של איל"ן על כלכלת המשפחה, עשיתי זאת בעקבות פנייה של חבר שלי, שמתנדב באופן קבוע בעבודה עם הנכים. 
אף אחד מהם לא יהיה לקוח שלי: מדובר באנשים עם נכויות קשות, הגרים במקום מוגן ואינם מסוגלים לעבוד או לנהל חיים עצמאיים. הם לא ינהלו את כלכלתם ולכן אין מצב בו יגיעו אלי לייעוץ בתשלום.

גם כשהרצתי במתנ"ס על מחשבים לקבוצה של אנשים עם מוגבלויות, לא חשבתי שתצמח לי תועלת עסקית כלשהי.

אלה הן רק דוגמאות להרצאות ללא תמורה וללא מחשבה על תמורה כספית עקיפה כלשהי.

הרצאות שאני עשוי להפיק מהן תועלת עסקית עקיפה
כשהתבקשתי להרצות על כלכלת המשפחה, ללא תשלום לקבוצת נשים בסביבות גיל 50, הערכתי שהסיכוי שהן יבואו לייעוץ אצלי נמוך. אבל זה שונה לגמרי מהקבוצות שתוארו בסעיף הקודם.

ראשית, אחת או יותר מהן היו עשויות להגיע לייעוץ - זה לא קרה בינתיים.

שנית, מי יודע האם ומתי יפנה אל אחת מהן בן, אח, בן דוד או שכן ויציג דילמות בכלכלת משפחתו והיא תזכור אותי לטובה ותשלח אותו אלי לייעוץ. 

המניע שלי להסכים להרצות בחינם הוא חשיפה. זה אחד התחליפים שלי למה שעושים אחרים ואני לא מאמין בו: פרסום בתשלום. 

עד שלא אגיע, אם בכלל אגיע, למחזור גבוה, אינני מתכוון לפרסם את עצמי בתשלום.

אני מפרסם את עצמי בעזרת בלוגים ותכנים ברשתות חברתיות. אני מפרסם את עצמי מפה לאוזן, באמצעות לקוחות מרוצים ואני מפרסם את עצמי גם באמצעות הרצאות. 

יש מצבים לא מעטים בהם אהיה מוכן לא לגבות תשלום על הרצאה. אם בעקבות ההרצאה, יגיעו אלי לייעוץ או לסדנה, ארוויח מהייעוץ או הסדנה. אם בעקבות ההרצאה, יבואו ללמוד אצלי ברידג' ארוויח מהשיעורים שאתן.

מההסבר צריך להיות ברור לקוראים גם מדוע דווקא על מחשבים ומערכות מידע, ברוב המקרים אגבה כסף על הרצאה: 
הלקוחות הפוטנציאליים שלי הם ארגונים ולא אנשים פרטיים ואחרי עיסוק של 40 שנה בתחום מכירים אותי מספיק. מי שמעוניין בייעוץ,  ידע לפנות אלי גם בלי הרצאה ללא תשלום. 

  



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הטיה קוגניטיבית: הטיית החוכמה לאחר מעשה

  כמו פוסטים קודמים גם פוסט זה עוסק בהטייה קוגניטיבית המפורטת בספרו של פרופ' דניאל כהנמן   ז"ל  "לחשוב מהר לחשוב לאט" , ג...