קולנוע, טאבו וכסף

הפוסטר של הסרט 45 שנים
 מקור התמונה: ויקיפדיה

היום צפיתי בהקרנת קדם בכורה בסרט בריטי  מעניין: 45 שנים. סרטו של הבמאי אנדרו האיי, עוסק באירוע מטלטל המתרחש ממש כאשר הזוג עורך את ההכנות האחרונות למסיבת יום הנישואין ה-45 שלו. הפוסט לא יעסוק בסרט בכיכובם של שרלוט רמפלינג וטום קורטני.

הוא יעסוק בהיבט מעניין הקשור לכלכלה, שהעלה רון פוגל, שהרצה על הסרט.

לקחתי את הרעיון הנכון והחדש עבורי, שהעלה רון פוגל, קצת מעבר למה שהוא הציג.

גילאות בנושאי הסרטים

לא מעט פוסטים בבלוג שלי עסקו בגילאות, אפליה בעיקר בהקשר של עבודה על רקע של גיל מבוגר. דוגמאות: אפליה גילאית: לפעמים יותר גרוע מחוסר תעסוקה, עבודה בגיל מבוגר ופנסיה: שני צדדים של אותה מטבע והיי-טק לא למבוגרים? 

מסתבר שעד לפני מספר שנים הייתה אפליה כזו גם לגבי שחקניות קולנוע. שילוב של אפליה גילאית ואפליה מגדרית: שחקניות בגיל מבוגר יחסית התקשו לקבל תפקידים בכלל ותפקידים ראויים בפרט.

או שאתה צעיר ויפה או שאתה מת

זה נאמר על דרך של הקצנה על ידי אחד מבמאי הקולנוע. הוא התייחס לנושאים השכיחים של הסרטים. במשך שנים ארוכות עסקו מרבית הסרטים בצעירים וצעירות יפות. כשאלה נושאי הסרטים, קשה לשחקניות בנות חמישים או יותר, שכבר אינן נראות כפי שנראו בשנות העשרים של חייהן, למצוא תפקידים.

בעשור האחרון יש תפנית ויותר ויותר סרטים העוסקים באנשים בגיל מבוגר. 

שבירת טאבו
על פי רון פוגל, סרט העוסק בנושאים שלא מקובל לעסוק בהם בתעשיית הקולנוע שובר טאבו. כאלה היו הסרטים הראשונים שעסקו באנשים מבוגרים כאשר היה מקובל לעסוק רק בצעירים יפים.

הגורם הכלכלי
מאחורי נושאי הסרטים מסתתרת השאלה גם מיהו קהל היעד לסרטים? 
התקופה בה נושאי הסרטים היו רק צעירים יפים התאפינה בשיפור המצב הכלכלי והורים אחרי השואה, שרצו לתת לילדים שלהם יותר, גם מבחינה חומרית. תוסיפו לה את היווצרות תרבות הצריכה ואת התערערות הסמכות ההורית, שהפכו את הילדים לקהל יעד עיקרי של משווקים ומפרסמים. 

יוצרי הסרטים התאימו את נושאי סרטיהם, למגמה הכלכלית של אחוז גבוה של צופים צעירים, שיש להם מספיק כסף על מנת לרכוש כרטיסים לסרטים. 

הזמנים השתנו ובאופן עקבי גדל מספרם של הצופים בגיל מבוגר. אותם מעניינים סרטים העוסקים בנושאים הרלבנטיים לחייהם. לאחר שנשבר הטאבו, האוסר על סרטים על קשישים ואנשים בגילים מתקדמים, רואים מגמה של גידול מתמיד במספר הסרטים העוסקים בקשישים ובמבוגרים.

כשיש כמות, נוצרים גם סרטי איכות העוסקים בנושא.

מדוע גדל אחוז הצופים בגילים מבוגרים?

1. תוחלת החיים עולה. אחוז המבוגרים באוכלוסיה במדינות המפותחות גדל בהתמדה.

2. לאנשים שפרשו לגמלאות יש זמן וצורך למלא אותו בפעילויות.

3. לחלק לא קטן מהמבוגרים יש משאבים כספיים המאפשרים להם לצפות בסרטים באולמות קולנוע.

4. צפיה בסרטים בבית קולנוע היא גם הזדמנות לצאת מהבית ולפגוש אנשים.

5. הצעירים של היום עובדים יותר שעות ועובדים מסביב לשעון גם מהבית. יש להם פחות אפשרויות למצוא זמן להליכה לבתי קולנוע.

6. חלק מהצעירים של היום מעדיפים לצפות בסרטים במחשב או בטלוויזיה ולא להטריח את עצמם לאולמות קולנוע.

הערת שוליים
לא רק בקולנוע: ככל שגדל אחוז המבוגרים באוכלוסייה שיש להם זמן וכסף, יותר ויותר מוצרים מכוונים לאוכלוסיה זו.