יום שישי, 27 באפריל 2018

"הוא כל כך נחמד ותרבותי": מדוע בנקים לא צריכים לעסוק בחינוך פיננסי?


חתול משתמש בשפמו על מנת לחוש את זרמי האוויר שסביבו
מקור התמונה: ויקיפדיה


מדי פעם אנחנו שומעים על יוזמה כזו או אחרת של בנק זה או אחר או ,למרבה הצער, של משרד החינוך שבה בנקים עוסקים בחינוך פיננסי.
בפוסט זה אנסה להסביר מדוע לא נכון שבנקים יעסקו בנושא זה?

החתול
האם הייתם נותנים לבעל השפם בתמונה בראשית פוסט זה לשמור על שמנת?
ספק גדול אם הייתם נותנים לבעל אינטרס מובהק לאכול שמנת לשמור עליה.
בדיוק כך גם הבנקים: העסק שלהם הוא תיווך פיננסי ממנו הם מרוויחים
לא סביר שהם יפעלו בניגוד לאינטרס שלהם ויחנכו את לקוחותיהם להקטין את התשלומים שלהם לבנקים.

פסיכולוגיה ניסויית
באמצע שנות ה-70 של המאה הקודמת הייתי סטודנט לתואר B.A בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.
בקורס "פסיכולוגיה ניסויית" קראנו וניתחנו מחקר. המחקר בחן ומצא מתאם חיובי בין התאוריה שבה האמינו החוקרים לבין תוצאות המחקר.
אדגיש: ידועים מקרים שחוקרים היטו בכוונה נתוני מחקר לכיוון התוצאות הרצויות להם. במחקר זה ניסו לוודא שאין הטיות מכוונות מצד החוקרים במחקרים שנבדקו.   
מסקנת המחקר הייתה שגם אם פועלים באופן המקצועי ביותר יהיו הטיות לא מודעות לכיוון התאוריה בה מאמינים.

מה שנכון לגבי חוקרים באקדמיה נכון בוודאי גם לגבי בנקאים.

המוצר של הבנק שלך והמוצר של המתחרה
אין חינוך פיננסי ללא המושג חיסכון. כשמחנכים או מלמדים מביאים דוגמאות. הדוגמאות הופכות את המושגים ליותר מוחשיים ויותר קליטים. 

האם הבנקאי יביא כדוגמה מוצר חיסכון של הבנק שלו או מוצר חיסכון דומה אבל טוב יותר של בנק מתחרה?

האם הבנקאי יביא כדוגמה מוצר חיסכון של הבנק שלו או מוצר חיסכון אחר של גוף חוץ בנקאי שיש לו יתרונות מובהקים ביחס למוצר של הבנק, למשל: פוליסת חיסכון פיננסית או מוצר של חברת פינטק?

נדמה לי שרוב הקוראים יתנו לשאלות לעיל את אותה תשובה שאני נותן: הבנקאי יביא כדוגמה את המוצר של הבנק שלו.

בואו נניח שמדובר בבנקאי הגון במיוחד. הוא יחזור ויציין מספר פעמים שהוא מביא כדוגמה את המוצר שהוא מכיר הכי טוב, אבל יש מוצרים אחרים דומים או אחרים שונים.
הוא גם יציין שהוא אינו ממליץ לרכוש מוצר זה או אחר ואינו משווה בין מוצרים.
ניסיון החיים מראה שהלומדים יזכרו את שם המוצר שהזכיר וייטו לרכוש דווקא אותו.
זוהי הסיבה לפרסומות טלוויזיוניות (והיום גם אינטרנטיות או לטלפונים חכמים) בהם מוקרן שם מוצר בחטף ונקלט באופן תת מודע.
התוצאה היא, שאנשים לא מיומנים, יזכרו את שם המוצר שהוזכר ויעדיפו אותו.

רוצים דוגמה קיצונית? קראו: איך קוראים למניה שעלתה באלפי אחוזים? אני רוצה להשקיע בה

פירעון מוקדם של הלוואה או משכנתה
לפעמים כדאי לפרוע משכנתה מוקדם ולקחת משכנתה אחרת בתנאים טובים יותר.
לפעמים כדאי לקחת הלוואה או משכנתה בבנק אחר או הלוואה חוץ בנקאית ולפרוע את ההלוואה או המשכנתה שנתן הבנק בו עובד המחנך הפיננסי.

האם המחנך הפיננסי הבנקאי יוכל להתייחס לדוגמה קונקרטית של תלמיד שלו שבאופן חד משמעי התשובה שלה היא לפרוע הלוואה בבנק בו הוא עובד ולקחת אותה במקום אחר בתנאים טובים בהרבה?

בפרויקט ייעוץ של חברת האנליסטים Gartner, שהייתי שותף לביצועו כיועץ מחשוב עצמאי, חשבו שלא. 
נושא מרכזי בו אני התמקדתי היה אבטחת מידע של מערכת שבה נתוני אשראי של משקי בית וחברות. המערכת פותחה על ידי חברה בבעלות הבנקים וחברות כרטיסי האשראי באותה המדינה. 
אחת הבעיות הייתה זיהוי נתוני אשראי שנתן בנק אחד על ידי בנק אחר. 
כשזה יקרה, הבנק עשוי להציע ללקוח למחזר את ההלוואה או המשכנתה באמצעות הלוואה או משכנתה שלו.
לפרטים קראו: רשימות שחורות ורשימות לבנות.

איזה חשבון בנק לסגור?
את החינוך הפיננסי מקבל זוג עובדי מדינה. הם מחזיקים שני חשבונות בנק אחד בבנק יהב או בבנק דיסקונט והשני בבנק שבו עובד מי שמחנך אותם.
המחנך אומר להם שלרוב עדיף לנהל חשבון בבנק אחד ולא שני חשבונות בבנקים שונים.
הוא צודק. 
עכשיו נשאלת השאלה הקונקרטית: איזה משני החשבונות לסגור?
בנק יהב ובנק דיסקונט נותנים הטבה לעובדי המדינה: הם אינם גובים חלק גדול מהעמלות בחשבון של עבוד מדינה אליו נכנסת משכורת. 
התשובה הנכונה, במרבית המקרים, היא לסגור את החשבון בבנק בו עובד מי שנותן את החינוך הפיננסי.
כבר הבנתם לבד שהתשובה הזו לא תינתן לשאלה הזו.

"הוא כל כך נחמד ותרבותי"
זהו מקרה אמיתי של לקוח שלי בכלכלת המשפחה, שאיני מציג פרטים מזהים שלו.

הלקוח לא עקב כלל אחרי מה שקורה בחשבון הבנק שלו. לקוחות כאלה בדרך כלל מגיעים לסניף הבנק על מנת לבצע פעולות. הם אינם משתמשים באינטרנט או באפליקציה סלולרית (אפליקציות סלולריות טרם היו בעת שהתרחש המקרה הנדון).

הלקוח ציין בפני כמה נחמד פקיד הבנק. הוא ציין את השיחות המהנות בנושאים רבים ומגוונים: אמנות, מוזיקה, קולנוע, תיאטרון וכיו"ב.

עכשיו נגיע למה שגיליתי כיועץ בכלכלת המשפחה:

1. ללקוח היה חשבון בנק ביתרה חיובית של מאות אלפי שקלים במשך מספר שנים.

הבעיות:

א. באותה תקופה היה קל להשיג תשואה ריאלית של לפחות 3%-4% בהשקעה ברמת סיכון נמוכה.
גם פיקדון שקלי בבנק היה מגדיל את הסכום באופן נומינלי.

ב. בנק מחויב על פי חוק להודיע בכתב ללקוח שבחשבון שלו נמצא סכום כזה במשך חצי שנה.
היות שהלקוח אינו שומר מכתבים כאלה ולא זכר האם קיבל מכתב כזה או לא, לא יכולתי לדעת האם הייתה הפרה של החוק? 

ג. בסניפי בנק, שעובדים באופן סביר, מקובל להודיע ללקוח טלפונית תוך מספר ימים מצומצם
נהוג לצלצל ללקוח ולהציע לו להשקיע את הכסף. אני קיבלתי כמה פעמים טלפונים כאלה מהבנק שלי. היות שאני מודע לנעשה בחשבון הבנק שלי, כמעט בכל המקרים נתתי צ'ק בסכום גבוה שלא נפדה במועד או ביצעתי עסקה בסכום גבוה בכרטיס אשראי.
היה מקרה אחד שבו גוף שהיה צריך לשלם לי עבור עבודה הקדים את העברת התשלום בחודש והייתי מבחין בזה יום אחרי שמהבנק התקשרו אלי.

2. ללקוח היה באותו סניף גם חשבון בנק ביתרה שלילית
הבנקאי הציע ללקוח לפתוח חשבון נוסף על מנת להבטיח שהסכום, המיועד לשימוש בטווח ארוך, בחשבון השני לא יתכלה משום שהלקוח עשוי להוציא יותר ממה שנכנס לחשבון.
כשהאוברדרפט בחשבון השני עבר את התקרה, הציע הבנקאי ללקוח לקחת הלוואה מהבנק על מנת לסגור אותו.
לקוחות שאינם מבינים ואינם מנהלים את החשבון שלהם כמעט תמיד מקבלים את ההצעות של פקיד הבנק. זה גם מה שקרה במקרה זה.

הבעיות:

א. לא נכון להציע ללקוח לפתוח שני חשבונות בנק במצב כזה.
הלקוח משלם עמלות גבוהות יותר ומתקשה לנהל שני חשבונות במקום אחד.

ב. לא רק שהלקוח הפסיד על היתרה החיובית הגבוהה בחשבון אחד הוא שילם על האוברדרפט בחשבון השני.

ג. לא נכון להציע לו לקחת הלוואה לכיסוי האוברדרפט במקום להעביר כסף מהחשבון השני ולחסל את האוברדרפט.
גם על ההלוואה הלקוח משלם: הוא משלם ריבית. הריבית היא בדרך כלל ריבית גבוהה.  

הפגישה עם הפקיד הנחמד
הסברתי ללקוח את הכתוב בפסקה לעיל. יעצתי ללקוח לאחד את שני החשבונות ולהשקיע את מרבית הכסף. אחרי הפגישה בבנק, אליה התלוותי ללקוח, תכננתי פגישה עם יועץ השקעות מחוץ לבנק.

הפקיד היה באמת נחמד. גם אני. הגענו לתכלס: הסברתי לפקיד שהלקוח רוצה לאחד באופן מידי את שני החשבונות ולסגור אחד מהם.
במקום לבצע את הוראת הלקוח, סיפר לנו הפקיד שהמחשב האישי שלו מקולקל ולכן אינו יכול לבצע את ההוראה.

הפסקתי להיות נחמדהסברתי לו שלא חשוב לי כיצד הוא יבצע את ההוראה אבל הוא יבצע אותה עכשיו בנוכחות הלקוח ובנוכחותי. הצעתי את הרעיון שיבצע את זה מעמדת מחשב האישי של המנהל שלו ואם גם הוא מקולקל, כמו גם כל המחשוב בסניף הבנק, שבאופן מפתיע אולי הפסיק לפעול דווקא ברגע בו הלקוח ביקש לאחד חשבונות, שיכתוב את ההוראה על טופס ידני בצירוף התאריך והבנק יחתום.

אני מודה: הדוגמה האמיתית הזו היא דוגמה קיצונית על סף הפלילי. היא יותר דומה לחוקרים המטים בכוונה את תוצאות המחקר מאשר למחקרים אליהם התייחס המחקר שהזכרתי בפסקה קודמת. בחרתי בה ולא במספר רב של מקרים פחות קיצוניים אותם אני מכיר על מנת להמחיש את הבעיה.


השורה התחתונה
מתן מידע וחתכי מידע ללקוחות בנקים בהחלט רצוי וחיובי. חינוך פיננסי, פורמלי או לא פורמלי אינו רצוי משום שהוא יוצר קונפליקט אינטרסים אצל הבנקאי.

את החינוך הפיננסי השאירו לאנשים שאין להם ניגוד אינטרסים וזו מומחיותם: יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה. 

כך למשל, הם יוכלו לתת לתלמידי תיכון תרגיל בו יתבקשו למצוא באמצעות האינטרנט את תנאי המשכנתה שמציעים בנקים שונים ולבחור חלופה מועדפת ללקוח בעל מאפיינים מסוימים. את התרגיל הזה אפשר יהיה לפתור ביחד עם המחנך הפיננסי בכיתה.


יום שני, 23 באפריל 2018

ברצלונה: מה עושים כשמקבלים סכום כספי גבוה חד-פעמי?



ברצלונה


זה קורה במשפחות הכי טובות וגם במשפחות מוצלחות פחות: באופן חד-פעמי או באופן נדיר מקבלים סכום כסף גדול. 
זו יכולה להיות ירושה מקרוב משפחה שהלך לעולמו. אלה יכולים להיות מענקים בפרישה לפנסיה, בפיטורים או במקרה של Exit ב-Startup שעבדתם בו. 
זו יכולה להיות זכייה בפרס הגדול בלוטו או אפילו פידיון קרן השתלמות אחרי כמה עשרות שנים.
שאלת המפתח היא: מה עושים עם הכסף? 

יש כאלה שישתמשו בכסף באופן המאפשר להם לבנות עתיד טוב יותר ויש כאלה שיבזבזו את הכסף.
מה שנכון למשפחות נכון גם לישויות אחרות: חברות או מדינות או ערים.
כך למשל, מדינה יכולה לקבל סכומי מיסים גבוהים במיוחד בגלל מכירת חברה מקומית לחברה בינלאומית בסכום ענקי וחברה יכולה להרוויח סכום גבוה ממוצר פורץ דרך שגם הפך למשאת נפשם הקצרה של רבים. בעוד שנה יתכן שהלך הרוחות השיווקי יפנה לכיוון אחר לגמרי ו/או המתחרים יציגו מוצרים דומים.

האירוע החשוב ביותר בהיסטוריה של ברצלונה?

מסעדת "מנו" בברצלונטה
אחת ממסעדות הפועלים האחרונות שנותרו

באמצע ובסוף השבוע ביקרתי לראשונה בחיי בברצלונה. השתתפתי בסיור מקומי ברובע הגוטי. לדברי המדריכה האירוע החשוב ביותר בהיסטוריה של ברצלונה הייתה האולימפיאדה שהתקיימה בה בשנת 1992.

כשמתקיימת אולימפיאדה בעיר נכנס הרבה כסף. זו המקבילה למשפחה שקיבלה סכום חד-פעמי גבוה. 
בברצלונה ניצלו את הכסף בשביל להפוך אותה לעיר תיירותית גם אחרי האולימפיאדה. 

שלוש הערים באירופה אליהן הגיע המספר הגדול ביותר של תיירים  היו: לונדון, פריז ורומא (לא בהכרח בסדר שציינתי). 
ברצלונה לא הייתה אז יעד מועדף על תיירים. 

זה לא כל כך מפתיע: לונדון ופריז הם בירות של שתי האימפריות  הגדולות ביותר ששלטו על חלקים נרחבים מאסיה ומאפריקה. 
הבריטים והצרפתים לא רק שלטו בארצות אותן כבשו אלא גם לקחו איתם אוצרות תרבות למוזיאונים בבירותיהם. תשתית לא רעה למוזיאונים שלהן. שתי ערים אלה הן מרכז תרבותי, כלכלי והיסטורי. יש בהן מוזיאונים, תיאטרון, קולנוע, מוזיקה אוכל טוב ומגוון, פארקים ורחובות ועוד מגוון רחב ועשיר של אתרים ואטרקציות.

כשמדברים על מרכז היסטורי, רומא, מקום מושבה של הקיסרות הרומית, כנראה חשובה יותר פריז ולונדון. 
גם רומא היא עיר גדולה ועשירה באתרים היסטוריים, רחובות יפים, תרבות ואוכל.   

כמה שנים לאחר האולימפיאדה עקפה ברצלונה את רומא ומאז ועד היום היא העיר השלישית באירופה מבחינת מספר התיירים המגיעים אליה.

רבעים שלמים שונו במהלך השינוי שעברה ברצלונה לפני האולימפיאדה. בתמונה בראש פסקה זו מופיעה מסעדת פועלים מסורתית ברובע ברצלנוטה, בה סעדתי במהלך הביקור.
ברצלונטה, רובע צמוד לשפת הים התיכון, הפכה מאזור תעשייה אפור למרכז תיירותי: פעילות ימית, מסעדות ובתי קפה ועוד.  

ללא ספק, ברצלונה היא דוגמה לשימוש מושכל בכספים שזרמו לקראת האולימפיאדה לעתיד טוב יותר.

זה לא מאמץ חד-פעמי, אלא פעילות מתמשכת. ברצלונה מציעה גם מסורת. הדמות הבולטת בעברה הוא הארכיטקט והמעצב הגאון אנטוניו גאודי.
חלק מהמבנים הייחודיים, שהקים או פיתח, הפכו לאתרי מורשת עולמית של אונסקו. 
בולטת במיוחד בהקשר זה כנסיית סגרדה פמיליה. הכנסייה הענקית הייתה פרויקט חייו של הארכיטקט הנוצרי הדתי. 
גם היום, כמעט מאה שנים לאחר מותו של גאודי, נמשכים הבנייה, השינויים והשימור.
חלק מאלה שביקרו בה לא יאמינו שהשיפוצים והשינויים יסתיימו אי-פעם, אבל התכנון הוא לסיים אותה בשנת 2026. בדיוק 100 שנה למותו של גאודי.  


שימושים לא ראויים בכסף: העושר המדומה
כפי שבברצלונה השתמשו בתבונה בכספי האולימפיאדה בוודאי יש מדינות או ערים אחרות שהשתמשו בכספי אולימפיאדה באופן שלא צמח מהם שגשוג כלכלי.
זה נכון גם למדינות ולחברות עסקיות.
בפסקה זו ובפסקה הבאה נחזור למשפחות שהתעשרו.

הטיה פסיכולוגית הגורמת לקבלת החלטות שגויה היא תחושת העושר המדומה. הזכרתי אותה בפוסט קודם העוסק בפרישה לגמלאות: תכנון פרישה לגמלאות: העשירים לכאורה.
כשחשים עשירים, רבים נוטים להוציא בלי חשבון. כשנגמר הכסף נעלמת גם תחושת העושר המדומה. לפעמים זה כבר מאוחר מדי. כמו בחלק מהמקרים של פנסיונרים, שמענקי הפרישה יצרו אצלם תחושת עושר מדומה.
לאחר שהמענקים מתכלים, ולפעמים גם החסכונות, ניצבים בפני בעיה: חסר כסף ויכולת ההשתכרות נמוכה.

"מה שבא בקלות הולך בקלות", הפנסיונרים עבדו שנים בשביל לקבל את הפנסיה ואת המענקים.
הזוכים בלוטו לא ממש התאמצו. זו אולי הסיבה לכך שמחקרים מראים כי רובם מאבדים מהר את הסכומים הגבוהים בהם זכו בגלל מזלם הטוב. 
טעות נפוצה היא הפסקת עבודה והסתמכות רק על כספי הזכייה.

גם הדוגמה השכיחה של משיכה של פיצויים ו/או קרן השתלמות לצריכה: קניית רכב או טיולים בחו"ל היא, בלא מעט מקרים, דוגמה לשימוש לא נבון בכספים.


שימושים ראויים בכסף
התשואה שמקבלים אלה שעיקר הכנסותיהם היא מהשקעות פסיביות גבוהה מהתשואה של אלה שהכנסותיהם העיקריות הן מעבודה. 
אחד השימושים הראויים הוא השקעה נבונה של חלק או כל הסכום הגבוה החד-פעמי שמשפחה מקבלת. 

שימוש אחר עשוי להיות דומה למה שנעשה בברצלונה: השקעה שתניב בעתיד: השכלה לילדים, לימודי מקצוע כיו"ב. 

קיים מגוון רחב של אפשרויות לשימוש ראוי בכספים חד-פעמיים, למשל: השקעה בשוק ההון, חיסכון לטווח ארוך, חיסכון ליעד אחר מוגדר, רכישת דירה, פיתוח עסק ועוד. 

הערת שוליים
אינני מטיף לחיים ספרטניים ולחיסכון על חשבון ההווה. מי שזכו לקבל סכום חד-פעמי גבוה יכולים להחליף מכונית, לסוע לחו"ל ולאכול במסעדות.
זה כולל גם הוצאות שקודם לא הרשו לעצמם להוציא אבל הכל במידה ובתכנון מראש.

ברוב המקרים, תכנון כולל גם קביעת סכום שייחסך או יושקע.



יום שני, 16 באפריל 2018

זכויות פחות ידועות של ניצולי שואה

בשנת 2014 כתבתי פוסט שכותרתו: זכויות ניצולי שואה. בפוסט פרטתי את הזכויות של ניצולי שואה, שאני מכיר, ויותר חשוב מזה, הפניתי לאתרים בהם אפשר לקבל מידע בנושא, למשל אתר כל זכות.

מהר מאד למדתי שמעבר לכך שזכויות ניצולי שואה משתנות מאדם לאדם בהתאם לנסיבות, הן גם משתנות עם הזמן. 
כך שכדאי לבדוק מדי פעם האם משהו השתנה.
הסיפור הבא ממחיש את מה שאני אומר. 

במסגרת ההתנדבות, הזניחה למדי, שלי עם ניצולי שואה, נוצר קשר ביני לבין ניצול שואה שעלה לארץ מרומניה בשנות ה-60. הניצול מקבל תגמולים שנתיים בסכום נמוך ממשרד האוצר.

בזמנו ישבתי איתו על רשימת תיוג של זכויות ניצולי שואה על מנת לבדוק האם יש זכויות, שמגיעות לו והוא לא מנצל אותן? לא גיליתי זכויות כאלה.
לו לא היה קטין בזמן השואה, היה מקבל, בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים אחרים, קצבה חודשית.

בזכות מישהי שמתנדבת עם ניצולי שואה באופן קבוע גילינו שהתנאים לאנשים במצבו השתנו: בעבר היו זכאים לקצבה חודשית רק אלו שעלו עד שנת 1953. היום גם כאלה שעלו בשנות ה-60 זכאים לקצבה כזו. 

באמצעות עמותת אביב לניצולי שואה אנסה להשיג עבורו קצבה חודשית.
עמותה זו פועלת למען מיצוי זכויותיהם של ניצולי שואה ללא תמורה.

ניצולי שואה שהיו קטינים בזמן השואה
ככל שעובר הזמן גדל חלקם של ניצולי השואה שהיו קטינים בכלל ניצולי השואה. המבוגרים יותר הולכים לעולמם. כמעט כל "הקטינים" עברו את גיל 80. 
זה הזמן שימצו את הזכויות המגיעות להם.

הסיבה היחידה לחשיפת המעט שאני עושה היא, שמה שקרוב לוודאי שיקבל ניצול השואה, שאני בקשר איתו, מגיע גם לרבים אחרים, שלא יודעים על כך.

מענק חודשי מגיע לאלה שהיו קטינים בשואה בתנאים כמו עבודות כפייה של הוריהם. רומניה היא רק אחת מהמדינות המופיעות ברשימה.
מי שהיו קטינים שעברו את השואה מוזמנים לבדוק את זכאותם למענק חודשי זה. 
אם הם אינם מסוגלים לבדוק זכאות, קרובי משפחתם של "קטינים" כאלה מוזמנים לעשות זאת במקומם.

עוברים בזמן השואה
נאמר לי שגם מי שהיה עובר בזמן השואה זכאי למענק. לא הכרתי את זה. אני מניח שגם רבים מה"עוברים" לשעבר לא יודעים על זכות פחות מוכרת זו.
מי שנכלל בהגדרה הזו מוזמן לבדוק את זכאותו.

ייעוץ ללא תשלום בכלכלת המשפחה
ניצולי שואה מקבלים ממני ייעוץ בכלכלת המשפחה ללא תשלום. המעוניינים מוזמנים לפנות אלי.


יום שישי, 13 באפריל 2018

תהליך ניהול סיכונים




התרשים בתחילת פוסט זה מתאר את המודל הבסיסי ביותר של ניהול סיכונים.
כמעט בכל ניתוח סיכונים שיטתי שנעשה יפעלו על פיו. גם כשמדובר במודלים מורכבים של ניתוח סיכונים וגם כשמדובר בניתוח הפשטני ביותר.

ההבדלים המהותיים בין מודלים פשטניים למודלים מעמיקים יותר יהיו בתחומים הבאים:

1. מעטפת
במודלים מעמיקים יותר תהיה התייחסות למסגרת (Framework) ולאינטראקציות בין המשתתפים בתהליך.
בארגונים מדובר בהקצאת משאבים, בהגדרת ובאיוש תפקידים.
בכלכלת המשפחה זה פשוט יותר אבל אפשר ורצוי להגדיר מסגרת פעולה של בני זוג ותפקידיהם בהקשר זה. לפעמים כדאי להגדיר גם את תפקידיהם והשתתפותם של הילדים.

2. מידת העומק והכלים (אם בכלל) למימוש התהליך.

3. קריטריונים
הערכת הסיכונים במודלים מורכבים היא בהשוואה לקריטריונים שהוגדרו מראש. במודלים פשטניים יכול להיות שלא יוגדרו קריטריונים כלשהם.

בפוסט זה אתייחס למהותו של כל אחד מהשלבים בתהליך. חשוב לזכור שהתהליך הוא דינאמי ואיטרטיבי, כך שעשויים להיות שינויים גם במעטפת וגם בשלבים קודמים כרונולוגית.

זיהוי סיכונים

מטרה 
זיהוי סיכונים נדרש על מנת להבין את היחס ביניהם לבין מימוש היעדים או המטרות.

תיאור
בשלב הזיהוי מנסים לאתר סיכונים ולתאר אותם. התיאור חייב להתבסס על נתונים עדכניים ומלאים ככל האפשר. הוא צריך להיות מלא ככל האפשר, למשל: מקורות הסיכון, טיפול קיים בסיכון (אם יש כזה), אירועים העשויים לגרום למימוש הסיכון, תוצאות של התרחשותו והשפעתן על המטרות והיעדים.

הערה
מודלים פשטניים ייטו לכיוון של ראיית סיכון כדבר שלילי. במודלים מורכבים סיכון עשוי להיות שלילי, ניטרלי או חיובי. כך למשל, למשפחה המשקיעה את כל חסכונותיה במסלול עם הסיכון המינימלי, לכאורה אין סיכון, אבל למעשה יש סיכון של מזעור רווחים או הפסד. במודלים המורכבים מצב כזה עשוי להיות מזוהה כסיכון. במודלים פשטניים הוא לא יזוהה כסיכון.

ניתוח סיכונים

מטרה
להבין את מהותם של הסיכונים והמאפיינים שלהם.  

תיאור
מסתמך על זיהוי הסיכונים. 
בשלב זה מנסים להבין את רמת הסיכון, אם זה ניתן. חשוב לנתח את ההשלכות או התוצאות של התממשות אירוע סיכון.
עשויות להיות שרשראות מורכבות של תוצאות בהן אירוע סיכון גורם לתוצאה שממנה נגזרים אירוע נוסף או מספר אירועים. מעין עץ סיכונים.
חשוב להעריך גם את ההסתברות להתממשות סיכון. רמת הסיכון היא שילוב של עוצמת הסיכון ושל ההסתברות להתממשותו.
בניתוח סיכונים עשויים להשתמש בטכניקות ניתוח ובכלים המממשים אותן. הוא יכול להיות איכותי, כמותי או שילוב של שתי טכניקות הניתוח.
במקרים רבים נוטים לבצע ניתוח איכותי משום שהוא פשוט יותר.
אם משלבים בין שניהם, אפשר לבצע קודם ניתוח איכותי. 
ניתוח כמותי יבוצע רק ביחס לסיכונים ברמה גבוהה.

אלמנטים נוספים בניתוח:
1. מידת האפקטיביות של אמצעי הטיפול הקיימים
2. מורכבות ותלויות בין סיכונים. 
למשל: אירוע אחד המתרחש מהווה Trigger להתממשות מספר סיכונים.

הערה
מודלים פשטניים יטו להתעלם משרשרת תוצאות ומהיחסים הלוגיים בין התוצאות.
מודלים פשטניים לא ישתמשו בטכניקות ניתוח כמותיות.

הערכת סיכונים

מטרה
יצירת בסיס להחלטות ביחס לסיכונים. ההחלטות עונות על השאלה: האם ומתי להתמודד עם סיכון?

תיאור
שלב ההערכה מתבסס על תוצאות ניתוח הסיכונים. הוא משווה אותן עם קריטריונים שנקבעו מראש.  
במקרים רבים מחלקים את הסיכונים לשלוש רמות: סיכונים ברמה גבוהה המחייבים טיפול, סיכונים ברמה בינונית שהשיקול האם לטפל בהם מבוסס על שיקולי עלות/תועלת וסיכונים ברמה נמוכה בהם מוותרים על טיפול.

בשלב זה ניתנות המלצות ביחס לשאלות הבאות:
1. מהם הסיכונים שבהם צריך לטפל ומהם הסיכונים שאינם דורשים טיפול? 

2. מהו סדר העדיפויות לטיפול בסיכונים?
סדר העדיפויות אינו נגזרת ישירה של רמת הסיכון. עשויים להשפיע עליו גם שיקולים של עלויות, זמינות כוח אדם, שיקולים תדמיתיים ופוליטיים, מידת האפקטיביות של הטיפול הנוכחי בסיכון, מידת הדיוק בהערכת הסיכון ושיקולים נוספים.

הערה
מודלים פשטניים יטו לא לקבוע עדיפויות ובמקום זה להציע: כן לטפל או לא לטפל.
מודלים פשטניים יטו לחלוקה גסה יותר של מרחב הסיכונים, למשל: סיכונים ברמה גבוהה וסיכונים ברמה נמוכה.

טיפול בסיכונים

מטרה
בחירת אמצעים לטיפול בסיכונים ומימוש הטיפול בסיכונים.

תיאור
מסתמך על ההחלטות לטיפול בסיכונים, שהתבססו על תהליך ה-Assessment (זיהוי, ניתוח והערכה) של הסיכונים. הסיכונים שיטופלו וסדרי העדיפויות הוצגו בסוף התהליך הנ"ל. דרגים ניהוליים קיבלו את התוצאות או ביצעו בהן שינויים. 
לגבי סיכונים שהוחלט לטפל בהן יבדקו אפשרויות שונות לטיפול.

אפשרויות לטיפול:

1. הימנעות מסיכון - הפסקת פעילות הגורמת לסיכון.

2. קבלת הסיכון ללא טיפול
למשל במקרים בהם העלות גבוהה מהנזק שעלול להיגרם או במקרים שבהם ההסתברות להתממשותו אפסית.

3. חלוקת הסיכון
למשל ביטוח המעביר לפחות חלק מהסיכון מהמשפחה לחברת הביטוח. במקרה של חברת הביטוח חלוקת הביטוח היא באמצעות מבטחי משנה (חברות ביטוח גדולות יותר לרוב בחו"ל, שחברת הביטוח משלמת להן פרמיה על מנת שייקחו עליהן חלק מהסיכון.
דרך לחלוקת הסיכון בחברות היא מיקור חוץ של פעילות.

4. שינוי הסיכון
שינוי רמת הסיכון באמצעות טיפול. למשל: שינוי רמת הסיכון של חוסר יכולת לשלם משכנתה באמצעות מחזור המשכנתה למשכנתה עם הקטנת התשלום החודשי והגדלת מספר התשלומים. 
עשויים להיות מספר אמצעי טיפול. לא בהכרח ממשים רק אחד מהם. לפעמים ממשים בו זמנית צירוף של אמצעי טיפול.

הערה
מודלים מורכבים יבחנו את כל הספקטרום של אפשרויות טיפול. מודלים פשטניים יטו להתמקד בשינוי הסיכון.
מודלים מורכבים יבחנו את התוצאות ויבצעו איטרציות נוספות אם ה-Residual Risk אינו קביל.
מודלים פשטניים יהיו פחות איטרטיביים ופחות דינמיים.
מודלים מורכבים יכללו תכנית כוללת לטיפול בסיכונים.

דיווח ובקרה
מודלים מורכבים יבצעו בדיקה ובקרה בכל אחד מהשלבים וגם לאחר מימוש תכנית הטיפול בסיכונים יבצעו מעקבים תקופתיים ומעקבים עקב שינויים. 
במודלים פשטניים הטיפול יסתיים עד הצעקה או ההתראה הבאה.

במודלים מורכבים יהיה דגש רב יותר על דיווח ורישום. למשל: רישום סיכונים שהוחלט לא לטפל בהם בשלב זה והסיבות להחלטה הזו.
בעולם הדינאמי דברים עשויים להשתנות, כך שמה שהוחלט לא לטפל בו עשוי לקבל עדיפות גבוהה לטיפול.

יום רביעי, 11 באפריל 2018

תקנים לניהול סיכונים: עקרונות

תקני ניהול סיכונים בינלאומיים התפתחו באופן אבולוציוני. הם התפתחו מתקנים לאומיים בתחום שנוצרו במדינות שונות ומהצרכים הדינאמיים של ניהול סיכונים, הנובעים משינויים בעולם בכלל ובעולם העסקי בפרט.
במשך הזמן הם ממשיכים להתפתח באמצעות מהדורות חדשות ומשופרות שלהם. 
בשנת 2017  יצאה מהדורה חדשה של COSO ERM Framework
בפברואר 2018 שוחרר תקן חדש של ארגון התקנים הבינלאומי ISO 31000:2018. השוואה בינו לבין התקן הקודם של אותו ארגון עשיתי בפוסט קודם.

עקרונות: המשותף לכל התקנים
עקרונות (Principles) הם דבר המשותף לכל התקנים. איני מתכוון להגיד שהעקרונות זהים בכל התקנים. מה שאני טוען הוא שכל תקן כזה מציב עקרונות לניהול סיכונים.
בפוסט שהשווה בין ISO 31000:2018 ל-ISO 31000:2009 ציינתי כי אחד ההבדלים הוא צמצום ופישוט התקן. אחד הדברים שצומצמו הוא מספר העקרונות: ב-ISO 31000:2018 יש רק 8 עקרונות. 

חשיבותם של עקרונות
העקרונות הם הבסיס לבניית ניהול סיכונים בארגון הם מנחים את הארגון בבניית ניהול סיכונים אפקטיבי ויעיל ובהסבר המטרות והכוונות של ניהול הסיכונים בארגון. הסברים נדרשים על מנת ליידע את עובדי הארגון באופן כללי על ניהול הסיכונים שנעשה בו.
לא רק את עובדי הארגון ניתן ליידע. אפשר ליידע גם שותפים עסקיים. אפשר ליידע גם את הלקוחות ואפשר ליידע גם את הציבור הרחב.
יידוע שתי הקבוצות הראשונות חשוב משום שנדרש שיתוף פעולה שלהם ביצירת המסגרת ובבניית הקריטריונים והתהליכים של ניהול הסיכונים ובמימושם בפועל.
במקרים רבים גם לקוחות עשויים לתרום לשיפור ניהול הסיכונים של ארגון.

האם לעקרונות יש תועלת גם ברמה האישית וברמה המשפחתית?
בלוג זה ממוקד בכלכלת משפחות ויחידים ולכן השאלה בכותרת פסקה זו נשאלת באופן טבעי.
התשובה לשאלה הזו היא חיובית. משפחה המעוניינת לנהל את מכלול הסיכונים הכלכליים שלה בראייה כוללת יכולה להציב מספר עקרונות לפני בניית תוכנית ניהול הסיכונים שלה.

כך למשל, העיקרון הראשון של ניהול סיכונים ב-ISO 31000:2018 הוא Integrated. המשמעות היא שניהול הסיכונים הוא חלק אינטגרלי מפעילויות אחרות. בהקשר של ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה, המשמעות היא שילוב מלא של ניהול הסיכונים עם היבטים אחרים של ניהול כלכלת המשפחה. 

קורס ניהול סיכונים
בתחילת חודש יוני אעביר קורס ISO 31000 ניהול סיכונים מטעם חברת PECB הקנדית.



יום שני, 9 באפריל 2018

תיאבון לסיכון (Risk Apetite)


האם סיכון הוא תמיד דבר שלילי? על פי התפיסה של ISO 31000 סיכון עשוי להיות שלילי, ניטרלי או חיובי. ההגדרה של התקן הנ"ל לסיכון רואה בסיכון מצב של אי-וודאות. 

מקריאת הפוסט סובלנות לסיכון וקבלת סיכון ניתן להבין שלא בכל הסיכונים בהכרח מטפלים.
יש סיכונים שהם נסבלים (Tolerable) ולכן מוכנים לקבל אותם. 
יש סיכונים שמעוניינים לטפל בהם אבל אין מספיק משאבים או שהם במקום נמוך בסדרי עדיפויות וקודם מנסים לטפל בסיכונים שהם בעדיפות גבוהה יותר.

יש סיכונים שנטפל בהם אבל לא נפתור אותם במלואם. לפעמים נוכל לקבל את שאריות הסיכון הבלתי פתורות (Residuals). 

התיאבון לסיכון
בכל המקרים שתיארתי לעיל לומדים לקבל חלק מהסיכונים. המצב שונה בהקשר של Risk Apetite. כאשר מדובר בתיאבון לסיכון, לא רק שלא מחפשים להקטין את הסיכונים או למנוע אותם, מנסים להגדיל אותם.
כשהתיאבון לסיכון גדול, פרט, משפחה או ארגון, מוכנים לקחת סיכונים גדולים יחסית. 
כשהתיאבון לסיכון קטן או לא קיים בכלל משתדלים להימנע ככל האפשר מנטילת סיכונים ומנסים לטפל בסיכונים.

הדוגמה הבאה העוסקת בהשקעת חסכונות תבהיר את הנושא. 
יחיד, משפחה או חברה בעלי Risk Apetite ישקיעו באפיקים מסוכנים.
יחיד, משפחה או חברה חסרי Risk Apetite ישקיעו באפיקים סולידיים, ככל שניתן.

במרבית המקרים, הרעב לסיכון לא נובע מרצון לקחת סיכונים לשם החוויה הסיכונית.
הרעבים לסיכון מעריכים שכשייקחו יותר סיכונים יש סיכוי טוב שירוויחו הרבה יותר ממי שימנע מנטילת סיכון.  

הדוגמה של השקעת חסכונות יכולה להבהיר זאת:
במקרים רבים משקיעים באפיקי חיסכון מסוכנים יותר, כגון: מניות בבורסה, מרוויחים לאורך זמן הרבה יותר ממשקיעים סולידיים.

המשקיע בפיקדונות בבנק לוקח סיכון אפסי. ברוב המקרים לא ירוויח כלל ואם ירוויח, הרווח יהיה צנוע.

מתי נכון ומתי לא נכון להיות רעבים לסיכון?
אין תשובת בית ספר לשאלה הזו. מדובר ברצף. זה תלוי במצב הספציפי. כך למשל, במקרים רבים לאנשים בגיל מבוגר לא מתאים להשקיע באפיקים עם סיכון גבוה: טווח הזמן עד משיכת הכסף אינו ארוך ויכולת ההשתכרות שלהם מעטה או כבר לא קיימת.
לעומתם צעירים יכולים בלא מעט מקרים להיות רעבים יותר לסיכון בהשקעות שלהם: טווח הזמן ארוך יותר ולפעמים יש להם יכולת השתכרות גבוהה ומתמשכת.

תחום העיסוק של חברות יכול לתמוך או לשלול רעב לסיכון.

שלא במקרה, הדוגמאות שהובאו כאן עוסקות בסיכוני שוק (Market Risks).
שלא במקרה הדוגמאות אינן עוסקות בסיכונים תפעוליים (Operational Risks). מצאתי המלצות גורפות בכיוון של הימנעות מתיאבון יתר בסיכונים תפעוליים.
ההיגיון ברור: קשה לראות סיכויים או רווחים גדולים מנטילת סיכונים תפעוליים.

Risk Appetite לעומת Risk Tolerance
בפסקה קודמת עמדתי על הבדל אחד בין Risk Apetite לבין Risk Tolerance: בראשון לוקחים סיכונים במתכוון על מנת להגדיל סיכויים לתועלות או לרווחים. בשני מוכנים לא לטפל בסיכונים מסוימים או להסתפק בטיפול חלקי שפתר רק חלק מהסיכון.

בפסקה זו אצביע על הבדל נוסף.
Risk Tolerance הוא ספציפי לסיכון מסוים.
Risk Apetite היא גישה כוללת.

אם נחזור לדוגמה של השקעת חסכונות, מי שרעב לסיכון ישקיע כמעט תמיד באפיקים מסוכנים.

לעומת זאת מי שמוכן לסבול סיכון יהיה מוכן לעשות זאת במניה של חברה א' ולא יהיה מוכן לסבול סיכון במניה של חברה ב'.

קורס ניהול סיכונים
בתחילת חודש יוני אעביר קורס ISO 31000 ניהול סיכונים מטעם חברת PECB הקנדית.
לפרטים: קורס ISO 31000 ניהול סיכונים

שתי פרוסות לחם בלי כלום

לזכר כל משפחתה של אימי ז"ל שנספתה בשואה. כל דודותיי, דודיי ובני דודי.

סוגי לחם שונים.
מקור התמונה: ויקיפדיה


אימי איבדה את כל משפחתה בשואה. גם הוריה של אשתי הם ניצולי שואה שאיבדו את משפחתם. 
להוריה של אשתי הייתה חברה, ניצולת שואה אף היא. היא החזיקה באופן קבוע בתיק שלה שתי פרוסות לחם.
היא לא סבלה ממחסור כלכלי. היא עבדה ובעלה היה מנהל מחלקה באחד מבתי החולים. הם לא התנהלו באופן בו הוציאו יותר מהכנסותיהם.

פרוסות הלחם היו היערכות, אולי מופרזת, למצב בו יקרה פתאום משהו שיותיר אותה ללא מזון. 

להצטרף לקיבוץ
באחד מסיפורי השואה האמיתיים, שסופרו בתקשורת, רואיינו שני אחים.
הם היו נערים או בחורים צעירים שהיו היחידים ממשפחתם ששרדו. כשהעלו אותם לארץ היו כמה ימים בקיבוץ ומיד החליטו להצטרף לקיבוץ.
הסיבה לכך הייתה ארוחת הבוקר בקיבוץ: אפשר לקבל בחינם ארוחה עם סלט, לחם, ביצה וגבינות.

שני דברים שרובנו לא יודעים לעשות

1. לא יודעים להעריך את מה שיש לנו
בלוג זה עוסק בכלכלת המשפחה ולכן ברור שמדובר גם בהיבטים כלכליים. מדובר גם בהיבטים בריאותיים למשל. במאמר מוסגר, לבריאות לא טובה, יש גם מחיר כלכלי.

רבים מאיתנו לומדים להעריך את מה שיש לנו רק אחרי שאיבדו אותו.
גיבורי שני סיפורי השואה לעיל למדו להעריך דברים שאיבדו בשואה.
להבדיל מאיתנו, הם לא איבדו אותם במהלך השואה מתוך בחירה. חלק מאיתנו מאבדים דברים בעיקר בגלל התנהלות לא נכונה ותפיסה לא נכונה. 


2. נוטים להתעלם מסיכונים
ההיערכות לסיכון של חוסר מזון בשני הסיפורים לעיל היא קיצונית. לא מעט מהמשפחות והאנשים שאנחנו פוגשים נמצאים בקצה השני של הסקלה: לוקחים יותר מדי סיכונים.
דוגמאות כלכליות לא חסרות, למשל: אוברדרפט גבוה ומתמשך, משכנתה גבוהה, שספק אם יוכלו להחזיר וחיסכון פנסיוני לא מספיק

יש גם קשר בין שני הדברים: כשלא יודעים להעריך את מה שיש מוכנים לקחת סיכון ולאבד אותו.

כמה מילים על ניצולי שואה
אחרי מה שהם עברו חובה לתת להם את מה שמגיע להם ולא לפגוע בזכויות שלהם.

אני לוקח את זה צעד אחד נוסף:
ניצולי שואה מקבלים ממני, ללא תשלום, ייעוץ בכלכלת המשפחה.
אלו שמעוניינים בייעוץ כזה מוזמנים לפנות אלי בטלפון: 054-4480616.

יום שלישי, 3 באפריל 2018

קורס ISO 31000 ניהול סיכונים

בתאריכים 4-7.6.2018 יתקיים קורס ISO 31000 ניהול סיכונים של חברת PECB
שעות הלימוד בכל אחד מהימים: 9:00-17:00
הקורס יתקיים ב- My Campus ברחוב לח"י 31 בבני ברק.
ביום ו' ה-8.6 יתקיים מבחן הסמכה.
ההסמכה היא בינלאומית ולכן תקפה גם בארצות אחרות. 

PECB היא חברה קנדית העוסקת בהדרכה ובהסמכה בתקנים של ארגון התקנים הבינלאומי (ISO). ההסמכות שלה הן בינלאומיות. היא מספקת שירותים גלובליים בתחומים הבאים: הדרכה, בחינות, בקרה (Auditing), והסמכה (Certification). 

הקורס מאורגן על ידי חברת א.ה. הדרכה וטכנולוגיה, נציגת PECB בישראל. 

אני אלמד את הקורס.
קוראי הבלוג מכירים חלק מהרקע והניסיון שלי בניהול סיכונים. בבלוג הדגשתי ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה אבל התייחסתי לנושא גם באופן יותר כללי.

למידע נוסף ביחס לכישורים שלי, בהקשר הספציפי, קראו את הפוסט הבא: הסמכה בינלאומית בניהול סיכונים.

מידע ביחס להרשמה באתר חברת א.ה. הדרכה וטכנולוגיה בע"מ. לקריאת המידע לחצו כאן.

תחזית כלכלית לשנת 2025: מה שהיה בשנת 2024 במדינת ישראל הוא שיהיה רק יותר גרוע

  הכותרת של התחזית הכלכלית שלי לשנת 2024 הייתה:  ת חזית כלכלית לשנת 2024: שנה קשה עם תקווה לעתיד .  לצערי, החלק הראשון של התחזית (שנה קשה) ה...