יום ראשון, 16 בספטמבר 2018

טכניקות לניהול סיכונים: סיעור מוחות (Brainstorming)

סיעור מוחות  מקור התמונה: ויקיפדיה


בתחילת חודש אוקטובר אלמד מחזור נוסף בקורס Lead Risk Manager של חברת PECB הקנדית. הקורס מאורגן על ידי חברת A.H Training and Technology המייצגת אותה בארץ. 
לפרטים והרשמה לחצו כאן.
לקראת הקורס אני כותב סדרת פוסטים על טכניקות לניהול סיכונים. 

בפוסט התהליך הבסיסי בניהול סיכונים תיארתי את השלבים בתהליך של ניהול סיכונים החל מזיהויים ועד לטיפול בהם. 
בסדרת פוסטים זו ארד רמה נוספת לעומק. לפעמים ניהול סיכונים הוא  פשוט, למשל במקרה של חציית כביש. בכלכלת משפחה הוא מורכב יותר, בעיקר כאשר מדובר בסיכונים לטווח זמן ארוך. בארגונים גדולים, הן בסקטור העסקי והן בסקטור הציבורי, זה הופך למורכב  הרבה יותר: בכל אחד מהשלבים מעורבים מספר רב של אנשים, זיהוי הסיכונים והערכתם עלולים להיות מורכבים. גם הטיפול בהם אינו פשוט כלל ועיקר.

כאשר ניהול הסיכונים מורכב כדאי לשקול שימוש בטכניקות. 
ישנן טכניקות שמתאימות לשלבים מסוימים בתהליך ניהול הסיכונים ואינן מתאימות לשלבים אחרים.
ישנן טכניקות מורכבות וישנן טכניקות פשוטות. 

השורה התחתונה היא ששימוש בטכניקות בכלל ובטכניקות מסוימות בפרט הוא תלוי הקשר.


סיעור מוחות (Brainstorming) - רקע

טכניקה זו הומצאה בשנת 1939 על ידי Alex F. Osborn. אוסבורן היה מנהל מתוסכל של חברה קטנה. מה שתיסכל אותו היה חוסר היצירתיות של עובדיו. 

אולי אצל אוסבורן הטכניקה הזו הוכיחה את עצמה, אבל חוקרים באוניברסיטת ייל מצאו שהיא אינה אפקטיבית. יתרה מכך היא אפילו משיגה תוצאות הפוכות ממה שהיא מנסה להשיג.

למרות הממצאים האקדמיים נעשה שימוש רב בטכניקה זו כולל בשלבי זיהוי וניתוח סיכונים במהלך תהליך של Risk Assessment.


סיעור מוחות

סיעור מוחות כולל מפגשים קבוצתיים. העיקרון המרכזי הוא שמותר לעלות כל רעיון שחושבים עליו. המטרה היא להרחיב את היריעה באמצעות רעיונות יצירתיים.
גם כשהרעיונות הזויים לחלוטין, נאסר על משתתפים אחרים בקבוצה לשלול אותם או לבקר אותם. מותר ללכת הלאה עם רעיון שהעלה מישהו אחר ולפתח אותו או לקחת אותו לכיוונים נוספים.

הרעיונות נרשמים במהלך הפגישות. בשלב מאוחר יותר מתבצע סינון בו נבחרים הדברים הרלוונטיים המעשיים מתוך "ים הרעיונות" שהועלו.


הבהקים על סיעור מוחות


1. לקבוצה יש מנחה. 
רצוי בעל ניסיון בסיעור מוחות.

2. אחת הסכנות היא התפזרות יתר לכיוונים שכלל אינם קשורים למהות הסיעור. 
תפקיד המנחה למנוע זאת.

3. הדינמיקה הפנימית בקבוצה חשובה. 
עלולים להיות כאלה, שעל אף העיקרון שמותר להעלות כל רעיון, יחששו להעלות רעיונות.
בקצה השני עלולים להיות משתתף אחד או משתתפים בודדים שישתלטו על הדיון.

4. רצוי שהקבוצה תהיה כמה שיותר מגוונת: אנשים ממגוון רחב של תפקידים ומקצועות, המכירים אספקטים שונים של הארגון.

5. זוהי טכניקה פשוטה וקלה ליישום.

6.  אפשר לשלב בסיעור מוחות טכניקות נוספות, למשל  Five Whys לה יוקדש פוסט בסדרת פוסטים זו.

סיעור מוחות בהקשר של ניהול סיכונים

טכניקה זו מתאימה במיוחד למצבים בהם יש קושי בזיהוי סיכונים או בניתוח מעמיק שלהם, כלומר: בארגונים גדולים ומרכבים ו/או במצבים בהם ההקשר אינו מספיק מוכר בארגון.
דוגמה להקשר פחות מוכר היא שינוי טכנולוגי מהותי בארגון שמנסים להבין את הסיכונים שלו לפני מימושו.

עצם ההשתתפות בסיעור מוחות יוצרת מעורבות ומחויבות של המשתתפים כלפי ניהול הסיכונים בארגון ועשויה לסייע במימושו.

הערה על סיעור מוחות בהקשר של ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה

בדרך כלל סיעור מוחות מתאים יותר לארגונים ופחות למשפחות. למרות זאת אין לשלול באופן גורף שימוש בו בכלכלת משפחה. כאשר במשפחה הורים וילדים גילאי שנות העשרה של חייהם עשויים להיות מצבים בהם היועץ ישתמש בטכניקה זו.


בסדנאות לכלכלת המשפחה אפשר לתת "טעימה" של סיעור מוחות. קבוצה כזו עשויה להיות מספיק גדולה ומספיק מגוונת.

גם בפורמט הייחודי והנדיר של ייעוץ משתף למספר משפחות ניתן להשתמש בטכניקה זו. 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

מס בן-גביר סמוטריץ

  אני מבין בכלכלת המשפחה ו בניהול סיכונים .  אני מבין מעט, אם בכלל, בנושאי ביטחון. מעניין שב-12 ביולי 2023 פרסמתי פוסט בבלוג שלי על ניהול ס...