מה הקשר בין הדפדפן בו אתם משתמשים לבין ילדים עניים באתיופיה?

תיירים עם ילדים משבט ההארי בדרום סודן.
אני ראשון מימין

בפוסט הקודם מה אנחנו לא יודעים על אתיופיה? התייחסתי באופן כללי לאתיופיה. בפוסט זה אתמקד בילדים עניים.

בספרו "מיוחדים" מתאר אדם גרנט מחקר שערך הכלכלן מייקל האוזמן. לרשותו של האוזמן הועמדו נתונים על 30 אלף עובדים בשרות לקוחות בבנקים, בחברות תעופה וחברות טלפונים סלולריים.  האוזמן ניסה לברר מדוע עובדים מסוימים מתפקדים טוב יותר מאחרים ומדוע עובדים מסוימים נשארים זמן ארוך יותר בתפקידם?

האוזמן התקשה למצוא התאמה בין משתנים, שתאורטית עשויים לנבא הצלחה בעבודה והמשך עבודה, לבין תפקוד והתמדה בעבודה. 
בגחמה רגעית החליט לבדוק האם יש קשר בין הדפדפן בו משתמשי העובד לבין הצלחה והתמדה בעבודה. 
להפתעתו מצא כי עובדים שהשתמשו בדפדפנים FireFox ו-Chrome תפקדו טוב יותר מעובדים שהשתמשו בדפדפנים Internet Explorer ו-Safari. הם גם המשיכו בעבודתם זמן ארוך יותר. 

פרופסור גרנט הציע להאוזמן לבדוק האם לאלה המשתמשים בדפדפנים FireFox ו-Chrome יש מיומנות טכנולוגית טובה יותר מאשר לאלה המשתמשים בדפדפנים Internet Explorer ו-Safari?
האוזמן ביצע בדיקה כזו ולא מצא הבדלים.

מדוע משתמשי דפדפנים מסוימים עובדים טובים יותר?

החשד שהשימוש בדפדפנים הוא משתנה מתווך התברר כנכון, אבל המשתנה האמיתי המבחין בין משתמשי דפדפנים הוא יוזמה ולא מיומנות טכנולוגית. 

כשמתקינים מערכת הפעלה של מיקרוסופט מותקן אוטומטית דפדפן ברירת המחדל של החברה Internet Explorer (היום מותקן אוטומטית הדפדפן החדש של מיקרוסופט Edge).  
כשמתקינים מערכת הפעלה של Apple מותקן אוטומטית דפדפן ברירת המחדל של החברה Safari.  

שימוש בדפדפנים אחרים מחייב יוזמה, לימוד העבודה עם הדפדפן ושימוש במאפיינים היותר מוצלחים שלו. 
זה אולי לא ממש מסובך אבל גם שינויים קטנים ופשוטים בעבודה עשויים לשפר את הביצועים. 
מי שיוזם ומבצע שינוי בדפדפן ייטה לעשות שינויים אחרים בדפוסי העבודה.
מי שנצמד לברירות המחדל ייצמד לברירות מחדל גם בהיבטים אחרים של העבודה.
מי שיוזם וגמיש עובד טוב יותר ממי שאינו כזה.

כשהעבודה לא מעניינת במיוחד יש שחיקה ושעמום המביאים לפעמים לעזיבת מקום העבודה. 
כשמישהו משנה דפוסי עבודה העבודה פחות רוטינית ופחות משעממת ולכן עשוי לעבוד תקופה ארוכה יותר באותו תפקיד.
מי שמשנה דפוסי עבודה ויוזם משתעמם פחות ולכן עשוי לעבוד תקופה ארוכה יותר באותו תפקיד באותו מקום עבודה.

מה לכל זה ולילדים עניים באתיופיה?

רמת החיים באתיופיה נמוכה. מרבית ה-105 מיליון תושבים עניים. עניים מנסים להגדיל את המשאבים המשפחתיים. גם ילדים נאלצים לעשות זאת.
במהלך שהותי הקצרה במדינה זו, נתקלתי לא מעט בילדים שפנו אלי ואל תיירים אחרים במטרה להשיג משהו חומרי. 
בפסקאות הבאות אבדוק דפוסים שונים ואשווה אותם לשימוש בדפדפנים שונים.

דפוס 1: הקבצן

זהו הדפוס השכיח ביותר. כמעט בכל מקום באתיופיה ניגשים אל תיירים ילדים, נערים, מבוגרים וקשישים ומבקשים משהו: עט, סבון, כסף, חולצה וכיו"ב. 
בדרום הפריט הראשון שמבקשים הוא "Photo", כלומר מבקשים שתצלם אותם. הם לא מצטלמים בחינם. עליכם לשלם 5 ביר (נכון לינואר 2019, 28 ביר = דולר) לכל אדם המצולם על ידכם. 

הדפוס הזה הוא דפוס Internet Explorer או Safari.
הילד מחקה אחרים שמבקשים עזרה. זהו דפוס חסר תקווה. הוא לא יוביל לשינוי מהותי בעתיד.
לא נדרש מהילד הרבה. הוא צריך ללמוד מילים בודדות באנגלית כמו pen או soap או לדעת להצביע על עט או חולצה ולהושיט את היד בתחינה.

דפוס 2: רועה הבקר

אתיופים רבים מגדלים צאן ובעיקר בקר. זה חשוב במיוחד באזורים לא גשומים כמו עמק האומו בדרום. 
כל בני השבט עובדים קשה בשבטים אלה. חלוקת התפקידים האופיינית היא: הנשים דואגות לכל מה שנעשה בכפר: הכנת אוכל, טיפול בתינוקות ולפעמים גם מעט חקלאות. הגברים אחראים על הגנת השבט מפני אויבים. 

ילדים ונערים צעירים אחראים על העדרים. זהו תפקיד הדורש אחריות משום שהעדר הוא הנכס העיקרי של הקהילה בכפרי דרום אתיופיה. 
הילדים או הנערים יוצאים עם העדרים למרחק גדול המכפר. ישנים איתם בשטח וחוזרים הביתה אחת לשבוע או יותר. הם צריכים להתמודד עם חיות טרף, עם פרים ופרות סרבניים, עם דאגה למזון ושתייה לבקר. עם הצורך לשמור על בריאות הבקר ועם שודדים וגנבים. 

הדפוס הזה הוא דפוס Internet Explorer או Safari.
למרות שילדים אלה מגלים אחריות ובגרות בגיל צעיר זהו עדיין דפוס של ברירת מחדל. 
הוא עלול להביא אותם לעוני דומה לעוני של הוריהם.

דפוס 3: איש המכירות

איש המכירות, או בהקשר הנוכחי ילד המכירות, מנסה למכור לתיירים. הוא מנסה למכור מזכרות, תמונות, אריגים, מטבעות ישנים וכל דבר פשוט שתעלו על דעתכם.

הדפוס הזה הוא דפוס FireFox או Chrome.
נדרש לתקשר עם התיירים. צריך לדעת משהו באנגלית. צריך לדעת לשכנע וצריך לדעת להתמודד עם סירוב. צריך להתמודד עם מוכרים אחרים משום שבאתיופיה אתה אף פעם לא לבד: יהיו גם מוכרים אחרים שיימכרו את אותם פריטים או פריטים דומים. 

ככל שהאנגלית שלך תהיה טובה יותר והיצירתיות שלך גדולה יותר תצליח יותר. ככל שהעקשנות שלך תהיה גדולה יותר יגדלו הסיכויים שלך למכור. 

אתה צריך לבחור במוצר שאתה מנסה למכור לתיירים. להגדיר את היתרונות שלו. לקבוע מחיר ראשוני ומחיר יעד. לדעת לאיזה תייר או לאיזו תיירת לנסות למכור אותם ולדעת כיצד למכור אותם.
יש כאלו שעושים את זה באופן מתוחכם ומשתפרים ולומדים כל הזמן. יש כאלה שפחות.
יש כאלה שלומדים אנגלית על מנת לשפר את יכולת המכירה שלהם.

המקרה של איו בן שבט הקונסו

איו בן שבט הקונסו שבדרום אתיופיה הוא נער בן 16. כשביקרנו בכפר בו הוא גר נצמד לאחת התיירות ובאנגלית טובה ובעקשנות אין קץ ניסה לשכנע אותה לקנות פסל מעץ. 
התיירת אמרה שהפסל מוצא חן בעיניה אבל המחיר יקר מדי. בעוד חבריו דורשים על פסלים 200-400 ביר הוא דרש 60 דולר. הוא ציין שהחומר ממנו נעשה המוצר שהוא מוכר טוב יותר והוא יחזיק מעמד. לפני שהגענו לכלי הרכב שלנו ניהלתי איתו שיחה קצרה. הוא אמר לי שהוא ממשיך ללמוד ורוצה להמשיך בלימודיו. הוא משפר כל הזמן את האנגלית שלו כי חייבים לדעת אנגלית על מנת להצליח במכירות.

אמרתי לו שהתרשמתי ממנו ושהוא יצליח למרות שהפעם לא הצליח למכור.  

למחרת בבוקר הגיע ללודג' שלנו רק מוכר אחד מהכפר. זה היה איו שנסע כמה קילומטרים באופנוע על מנת למכור את אותם הפסלים. 

דפוס 4: רוכש ההשכלה

זהו דפוס מתקדם יותר. הוא יכול לבוא בשילוב עם דפוסים אחרים אבל הלימודים הם מרכז או המוקד. 
מי שלומד ורוכש השכלה פותח לעצמו אפשרויות רבות ומגוונות לעתיד טוב יותר.

הדפוס הזה הוא דפוס FireFox או Chrome.

באחד הפוסטים הבאים אציג לכם בקצרה דבר מדהים, שעשה אדם משכיל בן לאחד השבטים הקטנים והעניים בעמק האומו.

מה אנחנו לא יודעים על אתיופיה?

אקסום בצפון אתיופיה

אחרי שטיילתי באינדונזיה כתבתי פוסט שכותרתו: מה אנחנו לא יודעים על אינדונזיה?    הדגש היה על לא יודעים משום שרובנו לא יודעים כמעט כלום על אינדונזיה.

באופן דומה רובנו יודעים מעט מאוד על אתיופיה ולא פעם גם מה שאנחנו יודעים, לכאורה, אינו מדויק או אפילו אינו נכון.

מצאתי נקודות דימיון בין אתיופיה למדינות אחרות בהן ביקרתי בעיקר אינדונזיה ומדגסקר. 
במפגש קבוצה לפני הטיול אמר המדריך שאתיופיה היא מעין הודו של אפריקה.

מספר השעות הקטן בהן ביליתי במדינת אסם ובמדינת בנגל בהודו בדרכי לבהוטן, אינו הופך אותי למי למומחה להודו. למרות זאת אני יכול להבין את ההקבלה בין אתיופיה לבין הודו.

על מנת שתגלו לבד עד כמה הידע של רובכם על אתיופיה מוגבל, אציג שאלות ותשובות.
אתם מוזמנים לקרוא קודם את השאלות ולנסות לענות בעצמכם. אחרי זה קראו את התשובות ותראו האם יש דימיון בין מה שחשבתם לבין מה שכנראה נכון.

שאלות

1. כמה תושבים יש באתיופיה?

2. האם יש מעט קבוצות אוכלוסייה או הרבה קבוצות אוכלוסייה שונות זו מזו?

3. האם אתיופיה הייתה קולוניה של מדינה אירופאית?

4. מהו המשטר באתיופיה ומה הם המשטרים שקדמו לו?

5. מה מעמדה של אתיופיה בעיני מדינות אפריקה?

6. מהי דתם של האתיופים?

7. האם יש ערים באתיופיה?

8. האם התושבים עניים?

תשובות

1.  כמה תושבים יש באתיופיה?

הערכת מספר התושבים באתיופיה היא 105,350,020, נכון ליולי 2017. הערכה זו מופיעה בויקיפדיה העברית ומסתמכת על נתונים של ה-CIA.
על פי נתונים אלה, אתיופיה מדורגת במקום ה-12 בעולם על פי מספר התושבים.

הערכות כאלה אינו מדויקות בוודאי כשמדובר במדינות שאינן מדינות ה-OECD, ששטחן ענק ומספר תושביהן גדול. אין ספק שמדובר בלמעלה מ-100 מיליון תושבים.

הקבלה למדינות אחרות
לא מפתיע הדימיון להודו המדינה השנייה בעולם מבחינת מספר התושבים ולאינדונזיה המדינה השלישית במספר התושבים בעולם.

החוויה האישית שלי
בהרבה מקרים ראיתי מספר רב מאוד של תושבים מקומיים מתגודדים או פוסעים זה לצד זה.   

2. האם יש מעט קבוצות אוכלוסייה או הרבה קבוצות אוכלוסייה שונות זו מזו?

אם חשבתם על אינספור שבטים המרכיבים את האוכלוסייה, לא ממש דייקתם.
שתי קבוצות אוכלוסייה גדולות: אמהרה (על שמם קרויה השפה האמהרית) ואורומו מהוות ביחד כ-60% מהאוכלוסייה. 
בצפון יש גם תגרים (כ-6% על פי הויקיפדיה). זוהי קבוצת אוכלוסייה חזקה ועשירה יחסית, שבתקופות מסוימות בעידן המודרני תפסה את השלטון במדינה. 
בכל זאת יש מספר רב של שבטים וקבוצות אתניות במדינה. הם מדברים כ-83 שפות שונות.

הקבלה למדינות אחרות
גם אינדונזיה מורכבת ממספר רב של קבוצות אתניות. גם סין. 

החוויה האישית שלי

ראיתי, בצמצום, מספר רב של שבטים בדרום המדינה. לכל אחד המסורת שלו, המנהגים שלו והלבוש שלו, אם הם בכלל לבושים ולא באופן סמלי. 

3. האם אתיופיה הייתה קולוניה של מדינה אירופאית?

בשונה ממרבית מדינות אפריקה, אתיופיה הייתה מדינה עצמאית כמעט לכל ההיסטוריה שלה. פעמיים נכבשה על ידי האיטלקים. פעמיים שוחררה באמצעות ניצחון בקרב של צבא אתיופי של שחורים על הצבא האיטלקי.

זוהי תופעה יוצאת דופן באפריקה השחורה, שמדינותיה היו כבושות על ידי מדינות אירופה, בעיקר אנגליה וצרפת, אבל גם מדינות נוספות כמו בלגיה ופורטוגל.

ניצחון של צבא ילידים אפריקאים בקרב נגד צבא אירופאי מיומן ומצויד בנשק טוב יותר הוא חריג.

בפעם השנייה נוצח צבאו של בניטו מוסוליני על ידי צבאו של הקיסר היילה סילאסי.

הקבלה למדינות אחרות

המדינה היחידה בעולם השלישי שבה ביקרתי ולא נכבשה על ידי אחת ממדינות אירופה היא בהוטן הקטנה בהרע ההימאליה.

4. מהו המשטר באתיופיה ומה הם המשטרים שקדמו לו?

היום יש באתיופיה משטר דמוקרטי. בעבר שלטו במדינה קיסרים, שהאחרון שבהם היה היילה סלאסי. אחרי שהודח היה שלטון קומוניסטי בתמיכת ברית המועצות ואחריו שלטון דיקטטורי אלים שרמס זכויות אדם.

אבי אחמד, מקור התמונה: ויקיפדיה

ראש הממשלה הנוכחי, החל משנת 2018, הוא אבי אחמד. אחמד, הוא מהנדס מחשבים בהשכלתו ויש לו תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת גריניץ' בלונדון.  

הוא אהוד על התושבים וצעדיו הבולטים היו הסכם שלום עם ארתריאה אחרי עשר שנות לחימה, מינוי אישה לנשיאה ומינוי ממשלה שמחצית משריה הן נשים.

הקבלה למדינות אחרות

יש דימיון רב לאינדונזיה. הנשיא הראשון שם היה סוקרנו, ששחרר אותה מההולנדים מעין מקביל להיילה סלאסי, שניצח את מוסוליני ושחרר את אתיופיה.

הנשיא השני סוהרטו ביצע רצח עם ולא דאג למרבית הקבוצות האתניות בעמו.

הנשיא הנוכחי נבחר בבחירות דמוקרטיות ודואג לשיפור תשתיות, לקידום טכנולוגי ולרווחת התושבים.

5. מה מעמדה של אתיופיה בעיני מדינות אפריקה?

אתיופיה מדינה חשובה באפריקה. היילה סלאסי היה מיוזמי וממייסדי ארגון מדינות אפריקה. מרכזו של הארגון הוא באדיס אבבה.

מנהיגים אפריקאים אחרים העריכו מאוד את היילה סלאסי. גם בגלל אישיותו והישגיו וגם בגלל הניצחון הצבאי שלו על מוסוליני וגירוש האיטלקים. 

החוויה האישית שלי

במטוס של החברה האתיופית קראתי מאמר במגזין, שחולק לנוסעים, המציין כי מרכזו של ארגון מדינות אפריקה הוא באדיס אבבה. המאמר מציין את ההערכה הרבה שרכש נלסון מנדלה, מנהיגה האגדי של דרום אפריקה, להיילה סלאסי. 

6. מהי דתם של האתיופים?

הדת הנפוצה ביותר היא נצרות אורתודוקסית. בשונה ממדינות אחרות באפריקה, הנצרות קיימת באתיופיה שנים רבות לפני כיבוש של אירופאים. 

הנצרות האתיופית הייתה מנותקת מהנצרות באירופה במשך מאות שנים. הקשר היחיד היה עם הקופטים במצריים.

הקבוצה הדתית השנייה בגודלה הם המוסלמים אבל יש עוד מספר רב של דתות אמנסטיות ופגניות. לפעמים אותה קהילה היא גם נוצרית או מוסלמית וגם פגנית.

הקהילה היהודית שמרה על דתה מהמאה הרביעית ועד היום. על פי הויקיפדיה, תור הזהב שלה היה בשנים 858-1278 בהן הייתה ממלכה יהודית, שנלחמה בממלכה הנוצרית שכנה באקסום. בשושלת המלכים היהודיים בלטה מלכה בשם יהודית שהובילה התקוממות של הממלכה היהודית בשנת 960.  

כמו הנצרות, היא הייתה מנותקת מקהילות יהודיות אחרות ולכן התפתחה בכיוונים קצת שונים. בחלק מהמקרים הם קיימו מנהגים המופיעים בספרים חיצוניים ואינם מופיעים בתנ"ך. 

הקבלה למדינות אחרות

יש דימיון רב לאינדונזיה. אתיופיה היא מדינה רב דתית שהקבוצה הגדולה בה הם נוצרים. אינדונזיה היא מדינה רב דתית שהקבוצה הגדולה בה הם מוסלמים. 

בשתי המדינות יש שבטים המערבבים דתות וטקסים פגניים עם נצרות ועם איסלם.

7. האם יש ערים באתיופיה?

פרט לאדיס אבבה, אין ערים גדולות באתיופיה משום שזו מדינה שכ-85% מהאוכלוסייה עוסקת בחקלאות. 

מהמעט שראיתי באדיס אבבה, ראיתי רובע עירוני מסודר שהוקם על ידי האיטלקים. תערובת מוזרה של כפר בתוך עיר עם בתים לא גבוהים, שהתפתחה ללא תכנון ורבעים עם שיכונים בבתים מרובי דירות, שבונים בתקופה האחרונה הסינים.

יש תהליך של מעבר אוכלוסייה מהכפרים לערים, שעשוי לשנות את המצב.

הקבלה למדינות אחרות

ראיתי דימיון למדגסקר. במדגסקר יש למעשה עיר אחת גדולה יחסית שהיא עיר הבירה. היא התפתחה ללא תכנון ומשלבת מרקם חיים כפרי בתוך עיר.

8. האם התושבים עניים?

לסיום שאלה שמרבית הקוראים ידעו לענות עליה. התשובה היא חיובית. אתיופיה היא מדינה ענייה, שרוב תשובי עניים. 

עד כמה היא ענייה תקראו בפוסטים הבאים.

הקבלה למדינות אחרות

ראיתי דימיון למדגסקר. גם שם יש עוני ופוטנציאל. ההתרשמות שלי היא שהעוני באתיופיה, בעיקר בדרום המדינה, גדול יותר מהעוני במדגסקר באופן משמעותי.

כשמדובר בעוני אי אפשר להימנע מהקבלה להודו. באתיופיה פגשתי לא מעט דרי רחוב. חלקם נכים, המציגים את מומיהם ומתחננים לתרומה. פגשתי גם לא מעט ילדים קטנים המקבצים נדבות או מבקשים מתנה כלשהי מתיירים.

תיקון 21 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים: שחרור כספי פיצויים לעובד ואפשרות החזרת כספי הפיצויים למעסיק

הבשורה העיקרית היא לעובדים, שכבר לא יצטרכו לרוץ אחרי המעסיק על מנת לקבל את אישורו לשחרר את הפיצויים.

הסבר מורחב אתם יכולים למצוא אצל נדב טסלר באתר פנסיוני: לקריאת ההסבר של נדב טסלר לחצו כאן.

מחזור נוסף של קורס ניהול סיכונים: ISO 31000 Lead Risk Manager

בחודש יוני 2018 הירצתי למחזור הראשון של קורס ניהול סיכונים   של חברת PECB הקנדית. בארץ הקורס הוא מטעם הנציגה שלה חברת א.ה. הדרכה וטכנולוגיה. 

בתחילת חודש אוקטובר התקיים המחזור השני של הקורס. ב-3 בפברואר צפוי להתחיל מחזור נוסף של הקורס. 

לפרטים והרשמה היכנסו לאתר חברת א.ה. טכנולוגיה.

קבלת החלטות של רופאים בקליפת אגוז

צפיתי בהקלטה של תכנית המקור העוסקת בניתוחי פרוסטטה עם גידולים סרטניים.
האלוף במילואים גיורא איילנד ראוי להוקרה על הנכונות שלו לחשוף את הסיפור האישי שלו ויותר מזה על הנכונות לפעול למען אנשים אחרים שעלולים להגיע למצב דומה. 
אוסיף בתמצות כמה דברים. 

קבלת החלטות של רופאים בקליפת אגוז

1. כל אדם וכל מומחה חשוף להטיות העלולות לגרום לו לקבל החלטות לא נכונות.
זה נכון למנהלים. זה נכון לניהול כלכלי של ארגון או של משפחה. זה נכון להחלטות אישיות. זה נכון גם לגבי רופאים.

2. קבלת החלטות רפואיות תלויה גם בגורמים כלכליים
פירוט בסעיף הבא: "ההיבט הכספי".

3. זמן הוא גורם משמעותי
נכון ש"זמן הוא כסף". אבל לזמן יש גם השלכות אחרות. 

א. הזמן בו מגלים או מאבחנים את המצב הרפואי.
ככל שהוא מוקדם יותר ההשלכות עלולות להיות קשות פחות. קל וזול יותר לטפל.

ב. הזמן המוקדש לאבחון או לטיפול.
אילוצי זמן ולחצים עלולים גרום לטעויות.

4. התמחות צרה עלולה למנוע מרופא לראות את התמונה השלמה.
לא כל רופא מסוגל לראות ראייה כוללת של מצב רפואי. יהיו מקרים בהם הוא יראה את הבעיה מהזווית המקצועית שלו ויתעלם בשוגג מהיבטים רפואיים אחרים.

ההיבט הכספי

בפוסט העוסק בתחום הכלכלה אי אפשר להימנע מהתייחסות להיבט זה. 
ההיבט הזה עשוי להשפיע בהקשרים רבים, שלא את כולם אציין בפוסט זה. 

בימים אלה המליצה ועדה על סל התרופות לשנת 2019. 
יש משמעות כלכלית גדולה מבחינתם של חולים להכללת תרופות להן הם נזקקים. זה משפיע גם על החלטות של רופאים.

אילוצים כספיים מגבילים את הזמן שרופא יכול להקדיש לחולה מסוים. המשמעות עלולה להיות אבחון או טיפול לא אופטימלי או החלפת המומחה במישהו מומחה פחות.

החלטות של רופאים בקופות חולים מושפעות מאילוצים תקציביים של הקופות שלא תמיד מאפשרות להם לבחור בתרופה הטובה ביותר או בבדיקה האופטימלית.

גם החלטות של רופאים בבתי חולים מושפעות מאילוצי תקציב.

החלק הבעייתי הוא כאשר יש אינטרס כספי למקבל ההחלטה.
זה נכון למקצועות רבים ולא רק לרופאים. מהניסיון שלי כיועץ מחשוב וכיועץ בכלכלת המשפחה אני יודע שזה נכון גם בתחומים אלה. ראיתי אל מעט מקרים שבהם הקונפליקט הזה קיים גם לבנקאים, סוכני ביטוח ויועצי השקעות.

כאשר צריך להמליץ ללקוח (במקרה של רופא המטופל) לבחור בין אלטרנטיבות שבאחת מהן יהיה למומחה תגמול כספי גבוה ובאחרת לא יהיה לו תגמול כלל או יהיה לו תגמול נמוך, השאלה היא: מה ממליץ המומחה?

א. האם עליו לציין שיש חלופה אחרת שעליה הוא לא מרוויח?
לדעתי כן. זה מה שאני עושה בתחומי מומחיותי. לא כולם נוהגים כך.

ב. היכן עובר הגבול בין המלצה חד משמעית על החלופה עליה הוא מרוויח יותר?
התשובה לשאלה הזו אינה חד משמעית. 
כך למשל,האם כשהחלופה עליה הוא מרוויח טובה במעט מהאחרת אבל יקרה הרבה יותר עליו להמליץ עליה? לא בטוח שיש תשובה אחידה לשאלה הזו.

ככל שתעלה ההסתברות להעדפת החלופה שהוא לא מרוויח עליה והמומחה ימליץ על החלופה שהוא מרוויח עליה יותר זה נעשה בעייתי.
דעתי האישית היא שבכל מקרה שבו לדעתו החלופה האחרת עדיפה עליו להגיד ללקוח. כך אני נוהג. 
במקרים הקיצוניים בהם המומחה יודע שהחלופה, שלא מרוויחים עליה או מרוויחים עליה מעט, הרבה יותר טובה המלצה על החלופה הרווחית היא פסולה מבחינה אתית.
האם היא עוברת את הסף הפלילי? אין לי הסמכה וידע מתאימים כדי לקבוע את זה.

   
מה צריכים לעשות חולים בקבלת החלטות שלהם?  

1. ניהול סיכונים

כל החלטה של אדם בקשר לבעיה בריאותית משמעותית שלו היא ניהול סיכונים.
אחד העקרונות החשובים ביותר בניהול סיכונים הוא להשתמש במידע הטוב ביותר הזמין כבסיס להבנת והערכת הסיכונים. 
בתקן הבינלאומי לניהול סיכונים ISO 31000 זהו אחד משמונת העקרונות הבסיסיים.

לאסוף מידע פירושו לקרוא על הנושא, לצפות במצגות, סרטונים מקצועיים, לשמוע מניסיונם של אחרים (רופאים ואנשים שסבלו מאותה בעיה או קרוביהם) וכיו"ב. 

אל תשכחו שרופאים הם מומחים ברפואה והם לאו דווקא מומחים בניהול סיכונים, כפי שתוכלו לקרוא באחד הפוסטים בפסקה האחרונה.

2. Second Opinion

לעולם אל תקבלו באופן אוטומטי את דעתו של מומחה כלשהו בתחום כלשהו מבלי לבחון אותה כאשר מדובר בהחלטה משמעותית עבורכם. Second Opinion הוא כלי המיישם את העיקרון זה.
שמעו דעה של כמה רופאים. אל תסתפקו בדעתו של רופא אחד. כל אחד יכול לטעות. כפי שראיתם בפסקה הראשונה רופאים, כמו כל אדם אחר, עלולים לקבל החלטה לא נכונה.

בפוסטים שלי, אליהם מופיעים קישורים בפיסקה האחרונה, אני מביא מקרים מספרו של ד"ר ג'רום גרופמן "רופאים כיצד הם חושבים", הממחישים את זה. ד"ר גרופמן הוא רופא.

3. ביטחון יתר של רופא עלול להיות אינדיקטור לטעות 

בכל תחום, ביטחון יתר, עלול להיות אינדיקטור לכך שלא בוחנים אלטרנטיבות אחרות ו/או לא רואים את החסרונות של החלופה המועדפת על המומחה.
ספציפית לגבי רפואה, תוכלו לקרוא באחד הפוסטים שלי ציטוט של מחקר המראה את זה לגבי החלטה רפואית פשוטה יחסית: הרופאים שטעו בפרשנות של צילום היו יותר בטוחים בצדקתם מאשר אלו שלא טעו. 

4. רצויה התייעצות עם רופאים בעלי התמחויות שונות

מומחים עלולים להיות מוטים לכיוון ההתמחות שלהם. עשויים להיות פיתרונות שונים והשלכות בתחומים אחרים בטיפולים אפשריים.
הדוגמה הקלאסית היא חולים בכמה מחלות המקבלים תרופות. בלא מעט מקרים רופאים אינם מביאים בחשבון תלויות והשפעות בינתרופתיות. כל מומחה רושם תרופה למחלה בה הוא מטפל ולא תמיד מודע באופן מלא לתרופות אחרות. 
 
קישורים לפוסטים שלי על קבלת החלטות של רופאים

קבלת החלטות של רופאים 

מי קיבל את ההחלטה - מכשיר המדידה או הרופא?


לקבל החלטה טובה יותר מרופא

קבלת החלטות ברפואה: מי יכול לנתח הדמיות טוב יותר: אדם או מחשב? 

מלך השערים של הויקיפדיה

מסי חוגג שער שכבש נגד גרנדה ספטמבר 2014
מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט קודם ויקיפדיה - הקרחון כלו או קצה הקרחון? התייחסתי לכתבה במוסף הארץ על הויקיפדיה העברית. 
בפוסט זה אתייחס לאספקט נוסף. כאשר על כל אחד מהמרואיינים, שאין חולק על תרומתו הגדולה של כל אחד מהם לויקיפדיה העברית,  נכתב מספר הערכים שכתב. לפעמים גם נכתב שהוא הראשון במספר הערכים שכתב או אחד מעשרת המובילים במספר הערכים שכתב. הדיוט, שאינו מצוי בעולם הויקיפדי עלול להבין שבויקפדיה רק כותבים ערכים, מוחקים ערכים ומקיימים הצבעות מחיקה עתירות אמוציות ופוליטיקה. 
אנסה להסביר את המשמעויות באמצעות אנלוגיה לשני ענפי ספורט: כדורגל וכדורסל.

האם מלך השערים הוא השחקן החשוב ביותר בקבוצת כדורגל?

מלך השערים הוא השחקן שכבש את מספר השערים הרב ביותר בליגה, באליפות כמו המונדיאל או אליפות אירופה. בעיתוני ספורט מפרסמים את דירוג המועמדים לתואר הזה במהלך הליגה או במהלך הטורניר.

כך למשל, ליאונל מסי, השחקן המופיע בתמונה בראש פוסט זה זכה כמה פעמים בתואר מלך השערים בספרד ובאירופה. 
בעיני רבים מסי נחשב לשחקן הכדורגל הטוב בעולם. האם זה רק משום שהוא כובש מספר רב של שערים?
מי שמבין בכדורגל מבין שלא. כך למשל, הוא "מבשל" מספר רב של שערים, כלומר: מוצא שחקן חופשי ומוסר לו כדור והשחקן האחר מבקיע.
לפעמים הוא גורם למספר שחקני הגנה של הקבוצה היריבה להתרכז סביבו. זה מותיר שחקן אחר פנוי ושחקן שלישי מוסר את הכדור לשחקן הפנוי שכובש שער. באופן עקיף יש לו חלק גם בשער הזה.
כמובן שתרומתו של מסי גדולה בהרבה ממלך שערים, שכל מה שהוא עושה זה לחכות לכדורים ליד השער.  

ראינו כבר שיש חשיבות רבה לשחקן  המבשל שערים, אבל יש לפעמים חשיבות לא פחותה לשחקנים המונעים מהקבוצה היריבה לכבוש. 
כך למשל, שוער שהציל שני שערים בטוחים עשוי לתרום לקבוצתו יותר משחקן שכבש שער אחד. 

האם שחקן הכדורסל שקלע הכי הרבה נקודות הוא המצטיין בקבוצה?

כפי שבכדורגל יש מלך השערים, בכדורסל יש מלך הסלים. בכדורסל יותר קל להבין שקליעת סלים אינה הדבר היחיד ויש אספקטים נוספים חשובים לא פחות: אסיסטים, ריבואנדים, חטיפות ושמירה. 
כשמלך הסלים של הקבוצה שלך קולע בממוצע 20 נקודות במשחק אבל השחקן שהוא שומר עליו קולע 25 נקודות בממוצע לא בטוח שהוא ממש אפקטיבי.

האנלוגיה לויקיפדיה

כמו בכדורגל וכמו בכדורסל גם בויקיפדיה יש לא מעט משימות נוספות פרט לכתיבת ומחיקת ערכים. 
אחד מעלה תמונות שהוא צילם. שנייה מתקנת טעויות הגהה וטעויות קטנות אחרות. שלישי מקשר בין ערכים שונים ורביעית משלימה תכנים של ערכים.  חמישי פעיל בקהילה ומגייס כותבים חדשים ושישי מטפל באספקטים מחשוביים. שביעית מדריכה כותבים פוטנציאליים ושמיני יוזם שיתופי פעולה עם גופים אחרים שעשויים לשפר את איכות וכמות הערכים, למשל: שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות. 

האם ערך בויקיפדיה דומה לשער בכדורגל?

כל שער בכדורגל הוא שווה ערך לשער אחר אבל האם גם כל ערך בויקיפדיה שווה ערך לערך אחר?

האם הערך שאני כתבתי על ברידג' או מחשבים או כלכלת המשפחה בעל ערך שונה מערך שכתב מישהו על אתר מורשת עולמי או על פילוסופיה, היסטוריה או פיזיקה? 
אין תשובה ברורה לשאלה הזו. כנראה שלא יכולה להיות תשובה לשאלה כזו.

גם כאשר מדובר באותו  תחום עשויים להיות ערכים מפורטים ומעמיקים וערכים קצרים ושטחיים יותר.

האם יש הקבלה כלשהי בין סל בכדורסל לבין ערך בויקיפדיה?

יותר מאשר בכדורגל. סל יכול להיות ממרחק גדול ולכן שווה 3 נקודות. סל יכול להיות סל רגיל ששווה 2 נקודות ויכול להיות סל מקליעת עונשין ששווה נקודה אחת.

ערכים בויקיפדיה יכולים להיות משני סוגים: ערך רגיל וקצרמר. 
הערך הרגיל "שווה" יותר מהקצרמר. לא ניתן לכמת את היחס ביניהם באופן כל כך מדויק כמו כימות סוגי סלים בכדורסל.

הקצרמר הוא מעין שלד מינימלי לערך. מישהו זיהה את הצורך בערך כזה וכתב עליו משהו מאוד בסיסי ותמציתי. הוא לא כתב ערך מפורט, אולי משום שאין לו את הידע והמומחיות באותו תחום. אולי משום, שאין לו זמן או אין לו רצון לכתוב. 
במשך הזמן עשוי מישהו אחר להשלים מידע ולהפוך את הקצרמר לערך.

כשסופרים מספר ערכים שכתב מישהו חשוב להבחין בין קצרמר לערך רגיל, כפי שאנחנו מבחינים בין סל מטווח השלוש בכדורסל לבין קליעת עונשין.

מנגנון השיתוף

השיתוף בויקיפדיה אינו רק השלמה של ערכים מתחום אחד על ידי ערכים מתחומים שונים: השיתוף מגיע גם לרמה של ערך בודד. טכנולוגיית המחשוב של ויקיפדיה מאפשרת עריכות של אותו ערך על ידי מספר רב של משתמשים. כשבכל גרסה יש מידע ביחס למי כתב את הגרסה? מה השינויים בהשוואה לגרסה הקודמת ומתי זה קרה? יש גם מנגנונים לשחזור פשוט של גרסה קודמת במקרה שהתיקון גרם נזק שלא במכוון או במכוון.

המטרה היא שגם אדם שיש לו ידע מעט ויכולת לא גבוהה יוכל לכתוב ערך. אנשים אחרים בעלי ידע רב יותר ו/או בעלי יכולת כתיבה וגישה למקורות טובים יותר יוסיפו מידע לערך. 
גם כשזה שכתב עשה עבודה טובה עדיין יכול להיות חבר קהילה אחר שיוכל להעשיר את הערך.

נחזור להקשר של ספירת מספר הערכים שכתב אדם. 
בהקשר זה עשויים להיות מספר תסריטים, שכמה מהם אציג כאן:

1. הכותב הוא זה שכתב למעשה את הערך בעצמו.
אחרים אולי עשו תיקונים מינוריים כמו תיקון שגיאות כתיב. ברור שצריך לספור אותו במניין הלא הכי חשוב של מספר הערכים שאותו אדם כתב.

2. הכותב כתב חלק נכבד מהערך ואחרים העשירו אותו
 ברור שצריך לספור אותו במניין הלא הכי חשוב של מספר הערכים שאותו אדם כתב.

3. הכותב כתב ערך חסר, מוגבל ו/או לא מדויק מישהו אחר שיפר משמעותית את הערך. 
יש שתי שאלות בהקשר למניין הערכים:

א. האם לספור ערך כזה כערך או כחצי ערך? אולי כרבע ערך או שלושת רבעי ערך?

ב. האם לא ראוי לספור את הערך במניין הערכים שכתב זה שהשלים את הערך?
מניסיוני האישי אני יכול לספר, שהיו כמה ערכים בוסריים ודלים במיוחד בתחומי מומחיותי, שאת מרבית התוכן שלהם אני הוא זה שכתבתי.
אינני היחיד. זה קורה גם לאחרים.

4. הקצרמר הפך למובחר
יש מדי פעם תחרות כותבים רשמית כזו בויקיפדיה. מישהו לקח את השלד הבסיסי ועיבה אותו לערך מכובד.
לי אין ספק שצריך לספור את הערך כערך שכתב זה שהפך אותו מקצרמר לערך.

לא עסקתי כאן בספירת ערכים במצבים מורכבים יותר, כגון: א' כתב משהו בסיסי. ב', ג' ו-ד' כל אחד בנפרד הפכו אותו לערך עשיר ואיכותי.

סיכום  

תרומתו של משתמש בויקיפדיה אינה נמדדת רק על פי מספר הערכים שכתב. 
זו אינה תחרות של כתיבת כמה שיותר ערכים. 
מדידת מספר הערכים אינה מדויקת משום שיש ערכים בעלי משקל שונה (קצרמרים למשל) ובעיקר משום שמעצם טיבה הויקיפדיה היא שיתופית ויש ערכים להם תרמו משתנים שונים חלקים מהותיים.

הערה: המשתמשים המרואיינים בימים אלה העיתון "הארץ" וברדיו והטלוויזיה הם אנשים מרכזיים בקהילת הויקיפדיה. הם אמנם כתבו הרבה ערכים אבל יש להם גם תרומות רבות אחרות.