יום שני, 20 ביוני 2016

לקבל החלטה טובה יותר מרופא


חדר אשפוז בבית חולים בדנמרק
מקור התמונה: ויקיפדיה









שני הפוסטים הקודמים בסידרה עסקו בכשלים ובהטיות בקבלת החלטות של רופאים. בשניהם הסתמכתי לא מעט על ספרו של ד"ר ג'רום גרופמן "רופאים איך הם חושבים".

הטענה היא שרופאים חשופים לאותם כשלים והטיות שאנחנו חשופים אליהם בקבלת החלטות בכלל ובקבלת החלטות כלכליות, נושא בו עוסק בלוג זה, בפרט.

לטעויות בגין החלטות שגויות בגין אותם כשלים והטיות יש מחיר: מחיר אישי של מטופלים ומחיר כלכלי. 

הפוסט הראשון קבלת החלטות של רופאים עסק באופן כללי בהחלטות של רופאים. בפוסט השני: קבלת החלטות: מי קיבל את ההחלטה - מכשיר המדידה או הרופא? עסק במצבים בהם יש מדידה או צילום באמצעות ציוד רפואי. מסתבר שגם במצבים פשוטים מסוג זה, המסקנה היא צירוף של המדידה והניתוח שלה על ידי רופא. גם במקרה זה חשופים רופאים להטיות ולכשלים.

בפוסט השלישי והאחרון בסדרה זו אציג מצב נדיר: קבלת החלטות רפואיות של אדם שאין לו השכלה רפואית כלשהי טובה יותר מקבלת החלטות של רופא בבית חולים

צריך לשים את כל תמרורי האזהרה האפשריים: אל תסיקו מזה לגבי מקרים אחרים. כמעט בכל המקרים המצב לא יהיה דומה למצב המתואר בפוסט זה.
חלק מהפרטים ושמותיהם של המעורבים שונו במתכוון. המהות נשארה כפי שהייתה.


מחזה סוריאליסטי במחלקה בבית חולים
שני אנשים מתווכחים ליד מיטת מאושפז במחלקה בבית חולים. האחד רופא במחלקה והשני אני. נושא הויכוח הוא: האם לבצע ניתוח במאושפז במיטה? אני דורש לנתח את המאושפז וטוען כי המאושפז מבקש לעבור את הניתוח וכמעט נגרם לו נזק חמור. ד"ר רשלני (שם בדוי, אבל לא לגמרי בדוי, משום שנתבע כבר על רשלנות רפואית) טוען כי הוא רופא ואני איני רופא ולכן יחליט מה שהוא רוצה. זה שאינו רופא (אני) אומר לרופא שאם יעשו את מה שהוא  רוצה ויגרם נזק תוגש תביעה משפטית על רשלנות רפואית נגד בית החולים ואני אדאג ששמו יצורף כנתבע. הפרטים ושמותיהם של המעורבים שונו במתכוון. המהות נשארה כפי שהייתה.

במאמר מוסגר, אציין כי זו הייתה הפעם היחידה בחיי שניהלתי ויכוח כזה עם רופא.

במה אנסה לשכנע אתכם?
לא אבחר בדרך הקלה ואנסה לשכנע אתכם, שקבלת ההחלטות שלי טובה מזו של ד"ר רשלני, כאשר מדובר בתחום ידע ששנינו איננו מומחים בו.
אנסה לשכנע אתכם שבהיבט הרפואי הטהור, במקרה הספציפי הזה,
אני בעמדה עדיפה על ד"ר רשלני בהקשר של קבלת ההחלטות, למרות שמעולם לא למדתי רפואה ואין לי ידע בתחום.  

יום קודם
בדיקה באותה מחלקה. פרופ' ידעני (שם בדוי), רופא בכיר במחלקה, מחליט שאנחנו מספיק אינטליגנטים על מנת להבין שהוא רופא ואנחנו לא. במקום להגיד את זה הוא מסביר לנו את תוצאות הבדיקה, כשהוא נעזר בהדמיה ממוחשבת המופיעה על צג מחשב וכוללת את התוצאות.
פרופ' ידעני מסביר מדוע לדעתו קרוב לודאי, שלא ניתן להימנע מניתוח. מי שצריך לעבור את הטיפול מעדיף להימנע מניתוח. פרופ' ידעני אומר שאפשר לנסות לטפל בלי ניתוח, אבל הוא מעריך שבהסתברות גבוהה מאד זה יסתים בניתוח.

מספר ימים קודם
בדיקה באותה מחלקה. זהה למה שכתוב בפסקה "יום קודם", למעט פרט אחד. פרופ' מומחי (שם בדוי) ולא פרופ' ידעני (שם בדוי) הוא הרופא שחשב שצריך לבצע ניתוח.

מדוע עדיפה ההחלטה שלי על ההחלטה של ד"ר רשלני?
ההחלטה שאני הצעתי לקבל נסמכת על חוות דעתם הרפואית הברורה של שני רופאים באותה מחלקה. פרופ' ידעני ופרופ' מומחי בכירים ומנוסים מד"ר רשלני. הם נתנו הסבר פשוט ומדויק מדוע נדרש ניתוח.
מה שהשתנה מאז ועד לרגע בו דרשתי לבצע ניתוח, היה רצונו של המאושפז שקודם סירב לניתוח וקצת לפני רגע המחלוקת הביע באופן ברור וצלול, כשהוא בהכרה מלאה, את רצונו בניתוח.

איני יודע האם חוות דעתם של הפרופסורים הנכבדים צורפה לתיק. אינה יודע האם צורפה וד"ר רשלני לא קרא אותה או אולי קרא אותה ברפרוף או שהחליט שדעתו עדיפה והתעלם מחוות דעתם של שני רופאים מומחים ממנו.

השורה התחתונה היא שההסתברות ששני הפרופסורים צודקים וד"ר רשלני טועה היא גבוהה מאד.

ניהול סיכונים
הידע שלי ברפואה אפסי, אבל קשה להגיד דבר דומה על הידע שלי בניהול סיכונים. ביצעתי כמה ייעוצים בניהול סיכונים במערכות ממוחשבות לארגונים גדולים. ניהול סיכונים הוא חלק מתכנון פיננסי ומניהול כלכלת המשפחה של משפחות להן נתתי ייעוץ. בנוסף לכך למדתי כמה מודלים של ניהול סיכונים.

ננסה לנתח את ההצעות של פרופ' ידעני ופרופ' מומחי מצד אחד ושל ד"ר רשלני מצד שני רק מההיבט של ניהול סיכונים.
לצורך הניתוח אעזר בתיאוריית גילוי האותות. התיאורייה התפתחה מניתוח דפוסי פעולה של מפעילי רדאר לגילוי חדירת מטוסי אויב במלחמת העולם השנייה. מניתוח דפוסי הפעולה שלהם התפתחה תיאורייה של קבלת החלטות בעלות דפוס דומה בתחומים רבים.

תפקידם של המפעילים היה ללחוץ על מתג אזעקה כשגילו חדירת מטוסי אויב על מנת להזניק מטוסים שיפילו אותם.
העבודה החד-גונית והמשמרות הארוכות גרמו לטעויות מפעילים. 
יש שני סוגי טעויות:

False Alarm - המפעיל לחץ על מתג האזעקה כאשר לא הייתה חדירת מטוסי אויב.
הנזק: עלות הזנקת המטוסים.

Miss - המפעיל לא לחץ אל מתג האזעקה ומטוסי אויב חדרו. הנזק עלול להיות גדול בהרבה מנזקו של False Alarm. זה עלול להיגמר בהפצצה של עיר שתגרום לאובדן חיי אדם ולנזקים כלכליים גדולים.

אם מקבלים את דעתם של פרופ' ידעני ופרופ' מומחי והם טועים, זה False Alarm. יתבצע ניתוח שמיותר לבצע אותו. בכל ניתוח יש סיכונים, אבל מדובר בניתוח קל, פשוט ושכיח.

אבל אם פועלים על פי החלטתו של ד"ר רשלני ובדיעבד מתברר שהוא טעה, זהו Miss.
במקרה זה עלול להיגרם נזק רפואי קשה ובלתי הפיך. בנוסף לכך ייגרם למשפחת הניזוק נזק כספי הנאמד בכמה מיליוני שקלים.

מזווית ראייה הבוחנת ניהול סיכונים בלבד, אסור לקבל את דעתו של ד"ר רשלני.  

מה תוכלו ללמוד מהפוסט?
בשום פנים ואופן אל תסיקו מזה שעליכם להתווכח עם רופאים בנושאים רפואיים באופן קבוע.

במקרים קיצוניים, הדומים למצב המתואר בפוסט זה, אני מקווה שתיזכרו בפוסט ותעמדו על דעתכם.







אין תגובות:

פרסום תגובה

עקרונות יעוץ: בהשקעות, בכלכלת המשפחה ובכלל

  בן פליקס הוא יועץ השקעות קנדי שלערוץ ה-YouTube שלו אני מקשיב מדי פעם. בשונה ממרצים, שאינם מוסמכים בנושא השקעות בשוק ההון, ומדברים על מכשיר...