היום (1.2.2021) השתתפתי במפגש זום של "נטו תכנון פיננסי". האורח הפעם היה אורי קרן מבית ההשקעות מור.
שוב ברצוני להודות ל"נטו תכנון פיננסי", כפי שעשיתי אחרי מפגש הזום עם אמיר ארגמן מ"כלל פיננסים". באכסניה אחרת שמעתי את גלעד אלטשולר מ"אלטשולר שחם".
כמובן שאני מודה גם לאורי קרן, שהעשיר את הידע והתפיסה שלי.
לכל אחד משלושת המומחים הללו יש ידע רב, הבנה רבה בשוק ההון וחשיבה מקורית.
אם תקראו את הפוסט הזה בסמיכות לקריאת פוסטים הקודמים, תוכלו למצוא נקודות של הסכמה וגם הבדלים בניתוח, המתורגמים להבדלים בפעילות.
בפוסט זה אציג את עמדותיו של אורי קרן, כפי שאני הבנתי אותן, בכמה מהסוגיות החשובות, הקשורות בשוק ההון ובחיסכון.
התייחסויות שלי יופיעו באדום.
בית ההשקעות מור
לא ממש הכרתי את בית ההשקעות מור. ידעתי שזהו "כוכב חדש" המוביל בתשואות של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות.
אני בדרך כלל לא ממש מתרשם מ"כוכבים חדשים" משום שתשואות בקופות גמל ובקרנות השתלמות צריכות להימדד לאורך מספר שנים. כמו כן, לשחקן חדש בשוק קל יותר להשיג תשואות גבוהות: אין כמעט משקיעים הפודים כסף וסכומי הכסף המנוהלים הם נמוכים.
מההיכרות עם בית ההשקעות ועם אורי קרן במהלך מפגש הזום, התרשמתי מאוד לחיוב. כפי שתראו בהמשך הפוסט, לא מדובר רק בהבלחה חד-פעמית של "כוכב לרגע".
אורי קרן הצטרף ל"מור" אחרי שמילא תפקידים בכירים בילין-לפידות, בית השקעות שנחשב לאחד השחקנים הבולטים בשוק.
לדבריו, הפערים של 10% ומעלה בתשואות בשנת 2020 בהשוואה למתחרים נבעו בעיקר מהסיבות הבאות:
1. עם תחילת הקורונה הקטינו סיכונים.
2. בהמשך החליטו להעלות את רמת הסיכון.
3. מחלקת מחקר חזקה.
הצעד הראשון הוא צעד נכון מזווית ראייה של ניהול סיכונים: כשרמת הוודאות בהחלטות יורדת צריך להקטין סיכונים.
הצעד השני הוא שאלה של עיתוי. קשה לי לדעת האם במקרה זה לא היה מזל ששיחק לידי "מור".
תיק השקעות בהשוואה לפוליסת חיסכון או קופת גמל
השוואת תשואות בין תיק השקעות אישי לבין השקעה באמצעות גורם עם מומחיות מראה כי התשואות של פוליסות חיסכון וקופות גמל היו גבוהות יותר בשנים האחרונות.
אחת הסיבות היא שבתיק השקעות אישי משקיעים רק בנכסים סחירים באמצעות הבורסה. באפיקים המתחרים יש מגוון השקעות גדול יותר. חלקן מחוץ לבורסה.
מה צפוי בשערי המניות בשנה שנתיים הקרובות?
לדעת אורי קרן, מניות ההייטק ומניות "ירוקות" (תעשיות הקשורות בהקטנת התחממות כדור הארץ) ימשיכו לעלות.
הסיבה היא, שמאחורי העלייה שלהן עומדת כלכלה אמיתית: כדור הארץ מתחמם ויש חשיבות לטיפול בבעיה הזו. ההייטק ממשיך לצמוח בגלל צורך אמיתי בתקופת הקורונה וגם אחריה.
התפיסה הזו, ביחס למניות הייטק, מתאימה למה ששמעתי גם משני המומחים האחרים.
אני לא לגמרי בטוח שזה כל כך פשוט. יש בהחלט סיכונים גדולים בתחום ההייטק. אתייחס יותר לעומק בפוסט אחר.
מה שאומרים אלטשולר וארגמן זה שאף אחד לא יודע מה יקרה למניות האלה, אם תהיה אינפלציה ואז יהיו למשקיעים חלופות אחרות מאשר שוק המניות. בנקודה זו נעבור למשהו שמבחין בין אורי קרן לשניים האחרים.
האם תהיה אינפלציה?
קרן אומר באופן חד וברור, שלא נראה שיש חשש מאינפלציה בארץ ובעולם.
לדבריו, הבנקים המרכזיים מנסים להגדיל את האינפלציה ונכשלים בזה.
הגורמים לכך שלא צפויה אינפלציה:
1. המעבר ל-e-Commerce מוזיל את עלויות הצריכה.
3. בעבר התרחשה אינפלציה בעולם ביחד עם גידול באוכלוסייה.
בתקופה הנוכחית, במדינות המפותחות, יש ירידה הגודל האוכלוסייה.
ישראל היא חריגה בכך שיש בה גידול אוכלוסייה.
שער השקל ביחס למטבעות אחרים
גם בעניין זה דעתו של אורי קרן, שונה ממה שאני קורא בעיתונות הכלכלית.
בעיתונות הכלכלית מדברים על שקל שחזק בכ-20% מערכו הריאלי. קרן חושב שצריך להתרגל לשקל חזק. לדעתו, כשבנק ישראל קונה דולרים הוא מנסה להרוויח זמן על מנת שיצואנים וחברות הטכנולוגיה יתרגלו למצב החדש.
לדעתו, הגורמים שיגרמו להמשך התחזקות השקל מול סל המטבעות הם:
1. יחס חוב-תוצר סביר בהשוואה למדינות אחרות.
2. ישראל מייצאת יותר ממה שהיא מייבאת.
3. ישראל הייתה יבואנית של גז. היום היא יצואנית גז.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה