שנה של הצטמצמות למען העתיד?

גרטה טונברי, מקור התמונה: ויקיפדיה (Wikipedia)

הדמות שמסמלת עבורי יותר מכל את המעבר לשנה העברית החדשה היא גרטה טונברי. טונברי היא נערה שוודית אמיצה המדברת באופן ישיר ובוטה אל מנהיגי העולם. 

טונברי מתמקדת בהתנהלות של מנהיגי העולם שאינה מנסה לעצור, ככל שניתן, את התחממות כדור הארץ. 

הדפוס של ההתנהלות הזו ברור: למען אינטרסים כלכליים, פוליטיים ואישיים קצרי טווח מוכנים לוותר על העתיד. 

בשוודיה, הארץ בה חיה טונברי, יש מודעות גדולה יותר מאשר בארצות אחרות להתחממות כדור הארץ.
להקטנת הנזק הזה יש מחיר. כתבה באחד העיתונים הכלכליים המקוונים, שהתפרסמה לפני מספר חודשים מדגימה את זה. 

הכתב נסע ברכבת באירופה ופגש זוג אזרחים וותיקים שוודים בדרכם לחופשה באחת ממדינות אירופה המרוחקות משוודיה. הוא שאל אותם האם לא קשה להם לסוע ברכבת במשך כל כך הרבה שעות? 
הם ענו שבשוודיה זו בושה לטוס לחופשה באירופה בגלל הנזק הסביבתי, אפילו יש מילה מיוחדת בשפה לצורך זה. 
המקרה הזה מדגים שלניסיון של מניעת התחממות כדור הארץ עשוי להיות מחיר אישי וכלכלי.

הפוסט הזה אינו מתמקד בהתחממות הגלובלית הוא עוסק בדפוס של החלטות כלכליות רעות בראייה קצרת טווח. לפעמים משיקולים פוליטיים ו/או משיקולים כלכליים מוטעים או לא ענייניים. 
   

מלחמת סחר אישית

נאמנים עלי דבריו של נגיד בנק ישראל לשעבר והמשנה ליו"ר הפדרל רזרב בארה"ב לשעבר, פרופ' סטנלי פישר, שאמר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ אינו מבין את משמעות מלחמות הסחר שהוא מנהל. פישר אינו לבד. טראמפ פעל בניגוד לחוות דעתם של כל (או לפחות כמעט כל) הכלכלנים. 

אז מדוע לעשות מלחמות סחר הגורמות נזק לכלכלת העולם, לכלכלת ארה"ב ולכלכלת מדינות אחרות?
התשובה המתבקשת לשאלה הזו היא: אינטרסים פוליטיים קצרי טווח של הנשיא.

הארלי דווידסון כמשל

יצרנית האופנועים האמריקאית הארלי דווידסון היא לא רק חברה אמריקאית, אלא סמל אמריקאי תרבותי. כאשר הטיל טראמפ מכסי מגן על אירופה החליטו האירופאים להטיל מכסי מגן נגד חברות אמריקאיות. הם מיקדו אותם בחברות הנמצאות באזורים בהם אחוז מצביעים גבוה לטראמפ. 

הארלי דווידסון סבלה מאותם מכסים משום שהיא נמצאת באזור כזה. בציניותו אמר טראמפ שהחברה צריכה חברה להיות פטריוטית ולהתעלות מעל שיקולי הרווח שלה. 
החברה לא ממש קיבלה את זה. היא פתחה מפעל באירופה ששחרר אותה ממכסי המגן. 

גם אצלנו

בלא מעט מקרים בפוליטיקה בישראל מוציאים סכומי כסף גבוהים על מטרות אל ראויות מבחינה כלכלית. זה יכול להיות הקצאת כסף לטובת מצביעים של שותף קואליציוני זה או אחר. זה יכול להיות תקציב אישי מתקציב המדינה על פי החלטתו של חבר כנסת סורר זה או אחר מהקואליציה המסרב להצביע בעד התקציב מנימוקים אישיים. 

אילו יכולים להיות מענקים לצעירים בריאים שבוחרים לא לעבוד.

הקוראים יכולים למצוא דוגמאות נוספות העונות לאותו עיקרון בסיסי.

ריבית אפס והרחבה כמותית

במשך מספר שנים דוחים טיפול אמיתי במצב הכלכלי בעולם באמצעות הרחבות כמותיות וריבית אפסית. קובעי המדיניות בארצות רבות מבינים שהבעיה קיימת ומחריפה אבל דוחים באמצעים מלאכותיים מפולת דומה למשבר הסאבפריים בשנת 2008. 

מומחים כלכליים רבים מצביעים על אינדיקטורים המצביעים על מפולת מתקרבת, למשל: היפוך עקום התשואה של האג"ח בארצות הברית. 
רק לאחרונה ניתן היה לקרוא את דעתו של מייקל ברי, אחד מגיבורי הסרט "מכונת הכסף". ברי, שהיה אחד מהמעטים שחזו מראש את משבר הסאבפריים רואה דימיון בין ההשקעות הפסיביות היום לאג"ח מגובות נכסים (CDO) בשנת 2008 ומזהיר מפני מפולת כלכלית דומה, שאת מועדה אינו יכול לחזות.

המצב הכלכלי בעולם אינו מצדיק את העליות המתמשכות באפיקי השקעה שונים. 

היפוך עקום התשואה באג"ח בארה"ב הוא אינדיקטור למיתון עתידי. 
הצמיחה בסין הואטה. שתי מדינות ענק אלו נפגעות ממלחמת הסחר. 

האיחוד האירופי במצב כלכלי רע. זה כבר לא רק מדינות קטנות כמו יוון ופורטוגל אלא גם צרפת ואיטליה.
החזרה להרחבה כמותית של מריו דרגי, נשיא הבנק המרכזי האירופי, תוארה על ידי מומחים כלכליים כצעד של ייאוש.

יפן לא תוכל כנראה להחזיר את החוב הפנימי שלה. 

תחזית: צמצומים בבנקים ובחברות סלולר

בשנות ה-70, כשהתחלתי את דרכי כאיש מחשבים צעיר שלטו חברות חומרה כמו: IBM, HP ו-DEC בשוק. התוכנה הייתה מעין "מחזיק מפתחות" או תוסף. הופעת מיקרוסופט וה-PC הפכה את עולם המחשבים לממוקד תוכנה. 
חברות החומרה היו צריכות להתאים את עצמן לעולם החדש באמצעות פיטורים והתייעלות.

זה מה שקורה היום בבנקאות בארץ ובעולם. רק לאחרונה התבשרנו על אישור לפתיחת בנק דיגיטלי חדש בישראל אותו מובילים פרופ' אמנון שעשוע (מייסד Mobileye) ומריוס נכט (ממייסדי Checkpoint). 
במהלך השנה אירע מהלך משמעותי יותר בהקשר של תחרות במתן שירותים פיננסיים. חברת Facebook הודיעה על השקת מטבע דיגיטלי שלה בשנת 2020.

את מחיר הצמצומים בבנקאות לא ישלמו טייקונים או בני דור ה-Y או דור ה-Z. ישלמו אותו בעיקר אזרחים וותיקים שיתקשו להסתגל לשינויים.

את מחיר המצב בשוק הסלולר ובאופן עקיף גם בשוק האינטרנט בישראל, נשלם כולנו.
גם חברות הסלולר הוותיקות המפסידות סלקום ופלאפון וחברת פרטנר, שדווקא הרוויחה ברבעון האחרון, צריכות להסתגל למצב חדש: הן כבר אינן יכולות להיות טריופול הגובה מחירי עתק ומחזיק מספר רב של עובדים. 

השורה התחתונה תהיה שאנחנו נשלם יותר ממה שהתרגלנו בשנים האחרונות אבל זו אינה הבעיה העיקרית. שתי הבעיות העיקריות:

א. האם חברות הסלולר בארץ ישקיעו בתשתיות של דור 5 או שישראל תישאר מאחור?
ספק האם במצבן יהיו להן משאבים הנדרשים לשדרוג הזה.

ב. האם יימשך המונופול של חברת בזק בשוק תשתיות האינטרנט?
המתחרים העיקריים, למעט חברת HOT, הם אותן חברות סלולר שיתקשו לממש את יוזמות תשתיות האינטרנט שהן מנסות לקדם בגלל מצבן הפיננסי. מונופול הוא רע לצרכנים, שימשיכו לקבל אינטרנט במהירויות נמוכות ולשלם יותר ממה שמשלמים כשיש תחרות.

כיצד סוגרים את "הבור התקציבי"?

לא בטוח שמשרד האוצר התנהל בשקיפות ביחס לגובהו של הגרעון התקציבי. בכל מקרה אין ספק שמדובר בגרעון גדול וגם מדובר בגרעון גדול מהצפוי. הפרשנים והמומחים תמימי דעות ביחס למקורות עיקריים להקטנת הגרעון: העלאת מיסים וקיצוץ בתקציבים. 
הקיצוץ הוא בדרך כלל רוחבי, כלומר: קיצוץ שווה בשירותים חיוניים לאזרחים ובסעיפי תקציב מוזרים, שלא לומר מיותרים. 

המשמעויות הן שנשלם יותר פעמיים בעבור השירותים: פעם אחת כשנשלם יותר מיסים ופעם שנייה כשנשלם מכיסינו עבור השירותים שקיבלנו מהמדינה ויקוצצו באופן מלא או באופן חלקי. 

סיכום לא אופטימי

מרבית המשפחות בישראל עלולות להוציא יותר כסף בשנה הבאה מאשר השנה. גם ההכנסות עלולות לקטון בגלל הגדלת מיסוי ובחלק מהמקרים גם בגלל איבוד מקום עבודה או החלפת מקום עבודה שלא מרצון.

כל זה בלי להגיד מילה על אפשרות של משבר שעלול להקטין משמעותית נכסים פיננסיים של משקי הבית. משבר כזה עלול להתרחש במהלך השנה.

הצד השני של המטבע

בייעוצים בכלכלת המשפחה זו תופעה שכיחה: משפחה שמנהלת טוב יותר את מאזן ההוצאות שלה משפרת את מצבה הכלכלי לטווח קצר אבל במיוחד לטווחי זמן ארוכים יותר.

הכורח להתמודד עם גידול בהוצאות ביחד עם הקטנת הכנסות עשוי להביא להתנהלות כלכלית טובה יותר, שאת פירותיה אפשר יהיה לקטוף אחרי שהמצב המאקרו כלכלי ישתנה.