ירוק או שחור: השקעות בחברות ידידותיות לסביבה (ESG)?

 

בכתבה בעיתון גלובס, שפורסמה בחודש מאי 2022 , מתואר כעסו של אילון מאסק על כך שחברת טסלה הודחה ממדד ה-ESG של הבורסה האמריקאית. רבים מסכימים עם הטענה שההדחה של טסלה מוצדקת בגלל חוסר מיחזור של סוללות, ליקויים בטיחותיים ותנאי עבודה גרועים. 

קשה להתווכח עם הטענה של מאסק, שזה בלתי סביר שחברת אקסון נשארה במקום גבוה במדד הזה. יצרנית הנפט ("הזהב השחור") הענקית נחשבת כאחת המזהמות הגדולות של הסביבה.

מה הן השקעות ESG?

 

ההתחממות הגלובלית מציבה כורח להאטת או עצירת תהליך זיהום כדור הארץ על ידי בני אדם. 

אחרת המצב בעלם יחמיר: יותר אסונות טבע, יותר קיצוניות במזג האוויר, פחות מים לשימוש בני אדם באזורים מתייבשים ועוד. תושבי אזורים מתייבשים שהתפרנסו מחקלאות מתקשים לעשות זאת וחלקם נאלצים להגר למקומות אחרים. 

מדד ה-ESG הוא מדד השקעות, המתמקד בחברות הפועלות באופן אחראי מבחינה סביבתית וחברתית. 

משקיעים המעוניינים בשמירה על הסביבה ובערכים אחרים מעדיפים להשקיע בחברות מסוג זה.

העדפות של השקעות כאלה קיימות במיוחד בקרב בני דור ה-Y ודור ה-Z.

זה שחברה מתנהגת באחריות כלפי הסביבה, כלפי עובדיה וכלפי כללים רגולטוריים לא אומר שההשקעה בה אינה השקעה אטרקטיבית. 

הנטייה היא לחשוב, שמי שנוקט באחריות סביבתית ייטה להתנהל באחריות גם מבחינה עסקית. 

מדד ה-ESG 

על מנת לדרג את האחריות הסביבתית של חברות נקבע מדד הנקרא מדד Environmental Social and Governance בראשי תיבות: ESG. 

המדד מתייחס לשלושה תחומים עיקריים: סביבה, חברה ואחריות תאגידית.

נקבעו כ-300 פרמטרים לדירוג חברות, שביחד מרכיבים את המדד. 

חברות דירוג מציגות דירוג אחת לתקופה. תוצאות דירוג תקופתי כזה עוררו את זעמו של אילון מאסק, כמצויין ברישא של הפוסט.

מדד ה-ESG הצד החיובי

בסקירה של בית ההשקעות ילין-לפידות יש הסברים על מדד ה-ESG ועל ההבדל בינו לבין מדד ה-SRI ראשי תיבות של: Socially Responsible Investment.  בסקירה מקושרים מחקרים המראים שחברות המדורגות גבוה במדד ה-ESG משיגות תוצאות עסקיות טובות יותר מאשר חברות המדורגות נמוך או אינן מדורגות כלל.

מדד ה-ESG הצד השלילי

חברות תרופות: אתיקה ומחקרים

בשנת 2013 השתתפתי בקורס של מכון מגיד בנושא אתיקה רפואית. בכל פגישה הרצה פופסור לרפואה על היבטים אתיים ברפואה. 

ההקשר של מחקרים שמומנו על ידי חברות התרופות עלה יותר מפעם אחת בקורס. 

גם כשאין כוונה להטות את התוצאות, ברור ממחקרים, שהממצאים של מחקרים נוטים להיות מוטים לכיוון שמצפה החוקר. 

החוקר, שאולי מצפה למימון של אותה חברה למחקרים נוספים בעתיד, עלול להיות מוטה בלי שהוא עצמו יבחין בזה.  

הוצגו גם מקרים הרבה פחות תמימים. 

למשל, מחקר של חברת תרופות שבין אלה שמוצגים כמחבריו היה מומחה נחשב בתחום. בדיעבד, התברר שאותו חוקר לא היה מעורב בכלל במחקר.

הוא התבקש לצרף את שמו למחברי המחקר תמורת תשלום. 

לא אגיד לכם שהוא לא קרא את דוח המחקר לפני שהסכים לצירוף שמו למבצעיו, אבל ברור לגמרי, שאם עשה את זה, הוא לא עשה דבר מעבר לזה בהקשר של אותו מחקר. 

מחקר אחר עסק במימון חברת תרופות השווה בין התרופה שלה לבין תרופה מתחרה. כמובן, שהתוצאות הראו שהיא יותר אפקטיבית. 

מה שלא הוזכר במחקר זה, שתופעת לוואי שכיחה לטיפול בשתי התרופות הנ"ל היא בדרגת חומרה גבוהה בהרבה מהתופעה בה מטפלות התרופות.

השורה התחתונה: חברות התרופות מעדיפות במקרים לא מעטים את האינטרס העסקי שלהן על פני טובת החולים.

 

מה מבטיח דירוג גבוה במדד ה-ESG?

כנראה שלא הרבה, שלא לומר כלום. בכתבה של שני אשכנזי ב"גלובס", שצירפתי קישור אליה מדברת על תופעה של "גרינישינג", כלומר: חברות המציגות את עצמן כשומרות סביבה רק על מנת לזכות בדירוג גבוה במדד ה-ESG. 

הכתבה של גיא רולניק בעיתון "דה מרקר" (5.8.22) אופטימית עוד פחות.

הכתבה מספרת על טאריק פנסי, בנקאי ושותף בקרן השקעות פרטית בעברו. פנסי יזם עמותה לסיוע בחינוך דיגיטלי במדינות עניות.   

הוא מונה לתפקיד של אחראי על השקעות "סביבתיות" ו"בנות קיימא" בחברת BlackRock. חברת BlackRock היא חברת ההשקעות הגדולה בעולם. 

פנסי חשב שבתפקיד כזה בחברה כזו תהיה לו השפעה בכיוון של ידידותיות לסביבה.

אחרי שהתפטר אמר שהתפטר משום שגילה שתפקידו האמיתי הוא לעזור לשיווק של החברה.

רולניק מזכיר חברות מזהמות סביבה בישראל שזכו בישראל לדירוג ESG מקסימלי. הוא תוהה האם זה משום שחברות שמקבלות דירוג נמוך, פשוט מפסיקות לשלם לחברת הדירוג? 

בארה"ב ובאירופה מתייחסים לדירוג הזה יותר מאשר בישראל, אבל השאלה היא: האם הוא משקף משהו אמיתי או שמשמש ליחסי ציבור של חברות העוסקות ב"גרינישינג" של עצמן? 

נדמה לי שהשורה התחתונה של הפסקה הזו דומה לשורה התחתונה של הפסקה הקודמת העוסקת בחברות התרופות.

הצצה קטנה לבודהיזם

בבלוג אחר כתבתי לאחרונה פוסט שכותרתו:

"המסעות" של אחרים למזרח עם דגש על עמק הסיליקון בפוסט אני מזכיר את דעתה של פרופ' צ'אן מאוניברסיטת ברקלי על פעילות של בודהיזם, וויפסנה ומדיטציות, שמארגנות חברות היי-טק בסיליקון וואלי לעובדיהן. 

גם שם השורה התחתונה דומה: המניע העיקרי הוא תועלתה העסקית של החברה באמצעות שימור עובדים.

סיכום

בפוסט קודם שכותרתו: מספיק ולא יותר ויותר ציינתי את תפיסת העולם העסקית של John Bogle. בוגל, שנפטר בשנת 2019, ייסד וניהל את המתחרה של BlackRock חברת Vanguard Group. 

בוגל יצא נגד התפתחות תרבות עסקית של מקסימום רווחים כמעט בכל מחיר. 

לצערי, גם היום המצב דומה והצהרות סביבתיות של חברות, הן בלא מעט מקרים אמצעי לקידום מכירות, ללא כיסוי אמיתי של ההצהרות.

.