תמונה שצילמתי בתחילת השיפוץ |
בחלק הראשון של סדרת הפוסטים על שיפוץ דירה דנתי בשאלה מי מקבל את ההחלטות?
בחלק זה אעסוק בנושא אוניברסלי של שאלות ששואלים אנשים, שאינם מבינים הרבה בתחום ואין להם ביטחון עצמי באותו תחום: עם מי להתייעץ ודעה של מי לקבל?
גורם משמעותי הוא ביטחון עצמי באותו תחום לעומת חוסר ביטחון עצמי.
חוסר ביטחון עצמי עשוי לכלול גם פחד. כבר לימדו אותנו בכלכלה התנהגותית, שפחד הוא יועץ גרוע.
דוגמאות להחלטות גרועות על בסיס של פחד
כלכלת המשפחה
במסגרת עבודתי והתנדבותי בתחום של ייעוץ כלכלי למשפחות ויחידים נתקלתי בדוגמאות רבות כאלה. בין נועציי יש כאלה שאינם מבינים בתחום, ובנוסף לכך גם מפחדים לעשות טעויות. התוצאה היא התיעצות עם אנשים רבים אחרים. לאו דווקא עם מומחים.
התוצאות:
1. ברוב המקרים תיבחר רמת סיכון נמוכה אפסית, כלומר: סיכויים גדולים להפסד קטן וכמעט חוסר סיכוי לרווח כלשהו.
תלמידי ברידג'
חלק מהתלמידים שלי נוהגים להתייעץ לפני קבלת החלטות. זה כשלעצמו אינו רע. אפשר ולפעמים גם רצוי להתייעץ עם המורה.
אבל הפחד גורם לחלקם להתייעץ עם תלמידים אחרים, שהידע וההבנה שלהם לרוב לא שונים באופן משמעותי מהידע של המתייעץ.
הפרמטר המבחין ביניהם הוא רמת הפחד מהחלטה שגויה.
התוצאה היא לימוד דברים לא נכונים.
מסקנות
כפי שלמדנו מהפוסט הקודם, בעל הדירה הוא זה שצריך לקבל החלטות.
התייעצות עם רבים ממקום של פחד וחוסר ידע שואבת אנרגיה, מבזבזת זמן ובמקרים רבים מביאה להחלטות שגויות. בלא מעט מקרים על בסיס העיקרון של "אחרי רבים להטות".
ההמלצות שלי מניסיוני הלא טוב בתחילת דרכי בשיפוץ דירה:
1. בחרו מספר מצומצם של אנשים להתייעץ איתם.
2. רצוי לבחור כאלה שמבינים יותר מאחרים ומוכנים לעזור לכם.
3. תמיד מקבל ההחלטות הוא הקובע. מה שנכון לאנשי מקצוע (ראו את הפוסט הקודם בסדרה) נכון גם לאחרים איתם אתם מתייעצים. בסופו של יום אתם המשלמים ואתם אלה שיגורו שם ברוב המקרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה