יום אחרון להפקדה בקרנות השתלמות ובחסכונות פנסיוניים לשנת 2023

היום ה-31 בדצמבר הוא היום האחרון להפקדת כספים בקרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים וקרנות השתלמות. 

אפיקי חיסכון אלה מקנים הטבות מס לחוסכים בהם. גם הקטנת תשלומי מס הכנסה בשנה הנוכחית וגם בחלק מהמקרים פטור ממס הכנסה על רווחים. 

רוב אפיקי החיסכון הללו הם לטווח זמן ארוך מאוד. משיכה מוקדמת עולה לבטל את הטבות המס ועלולה להיות כרוכה במס גבוה יותר.

קרן השתלמות

הייחוד של קרן השתלמות הוא שאחרי 6 שנים מתחילת ההפקדות ניתן למשוך את הכסף ללא תשלום מס רווחי הון. 

אם הפקדתם סכומים מעבר לתקרת הפטור ממס או יותר מאחוז מסוים מההכנסות שלכם כעצמאים, הסכום שמעל עלול להיות ללא פטור ממס הכנסה במקור. 

אני לא ממליץ למשוך את הכסף אחרי 6 שנים, אם אין סיבה טובה לעשות זאת. התשואה במכשיר השקעה זה עשויה להיות גבוהה יותר מהתשואה במכשירים אחרים בגלל הפטור ממס על רווחים.

ההמלצה שלי

אין פתרונות שהם מתאימים לכולם. כל אחד צריך לשקול הפקדה למכשירי חיסכון אלה בהתאם לנסיבות שלו.

לעצמאים יש יותר חופש בקביעת מועד וסכומי ההפקדה. לשכירים מנוכה מהמשכורת לחיסכון פנסיוני ובלא מעט מקרים גם לקרן השתלמות. 

לעצמאים אני ממליץ לשקול הפקדה עוד היום לקרן השתלמות. 

הסיכונים

מדינת ישראל במצב כלכלי מאתגר. זה משליך גם על כלכלת יחידים ומשפחות. 

המלחמה ונגזרותיה (נרצחים, חטופים, מפונים, חיילים שנהרגו או נפצעו, עסקים שנפגעו ומעגלים נוספים שנפגעו) יחייבו הגדלת תקציב. 

המקורות יכללו כמעט בודאות גזירות כלכליות על הציבור. 

לא מן הנמנע שיהיו גם הרעות או ביטולים של הטבות מס.

להערכתי, קשה יותר לפגוע רטרואקטיבית בהפקדות שכבר נעשו מאשר בהפקדות עתידיות.

אני מציע להביא בחשבון גם את השיקול הזה.

הריבית תרד? - לא ממש בטוח

 

אתמול (19.12.23)השתתפתי בזום של איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה. 

בזום המעניין ראיין שי אבו, יו"ר האיגוד, את הכתב הכלכלי מתן חודרוב. 

היה דבר אחד שממש לא אהבתי. אולי בגלל שאני גם מומחה בניהול סיכונים. 

זה היה נושא הריבית. 

משתתפים רבים דיברו על ירידת ריבית בעתיד הקרוב כעל עובדה מוגמרת. 

בפוסט זה אסביר בקצרה מדוע יש כאלה החושבים כך ומדוע זה מוטל בספק. 

ההמלצה שלי לאלה ששוקלים לקחת משכנתא מיד אחרי ירידת ריבית של מספר חודשים קטן, אם בכלל תהיה כזאת, לשקול היטב את צעדיהם ולהביא בחשבון גם תסריטים אופטימיים פחות. 

ציפיות לירידת ריבית

שערי איגרות החוב מבטאים את הציפיות של משקיעים ביחס למגמות הריבית. 

שערי אגרות החוב של ממשלת ישראל מבטאים ציפייה להורדת ריבית. 

שי אבו הוסיף במהלך הדיון נקודה נוספת התומכת בהורדת ריבית. 

הבנקים בישראל משלמים ללקוחות ריבית נמוכה יותר מאשר לפני מספר חודשים על פיקדונות לטווח ארוך.

כך שסביר להניח, שגם הבנקים בישראל מעריכים שתהיה בשנת 2024 ירידה בריבית. 

ציפיות לריבית גבוהה לטווח ארוך

פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים כתב מאמר בעיתון דה מרקר שבו הוא מביע דעה הפוכה. לדעתו הריבית תישאר גבוהה לאורך זמן.

גם הוא מבסס את דעתו על מגמות בשערי אגרות חוב. הוא מתייחס לאגרות החוב לטווח ארוך בארצות הברית. 

לדעתו, הם מעידים על ציפייה לרמת ריבית גבוהה לטווח ארוך. 

האם יתכן מצב שבו בארצות הברית ריבית גבוהה ובישראל ריבית נמוכה? 

לדעתו זה לא סביר. ישראל תצטרך להתיישר לכיוון שער הריבית בארצות הברית.

כמה נקודות לחשיבה 

1. ציפיות הן דבר שעשוי או עלול להשתנות ולא דבר וודאי.

2. מי שלוקח משכנתא לטווח זמן ארוך צריך להביא בחשבון שינויים בעתיד, כולל תסריטים פסימיים. 

3. צפוי משבר כלכלי במדינת ישראל כתוצאה מהמלחמה, ממה שקדם לה ומהצרכים הדחופים בעקבותיה.

בין צרכים אלה:הגדלת תקציב הביטחון, שיקום עוטף עזה וכנראה גם במידה פחות שיקום הצפון. בנוסף יידרש גידול תקציבי במערך התמיכה הנפשית, שכבר קרס תקציבית לפני המלחמה. 

מחקר חדש של חוקרות באוניברסיטת חיפה מגלה כי 60% מאוכלוסיית ישראל, שלא במעגל הנפגעים הראשון, סובלים מתופעת דחק שהיא שלב מקדים לפוסט טראומה. 

מחקר אחר מראה כי חודש אחרי מתקפת החמאס כשליש מהישראלים סבלו מתסמיני פוסט טראומה.

4. מומלץ להיזהר בלקיחת סיכונים בתקופה של אי-ודאות.

בתקופה הנוכחית יש אי-ודאות גדולה, למשל: במשך ותוצאות המלחמה בעזה, האם תתפתח חזית נוספת בצפון ובאיזה עוצמה ולאורך כמה זמן? 

לקיחת משכנתא או הלוואה בסכום גבוה לטווח זמן ארוך היא סיכון גדול עבור לא מעט מאזרחי ישראל. 

 להרחבה ביחס לדעתי על הנושא צפו בסרט בערוץ ה-You Tube שלי: כיצד להיערך למשבר כלכלי מתמשך?

בנק ישראל מאריך את מתווה הסיוע המקיף שאומץ על ידי הבנקים בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל"

 

בנק ישראל מאריך את המתווה, שאומץ על ידי הבנקים,  למעגל הראשון ולמעגל השני של הנפגעים מהמלחמה בשלושה חודשים נוספים החל מה-1 בינואר 2024. 

בנוסף לכך יתווספו מאותו תאריך הרחבות למתווה המתיחסות למעגלים השנים. 

בפוסט זה אציין רק את הדברים העיקריים. למידע מלא קראו את ההודעה באתר בנק ישראל.

חשוב לציין כי מתווה זה הוא המינימום וכל בנק רשאי לתת הטבות נוספות, כפי שהבנקים עשו במתווה הנוכחי.

מומלץ לעקוב באתר הבנק שלכם אחרי הודעות על הטבות ולממש אותן, אם הן חלות עליכם ואם הן רלבנטיות עבורכם. 

כך למשל, לא לגבי כל לקוח הלוואה היא הטבה.

המעגל הראשון

אוכלוסיות

1. הוספת אוכלוסיות למעגל הראשון

א. חשבונות של חטופים ונעדרים, אשר נכללו בפועל גם בפעימה הראשונה.

ב. חשבונות של אחים של חטופים או נעדרים

ג. חשבונות של משתתפי מסיבת "נובה" ברעים.

אוכלוסיית המעגל הראשון כוללת את הקבוצות הבאות: 

א. אוכלוסייה המתגוררת או בעלת עסק במרחק של עד 30 ק"מ מרצועת עזה

ב. אוכלוסייה שפונתה מביתה על ידי גורם רשמי נכון לתאריך 7.11.23, והמתגוררת באחד מהישובים המופיעים ברשימות המפורסמות באתר בנק ישראל.

ג. חשבונות של חטופים או נעדרים; אוכלוסייה שהיא בעלת קרבה ראשונה (בני זוג, הורים, אחים וילדים) להרוגי המלחמה או לחטופים או לנעדרים; אוכלוסייה שהשתתפה במסיבת "נובה" ברעים.

ד. אוכלוסיית משרתי המילואים ומגוייסי צו 8.

הטבות עיקריות

א. עסקים עם מחזור פעילות של עד 5 מיליון ש"ח אשר משתייכים לכל הקבוצות במעגל הראשון ואשר ערב פרסום ההודעה לציבור אודות הרחבת המתווה היו ביתרת חובה, יהיו פטורים מתשלום ריבית על יתרת החובה בחשבון העסקי עד סכום של 30,000 ש"ח, לתקופה של 3 חודשים.

ב. דחיית תשלומי משכנתאות

חודדה האפשרות של אופן פריסת התשלומים כך שמעבר לאפשרויות של פריסה לאורך יתרת תקופת המשכנתה או הארכת תקופת המשכנתה תתווסף אפשרות של העמדת הלוואה, בסכום הדחייה, ללא ריבית, לתקופה של 4 שנים לפחות, שמועד פירעונה יחל בחלוף שנה מסוף תקופת הדחייה. מטרת החידוד היא להבהיר שהבנק רשאי להעמיד הלוואה לתקופה ארוכה יותר ללא ריבית, או לבחור בחלופות האחרות - לטובת הלקוח ובהסכמתו.

ג. הטבות נוספות בתחום האשראי

דחיית תשלומי הלוואות למשקי בית ולעסקים ואי-גביית ריבית על אוברדרפט.

חשוב לקרוא והבין את הפרטים בהודעה באתר בנק ישראל. בהודעה מופיעה לכל הטבה הגדרה של האוכלוסייה עליה זה חל ומהות ההטבה. 

 מעגל שני

כל יתר לקוחות הבנקים נכללים במעגל השני. 

ההטבות הן בתחומים של: דחיית תשלומי משכנתאות, אשראי צרכני מסתבר עד 100,000 ש"ח ואשראי עסקי עד 2 מיליון ש"ח.

חשוב לקרוא היטב את ההודעה באתר בנק ישראל והודעות באתר הבנק שלכם על מנת להבין את:

א. המשמעות המדויקת של ההטבה.

ב. האם היא חלה עליכם?

ג. אופן המימוש של ההטבה.

רק כך תוכלו לוודא האם היא חלה עליכם? והאם כדאי לכם לממש אותה.

הערה

כפי שציינתי בפוסט קודם, אני מרחיב את קבוצות הזכאים ליעוץ כלכלי למשפחות וליחידים ללא תשלום. 

בנוסף לשורדי שואה ויוצאים בשאלה מהעולם החרדי ב"הלל", המקבלים יעוץ ללא תשלום כל הזמן, גם נפגעים ישירים מאירועי ה-7 באוקטובר ומפונים זכאים ליעוץ כלכלי ללא תשלום. 

 

למה לשים לב בחידוש ביטוח רכב?

 

רבים מבטחים את המכוניות שלהם מה-1.1 ועד ל-31.12 של שנה קלנדרית. 

סוף השנה הוא גם מועד חידוש ביטח הרכב. 

פוסט זה אינו מדריך מקיף לביטוח רכב. הוא מעלה כמה נקודות שכדאי לשים לב אליהן.

הכי חשוב: לא לשכוח לחדש את הביטוח

פגשתי כבר אנשים שסיפרו לי שהם גילו שביטוח הרכב שלהם הסתיים והם שכחו לחדש אותו. 

ממש לא כדאי לשכוח. ברוב המקרים הסיכון שיקרה נזק גדול לרכב ו/או פגיעה בצד שלישי הוא גדול. 

השוו ובידקו הצעות

כמו בכל נושא, צרכנות נבונה מחייבת בדיקת מספר הצעות. 

יותר קל לחדש אוטומטית, אבל עלול להיות לזה מחיר כספי ניכר. 

חברות הביטוח רוצות להקל עליכם לבטח את הרכב אצלן. 

לחברה בה אתם כבר מבוטחים יש את כל הפרטים ולכן היא יכולה להציע לכם תהליך קל יותר לחידוש הביטוח.

במקרה שלי החברה בה אני מבוטח עד סוף השנה שלחה לי בלי סוף תזכורות לבטח. התזכורות כללו: תהליך קל ופשוט למילוי הטפסים הנדרשים, הנחות המגיעות לי בגלל שהייתי מבוטח בשנה הקודמת ופיתויים נוספים.

מי שמבין את המחיר של הלוואת אקספרס באמצעות לחיצה בודדת או מספר לחיצות במחשב או בטלפון החכם, צריך להבין שהמצב גם בביטוח רכב עלול להיות דומה: לרוב הלוואות אקספרס הן בריבית גבוהה יותר.

במקרה שלי, עם כל ההנחות והפיתויים ההצעה "הזולה" של החברה בה הייתי מבוטח הייתה יקרה ביותר מ-700 שקלים מהצעה אחרת שקיבלתי.

יתרון לגודל של קבוצות

אם אתם שייכים לקבוצה שבה הרבה מבוטחים סביר שיהיו חברות ביטוח שיתנו הצעה זולה יותר לכל המשתייכים לקבוצה. 

כשמקבלים משהו בהנחה ובמיוחד כשמקבלים משהו  בחינם חשוב להבין מה מרוויח מזה זה שנותן הנחה או בחינם. הניחו שתמיד הוא מרויח משהו. אין הנחות חינם.

כגימלאי של שירות המדינה (הקפאתי את זכויות הפנסיה שלי כשנאלצתי בעל כורחי לעזוב את שירות המדינה אחרי יותר מעשרים שנה ולהפוך לעצמאי) אני זכאי לביטוח של עובדי המדינה. זו קבוצה גדולה, שעושה בכל שנה מכרז בין חברות הביטוח. זוכות אלה שמציעות מחירים זולים יותר ו/או תנאים אחרים טובים יותר.

זה כמובן נכון גם לקבוצות עובדים אחרות ולמועדונים שבהם מספר רב של חברים.

היעדר תביעות

היעדר תביעות בשלוש השנים האחרונות מקנה הנחה בביטוח. 

שוב צריך לשאול מה מרוויחה חברת הביטוח מזה שהיא נותנת הנחה? 

ההנחה היא, שהסיכוי שמי שבאופן מתמשך אינו תובע יגיש תביעה בשנה הנוכחית קטן יותר מהסיכוי, שמי שהוא תובע סדרתי יגיש תביעה.

חברות הביטוח מעוניינות בלקוחות הטובים יותר עבורן ופחות, אם בכלל, מעוניינות במבוטחים לא טובים. 

בדיוק כמו הבנקים שמעוניינים בלקוחות מבוססים ואמינים, שיצרכו שירותים בנקאיים עם דגש על זה שדירוג האשראי שלהם טוב, כלומר: הסיכון שלא יעמדו בהחזרי הלוואות קטן. 

היעדר תביעות מזווית של שינויים בביטוח כלי רכב

כמו בכל שוק גם בשוק זה יש שינויים שכדאי לעקוב אחריהם.

אחד השינויים הוא האפשרות לעשות ביטוח חובה בחברה אחת וביטוח מקיף או ביטוח צד שלישי בחברה אחרת.

הרגולטור רוצה לעודד תחרות. 

באופן אישי, נראה  לי שבמצב שלי ההפרש הלא גדול בעות ביטוח חובה לא מצדיק עבורי את המורכבות של ביטוח רכב בשתי חברות שונות.

בהחלט יש אנשים שמצבם שונה משלי ועבורם זה מוצדק. 

העלתי את הנושא של פיצול הביטוח רק משם שכמו שחברות הביטוח רוצות להקל על הלקוחות להמשיך לבטח אצלן הן מנסות להקשות על מעבר לחברה אחרת. 

לא בטוח שתהליך קבלת מסמך על היעדר תביעות בשנים הקודמות יהיה תהליך קל ופשוט.

לפני האפשרות להפרדה של ביטוח חובה וביטוח רכוש היינו מקבלים דוח פשוט של תביעות בשלוש השנים האחרונות. בכל שנה צויין היעדר תביעות או מספר תביעות. 

אם ביטחתם בחברה חדשה, צריך למסור לה את הדוח. 

גם השנה קיבלתי בדוא"ל דוח היעדר תביעות מהחברה בה ביטחתי את הרכב בשנה שעברה. 

הייתה רק בעיה אחת קטנה: היה כתוב שם שהוא מתייחס לביטוח חובה. 

היות שלא הייתי ער לשינויים שלחתי את הדוח לחברה החדשה בה אהיה מבוטח. 

התוצאה: אמרו לי שזה אינו מספיק אני צריך לצרף דוח על היעדר תביעות על ביטוח צד שלישי או מקיף על הרכב. את הדוח הזה כאמור לא קיבלתי מהחברה בה הייתי מבוטח. 

יש שתי דרכים להשיג דוח זה:

1. באזור האישי בחברת הביטוח.

במקרה שלי, קודם מקפיצים לך מסכים מביעי שמחה על זה שבחרת לחדש את הביטוח (לא מה שעשיתי או רציתי לעשות) ורק אחרי זה אתה מנווט לדוח המתאים.

2. בהר הביטוח של משרד האוצר.

מחיר זה לא הכל

אל תשכחו שיש גם איכות השירות ולא רק מחיר. במונחים אחרים: יחס עלות/תועלת. 

בלא מעט מקרים איכות הטיפול בתביעה חשובה יותר מהפרשים לא גדולים במחיר.

בעבר הרחוק יכולתי לעשות תהליכים מובנים לא מסובכים שבאמצעותם ידעתי להבחין בין חברת ביטוח טובה יותר לחברת ביטוח טובה פחות וגם בין סוכנים טובים לסוכנים גרועים. 

בעולם הדיגיטלי אני כבר לא מסוגל לעשות את זה במאמץ סביר. 

הדרך העיקרית לעשות זאת היא באמצעות התנסות. 

קיבלתם שירות גרוע או לא קיבלתם שירות כלל, על תבטחו יותר בחברה הזו. 

באופן דומה פעלתי בנושאי השקעות. את כל בתי ההשקעות, פרט לאחד, בחנתי לפי ביצועים ועלויות. את בית ההשקעות שהבנתי, על בסיס התנסות, שאני (וכל לקוח אחר) אינו מעניין את הבעלים, בחנתי לפי פרמטר אחר: האם התחלפו הבעלים או לא?

מידע לטובת אוכלוסיות הנפגעות ממצב המלחמה: "כל זכות" ו"כיוונים"

 

פוסט זה כולל קישורים למדריכי זכויות בפורטל מרכז המידע למלחמת חרבות ברזל באתר "כל זכות". 

"כל זכות" הוא אתר מצוין לקבל מידע על זכויות המגיעות לאנשים בהתאם למצבם. 

קישורים למדריכים באתר "כל זכות" 

נפגעים ישירות

מדריך למי שפונו או התפנו מבתיהם עקב מלחמת חרבות ברזל  

מדריך לנפגעים במסיבת נובה ופסיידאק ובני משפחותיהם 

זכותון למשפחות של חטופים ונעדרים במלחמת חרבות ברזל 

פיצויים לבעלי עסקים בישובי ספר בגין הפסד או מניעת רווח עקב מלחמה (המסלול האדום) 

הקלות בבנקים ובחברות האשראי לתושבי הדרום, למפונים מבתיהם, למשרתי המילואים ולמשפחות ההרוגים, החטופים והנעדרים במלחמת חרבות ברזל 

דחיית המועד של תשלום או פעולה שיש לבצע לפי חוזה בתקופת מלחמת חרבות ברזל

עובדים ועסקים העלולים להיפגע באופן עקיף

שאלות ותשובות לעובדים ולמעסיקים במהלך מלחמת חרבות ברזל  

דמי אבטלה בתקופת מלחמת חרבות ברזל  

מדריך לעצמאים ובעלי עסקים בתקופת מלחמת חרבות ברזל  

שאלות ותשובות לעצמאים ובעלי עסקים במהלך מלחמת חרבות ברזל 

פיצוי לעסקים קטנים עם מחזור עד 300,000 ש"ח על הפסדים עקב מלחמת חרבות ברזל (מענק המשכיות עסקית)  

פיצוי לעסקים עם מחזור שבין 300,000 - 400 מיליון ש"ח על הפסדים עקב מלחמת חרבות ברזל (מענק המשכיות עסקית) 

הקלות כלכליות לכלל האוכלוסיה

  

הקלות בבנקים וחברות כרטיסי האשראי לכלל האוכלוסייה במלחמת חרבות ברזל   

דחיית המועד של תשלומים לרשויות שונות בתקופת מלחמת חרבות ברזל

המדריך לעיל מתייחס גם למצבים שבהם אוכלוסיות נפגעות או אולוסיות מיוחדות זכאיות לדחיית תשלום, אבל גם לדחיות להם זכאים כלל או מרבית אזרחי ישראל.

 

הקלות ועדכונים חשובים בנושא חדלות פירעון בתקופת מלחמת חרבות ברזל

 

כיוונים

כיוונים הוא אתר המנסה לרכז את כל הזכויות לנפגעי המלחמה ולהתייחס גם למימד של מידת הדחיפות. 

קישור: כיוונים - כלי המנתב אותך לזכויות המגיעות לנפגעי ונפגעות חרבות ברזל

להלן ציטוט של הסבר על האתר:

בשבועות האחרונים בעבודה מאומצת פיתחנו יחד עם מוקד ערב"ה - מוקד מענים טכנולוגיים של חברות ההייטק בישראל בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי, אתר כיוונים. אתר אדפטיבי חדש המסייע במימוש זכויות של מי שנפגעו מהמלחמה או מפעולות האיבה ולאנשי המקצוע המלווים אותם, לעשות סדר בהבנת הזכויות, ההקלות והמענקים המגיעים להם מהמדינה  ולהניע אותם לפעולה בצעדים קטנים.

"הייחודיות של הכלי 'כיוונים' היא ב :

1. ריכוז במקום אחד של המידע הרלוונטי לריבוי המצבים האישיים עימם מתמודדים הנפגעים.

2. פריסה על ציר הזמן של פעולות דחופות מול פעולות שניתן לבצע בהמשך, באופן שמפחית עומס מנטלי ויוצר אופק. 

3. כתיבה בשפה יומיומית של ביצוע פעולות ולא במונחים מקצועיים של זכויות.  

4. לחיצת כפתור - הנעה לפעולה הראשונה שממנה אדם יכול להתניע את הזכאות."

גילוי נאות

איני נפגע, אלא אדם שמנסה לאסוף מידע ולשתף אותו ומוכן לעזור לנפגעים בתחומי מומחיותי (ולא רק בהם) ללא תשלום. 

ניסיתי להיכנס לאתר במטרה להבין עד כמה הוא יכול לסייע ולשתף את המידע עם כאלה שנפגעו.

לצערי, הניסיונות שלי להיכנס לאתר כשלו משום שהכניסה היא באמצעות שאלון המתאר את מהות הפגיעה בי. לא התחזיתי לנפגע. 

התקשתי להיכנס לאתר המיועד גם לאנשי מקצוע המנסים לעזור לנפגעים.

 

מענק אכלוס למפונים: צפוי להיכנס לחשבון הבנק היום (22.11.23)

 

על פי פרסומים, בעיתונות כתובה ועיתונות מקוונת, היום מפונים מעוטף עזה והצפון ללקבל לחשבונם את המענק היום (22.11.23). 

היום או מחר ניתן יהיה לראות את הכסף בחשבון. מומלץ לוודא שהכסף נכנס לחשבון הבנק ושהסכום שנכנס נכון.

קישורים לכמה פרסומים:

גד ליאור (Ynet): סוף סוף: ביטוח לאומי הודיע על העברת 148 מיליון שקל למפונים שלא במלון

טלי חרותי-סובר (דה מרקר): החל תהליך תשלום מענק האכלוס העצמאי למפונים

ICE: ביטוח לאומי בבשורה נפלאה: זה המענק שתקבלו ב-22.11

בתיה גלעדי (רדיו חיפה): המדינה תעביר מחר מענקים למפונים שאינם שוהים במלונות הסדר.

גירושים: מזונות לילדים: טיפול סביר בזמן הגירושים או בכייה לדור אחד?

 

חלק גדול ממה שאני כותב בבלוג זה, מבוסס על התנסות אישית שלי או על בסיס נושאים שאני חוקר מעט לעומק עבור משפחות או יחידים. 

בעקבות ההתנסות האישית שלי וגם בהקשרים אחרים כתבתי פוסטים על גירושים. 

כמעט שלא התייחסתי בפוסטים על הנושא של מזונות ותשלומים אחרים עבור ילדים קטינים. 

במקרה אחד כן התייחסתי לבנק הדואר שעבר על החוק כשלא איפשר לגרושה, שהיו תהליכי הוצאה לפועל על החשבון שלה, למשוך את כספי המזונות עבור ילדיה.

התחלתי ליווי כלכלי של אם גרושה עם ילדים קטינים.  בשיחה הראשונה אספתי פרטים. בין השאר שאלתי אותה על מזונות לילדים.

התברר לי שגובה המזונות נקבע בהסכמה בבית דין רבני. 

מאוד לא אהבתי לשמוע שדמי המזונות בהסכם הגירושים אינם צמודים למדד.

זה נראה לי לא הגיוני. המשמעות בתקופה הנוכחית עם עלייה גבוהה ומתמשכת במדד המחירים לצרכן, היא שחיקה בערך הריאלי של דמי המזונות. 

החלטתי לנסות לבדוק מעט את הנושא בעצמי כשבמוקד עמדה השאלה: האם אין חובה חוקית במדינת ישראל להצמיד מזונות למדד?

גילוי נאות, אינני עורך דין ואינני טוען רבני ולכן איני מוסמך ליעץ לזוגות במהלך תהליך גירושים. 

במהלך חיפוש המידע באינטרנט, למדתי כמה דברים שחשוב שזוגות שמתגרשים ויש להם ילדים הזכאים לדמי מזונות יהיו מודעים אליהם. מודעות אינה תחליף להתיעצות עם אנשי מקצוע מוסמכים.

כמה הבהקים על פי האינטרנט

1. אין חובת הצמדת דמי המזונות למדד המחירים לצרכן. בדרך כלל מקובל לעשות את זה.

דעתי האישית: עדיף להצמיד על מנת למנוע שחיקה בערך הריאלי של דמי המזונות.

2. אפשר לפנות בבקשה לערכאה שיפוטית מתאימה ולבקש שינוי דמי המזונות, אם יש שינויים במצב או אם ההסכם או פסק הדין לא התחשבו בצרכי הילדים.

כדאי לקרוא על נושא באתר "כל זכות": 

תביעה לשינוי סכום מזונות ילדים(הליך)

3. יש מחלוקת ביחס לסמכותו של בית הדין הרבני בנושא זה. 

בית המשפט העליון על  פי הלכת שרגאי בשנת 2019 קבע כי בית הדין הרבני מוסמך לדון בתביעה להשבת הוצאות בלבד, אך לא בתביעת מזונות ילדים לגופה.

4. ברוב המקרים מקבלים סכום מזונות נמוך יותר בבית הדין הרבני מאשר בבית המשפט לענייני משפחה.

בהרבה מקרים מדובר באישה המגדלת את הילדים המשותפים.

שיטות קביעת דמי המזונות בבית המשפט לענייני המשפחה ובבית הדין הרבני שונות.

5. יש גם הוצאות אחרות על ידים קטינים שאינן חלק מדמי המזונות.  

ההמלצה של מקורות שקראתי היא להגיע להסכם גם בנושא זה.

דעתי היא שההמלצה חשובה וכדאי לעשות זאת.

6. הסכם מזונות יכול להסתיים באחד משני מצבים: גיל 18 או סיום שירות צבאי.

לצד החלש יותר כלכלית, בדרך כלל אם המגדלת את הילדים לבדה, כדאי לנסות להגיע להסכם מזונות עד סיום השירות הצבאי. כשלוש שנים נוספות של מזונות של בן או מעט פחות של בת, שאיננו משתכר למחייתו בזמן שירות סדיר בצבא.

מקורות שנעזרתי בהם

1. אתר כל זכות

זהו אתר חשוב ואמין בנושאי זכויות. באתר זה לא מצאתי שום התייחסות לשאלת ההצמדה למדד המחירים לצרכן.

2. מזונות ילדים - מידע מקיף להורים המתגרשים 

באתר: הורות משותפת טובת הילד. 

3. מלחמת סמכויות במזונות ילדים: בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה

מאמר בעיתון כלכליסט שנכתב על ידי עו"ד מאיה רוטנברג, בשיתוף dun's 100. 

סיכום

 

1. חשוב לבחון היטב הסכמים על תשלומים עבור ילדים משותפים בזמן גירושים. 

2. אל תסתמכו עלי. רצוי להתייעץ עם גורם מקצועי מוסמך. 

3. מהות הגוף השיפוטי הקובע או המאשר את ההסכם בין ההורים חשובה: לרוב בבית המשפט לענייני משפחה הסכומים גבוהים יותר מאשר בבית הדין הרבני. 

4. בהסכם הצמידו את דמי המזונות למדד.

5. זכרו שיש מצבים בהם ניתן לשנות את ההסכם. 

6. זכרו שיש הוצאות שאינן נכללות בדמי מזונות.

טיפ קטן מניסיוני

גם בהקשר כלכלי, גירושים בהסכמה בעזרת מגשרת או מגשר עדיפים על התכתשויות בערכאות שיפוטיות. 

ההסכם יגיע לאישור של בית המשפט לענייני משפחה על מנת שיהיה לו תוקף.

יש היום בישראל אוכלוסייה גדולה של מפונים מהצפון והדרום. יש גם אוכלוסייה גדולה של מתפנים מהצפון והדרום. 

המפונים התבקשו לעל ידי הרשויות לעזוב את ביתם ולהתפנות.

המתפנים התקשו להישאר בייתם בגלל טילים שנורו על ידי חמאס מרצועת עזה בתדירות גבוהה לכיוון בתיהם או לחילופין בגלל התקפות טרור של חזבאללה ואחרים מגבול לבנון.

שתי האוכלוסיות הללו נמצאות בדרך כלל במלונות ובאכסניות. בלא מעט מקרים ביחד. 

היה הבדל בין שתי האוכלוסיות בגובה המענק היומי. 

אלה שהתפנו בעצמם קיבלו מענק בגובה חצי מהמענק של אלה שפונו. 

זה לא ממש הגיוני. אם משפחה עזבה את ביתה סמוך לגבול לבנון (מתפנים) ויומיים אחרי זה דרשו ממשפחות אחרות באותו ישוב להתפנות (מפונים), זו לא סיבה שהיא תקבל מענק נמוך יותר לאורך זמן. 

נשאלתי על ידי משפחות האם העוול הזה יתוקן? לצערי, לא הייתה לי תשובה טובה לתת להם. 

אני רוצה לבשר למשפחות שהתפנו שזה תוקן ומאתה יקבלו את אותם סכומים.

פרטים באתר "כל זכות". אני מצרף קישור:

מענק אכלוס לתושבים שהתפנו מביתם בתקופת מלחמת חרבות ברזל

מלחמת חרבות ברזל: ציפיות ריאליות של עובדים ומעסיקים

 

בפוסט להתחיל להיערך עכשיו כלכלית לאחרי המלחמה, הסברתי מדוע בתום המלחמה יהיה מצב כלכלי קשה למשקי הבית. בעיקר לאלה שההכנסות שלהם נמוכות יחסית. הצעתי להתחיל להיערך לכך כבר עכשיו. 

אני שותף לתקווה שנסיים את המלחמה בניצחון עם מינימום של אבידות בנפש וברכוש, אבל אנחנו עוד לא שם. 

כרגע מדינת ישראל במצב כלכלי חדש וקשה, ללא תקדים. 

איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה הזמין את עו"ד דריה כנף, המתמחה בדיני עבודה, להציג את המציאות העכשווית בתחום התמחותה. 

המצב הנוכחי קשה לעסקים שמרוויחים הרבה פחות מאשר בזמנים רגילים. זה כמובן  משליך גם לעובדים המועסקים על ידם.

המצב הנוכחי קשה לעצמאים רבים המרוויחים הרבה פחות.

בפוסט זה אציג מספר הבהקים חשובים מההרצאה של עו"ד כנף וההמלצות לעובדים ולמעסיקים הנובעות מהם.

לא ברור

במצב רגיל, אומרת דריה כנף, כששואלים אותה שאלות בדיני עבודה, יש לה תשובות ברורות. 

כשהיא לא זוכרת או לא יודעת, בדרך כלל, קל למצוא סימוכין לתשובה ברורה.

היום עורכת הדין מוצאת את עצמה בהרבה מקרים משיבה שהיא לא יודעת. 

יתרה מזאת, גם מה שהיא יודעת היום עשוי להיות לא תקף מחר. 

המצב היום שונה. הגופים הממשלתיים מתאימים בהדרגה את הכללים למצב הקיים.

לדבריה, גופים כמו המוסד לביטוח לאומי ומשרד העבודה עובדים יפה ואתרי האינטרנט שלהם ושל "כל זכות" מעודכנים.

הבעיה היא שמה שתקראו באתרים הללו היום, למשל בנושא זכויות עובדים בזמן המלחמה, יכול להיות שונה מחר משום שההתאמות נעשות תוך כדי תנועה.

המלצה: לצורך קבלת החלטות של עובדים ומעבידים כדאי להתעדכן במצב בזמן קרוב ככל האפשר לקבלת ההחלטה.

יחסי עובדים מעבידים: הרע במיעוטו

באופן לא פורמלי ההמלצה לעסקים לא גדולים ולעובדים היא, לא בהכרח להיצמד לחוק, אלא לחפש פתרונות בהסכמה שהם הרע במיעוטו לשני הצדדים. 

גם העובדים וגם המעסיקים נמצאים במשבר כלכלי. גם העובדים וגם המעסיקים טרם יודעים האם המדינה תפצה ואם כן באילו סכומים.

ככל שאי-הודאות גדולה יותר קשה יותר לקבל החלטות. 

אם אתם עובדים, הניחו שהמעסיק פועל מתוך מצוקה שלו ולא במטרה לפגוע בכם.

מקרה לדוגמה

בעלת רשת גני ילדים נמצאת במצב לא קל. בגני הילדים אין מרחבים מוגנים. 

ההורים הם אוכלוסייה חלשה כלכלית וגם בימים כתיקונם מתקשים לשלם. 

בהיעדר מרחבים מוגנים נאסר עליה לפתוח את הגנים. חלק גדול מההורים אינם משלמים על אף שהם חתומים על חוזה לתשלום גם אם הגן סגור שלא באשמת הרשת המנהלת את הגנים.

כשההורים אינם משלמים אין לה אפשרות לשלם לצוות העובדים בגנים. 

גם הגננות ועוזרות הגננות הן אוכלוסייה חלשה כלכלית.

הטעות הכי גדולה שהיא יכולה לעשות היא לתבוע את ההורים שאינם משלמים בבית משפט. גם אם היא תזכה בתביעה בעוד שנה זה לא יעזור לה. לא בטוח בכלל שהורים יוכלו לשלם. בטוח שהם לא ימשיכו לשלוח את הילדים שלהם לרשת הגנים הזאת. 

 שתי גישות של מעסיקים בעסקים ללא גדולים

יש כאלה שבגלל המצב הקשה שלהם ינסו למזער את ההפסדים שלהם. הם ינסו לתת לעובדים את מה שמגיע להם ולא יותר.

אחרים יכניסו את היד לכיס וידאגו לעובדים יותר ממה שהם מחויבים על פי חוק. 

הגישה השנייה עשויה להשתלם לטווח זמן ארוך. לאחר ההתאוששות הכלכלית שתבוא תהיה המשכיות העסקה ומחויבות עובדים.

דוגמה לקושי של מעביד ערכי

בכתבה של רותם שטרקמן בעיתון דה מרקר מרואיין רונן מדברי, מנכ"ל מפעל הקלסרים קלסריקה שבקיבוץ עין השלושה. משפחתו היא בעלת המפעל אחרי שרכשה את 50% מהמפעל שהיה בבעלות הקיבוץ.  

מדברי אומר "התוכנית של סמוטריץ' עלובה, לא עוזרת מבחינה תזרימית לעסקים, לא לוקחת אחריות על כל סוגיות השכר". 

להזכירכם, עין השלושה הוא בעוטף עזה או קרוב מאוד לעוטף. מדברי גר בכפר סבא אבל העובדים הם מהקיבוץ וממקומות סמוכים לעוטף, למשל: אופקים. מקומות שנפגעו במלחמה הנוכחית. 

מדברי הוא מעסיק שדואג לעובדים ומוכן להכניס את היד לכיס. הוא רואה במפעל מפעל חיים שהוא ימשיך להפעיל אותו לטווח זמן ארוך. הוא מעוניין לשמר את העובדים. 

הוא מביא דוגמה כואבת. במפעל מועסקים עובדים שעתיים קשי יום. הם עושים הרבה שעות נוספות, כך שחלק גדול מהשכר שלהם הוא התשלום עבור שעות נוספות. 

גם אם הוא משלם להם כחוק, כפי שהוא מתכוון לעשות, ולא מפטר אותם או מוציא אותם לחל"ת, שכרם ייפגע משמעותית. הם לא יקבלו את השכר עבור השעות הנוספות.

חל"ת

נכון ללפני מספר ימים, מעביד לא יכול להוציא עובדים לחל"ת. העובד צריך לבקש לצאת לחל"ת והמעביד יכול לאשר. 

בלית ברירה, יש מעבידים שמציגים לעובדים אפשריות פחות טובות מיציאה לחל"ת, כגון: פיטורים והקטנה משמעותית של היקף העבודה. 

העובד נאלץ לבקש לצאת לחל"ת. 

לתבוע את המעביד זו טעות. יתכן שהעובד יזכה בתביעה בעוד שנה, אבל הוא יפסיד היום את מקום עבודתו. 

נכון לפעם האחרונה שהתעדכנתי, עובד יכול לצאת לחל"ת רק אחרי שניצל את כל ימי החופשה שלו. לדברי עו"ד כנף, המעביד יכול לדרוש מהעובד לצאת לחופשה של שבעה ימים. אחרי זה צריכה להיות תקופת המתנה.

הדרך ל"עגל פינות" בהקשר זה עשויה להיות הסכמה של העובד לנצל את כל ימי החופשה שלו. 

מי שיצא לחל"ת בזמן הקורונה יקבל פחות ימי אבטלה ממי שלא יצא לחל"ת בקורונה. 

לא כמו בקורונה

דבר אחד ברור: תצפו לפיצוי הרבה פחות נדיב מהמדינה מאשר בקורונה. זה נכון גם לעסקים וגם לעובדים.

ההקבלה בין המשבר הנוכחי למשבר הקורונה אינה מלאה.

הדבר היחיד שלהערכתי, בהסתברות גבוהה, יהיה דומה הוא זהות אלה שנפגעים יותר: שכבות חלשות, והקבוצות עליהן כתבתי בתקופת הקורונה סדרת פוסטים שכותרת כל אחד מהם היא "הנופלים בין הכיסאות".

מי שכן היה צריך לקבל את מלוא הפיצוי מיד וללא ויכוח הם תושבי עוטף עזה, שחוו ועדיין חווים זוועה, שמילים שלי לא יכולות לתאר.

הבוקר (24.10.23) רואיין בטלוויזיה גדי ירקוני חבר קיבוץ נירים, ראש מועצה אזורית אשכול. 

הוא תיאר את פגישתו עם שר האוצר סמוטריץ, שמערים קשיים גם על פיצוי תושבי עוטף עזה.

מצב כלכלי קשה ללא תקדים

 

בפוסט קודם כתבתי על הצורך של משפחות ויחידים להתחיל להיערך כבר היום למשבר הכלכלי הצפוי אחרי המלחמה. 

בפוסט זה אעסוק בטווח הזמן הקצר. 

חשוב להבין שמדינת ישראל לא הייתה מעולם במצב דומה למצב הנוכחי. לא מדובר במצב קל מבחינה כלכלית. למעשה מדובר במשבר כלכלי כבר היום. 

צרות באות בצרורות. המשבר הכלכלי מצטרף למשברים נוספים אותם אנו חווים: מלחמה, משבר מדיני, משבר ערכי תפיסתי והתערערות האמון בהנהגה.

מאפיינים חדשים וייחודיים למשבר הנוכחי

בפוסט זה אתמקד במאפיינים המשפיעים כלכלית. 

1. גיוס מילואים בהיקף רחב לטווח זמן ארוך

ההערכה של המומחים היא שמדובר בלפחות שלושה חודשי מלחמה. זה בהנחה שהמלחמה לא תתרחב למלחמה עם חיזבאללה ו/אואירן.

לעובדה שכל כך הרבה אנשים נגרעים ממצבת כוח האדם העובד לכל כך הרבה זמן יש השלכות כלכליות משמעותיות.

בהקשר זה לא אתעלם גם מקצבת מילואים שמקבלים המתגייסים מהביטוח הלאומי. 

2. פינוי מספר רב של תושבים מעוטף עזה ומהצפון למקומות רחוקים ממקום מגוריהם

יש עלויות ישירות למדינה של שימוש במלונות ושל פיצוי המפונים. למרבית התושבים שפונו אין אפשרות להמשיך בעבודתם. 

גם במקרה זה ייתכן שהפינוי הוא למספר חודשים.

3. נזקים גדולים ברכוש

המדינה תצטרך לפצות את תושבי עוטף עזה במיוחד אבל גם אחרים על פגיעות קשות ברכוש. 

לא זכורים לי נזקים בהיקף כזה במלחמות קודמות. 

4. מספר גדול במיוחד של הרוגים ופצועים

יש כמובן גם נזקי גוף. במקרים הקיצוניים של רצח וחטיפה נזקי גוף היא מילה מכובסת מדי.

לצערי הרב, מספר ההרוגים, החטופים והפצועים הוא גבוה במיוחד.

לצורך השוואה במלחמת יום הכיפורים היו 2,689 הרוגים, מעל 7,251 פצועים ו-294 שבויים (מקור הנתונים: הויקיפדיה העברית).

גם נזקי נפש של טראומות מסוגים שונים ובדרגות חומרה שונות. 

5. פגיעה בחקלאות ובתעשייה בעיקר בעוטף עזה

הפגיעה בחקלאות היא קשה ועלולה להיות פגיעה מתמשכת, בגלל חוסר היכולת של התושבים לחזור למקומות מגוריהם בטווח זמן קצר. 

עזיבת עובדים זרים, בעיקר תאילנדים, מגדילה את היקף הפגיעה בחקלאות בכל הארץ.  

6. צורך בשיקום עוטף עזה 

מדובר בפרוייקט שעלותו גבוהה. 

קשה לכמת את העלות של שיקום התושבים ובנייה מחדש של האמון שלהם במערכת.

התמודדות נדרשת בהיבט הכלכלי

התנאי הראשון הוא הבנה שנמצאים במשבר חמור שספק אם היה משבר כזה בתולדות מדינת ישראל. 

לא נראה שבממשלת ישראל "החליפו דיסקט" והבינו שזהו מצב אחר מהמצב שהיה לפני המלחמה. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו וחברי קואליציה אחרים ממשיכים להתנהל באותו אופן שהתנהלו קודם לכן: עדיפות לשיקולים קואליציוניים ואישיים, מינויים פוליטיים שחלקם בלתי ראויים בעליל והמשך הקצאת כספים קואליציוניים.

תחושה של יותר מדי משפחות של נפגעים שאף אחד מהממשלה או ממשרדי הממשלה לא דיבר איתם. הם נאלצו להשתפק בתמיכה של אנשים טובים שאינם שייכים למנגנון הממשלתי.   

החלפת דיסקט היא תנאי הכרחי להתמודדות עם המשבר הכלכלי. 

 

הבהקים להתמודדות עם הנושא הכלכלי

כאמור הפנמת המצב הקשה היא תנאי ראשון והכרחי. 

כללי ההתנהגות במשבר הם ניצול יתרונות יחסיים של ארגונים ושל אנשים על חשבון מינויים פוליטיים. מינויים מקצועיים במקום מינויים פוליטיים. 

כמה צעדים מתחייבים בהקדם:

1. הארכה של מינויו של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון לחמש שנים. 

פרופ' ירון הוא איש מקצוע מוערך גם מחוץ לגבולות מדינת ישראל. הארכת כהונתו משדרת נכונות להתמודד באופן מקצועי וראוי אם הבעיות הכלכליות.

2. שר אוצר מקצועי במקום בצלאל סמוטריץ

כבר הבעתי את דעתי שלמדינת ישראל אין שר אוצר או לפחות אין שר אוצר ראוי. 

הבנתו של בצלאל סמוטריץ בכלכלה מועטה והוא פועל ממניעים אידאולוגיים ולא כלכליים. 

נדרשת במהירות החלפתו באיש מקצוע לא פוליטי מתחום הכלכלה. 

3. מנהלת לתכנון שיקום עוטף עזה

בראש מנהלת כזו צריך לעמוד אדם שתושבי העוטף נותנים בו אמון. לאו דווקא איש פוליטי. 

4. הקפאה מידית של כספים קואליציוניים והיערכות מידית להכנת תקציב המתאים לסדר העדיפויות החדש.

בצד הכרח לצמצם תקציב, תקציב הנותן עדיפות לצבא ולשיקום עוטף עזה. זה בהכרח יבוא על חשבון הסעיפים הנמצאים עכשיו בסדר עדיפיות של הממשלה הנוכחית.

5. הודעה רשמית שלא תהיה רפורמה משפטית

התחלת תהליכי החקיקה של הרפורמה המשפטית (ההפיכה המשטרית) הרעה את מצבה הכלכלי של מדינת ישראל. 

כשהמלחמה מרעה אותו עוד יותר חייבים לסלק לפחות את המכשול של ההפיכה המשטרית. 

הערה לא שולית

אולי הדרך הטובה לשינוי דיסקט היא ההבנה שראש הממשלה הנוכחי אחראי לאסון. 

לא הוא ולא הממשלה שבראשותו יוכלו להמשיך לכהן אחרי המלחמה. 

מזה נגזר שאין צורך להכניס למערכת השיקולים שיקולים קואליציוניים עתידיים אחרי המלחמה.