מצב כלכלי קשה ללא תקדים

 

בפוסט קודם כתבתי על הצורך של משפחות ויחידים להתחיל להיערך כבר היום למשבר הכלכלי הצפוי אחרי המלחמה. 

בפוסט זה אעסוק בטווח הזמן הקצר. 

חשוב להבין שמדינת ישראל לא הייתה מעולם במצב דומה למצב הנוכחי. לא מדובר במצב קל מבחינה כלכלית. למעשה מדובר במשבר כלכלי כבר היום. 

צרות באות בצרורות. המשבר הכלכלי מצטרף למשברים נוספים אותם אנו חווים: מלחמה, משבר מדיני, משבר ערכי תפיסתי והתערערות האמון בהנהגה.

מאפיינים חדשים וייחודיים למשבר הנוכחי

בפוסט זה אתמקד במאפיינים המשפיעים כלכלית. 

1. גיוס מילואים בהיקף רחב לטווח זמן ארוך

ההערכה של המומחים היא שמדובר בלפחות שלושה חודשי מלחמה. זה בהנחה שהמלחמה לא תתרחב למלחמה עם חיזבאללה ו/אואירן.

לעובדה שכל כך הרבה אנשים נגרעים ממצבת כוח האדם העובד לכל כך הרבה זמן יש השלכות כלכליות משמעותיות.

בהקשר זה לא אתעלם גם מקצבת מילואים שמקבלים המתגייסים מהביטוח הלאומי. 

2. פינוי מספר רב של תושבים מעוטף עזה ומהצפון למקומות רחוקים ממקום מגוריהם

יש עלויות ישירות למדינה של שימוש במלונות ושל פיצוי המפונים. למרבית התושבים שפונו אין אפשרות להמשיך בעבודתם. 

גם במקרה זה ייתכן שהפינוי הוא למספר חודשים.

3. נזקים גדולים ברכוש

המדינה תצטרך לפצות את תושבי עוטף עזה במיוחד אבל גם אחרים על פגיעות קשות ברכוש. 

לא זכורים לי נזקים בהיקף כזה במלחמות קודמות. 

4. מספר גדול במיוחד של הרוגים ופצועים

יש כמובן גם נזקי גוף. במקרים הקיצוניים של רצח וחטיפה נזקי גוף היא מילה מכובסת מדי.

לצערי הרב, מספר ההרוגים, החטופים והפצועים הוא גבוה במיוחד.

לצורך השוואה במלחמת יום הכיפורים היו 2,689 הרוגים, מעל 7,251 פצועים ו-294 שבויים (מקור הנתונים: הויקיפדיה העברית).

גם נזקי נפש של טראומות מסוגים שונים ובדרגות חומרה שונות. 

5. פגיעה בחקלאות ובתעשייה בעיקר בעוטף עזה

הפגיעה בחקלאות היא קשה ועלולה להיות פגיעה מתמשכת, בגלל חוסר היכולת של התושבים לחזור למקומות מגוריהם בטווח זמן קצר. 

עזיבת עובדים זרים, בעיקר תאילנדים, מגדילה את היקף הפגיעה בחקלאות בכל הארץ.  

6. צורך בשיקום עוטף עזה 

מדובר בפרוייקט שעלותו גבוהה. 

קשה לכמת את העלות של שיקום התושבים ובנייה מחדש של האמון שלהם במערכת.

התמודדות נדרשת בהיבט הכלכלי

התנאי הראשון הוא הבנה שנמצאים במשבר חמור שספק אם היה משבר כזה בתולדות מדינת ישראל. 

לא נראה שבממשלת ישראל "החליפו דיסקט" והבינו שזהו מצב אחר מהמצב שהיה לפני המלחמה. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו וחברי קואליציה אחרים ממשיכים להתנהל באותו אופן שהתנהלו קודם לכן: עדיפות לשיקולים קואליציוניים ואישיים, מינויים פוליטיים שחלקם בלתי ראויים בעליל והמשך הקצאת כספים קואליציוניים.

תחושה של יותר מדי משפחות של נפגעים שאף אחד מהממשלה או ממשרדי הממשלה לא דיבר איתם. הם נאלצו להשתפק בתמיכה של אנשים טובים שאינם שייכים למנגנון הממשלתי.   

החלפת דיסקט היא תנאי הכרחי להתמודדות עם המשבר הכלכלי. 

 

הבהקים להתמודדות עם הנושא הכלכלי

כאמור הפנמת המצב הקשה היא תנאי ראשון והכרחי. 

כללי ההתנהגות במשבר הם ניצול יתרונות יחסיים של ארגונים ושל אנשים על חשבון מינויים פוליטיים. מינויים מקצועיים במקום מינויים פוליטיים. 

כמה צעדים מתחייבים בהקדם:

1. הארכה של מינויו של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון לחמש שנים. 

פרופ' ירון הוא איש מקצוע מוערך גם מחוץ לגבולות מדינת ישראל. הארכת כהונתו משדרת נכונות להתמודד באופן מקצועי וראוי אם הבעיות הכלכליות.

2. שר אוצר מקצועי במקום בצלאל סמוטריץ

כבר הבעתי את דעתי שלמדינת ישראל אין שר אוצר או לפחות אין שר אוצר ראוי. 

הבנתו של בצלאל סמוטריץ בכלכלה מועטה והוא פועל ממניעים אידאולוגיים ולא כלכליים. 

נדרשת במהירות החלפתו באיש מקצוע לא פוליטי מתחום הכלכלה. 

3. מנהלת לתכנון שיקום עוטף עזה

בראש מנהלת כזו צריך לעמוד אדם שתושבי העוטף נותנים בו אמון. לאו דווקא איש פוליטי. 

4. הקפאה מידית של כספים קואליציוניים והיערכות מידית להכנת תקציב המתאים לסדר העדיפויות החדש.

בצד הכרח לצמצם תקציב, תקציב הנותן עדיפות לצבא ולשיקום עוטף עזה. זה בהכרח יבוא על חשבון הסעיפים הנמצאים עכשיו בסדר עדיפיות של הממשלה הנוכחית.

5. הודעה רשמית שלא תהיה רפורמה משפטית

התחלת תהליכי החקיקה של הרפורמה המשפטית (ההפיכה המשטרית) הרעה את מצבה הכלכלי של מדינת ישראל. 

כשהמלחמה מרעה אותו עוד יותר חייבים לסלק לפחות את המכשול של ההפיכה המשטרית. 

הערה לא שולית

אולי הדרך הטובה לשינוי דיסקט היא ההבנה שראש הממשלה הנוכחי אחראי לאסון. 

לא הוא ולא הממשלה שבראשותו יוכלו להמשיך לכהן אחרי המלחמה. 

מזה נגזר שאין צורך להכניס למערכת השיקולים שיקולים קואליציוניים עתידיים אחרי המלחמה.