דעה: כלכלת ישראל - ספינה ללא קברניט

 

על פי דיווח במהדורת  חדשות, שר האוצר בצלאל סמוטריץ נפגש עם מנהלי הבנקים. 

מנהלי הבנקים, אנשי פיננסיים לא פוליטיים, באו על מנת להביע את דאגתם מההשלכות הכלכליות של הרפורמה המשפטית או המהפיכה המשטרית.

דאגתם נבעה מנתונים של המערכות הבנקאיות, למשל: התחלה של העברת כספים לחו"ל. 

סמוטריץ הגיב: "איפה הייתם בהסכמי אוסלו ובפינוי גוש קטיף?"

האמירה הזו מציגה את שורש הבעיה הכלכלית של מדינת ישראל לשנת 2023: סוג של ספינה ללא קברניט, הנעה בהתאם לכיווני הרוח המשתנים.

 

התנאי ההכרחי להובלת מדיניות כלכלית סבירה

התנאי הראשון, ההכרחי ולא תמיד מספיק, שהוא יבחן את הסוגיות הכלכליות באופן ענייני. 

רק בחינה עניינית מאפשרת התנהלות טובה או סבירה. אם לשר או לראש ממשלה אין את הידע וההבנה הנדרשים, הוא יכול להיעזר במומחים: נגיד בנק, פקידים בכירים בעלי השכלה והבנה בתחום, פרופסורים לכלכלה ו/או מומחים אחרים.

כשהמדיניות אינה כזו עלולה להיות הידרדרות כלכלית חמורה. 

שתי דוגמאות בולטות לניהול כלכלת בחירות גם לא בסמוך לבחירות, שהביאו לאינפלציה גבוהה ולמשבר כלכלי חמור, הם נשיא ארגנטינה בעבר קרלוס מנם ושר האוצר בממשלת בגין יורם ארידור.

ארידור גרם לאינפלציה של מעל ל-100% לשנה במשך כהונתו כשר אוצר. 

את מצבה העגום של כלכלת ישראל הצליחו לתקן בממשלת אחדות לאומית שר האוצר יצחק מודעי מהליכוד ושמעון פרס ראש הממשלה ממפלגת העבודה. 

התגובה של סמוטריץ לחששות הבנקאים מראה שההחלטות שלו אינן ענייניות אלא מבוססות על אידיאולוגיה, שאין בינה לבין כלכלה דבר. 

 

הטענה שאין נזק כלכלי בגלל ההפיכה המשפטית

 

האמירה של סמוטריץ בהוזכרה בפסקה הקודמת, מצטרפת לאמירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו שאין בעיה כלכלית כתוצאה מההפיכה המשפטית. 

בניגוד לדעתו של נגיד נגיד בנק ישראל ושני נגידים לשעבר. 

בניגוד לדעתם של מרבית הכלכלנים, כולל חתני פרס נובל לכלכלה.

בניגוד לדעתם של מנהלים בכירים בתעשיית ההייטק ובמגזרים אחרים.

איני חושד במר נתניהו שהוא אינו מבין את ההשלכות הכלכליות. 

הוא מעדיף אינטרסים פוליטיים על פני התייחסות עניינית לכלכלת מדינת ישראל.

חינוך, אורינות פיננסית וכלכלה

 

מדינת ישראל מדורגת במקום נמוך יחסית במבחני אורינות פיננסית וכישורי חיים בינלאומיים. זה נכון לתלמידי בתי ספר ולמבוגרים.

משרד החינוך אחראי לכך בהקשר של תלמידי בתי הספר. 

כששר החינוך יואב קיש אומר שמשרד החינוך מתמקד בהגדלת התקציבים של החינוך החרדי (לא ציטוט מדויק), הוא בעצם אומר שמשרד החינוך והממשלה כולה לא מתכוונת לשנות לטובה את המצב בהקשר של אורינות פיננסית וכישורי חיים.

במקום זה היא בחרה להשקיע במקומות בהם לא לומדים את הנדרש לכישורי חיים ולעבודה. 

ממשלת ישראל הנוכחית בוחרת לעודד לימודי קודש במקום עבודה.

לחלוטין לא גישה עניינית לכלכלה.

ההפיכה המשפטית והכלכלה

את ההפיכה המשפטית מובילים שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן.

 

שמחה רוטמן

בכתבה ארוכה במוסף "הארץ" בתאריך 24.2.2023 מתאר הילו גלזר את תפיסתו של רוטמן ובעיקר מראיין אותו. 

לא צריך לקרוא את כל הראיון על מנת להבין שרוטמן נלחם מלחמה אידיאולוגית נגד בית המשפט העליון. יש לו תפיסה ברורה ומגובשת, שקיימת כבר שנים ארוכות. 

רוטמן רואה במצב הפוליטי הנוכחי הזדמנות לממש את האידיאולוגיה שלו. 

הוא מסביר לכתב שאת ההפגנות נגד מה שהוא קורא "רפורמה משפטית" ויש אחרים שקוראים לה "הפיכה משפטית" מובילים ראשי "מרץ" ואין בין המפגינים אנשי ימין. 

אדם המונע על ידי אג'נדה ואידיאולוגיה שחשובים לו אישית לא תמיד נותן לעובדות לבלבל אותו. 

המציאות היא, שמספר המפגינים גדול מדי על מנת לייחס אותם למפלגה שלא עברה את אחוז החסימה.

המציאות היא, שאנשים המזדהים כבוחרי ליכוד ואפילו חרדים מגיעים להפגנות האלה.

אנשי גוש עציון המפגינים נגד "הרפורמה" מזדהים בשמם (בצירוף תמונתם) הם חובשי כיפה. 

חלקם מציגים את עצמם באופן ברור כבוחרי ימין. מאופן הפנייה החברית שלהם לרוטמן נראה די ברור שחלק מהם הם אנשי "הבית היהודי".

כפי שתיארתי בפיסקה שכותרתה "התנאי ההכרחי  להובלת מדיניות כלכלית סבירה", אי אפשר לנהל מדיניות כלכלית סבירה כשנצמדים לאידיאולוגיה ולאג'נדה פוליטית.

אין לי מושג האם ח"כ רוטמן מבין משהו בכלכלה או לא, אבל על פי בדיקה של פרופ' אליס ברזיס מהחוג לכלכלה באוניברסיטת בר אילן נראה כי רוטמן ולוין לא טרחו לבחון את ההשלכות הכלכליות האפשריות של "הרפורמה".

הם כנראה גם לא טרחו לבדוק השלכות אחרות של הרפורמה, למשל: השלכות בתחום של תביעות משפטיות  נגד חיילים וקצינים בצה"ל (כולל קצינים וחיילים במילואים),  שמגיעים לביקור במדינה אחרת.

 

השר יריב לוין

 

 הרושם שנוצר הוא שגם השר יריב לוין מונע על ידי אידיאולוגיה ואג'נדה פוליטית. 

התפיסה שלו, כפי שהיא מצטיירת מדבריו בתקשורת, היא שהרכב בית משפט צריך לשקף באופן מקורב תוצאות בחירות לכנסת.

השופטים בבית המשפט צריכים להיבחר עם זיקה חזקה יותר מאשר היום לפוליטיקאים. 

כמו רוטמן, גם לוין שואף להגביל את הסמכויות של בית המשפט העליון ואת הפניות אליו כבג"ץ. 

ללא קשר למהות האידיאולוגיה ומהות האג'נדה הפוליטית נוצר גם לגביו הרושם, שאת ההשלכות הלא משפטיות לא טרח לבחון. 

אני מתמקד כאן בתחום הכלכלי בלבד, שכאמור לא נעשתה פנייה למומחים לשמוע את חוות דעתם. 

הלקח מכהונתה הקצרה של ראש ממשלת בריטניה

כשלא בודקים השלכות בודאי לא מתתייחסים למה שקרה בתקופת כהונתה הקצרה של ראשת ממשלת בריטניה ליז טראס.

טראס התפטרה אחרי 44 ימים בלבד בתפקיד בגלל כישלון קשה במיוחד של התכנית הכלכלית שלה. 

התכנית הזאת הייתה תכנית אידיאולוגית של פורום התומך בכלכלה ליברטיאנית קיצונית. 

טראס לא טרחה לקבל חוות דעת של מומחים כלכליים. 

צניחת השווקים ושער הליש"ט הבהירה לה תוך זמן קצר שהיא טעתה.