מייקל מילקן. מקור התמונה: ויקיפדיה. הרשאה: נחלת הכלל
אני כל הזמן לומד. יש ממי.
מהספר של חתני פרס נובל לכלכלה ג'ורג' אקרלוף ורוברט ג' שילר אני לומד הרבה על ההיסטוריה של הכלכלה האמריקאית. במיוחד על הצדדים הלא מחמיאים שלה.
אין ספק שרמאי מבריק כמו מייקל מילקן (נולד ב-4 ביולי 1946) תופס מקום של כבוד, או ליתר דיוק של חוסר כבוד, ברשימת הרמאים האמריקאים.
מילקן, יהודי מקליפורניה, למד מינהל עסקים באוניברסיטת ברקלי.
במהלך הלימודים, הוא גילה ספר טכני של ברדוק היקמן המנתח תשואות של אג"ח לאורך זמן.
מסתבר שהחל משנות ה-40 של המאה הקודמת אג"ח זבל הניבו לאורך תקופה ארוכה תשואות גבוהות יותר מאג"ח בדירוג גבוה. החברות שהפיקו אג"ח זבל הצליחו לשלם למחזיקי האג"ח.
סיכון לעומת סיכוי
זוהי הנקודה המשמעותית ביותר שמילקן גילה בספר. בדרך כלל יש Trade off: יותר סיכוי זה גם יותר סיכון. חלק ממנפיקי אג"ח זבל עלולים שלא להחזיר למלווים, שקנו אג"ח, את כספם. זה לא מה שקרה.
שני סוגי זבל
הלקח המשמעותי ביותר שעולה בספר הוא שאותו מכשיר פיננסי עשוי או עלול להיות בעל מאפיינים שונים בתקופות שונות.
האג"ח זבל, שברדוק היקמן מנתח, היו מסוג של "מלאכים שנפלו".
המושג הזה בספרם של אקרלוף ושילר מתאר חברת טובות שהנפיקו אג"ח ראויים. משהו קרה במהלך השנים והאג"ח הטובים הפכו לאג"ח זבל.
אג"ח הזבל שמילקן הנפיק בשנות ה-70 של המאה הקודמת היה מלכתחילה זבל.
המשמעות של ההבדל הזה היא שחברות אג"ח זבל מהסוג שהנפיק מילקן, לאורך זמן אינן מסוגלות ללווים את כספם.
זה מתחיל ברווחים גדולים ומסתיים בנפילה כואבת.
אחרית דבר
מייקל מילקן מזוהה עם אג"ח זבל יותר מכל אדם אחר. הוא בנה מנגנוני פישינג מתוחכמים של השתלטות עוינת על חברות באמצעות רווחים מאג"ח זבל וחילק לא מעט כספים לעצמו ולחבריו.
זה נגמר בבית סוהר. אחד משותפיו למרמה הגיע לעסקת טיעון על מנת להציל את עורו. עדותו שלחה את מילקן להרבה שנים בכלא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה