הבן החורג

 

ב.ה (ראשי תיבות אמיתיים) הוא בן חורג. לא כל כך נעים להיות בן חורג. 

במיוחד כשכל האחים שלך אינם בנים חורגים. 

זה עוד פחות נעים כשאתה פחות מצליח מכל האחים. 

אז ב.ה. לא תמיד מתנהג יפה, אולי גם לא תמיד עומד בדרישות החוק. 

זה הופך לבעייתי יותר כשגם ההורים מתייחסים אליו אחרת ואינם מפקחים על התנהגותו, כפי שהם מפקחים על ההתנהגות של האחים שלו.

 

ב.ה. אינו אדם. הוא הבן החורג של הבנקאות הישראלית. אם טרם הבנתם, אני כותב בפוסט הזה על בנק הדואר. 

בפעמים קודמות כתבתי על בנק זה כשההקשר העיקרי  היה כשלים חמורים ברשת התקשורת של בנק הדואר.

מההיכרות שלי עם הבנקאות הישראלית אני יכול לקבוע ששכיחות הפעמים בהן רשת התקשורת אינה פועלת בבנק הדואר גבוהה בהרבה מאשר בבנק כלשהו בישראל.

יתרה מזאת, לו היו כל כך הרבה נפילות ברשת התקשורת של בנק מסחרי בישראל, מי שהיה אחראי עליה, היה, במקרה הטוב, עובר לתפקיד אחר. 

במקרה הפחות טוב היה צריך לחפש מקום עבודה חדש.

 

ההקשר הנוכחי

ההקשר הנוכחי הוא מניעת משיכת כספים מחשבון ומניעת הפקדת כספים לאותו חשבון. 

אם אסתמך על אתר "כל זכות" ועל דבריהם של שלושה עורכי דין, זה נעשה בניגוד לחוק.

 

איפה "ההורים"?

בהמשך למטפורה של הילד וההורים בתחילת הפוסט, כשקורה דבר כזה בבנק מסחרי, "ההורה" המפקח הוא המפקח על הבנקים בבנק ישראל. 

בבנק הדואר, "המבוגר האחראי" הוא כנראה משרד התקשורת.

אם זה בנק, אז מדוע שהמפקח על הבנקים בבנק ישראל לא יפקח עליו? 

במקרה הספציפי של לקוח שלי בכלכלת המשפחה, נאלצתי לנסח בשמו הודעת דוא"ל עם מכתב נלווה, שנשלחו על ידו לבנק הדואר, למשרד התקשורת ולמפקח על הבנקים בבנק ישראל. 

הרושם שנוצר מהתשובה היה, שרק בגלל התערבות משרד התקשורת, בנק הדואר הגיב להודעה ופתר, לא מידית לפחות חלק מהבעיה.

לקחים לאימהות יחידניות (אימהות חד-הוריות)

 

 אם נקלעתן לקשיים כספיים גדולים והבנק מונע מכם משיכת כסף מהחשבון, אל תאמינו לו שאסור לכן למשוך כספים. בהסתברות גבוהה מאוד, אסור לו למנוע מכן משיכת דמי מזונות מהחשבון.

ההיגיון פשוט: אלה לא כספים שלכן אלא של הילדים הקטינים שלכן, שגם אם התנהלתן לא נכון כלכלית, הם אינם אשמים בכך.

אם הבנק שלכן הוא בנק הדואר, אין מדובר בהסתברות גבוהה, מדובר בהסתברות של 100%.