פוסט זה הוא בהמשך לפוסט פישינג במכירות: דירות ומכוניות.
כרטיסי אשראי הם כר נרחב למניפולציות של חברות כרטיסי אשראי וספקי שירותים באמצעותם.
בסדרת פוסטים בבלוג זה עסקתי בשוק כרטיסי האשראי בישראל.
ניסיתי להסביר ממה מרוויחות חברות כרטיסי האשראי ומדוע כדאי לבעלי עסקים לשלם לחברות כרטיסי האשראי?
אחרי שקראתי את מה שכתוב בספר, נדמה לי שלא נתתי דגש מספיק על אחד ממקורות הרווח העיקריים של עסקים מכרטיסי אשראי.
בפוסט זה אנסה לתקן את המעוות.
אחת הסיבות העיקריות לזה שבעלי חנויות מוכנים לשלם לחברות כרטיסי האשראי היא העובדה, שאנשים שמשתמשים בכרטיסי אשראי, קונים הרבה יותר מאשר אנשים שמשלמים במזומן.
זה כדאי לבעלי החנויות לשלם כי הם מרוויחים יותר ממה שהם מוציאים.
בספר מצוטטים מחקרים המראים כי 33% מפושטי הרגל מוצאים קשר בין השימוש הלא נכון בכרטיס אשראי לבין פשיטת הרגל.
ניתוח עלותם של כרטיסי האשראי מראה בחלוקה גסה שכמחצית מהעלות היא על חשבונות דחויים, כשליש על עמלות סליקה ושישית על קנסות.
גורם פישינג מרכזי הוא דחיית תשלומים בכרטיס אשראי והריביות הגבוהות הבאות ביחד עם הדחייה.
נדמה לי שהנתונים שמוצגים לעיל לגבי השוק בארצות הברית, לא שונים מהותית מהמצב במדינת ישראל.
אי אפשר להגיד שלא נתתי את הדעת בסדרת הפוסטים שלי על העלות הגבוהה של דחיית תשלומים הכרוכה בריבית.
קראו למשל: סיווגים נוספים של כרטיסי אשראי. שימו דגש על הפיסקה העוסקת בכרטיסי אשראי מתגלגלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה