בפוסטים האחרונים עסקתי בהרצאה של פרופ' עומר מואב בזום לחברי "באר המשאלות".
גם בפוסט זה אתייחס להרצאה בזום. הפעם זו הרצאתו של עופר קליין.
עופר קליין הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים.
את הכותרת לפוסט זה בחרתי בעצמי והיא אינה שם ההרצאה. היא מבטאת את אחד המסרים המרכזיים בהרצאה של עופר קליין.
שם ההרצאה: "כללי המשחק החדשים".
כמו בפוסטים על הרצאתו של פרופ' מואב, לאחר שאתאר דברים עיקריים שנאמרו בהרצאה, אוסיף את זווית הראייה שלי.
שוק ההון והכלכלה: אין התאמה של אחד לאחד
עופר קליין חוזה התפתחויות כלכליות שליליות בעולם ובארץ בשנתיים הקרובות.
לעומת זאת, הוא צופה ששוק ההון ימשיך להניב תשואות למשקיעים.
על אותו פער בין שוק ההון לכלכלה ומנימוקים דומים כתבתי בפוסט: הפער בין שוק ההון לכלכלה. שנכתב בתקופת הקורונה.
הפוסט עסק בהרצאה מקוונת של אמיר ארגמן, אסטרטג ההשקעות של כלל, בתקופת משבר הקורונה.
חשוב להבין:
1. לא בהכרח יש התאמה בזמן בין מגמות כלכליות לבין מגמות בבורסה.
לפעמים יש השהיה של זמן רב בין המגמה לבין הההשפעה שלה על שוק ההון.
2. גם כשמגמה באה לידי ביטוי, היא לא בהכרח משפיעה על כל השוק
יש ענפים שמרוויחים יותר גם כשהמצב לא טוב ויש ענפים במשבר חריף.
באופן ספציפי, בישראל של שנת 2024 סקטורים המייצרים אמצעי לחימה או אמצעי הגנה ותעשיית הסייבר דווקא מרוויחים יותר.
ענף התיירות בקריסה. חקלאות בגבול הצפון ובעוטף עזה בבעיה קשה.
גם בזמן משבר הקורונה הייתה מגמה דומה. ענפי התיירות והתעופה היו במשבר קשה בישראל ובמדינות אחרות.
תעשיית ההייטק בכלל ובפרט מוצרי חומרה, תוכנה ותקשורת התומכים בעבודה מרחוק היו במצב טוב.
3. זו גם שאלה של אלטרנטיבות להשקעה
כשיש כסף מחפשים היכן להשקיע אותו. מתוך האפשרויות מנסים לבחור באלטרטיבה עם סיכויים תוך התחשבות בסיכונים.
בתקופת הקורונה לא הייתה חלופה סבירה להשקעות בשוק ההון, שאינן השקעות במניות או השקעות ישירות בחברות שאינן נסחרות בבורסה. השקעה באג"ח לא הייתה צפויה להניב רווחים.
לדברי עופר קליין, במצב היום התשואה על אג"ח עשויה להניב רווחים. כך למשל, תשואת אג"ח בחו"ל עלתה מ-0% בתקופת הריבית הנמוכה ל-5%-6% היום.
מדוע כלכלה חלשה בעולם בשנתיים הקרובות?
1. מלחמות
רוסיה- אוקראינה. המזרח התיכון.
2. אינפלציה גבוהה במדינות ה-OECD, העומדת היום על מעל ל-3%.
זו עדיין ריבית גבוהה העוצרת את הכלכלה. עסקים משלמים ריבית גבוהה בגיוס כספים. גם משקי הבית משלמים יותר על הלוואות כשהריבית גבוהה.
קליין מעריך שהריבית בעולם תרד אבל באיטיות.
3. כלכלות הנמצאות בבעיה.
בקטגוריה זו נמצאות סין, יפן ואירופה. בסעיפים בהמשך אציג את דבריו בהקשר של חלק מהכלכלות הללו.
4. חצי מהעולם הולך לבחירות.
זה גורם של אי-יציבות ושל רעש בכלכלה.
5. בחירה אפשרית של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב.
אתייחס לנקודה זו בסעיף העוסק בבארצות הברית.
ישראל
נדל"ן
ענף הבנייה נמצא במשבר. חסר כוח אדם בגלל איסור כניסת פועלים מיהודה בשומרון ובריחת פועלים זרים מהארץ.
עופר קליין צופה עלייה חדה במחירי הדירות בשנתיים הקרובות.
חקלאות
צפויה עליית מחירים בגלל הפגיעה בגבול הצפון ובעוטף עזה. אזורים אלה הם אזורים בהם מיוצר חלק משמעותי ממוצרי המזון בישראל.
הדוגמה הקיצונית היא שוק הביצים. 70% מהביצים מגיעות ממשקים הנמצאים עד 3 ק"מ מגבול הצפון.
תיירות
נמצאת במשבר.
התאוששות ענף התיירות היא תהליך ארוך. בתקופת האינתיפדה הראשונה ההתאוששות לקחה 8.5 שנים.
דירוג אשראי
צפויה הורדה נוספת של דירוג האשראי של מדינת ישראל. הריבית שמדינת ישראל והבנקים בישראל משלמים משקפת כבר היום הורדה כזו.
ירידת שער השקל
פועלת לטובת ענפים מוטי יצוא. פוגעת ביבוא שמתיקר.
אינפלציה
לא צפויה ירידה באינפלציה.
טווח ארוך
מדנת ישראל נכנסה למשבר במצב טוב יחסית. יתרות המט"ח היו במקום השלישי בעולם, אבטלה נמוכה ויחס חוב. תוצר נמוך יחסית.
1. צפויה עליית ביחס בין החוב לתוצר שעמד על 60% לפני ה-7 באוקטובר.
2. צפוי גידול משמעותי בהוצאות הביטחון.
3. עלויות שיקום נזקי המלחמה שטרם ברור האם תתרחב ומתי תסתיים.
הזווית שלי
כפי שכבר כתבתי בתחזית הכלכלית שלי לשנת 2024, הסיכוי היחיד למניעת הידרדרות מצבה הכלכלי של מדינת ישראל הוא החלפת הממשלה הנוכחית בממשלה שמתייחסת ברצינות לנושא הכלכלי.
ארה"ב
ארה"ב היא הכלכלה הגדולה בעולם.
לדעת קליין מבחירה של טראמפ לנשיא ירוויחו חברות אמריקאיות בסקטור האנרגיה המזהמת ויפגעו חברות מתחום האנרגיה הירוקה.
כמו כן צפויה העלאת מכסים. מהעלאת מכסים ירוויחו חברות אמריקאיות קטנות ויפגעו חברות אמריקאיות גדולות.
הזווית שלי ולא רק שלי
בחירה של טראמפ גרועה לכלכלת ארה"ב. אמרו את זה כבר בלשון עדינה קבוצה של כלכלנים אמריקאים בכירים.
כך למשל, הם צופים שהריבית בארה"ב לא תרד אם טראמפ יהיה נשיא.
טראמפ ניהל באופן גרוע במיוחד את כלכלת ארה"ב בקדנציה הקודמת שלו כנשיא.
כפי שישראלים רבים יודעים, אי אפשר לנהל כלכלה של מדינה על פי שיקולים אישיים של מי שעומד בראשה.
יש ודאות שזו תהיה גישתו של טראמפ.
מהיכן לקח קליין את התחזית של חברות אנרגיה מזהמת שירויחו מבחירתו האפשרית של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב?
הוא לקח אותן ממה שכולנו קראנו בעיתונות.
טראמפ הבטיח יד חופשית לפעילות חברות אלה גם במחיר של פגיעה חמורה בסביבה, אם יתרמו לו כספים.
שלא תטעו, הכספים מיועדים למימון ההגנה שלו במשפטים שלו ולא לקמפיין הבחירות.
אם תקראו את הפוסט שלי בתקופת נשיאותו הקודמת של דונלד טראמפ על החששות של Tim O'Reilly מהפסד של ארה"ב לסין בתחום ה-AI, תבינו שנשיאות נוספת של טראמפ מגדילה משמעותית את ההסתברות שבשנת 2030 סין תשלוט בשוק ה-AI העולמי.
סין
1. בעיה דמוגרפית.
ילודה נמוכה מתמותה. האוכלוסייה קטנה.
עד שנת 2100 צפויה מספר אזרחי סין צפוי להגיע למחצית ממספרם היום.
הערה שלי: ילודה נמוכה פירושה גם גידול באחוז האזרחים הקשישים. אלה עובדים בממוצע פחות וצורכים יותר שירותי בריאות.
2. התחלות בנייה
ירידה גדולה בהתחלות בנייה.
ממה שקראתי במקומות אחרים וממה שראיתי בביקורי בסין בשנת 2014 יש עודף התחלות בנייה, שיצרו שכונות וערים לא מאוכלסות.
3. השקעות זרות
סכומי ההשקעות הזרות בסין חזרו 20 שנים אחורה.
אירופה
1. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה
המלחמה הנמשכת בין רוסיה לאוקראינה פוגעת בכלכלת מדינות אירופה.
2. יצוא אירופי גדול לסין
בפסקה קודמת תיארתי את ההאטה, שלא לומר נסיגה, בכלכלת סין.
עופר קליין אומר שההאטה הזו פוגעת במדינות אירופה יותר מאשר בארה"ב משום שהיצוא האירופי לסין גדול יותר מהיצוא האמריקאי לסין.
3. מיתון
בין המדינות שנמצאות במיתון גם גרמניה. הכלכלה הגדולה ביותר באירופה.
4. בחירה של טראמפ לנשיא ארה"ב
בחירה של טראמפ לנשיא ארה"ב עלולה לפגוע בכלכלות אירופה.
טראמפ עלול להעלות מכסים, שיפגעו ביצוא לארה"ב.
בנוסף, חוסר מחויבות שלו לבעלות הברית האירופיות של ארה"ב, עלול להגדיל את ההוצאות שלהן.
כך למשל, חוסר המחויבות שלו כפי נאטו עלול לדרוש מהן להגדיל את ההוצאות הביטחוניות שלהן.
יפן
כלכלת יפן נמצאת במיתון. הילודה נמוכה.
השורה התחתונה
צפויות שנתיים לא טובות לכלכלה העולמית ולכלכלת מדינת ישראל, אבל זה כנראה לא יתורגם לפגיעה בהשקעות בשוק ההון.
