השורה התחתונה היא ששנת 2024 תהיה שנה קשה ומאתגרת מבחינה כלכלית למדינת ישראל ולאזרחי מדינת ישראל.
שאלת המפתח היא: האם יש תקווה לעתיד טוב יותר מבחינה כלכלית ולא רק מבחינה כלכלית?
תחזית כלכלית בעולם לשנת 2024
מרבית התחזיות הכלכליות לשנת 2024, שאני נתקל בהן, הן אופטימיות.
כמי, שכמו מומחים רבים טעה, בתחזית ביחס לשנת 2023, ארשה לעצמי להתייחס בספקנות לתחזיות הללו.
המציאות בשוק ההון לא התאימה למה שאנחנו, רואי השחורות, חזינו.
ה-Nasdaq עלה במשך השנה בכ-44%. מדד ה-S & P עלה בכ-22%.
הריבית בארצות הברית בירידה. יש כאלה הצופים שהיא תגיע ל-1.5% בסוף השנה.
גם הריבית בשוק האירופי בירידה. באופן מפתיע מדברים גם על העלאת הריבית השלילית ביפן.
לא מעט מהבעיות בכלכלה העולמית נותרו.
כך למשל, מצבה של סין לא השתפר מהותית, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה נמשכת.
האם מצב הבורסה באמת משקף את מצב הכלכלה העולמית?
התחזית שלי: אופטימית עם סימני שאלה.
תחזית כלכלית במדינת ישראל לשנת 2024
המגמות בישראל שונות מהמגמות בעולם כפי שתוארו בפיסקה הקודמת.
במדינת ישראל יש אי-ודאות רבה. ככל שגדלה אי-הודאות כך גדלים הסיכונים.
ככל שגדלה אי-הוודאות כך קשה יותר לתת תחזית.
להלן דוגמאות לשאלות שהתשובות להן עשויות או עלולות להיות בעלות השפעה רבה על כלכלת ישראל בשנת 2024:
1. האם תימשך המלחמה בעזה?
2. אם כן, באיזו עוצמה?
3. האם תיפתח מלחמה מול חיזבאללה בלבנון?
4. אם כן באיזה היקף ובאיזה משך זמן?
5. האם יגרמו למדינת ישראל נזקים כלכליים מהותיים בגלל פעילות גורמי טרור?, למשל: חסימת מיצרים על ידי החוס'ים בתימן.
6. האם יהיו סנקציות כלכליות נגד מדינת ישראל?
7. האם ממשלת ישראל תטפל בבעיות הכלכליות ובבעיות אחרות (הקשורות בעקיפין גם לכלכלה) או שתעדיף להיצמד להסכמים קואליציונים, המטיבים עם מקורבים?
בכנס "מדינה בשבר עמוק - איך יוצאים מזה?" שמעתי לא רק את פרופ' סלמאן זרקא.
שמעתי גם את נגידת בנק ישראל לשעבר פרופ' קרנית פלוג.
באופן לא מפתיע גם היא דיברה על ההבדל בין ישראל והעולם בגלל רמת אי-הודאות הגדולה בישראל.
רקע לתחזית כלכלית שלי לישראל בשנת 2024
גידול צפוי בהוצאות
1. תקציב הביטחון
בשנת 2024, וקרוב לודאי שגם בשנים הבאות, תצטרך מדינת ישראל להגדיל תקציבים לצרכי ביטחון. אי-הוודאות אינה מאפשרת הערכה מדויקת, אבל ההערכה לשנת 2024 היא בסדר גודל של 20 מיליארד דולר לפחות.
2. שיקום עוטף עזה והצפון
ידרשו תקציבים גדולים לשיקום עוטף עזה ואזורי הצפון הקרובים לגבול.
מדובר הן בשיקום פיזי של ישובים ומבנים והן בשיקום אישי ועסקי של נפגעים ישירים ועקיפים באזורים אלה.
3. שיקום עסקים
עסקים רבים נפגעו. במיוחד עסקים קטנים. כפי שקרה במשבר הקורונה, חלקם יעלמו. עסקים אחרים יצטרכו לקבל פיצוי ותמיכה על מנת לשרוד.
5. תשלומי קצבאות לנפגעים חיילים ואזרחים
לצערנו, מספר הנפגעים (הרוגים ופצועים) הוא גדול מאוד.
6. טיפולים במצבי פוסט טראומה וטיפולים נפשיים אחרים
אחוז גדול מהאוכלוסייה זקוק לתמיכה בתחום זה.
עשויות להיות דרגות חומרה שונות ומשכי טיפול שונים. עוד לפני 7 באוקטובר מערכות בריאות הנפש היו בקריסה תקציבית.
הקטנה בהכנסות
הקטנת הפעילות העסקית פירושה פחות מיסים.
דוגמאות:
1. פחות מס הכנסה מעסקים
2. פחות מס הכנסה משכירים שפוטרו או הוצאו לחל"ת
3. פחות מיסים על עסקאות כמו רכישת דירות או רכישת מכוניות.
השלכות על מדיניות כלכלית
1. המציאות מכתיבה שינוי בסדרי העדיפויות.
2. יידרשו מקורות למימון ההוצאות הגדולות.
ללא ספק חלק מהמקורות יבואו באופן ישיר וגם באופן עקיף מכיסם של משקי הבית.
באופן ישיר הכוונה היא לצעדים כמו:
א. הגדלת אחוז המע"מ מ-17% לאחוז גבוה יותר
ב. מיסוי הכנסות מדירות מושכרות החל מהשקל הראשון ולא מעל לסכום מסוים (נכון להיום, הסכום המינימלי להשכרה המחייב תשלום מס הוא 5,471 ש"ח)
ג. מס במקור על רווחים מקרן השתלמות
ד. דחיית עדכון הטבות מס לגמלאים
ג. פגיעה בחיסכון הפנסיוני
הצגתי כאן רק חלק מהרעיונות שהועלו. איני יודע האם חלק מהם יממומשו והאם לא יממומשו אמצעים אחרים להגדלת הכנסות המדינה.
באופן עקיף הכוונה היא לצמצום או יקור שירותים שהמדינה נותנת לאזרחים.
צמצום כזה יחיב אזרחים המעוניינים להשתמש בשירותים או חייבים להשתמש בהם להוציא יותר כסף.
השורה התחתונה היא שאזרחים ישלמו יותר ויקבלו פחות.
3. התיעלות
א. סגירת או צמצום מנגנונים כפולים או בעלי ערך מועט
לצערי, יש מספר רב של משרדים ממשלתיים כאלה.
ב. יעול מנגנונים אחרים
גם את מה שחיוני אפשר ליעל.
4. פיתוח מקורות הכנסה
למשל, פיתוח ההיי-טק עשוי להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים וממיסוי Exits בסכומים גבוהים.
תחזית כלכלית שלי לשנת 2024
ללא התמודדות עניינית ומקצועית עם הבעיות שצוינו לעיל, תהיה שנה כלכלית רעה מיוחד לאזרחי ישראל.
המשמעות היא שהטיפול באתגרים הכלכליים תלוי במידה רבה במהות וגישת הממשלה בישראל.
על הקשר בין פוליטיקה לכלכלה כבר כתבתי בפוסט:
בגלל הקשר בין כלכלה לפוליטיקה התחזית שלי מתחלקת לשתי תחזיות שונות:
1.הפסימית
המשך כהונה של הממשלה הנוכחית בראשות בנימין נתניהו.
2. האופטימית
בחירת ממשלה חדשה עם תפיסת עולם אחרת.
אל תפלו למלכודת של קלישאת ימין לעומת שמאל. איני מתייחס להיבט הזה.
ממשלה חדשה יכולה להיות ממשלת ימין או ממשלת שמאל או ממשלת אחדות.
תחזית פסימית
הממשלה הנוכחית תמשיך לכהן. בנימין נתניהו כבר הוכיח שטובתו האישית היא בראש מעייניו.
תזכורת טרייה וקצרה לגישה היא החזית השלישית שנתניהו, גב' רגב ומר אמסלם פתחו נגד צה"ל והרמטכ"ל בזמן המלחמה הנוכחית.
הממשלה הנוכחית כבר הוכיחה שהמשך קיומה היא המטרה העיקרית שלה.
נתניהו טיפח את תרבות השקר: מה שלא מתאים לאינטרסים האישיים והקואליציונים לא קיים.
דוגמה כלכלית לתרבות השקר היא ההצהרה של נתניהו וסמוטריץ שהחקיקה המשפטית אינה פוגעת במצבה הכלכלי של מדינת ישראל.
הממשלה הנוכחית אינה מסוגלת לשנות סדרי עדיפויות ולקבל החלטות כואבות אמיצות.
ההצעה לקיצוץ רוחבי בתקציב 2024 היא הוכחה לכך.
תחזית
1. מצבה הכלכלי של מדינת ישראל יורע מהותית.
2. דירוג האשראי של מדינת ישראל ירד.
3. הריבית תישאר גבוהה.
4. המחלוקות הפנימיות יגברו.
תחשבו על משרתי מילואים שנפגעים כלכלית וחוזרים למדינה שאינה מפצה אותם במידה מספקת וממשיכה לשלם קצבאות גבוהות לתלמידי ישיבות בריאים וצעירים שאינם משרתים בצבא ואינם עובדים.
תחשבו על מפונים שמגלים שהמדינה אינה מתעדפת את הפריפריה בצפון ואת עוטף עזה וממשיכה להזרים הון עתק להתנחלויות ביהודה ושומרון ואלי גם ברצועת עזה.
תחשבו על המשך ההפיכה המשטרית והמשך החרבת מערכת המשפט הישראלית.
5. ישראל כמדינה מצורעת בזירה הבינלאומית
בעולם, וגם על ידי חלק גדול מאזרחי ישראל, סמוטריץ ובן גביר נתפסים כקנאים מטורפים.
ראשי מדינות ומנהלי חברות אינם מאמינים לבנימין נתניהו.
מנכ"ל חברת דירוג אשראי כבר אמר את זה באופן בוטה.
6. ישראל כמדינה לא דמוקרטית
כשנגד מועמד לראשות ממשלה מתנהלים משפטים פליליים ובכל זאת הוא מועמד זה נתפס בעולם כמדינה על סף של לא להיות דמוקרטית.
כשיש חקיקה נגד הרשות השופטת זה נתפס בעולם כמדינה דיקטטורית.
כשראש ממשלה שנגדו יש משפטים פליליים מתחייב משפטית לא להתערב בהפיכה המשפטית בגלל ניגוד עניינים זה נתפס בעולם כמדינה דיקטטורית.
כשראש ממשלה שבמהלך כהונתו מתרחש האסון הקשה ביותר בהיסטוריה של מדינתו (וזה לא אסון טבע) והוא לא מתפטר מיד ולוקח אחריות זה נתפס בעולם כדיקטטורה.
כשמדינה נתפסת כדיקטטורה מצורעת זה משפיע באופן קשה על מצבה הכלכלי.
תחזית אופטימית
אנשים ערכיים שטובת מדינת ישראל ואזרחיה לנגד עיניהם יחליפו את נתניהו, בן גביר, סמוטריץ, לוין וחבריהם.
יהיה להם אומץ והבנה בכלכלה (או לחילופין ידעו להיעזר במומחים כלכליים ברמה גבוהה) הם יבצעו צעדים כואבים הנדרשים להתאמת התקציב לסדר העדיפויות החדש.
במקום קיצוץ רוחבי יופנו כספים מסעיפים קואליציונים לצרכים אמיתיים שבראש העדיפות הלאומית.
שלא תטעו, גם בתסריט האופטימי יהיו גזירות כלכליות כי אין דרך להימנע מהן.
אזרחים שתורמים למדינה יבינו שהממשלה החדשה פועלת באופן הוגן וראוי.
1. מתחילים בקיצוץ בממשלה
מתחילים בביטול משרדים מיותרים ובהקטנה מסיבית של מספר השרים בממשלה.
מאחדים משרדי ממשלה אחרים.
מוותרים על תוספות שכר לשרים ולחברי כנסת לפני ויתור על עדכון שכר פנסיונרים.
2. ממשיכים בהעברת תקציבים מהמגזר החרדי ומיהודה ושומרון לפריפריה ולעוטף עזה
כדוגמה אגע בנושא מקבלי הקצבאות הלומדים בישיבות.
אין מנוס מביטול המצב הנוכחי בו כל צעיר חרדי בריא מקבל קצבאות במקום לעבוד.
הביטול צריך להיעשות באופן הדרגתי והוגן כלפי החרדים.
מידית אין יותר מצטרפים חדשים לללימוד בישיבות המקבלים קצבאות מהמדינה.
מידית יוקטנו הקצבאות למקבלים אותן היום.
באופן הדרגתי יקבלו מרבית תלמידי הישיבות הכשרה מקצועית וינתנו להם תמריצים כספיים לעבודה במקום קבלת קצבאות.
3. סיוע לעסקים ואזרחים שנפגעו עם דגש על משרתי מילואים לתקופה ארוכה.
4. עידוד מנועי צמיחה כלכליים
בתסריט כזה יהיה שיתוף פעולה בינלאומי עם מדינת ישראל ובהדרגה ניתן יהיה לשקם את הכלכלה הישראלית.
במאמר מוסגר, לא רק את הכלכלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה