אני קורא לאט את ספרו של חתן פרס נובל לכלכלה דניאל כהנמן, שהלך לעולמו השנה,
אתמול (15.8.2024) קראתי את מה שיש לו להגיד על מומחים להשקעה בשוק ההון.
השורה התחתונה שלו היא, שעל פי מחקרים, בממוצע אין שום ערך מוסף למומחים להשקעה בשוק ההון על פני דרכים אחרות להשקעה.
מדוע זה קורה?
מומחים לשוק ההון יודעים הרבה על חברות שמשקיעים במניות שלהן.
כמעט תמיד אין להם צל של מושג ביחס לגורם הכי חשוב בהקשר של השקעה במניה של חברה: האם היא מתומחרת נמוך מדי או גבוה מדי או באופן סביר?
תובנות נוספות מהספר בהקשר של השקעה בשוק ההון
1. עדיף לא למכור מניות ולקנות במקומן אחרות משום שבדרך כלל מפסידים מזה.
כהנמן כותב שהוא וחתן פרס נובל נוסף ריצ'רד ת'יילר הוזמנו לחברה גדולה העוסקת בהשקעות על מנת לשמוע את דעתם.
כהנמן כותב שהוא אינו מבין בתחום ושאל את מנהלי החברה: מה הם עושים?
ענו לו שהיועצים מוכרים מניות וקונים מניות אחרות במקומן.
הוא שאל אותם: מי קונה את המניות שהם מוכרים?
התשובה הייתה: יועצי השקעות אחרים.
הוא כותב שזה נראה לו מוזר שחלק מהאנשים בעלי אותה הכשרה ואותו ידע מוכרים נייר ערך מסוים ואחרים בעלי אותו ידע ואותה הכשרה קונים אותו.
2. רוב המומחים להשקעה הם גברים, אבל דווקא נשים משקיעות טוב יותר.
3. במחקר של ביצועי יועצי השקעות בחברת גדולה נמצא לאורך זמן מתאם קרוב ל-0 בין הצלחה של יועץ כלשהו לבין תשואות.
כלומר: לא היו הבדלים אמיתיים ביכולת של יועצים שונים להצליח. גובה הבונוסים הדיפרנצליים שקיבלו על פי ביצועים נבע בעיקר ממקריות.
זוית הראייה שלי
1. בנוסף לקושי לדעת האם מניה מתומחרת גבוה מדי או נמוך מדי צריך לזכור שהעולם הכלכלי הוא דינאמי. המשמעות היא שגם כשיודעים האם מניה מתוחרת גבוה מדי או נמוך מדי זה לא בהכרח ישאר כך. יש סיכון הנובע מהדינאמיות של העולם הכלכלי שכתוצאה ממנו התיאור האמיתי של מצבה של חברה ביחס לשווי המניה שלה עלול להשתנות.
2. פרופ' כהנמן כתב על ממוצעים הוא אינו שולל את האפשרות התאורטית שמישהו מסוים יצליח להעריך בקירוב טוב את הקשר בין תמחור מניה של חברה לבין מצבה האמיתי.
3. אחת האסטרטגיות השכיחות בהשקעה היא הצמדה למדד, למשל: S&P 500.
הצמדה למדד מקטינה את הסיכון בהשוואה לבחירת מניות ספצפיות.
4. חלק לא קטן ממומחי ההשקעות אינם משיגים תשואות טובות יותר מ"קוף". מישהו שמשקיע באופן רנדומלי ללא ידע כלשהו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה