יום חמישי, 25 בספטמבר 2014

טראומה בסין

נמר. מקור התמונה: ויקיפדיה
נמר. מקור התמונה: ויקיפדיה












טראומות הן חלק מהעולם שלי. לטראומה הגדולה קוראים השואה. מעולם לא פגשתי דודים, דודות או בני דודים או בני דודות. לאבי היה אח יחיד, שנפטר בילדותו. אימי הייתה הצעירה בין אחיותיה. חלקן היו נשואות עם ילדים. כולם נספו בשואה, לפני שנולדתי.
הטראומות הקטנות שלי הן כאין וכאפס לעומת הטראומות של אלה ששרדו את השואה. 

טראומות הן לא רק חלק מהעולם שלי. הן חלק מעולמם של אנשים רבים במערב ובישראל. אני מכיר כמה אנשים, שכל פעם שהם נכשלים, הם מאשימים את הוריהם, שנפטרו כמה עשרות שנים לפני הכישלון: לא הם פעלו לא נכון או פעלו נכון ובכל זאת נכשלו, זו טראומה מהאופן שהוריהם התייחסו אליהם בילדותם. 

למזלי, איני המטפל בטראומות שלהם. לכל היותר אני מסייע להם לנהל את כלכלת משפחתם. אני משתדל לא להיות אמפטי, כפי שהם מצפים, ולכוון אותם להיות שחקנים במגרש של כלכלת משפחתם ולהתמודד. 

השפה היא תבנית נוף מולדת או תבנית התרבות
בשפת האסקימואים יש הרבה מילים שונות המתארות סוגי שלג שונים. במזג האוויר שלהם יש צורך בכך על מנת שיתאימו את עצמם לסוג השלג: בסוג אחד ניתן לטייל ולצלם. בסוג אחר צריך להיערך נכון על מנת לשמור על החיים. לריבוי המונחים יש משמעות הסתגלותית. 

בירושלים עם שלג לא כבד אחת לכמה שנים אין לנו צורך בהבחנות אלה.

בסנסקריט יש מספר מילים המציינות תודעה. בעברית או באנגלית אין לנו עושר מושגים בתחום זה. חלק מהתרבות בהודו היה קידום ממצב תודעה למצב תודעה גבוה יותר (עד להארה). אנשים העובדים על מעבר לרמות תודעה גבוהות יותר זקוקים למונחים שיעזרו להם להתמודד. 

לא רק מה שיש בשפה חשוב. לפעמים לא פחות חשוב מה שאין. פרופ' יורי פינס אמר לנו במהלך הטיול בסין, שבסינית אין מילה מקבילה לטראומה. הם מתקשים להבין את משמעות המושג גם אחרי שהוא מסביר להם אותו מספר רב של פעמים.

האם סין היא גן עדן?
בהיעדר טראומה אפשר לחשוב שסין היא גן עדן. אולי אי באוקיינוס השקט, שתושביו יושבים בנחת מתחת לעצים במזג אוויר משווני נוח בכל חודשי השנה. מדי פעם הם ניגשים לקטוף פירות מאחד העצים או לשתות מים ממעיין סמוך. כשהם רוצים לגוון את מזונם הם משליכים חכה ודגים כמה דגים.

אין תיאור רחוק יותר מסין מאשר מה שתיארתי בשורות לעיל. הסינים הם למודי אסונות ומלחמות. איכרים סינים גידלו אורז בחלקות הולכות וקטנות מדור לדור. גידול אורז זו עבודה קשה. החלקות קטנו, משום שהן התחלקו בין מספר בנים של אותו איכר. 

רעב, מחלות, אסונות טבע (באזור שטיילנו היו לו מעט רעידות אדמה קשות), אכזריות של אנשים כלפי אנשים אחרים עד לכדי קיפוד חייהם וכמובן מלחמות.

ההיסטוריה הסינית כוללת מספר רב של מלחמות פנימיות וחיצוניות בהן סיימו את חייהם של הרבה מיליוני סינים.  

כך למשל, כשהמונגולים כבשו במאה ה-13 כמעט את כל סין וחלקים גדולים מאירופה הם לא הצליחו לכבוש באופן מלא את סצ'ואן. ההתנגדות לשלטונם והמלחמה בו נמשכה עשרות שנים, כשהצבאות המקומיים, מנצלים את מרחבי הרמה הטיבטית על מנת להסתתר. התוצאה: מיליוני הרוגים והרס כלכלי של החבל העשיר.

זמישות (Agility)
התמזל מזלי ובמסגרת עבודתי כיועץ בטכנולוגיית המידע נתקלתי באחד הפרויקטים, בתפיסה שהייתה חדשה עבורי (וגם עבור כל הישראלים הרבים שהשתתפו בו). התפיסה החדשה עניינה אותי והתחלתי ללמוד אותה בכוחות עצמי. 

כשהתפיסה הזו הפכה לתפיסה מרכזית היא קיבלה שם: SOA ראשי תיבות של Service Oriented Arcitecture.

הקדמתי את האחרים בלימוד התפיסה ולכן מצאתי את עצמי כיועץ ומרצה בתחום וגם כ-Moderator של פורום מומחים ישראלי וכמי שהוזמן להשתתף בפורום בו כמה עשרות מומחים באתר אינטרנט אמריקאי מוביל.  

התפיסה על קצה המזלג: בעולם המודרני התזזיתי עסקים וארגונים צריכים להתאים את עצמם במהירות לשינויים. מערכות המחשוב צריכות אף הן להתאים את עצמן לשינויים הארגוניים והעסקיים. אנשי מערכות מידע קוראים לזה Agility. בעברית זמישות (צירוף של גמישות וזריזות).

בתיאור פשטני, שירותי SOA הן כמו אבני לגו. בונים מהם מערכות. המערכות שקדמו להן גדולות, קשיחות וקשות להתאמה לשינויים.
זמישות או קלות ומהירות התאמה היא היתרון העיקרי של מערכות SOA. 

מדוע קרס המשטר הקומוניסטי בברית המועצות ולא קרס בסין?
התשובה של פרופ' יורי פינס היא שהסינים אדפטיביים, כלומר: מסתגלים בקלות לשינויים. כך יכולה הייתה סין בתקופת דנג שיאופינג להפוך לקפיטליסטית ובו זמנית לשמור על משטר קומוניסטי שבו מפלגה אחת שלטת. כך הייתה סין יכולה לקבל לשליטתה את הונג-קונג ולשמר שיטה כלכלית שונה מהנהוגה בסין עצמה. 

ברית המועצות של סטלין הייתה נוקשה, לא גמישה ולא מסוגלת להתאים את עצמה לשינויים.

באנלוגיה לפסקה הקודמת, העוסקת במערכות ממוחשבות, בסין הייתה זמישות. היא הייתה דומה למערכות SOA הקלות לשינוי. ברית המועצות דמתה למערכות המחשוב הלא-גמישות שנבנו במשך עשרות השנים לפני SOA.

יש הבדל נוסףבמהלך ביקורי בסין ביקרנו במקומות אליהם הגיעו הקומוניסטים הסינים במהלך המסע הארוך, בנסיגתם או בריחתם מצ'ייאנג קאי שק בשנים 1934-1935

כצפוי, מקומות המסתור או הקרבות שלהם מתועדים היטב. באחת הערים הנידחות בסצ'ואן ביקרנו בביתו של המפואר של שליט מקומי מאוכלוסייה הדומה לטיבטית, שגם בו התארחו מאו דזה דונג והמנהיגים הבורחים האחרים. שליטים מקומיים היו כפופים באופן חלקי לקיסר הסיני. כמחווה להזדהותם עם סין, למדו את התרבות הסינית ובביתם המפואר החזיקו ספרי סיניים קלאסיים. בכל חדר צוין מי התארח. מאו בחר לישון בספרייה ולא בכדי: בן האיכרים מאו, הכיר היטב את ההיסטוריה הסינית, השירה הסינית הקלאסית ואפילו כתב בעצמו שירה. 


בחלקים מתקופת שלטונו, הפך את סין לסוג של גיהינום. נדמה לי שכמאמר הפתגם: "הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות", הכוונות שלו היו טובות. הוא רצה להיטיב עם העם, תחת ההנחות הנגזרות מהאידאולוגיה בה האמין. כשהכוונות שלך טובות ואנשים נפגעים, ואתה גמיש לביצוע שינויים, אתה עשוי לנסות דרך אחרת. בסין המאואיסטית היו שינויים.   

גם ברית המועצות של סטלין וברז'נייב הייתה סוג של גיהינום. אבל ההבדל הוא, שלהם לא היו כוונות טובות. כשאין לך כוונות טובות ואין לך גמישות, יש פחות צורך בביצוע שינויים.

איש הזן ושני הנמרים
נמר רדף אחרי איש זן. איש הזן הגיע לסף תהום. בלית ברירה קפץ לתהום. בדרכו מטה נאחז בענף רעוע, שללא ספק יחזיק אותו במשך זמן קצר. הוא הביט למעלה: הנמר מביט בו. הוא הביט למטה וראה נמר אחר מחכה לנפילתו. הוא מזהה על ענף סמוך פרי עסיסי וממהר לקטוף אותו ולהנות מאכילתו.

לאיש הזן שבסיפור אין טראומה ממותו הקרב, שתמנע ממנו למצות את הרגע. הוא ממשיך להנות ממה שמזמנת לו המציאות.

אני וזן בודהיזם
במשך תקופה מסוימת בצעירותי קראתי כל מה שמצאתי על הזן היפני והתחברתי אליו. אפילו ביקשתי (ונעניתי בחיוב) ממרצה בקורס בינתרבותי בחוג לפסיכולוגיה לאפשר לי לכתוב עבודה סמינריונית על זן. 

ניצבתי כמובן בפני מכשולים למימוש תפיסת זן בחיי (ללא הסתייעות במורה או במגורים במנזר). 
המכשול העיקרי היה התרבות המערבית שלי.
המכשול הנוסף היה הטראומה של דור שני לשואה, שמשכה אותי לכיוון של מציאת ביטחון (הביטחון בתחום הכלכלי: חסכתי בתקופות הטובות ולא הוצאתי יותר ממה שהיה לי בתקופות הטובות פחות. מאוחר יותר ההתנהלות הזו סייעה לי לייעץ לאחרים בכלכלת המשפחה, משום שזה בדיוק מה שמצפים, שמשפחה הבאה לייעוץ תעשה). 

בחזרה לכלכלת המשפחה בסין
הדמיון בין חוסר הטראומה של איש הזן בסיפור לבין הסינים הוא לא מקרי. הבודהיזם שמקורו בהודו, הגיע לסין ומשם ליפן.
הזן היפני התפתח מהצ'אן הסיני. הדמיון ביניהם רב. 

לסינים שאינם מבינים טראומה מהי (על אף שרבים מהם עברו אירועים, שאנחנו נקרא להם טראומות) קל יותר להסתגל למציאות המשתנה.

כשיש לך טראומה, אתה עסוק בה ופחות מוכוון ומסוגל לטפל בבעיות. כשאין לך טראומות, אתה יכול לכוון את עצמך להתמודדות עם האתגרים בלי לבזבז אנרגיה וזמן בו תבכה על מר גורלך. 

היכולת להסתגל פועלת גם בכלכלת המשפחה, כל למשל: סינים מהגרים בקלות מהכפר לעיר שהיא לפעמים בקצה השני של מדינת ענק זו (לפעמים המשפחה נשארת ואבי המשפחה נוסע לבד וחוזר אחת לשנה לביקור), סינים מסתגלים בקלות יחסית להרבה שעות עבודה ולתנאים קשים כפועלים זרים בישראל למשל. 

קצב השינוי במקומות בהם טיילתי בסין הוא מהיר. מהיר בהרבה מקצב השינוי שראיתי במקומות אחרים. התושבים שלא תמיד מצבם הכלכלי טוב, אינם מפתחים טראומות ומתאימים את עצמם לשינויים.       

תגובה 1:

  1. כתבה מעניינת.
    גם אני חושב שה- agility מאפשרת לתרבות הסינית להסתגל לתנאים החדשים ולכלכלה החדשה.
    אבל התהליך מאד מואץ והחברה הסינית משלמת על כך מחיר מאד יקר.

    השבמחק

להשקיע במניה ספציפית

    גילוי נאות   אינני יועץ השקעות מומסך ואיני מציע לאנשים במה להשקיע. היו לי רק שני מקרים שיעצתי. שניהם קשורים להמלצות שגויות בעליל של יועצ...