 |
| חנות נעליים. מקור התמונה: ויקיפדיה |
הטיעון שעצמאים מנהלים טוב יותר משכירים את ההוצאות השוטפות של המשפחה שלהם, משום שהם רגילים לנהל הוצאות והכנסות של עסק או משום שאין להם תזרים מזומנים קבוע, לא ממש מתאים למה שראיתי אצל לקוחות שהגיעו לייעוץ בכלכלת המשפחה.
ראיתי שכירים שמנהלים היטב את ההיבט של מאזן ההוצאות וההכנסות של משפחתם (וכנראה זקוקים לעזרה בהיבט כלכלי אחר, למשל: האם לפרוש לפנסיה מוקדמת או לא?), ראיתי עצמאים שדווקא בהיבט הזה התנהגו היטב.
בהרבה מקרים, ראיתי משפחות של שכירים ומשפחות של עצמאיים, שבגלל השתייכותם לתרבות הצריכה הוציאו יותר ממה היו יכולים להרשות לעצמם.
היה רק הבדל אחד בין שכירים לעצמאים: לרוב, השכירים חסכו יותר לפנסיה, אולי משום שהפרשות לחיסכון פנסיוני אינן תלויות בהם ונוכו אוטומטית מתלוש המשכורת שלהם.
אבל נעסוק תחילה במספרי הנעליים.
הקשר בין התפתחות קוגניטיבית ומספר הנעליים
הסיפור הבא, בווריאציות שונות, נפוץ בקורסים העוסקים בניסויים ומתודולוגיה במדעי החברה.
חוקר בחן את היכולת הקוגניטיבית של ילדים גילאי 6 עד 12. לאחר שעיבד את הנתונים, הגיע למסקנה שככל שמספר הנעליים של הילד גדול יותר, היכולת הקוגניטיבית שלו טובה יותר.
על אף שיש קשר סטטיסטי בין יכולת קוגניטיבית לבין מספר נעליים, לא קשה להבין שאין כאן קשר סיבתי ישיר. ברוב המקרים היכולת הקוגניטיבית של ילד בן 12 גבוהה מהיכולת הקוגניטיבית של ילד בן 6, בגלל התפתחות ובגלל ניסיון שצבר. ברור לגמרי שברוב המקרים גם מספר הנעליים שלו יהיה גדול יותר.
באקדמיה קוראים למשתנים כמו מספר הנעליים בדוגמה: משתנה מתווך.
חזרה למאזן של העצמאי ושל השכיר
להיות שכיר או להיות עצמאי, דומה למספר הנעליים בדוגמה בפסקה הקודמת: שניהם משתנים מתווכים.
המשתנה שמסביר באמת, נטייה להוציא יותר מההכנסות הוא ביטחון, אמיתי או מדומה, שיש מספיק משאבים כלכליים.
נכון שקביעות ההכנסה של השכיר, עשויה ליצור בחלק מהמקרים ביטחון כזה, אבל גם עצמאיים שמרוויחים הרבה, עלולים להיות בעלי ביטחון אמיתי או מדומה ביציבות הכנסתם, לפחות עד הפעם הראשונה, בה הם גולשים לחלק הנמוך במסלולה של רכבת ההרים.
גורם 1 לביטחון: נכסים
אם יש למשפחה נכסים שניתן לממשם היא עשויה להוציא יותר מההכנסות.
הנכסים עשויים להיות חסכונות פיננסיים או נכסים אחרים כמו דירות או מגרשים.
הנכסים עשויים להיות מושגים באמצעות עבודה כשכיר או באמצעות עבודה כעצמאי, אבל הם עשויים להיות מושגים גם באמצעים אחרים. כך למשל, הכרתי מישהו שמעולם לא עבד תמורת שכר. הוא פשוט בן למשפחה עשירה במיוחד. השקעה סולידית של נכסי המשפחה, תספיק לחיים טובים של כמה דורות של כל צאצאי המשפחה.
יש גם ביטחון מדומה, למשל: עושר מדומה בפרישה מוקדמת לגמלאות. מענקי הפרישה שמקבלים, נראים כסכומי כסף גדולים. הם מתכלים הרבה יותר מהר ממה שחושבים.
נכסים אינם גורם המבחין בין דפוסי ההוצאה של עצמאיים לבין דפוסי ההוצאה של שכירים.
גורם 2 לביטחון: עבודה עם הכנסות גבוהות
הנטייה של בני אדם היא להניח שמה שהיה הוא שיהיה. זה נכון במיוחד כאשר מה שהיה טוב או לפחות סביר (המצוקה מולידה לפעמים שאיפה לשינוי או שיפור). יותר קל לנו להתנהל בעולם בו העתיד צפוי מראש, לפחות בחלקו.
זה נכון גם לגבי הכנסות. כשההכנסות שלנו גבוהות יחסית, אנחנו לא תמיד מביאים בחשבון ירידה דרסטית בהן.
כתוצאה מכך יש משפחות החוסכות פחות ממה שהיו צריכות לחסוך. על סמך הציפייה להמשך הכנסות גבוהות, לפעמים מוציאים יותר מההכנסות. את הפער משלימים בהלוואות. הלוואות, הלוואות יותר מדי הלוואות.
דוגמה בולטת להתנהלות כזו הם אנשי היי-טק צעירים. כשיתקרבו או יגיעו לגיל 40 הכנסותיהם מעבודה עלולות לרדת או אפילו יוותרו ללא הכנסה כלשהי.
מניסיוני כיועץ בכלכלת המשפחה ומניסיוני בחיים, אני יכול לספר לכם כי פגשתי לא מעט משפחות שמוציאות יותר מהכנסותיהן. פגשתי עצמאיים כאלה ופגשתי שכירים כאלה.
גובה ההכנסה אינם גורם המבחין בין דפוסי ההוצאה של עצמאיים לבין דפוסי ההוצאה של שכירים.
גורם 3 לביטחון: עבודה יציבה
הנכסים עשויים להיות חסכונות פיננסיים או נכסים אחרים כמו דירות או מגרשים.
הנכסים עשויים להיות מושגים באמצעות עבודה כשכיר או באמצעות עבודה כעצמאי, אבל הם עשויים להיות מושגים גם באמצעים אחרים. כך למשל, הכרתי מישהו שמעולם לא עבד תמורת שכר. הוא פשוט בן למשפחה עשירה במיוחד. השקעה סולידית של נכסי המשפחה, תספיק לחיים טובים של כמה דורות של כל צאצאי המשפחה.
יש גם ביטחון מדומה, למשל: עושר מדומה בפרישה מוקדמת לגמלאות. מענקי הפרישה שמקבלים, נראים כסכומי כסף גדולים. הם מתכלים הרבה יותר מהר ממה שחושבים.
נכסים אינם גורם המבחין בין דפוסי ההוצאה של עצמאיים לבין דפוסי ההוצאה של שכירים.
גורם 2 לביטחון: עבודה עם הכנסות גבוהות
הנטייה של בני אדם היא להניח שמה שהיה הוא שיהיה. זה נכון במיוחד כאשר מה שהיה טוב או לפחות סביר (המצוקה מולידה לפעמים שאיפה לשינוי או שיפור). יותר קל לנו להתנהל בעולם בו העתיד צפוי מראש, לפחות בחלקו.
זה נכון גם לגבי הכנסות. כשההכנסות שלנו גבוהות יחסית, אנחנו לא תמיד מביאים בחשבון ירידה דרסטית בהן.
כתוצאה מכך יש משפחות החוסכות פחות ממה שהיו צריכות לחסוך. על סמך הציפייה להמשך הכנסות גבוהות, לפעמים מוציאים יותר מההכנסות. את הפער משלימים בהלוואות. הלוואות, הלוואות יותר מדי הלוואות.
דוגמה בולטת להתנהלות כזו הם אנשי היי-טק צעירים. כשיתקרבו או יגיעו לגיל 40 הכנסותיהם מעבודה עלולות לרדת או אפילו יוותרו ללא הכנסה כלשהי.
מניסיוני כיועץ בכלכלת המשפחה ומניסיוני בחיים, אני יכול לספר לכם כי פגשתי לא מעט משפחות שמוציאות יותר מהכנסותיהן. פגשתי עצמאיים כאלה ופגשתי שכירים כאלה.
גובה ההכנסה אינם גורם המבחין בין דפוסי ההוצאה של עצמאיים לבין דפוסי ההוצאה של שכירים.
גורם 3 לביטחון: עבודה יציבה
סוף כל סוף הגענו לגורם המעודד הוצאה גבוהה מההכנסה, שעשוי להבחין בין עצמאיים לבין שכירים. לכאורה לעצמאי אין ביטחון תעסוקתי ולשכיר יש. השכיר עשוי להתבסס על הכנסות עתידיות ולהרשות לעצמו להוציא יותר מהכנסותיו.
זהו אכן מודל יפה. אשקר לכם, אם אטען שאין קשר בינו לבין המציאות: אכן במקרים רבים עבודתם של שכירים יציבה יותר ולכן יטו להוציא יותר מהכנסותיהם.
מה שאנסה להסביר בפסקאות הבאות, באמצעות דוגמאות, שזה לא כל כך פשוט.
עובד חברת חשמל
כפי שבחרתי עובד בחברת החשמל הייתי יכול להביא דוגמה של עובד מדינה עם קביעות, עובד נמל אשדוד, עובד בנק או עובד במקום עבודה אחר, שפיטורים אינם שכיחים בו.
הטענה שעובדים כאלה, עלולים להוציא יותר מהכנסותיהם נכונה:
1. כמעט תמיד, אי אפשר לפטר אותם בגלל הסכמי עבודה, ועד חזק וההגנה של ההסתדרות.
2. קידום בשכר מבוסס על וותק. קל להניח כי השכר יעלה בעתיד.
3. הם יכולים לקבל הלוואות בתנאים נוחים במיוחד. לא כולם עומדים בפיתוי: יש כאלה שלוקחים הלוואות כשאינם צריכים,מוציאים יותר מהכנסתם ומתקשים להחזיר את ההלוואות.
4. עובדת סוציאלית של הארגון או קצינת רווחה של הארגון וועד העובדים, מנסים לעזור לעובדים הנקלעים למצוקה כלכלית, גם במקרים שהמצוקה נגרמה עקב התנהלות כלכלית שגויה.
עבודה במקום עבודה יציב ומוגן היא גורם המבחין בין דפוסי ההוצאה של עצמאיים לבין דפוסי ההוצאה של שכירים: שכירים העובדים במקום עבודה כזה ייטו יותר להוציא יותר מהכנסותיהם.
עובד קבלן
לעובד חברת קבלן לרוב אין יציבות תעסוקתית. למען הסר ספק, אני מדבר על עובדי ניקיון ואבטחה ולא על מומחי מחשב, העובדים כעובדי קבלן.
כשנתתי ייעוץ בכלכלת המשפחה, ללא תמורה, למשפחות יוצאי אתיופיה, פגשתי משפחות עובדי קבלן שכירים. לא נתקלתי בדפוס הוצאה מוגזם.
נתקלתי לפעמים בהוצאות גדולות מההכנסות. אבל זה נעשה בלית ברירה על מנת לספק את הצרכים הבסיסיים ביותר.
שכירים שאינם עובדים במקום עבודה יציב, לא ירגישו בטוחים יותר מעצמאיים ולכן היותם שכירים לא יהיה גורם המבחין בין דפוסי הוצאותיהם לבין דפוסי הוצאותיהם של עצמאיים.
מומחה מחשבים
היות שעסקתי שנים רבות בייעוץ במחשבים ובמערכות מידע (אני עדיין עוסק בה בהיקף מצומצם), קל לי להביא דוגמאות של מומחי מחשבים עצמאיים.
פגשתי אנשים העובדים בסטטוס של עצמאיים במשך שנים ארוכות באותו ארגון. לפעמים מומחה עצמאי כזה אחראי על מערכת קריטית שרק הוא מכיר אותה.
היציבות התעסוקתית שלהם אינה נמוכה מהיציבות התעסוקתית של שכיר באותו ארגון.
כשאיש כזה הוא גם היחיד המכיר מערכת חשובה ביותר מבחינה עסקית, אף מנהל סביר לא יפסיק את עבודתו, לפני שהכין מערכת חליפית או לפני שהכשיר עובד אחר המכיר את המערכת.
זה לא רק מומחי מחשבים: תחשבו על עורך דין בתחום האזרחי, המייצג במשך עשרות שנים חברה גדולה כ-Free Lancer, תחשבו על מומחה בתחום אחר כלשהו שארגון גדול עובד איתו במשך שנים ארוכות באופן קבוע.
יש עצמאיים עם יציבות תעסוקתית שאינה נופלת מיציבות תעסוקתית של שכיר. צפו לדפוסי הוצאה דומים לדפוסי הוצאה של שכירים במקום עבודה יציב ומוגן.
האם זה הכרחי להוציא יותר מההכנסות כשיש ביטחון פיננסי?
התשובה היא כמובן שלא. התנהלות כלכלית נכונה אפשרית ורצויה, כשיש ביטחון כלכלי וכשאין ביטחון כלכלי, כשיש הכנסות גבוהות ובוודאי כשההכנסות נמוכות או אין הכנסות.
היא רצויה ואפשרית ללא קשר לאופן ההעסקה שלכם: עצמאים, שכירים ועצמאים ושכירים בו זמנית.
זהו אכן מודל יפה. אשקר לכם, אם אטען שאין קשר בינו לבין המציאות: אכן במקרים רבים עבודתם של שכירים יציבה יותר ולכן יטו להוציא יותר מהכנסותיהם.
מה שאנסה להסביר בפסקאות הבאות, באמצעות דוגמאות, שזה לא כל כך פשוט.
עובד חברת חשמל
כפי שבחרתי עובד בחברת החשמל הייתי יכול להביא דוגמה של עובד מדינה עם קביעות, עובד נמל אשדוד, עובד בנק או עובד במקום עבודה אחר, שפיטורים אינם שכיחים בו.
הטענה שעובדים כאלה, עלולים להוציא יותר מהכנסותיהם נכונה:
1. כמעט תמיד, אי אפשר לפטר אותם בגלל הסכמי עבודה, ועד חזק וההגנה של ההסתדרות.
2. קידום בשכר מבוסס על וותק. קל להניח כי השכר יעלה בעתיד.
3. הם יכולים לקבל הלוואות בתנאים נוחים במיוחד. לא כולם עומדים בפיתוי: יש כאלה שלוקחים הלוואות כשאינם צריכים,מוציאים יותר מהכנסתם ומתקשים להחזיר את ההלוואות.
4. עובדת סוציאלית של הארגון או קצינת רווחה של הארגון וועד העובדים, מנסים לעזור לעובדים הנקלעים למצוקה כלכלית, גם במקרים שהמצוקה נגרמה עקב התנהלות כלכלית שגויה.
עבודה במקום עבודה יציב ומוגן היא גורם המבחין בין דפוסי ההוצאה של עצמאיים לבין דפוסי ההוצאה של שכירים: שכירים העובדים במקום עבודה כזה ייטו יותר להוציא יותר מהכנסותיהם.
עובד קבלן
לעובד חברת קבלן לרוב אין יציבות תעסוקתית. למען הסר ספק, אני מדבר על עובדי ניקיון ואבטחה ולא על מומחי מחשב, העובדים כעובדי קבלן.
כשנתתי ייעוץ בכלכלת המשפחה, ללא תמורה, למשפחות יוצאי אתיופיה, פגשתי משפחות עובדי קבלן שכירים. לא נתקלתי בדפוס הוצאה מוגזם.
נתקלתי לפעמים בהוצאות גדולות מההכנסות. אבל זה נעשה בלית ברירה על מנת לספק את הצרכים הבסיסיים ביותר.
שכירים שאינם עובדים במקום עבודה יציב, לא ירגישו בטוחים יותר מעצמאיים ולכן היותם שכירים לא יהיה גורם המבחין בין דפוסי הוצאותיהם לבין דפוסי הוצאותיהם של עצמאיים.
מומחה מחשבים
היות שעסקתי שנים רבות בייעוץ במחשבים ובמערכות מידע (אני עדיין עוסק בה בהיקף מצומצם), קל לי להביא דוגמאות של מומחי מחשבים עצמאיים.
פגשתי אנשים העובדים בסטטוס של עצמאיים במשך שנים ארוכות באותו ארגון. לפעמים מומחה עצמאי כזה אחראי על מערכת קריטית שרק הוא מכיר אותה.
היציבות התעסוקתית שלהם אינה נמוכה מהיציבות התעסוקתית של שכיר באותו ארגון.
כשאיש כזה הוא גם היחיד המכיר מערכת חשובה ביותר מבחינה עסקית, אף מנהל סביר לא יפסיק את עבודתו, לפני שהכין מערכת חליפית או לפני שהכשיר עובד אחר המכיר את המערכת.
זה לא רק מומחי מחשבים: תחשבו על עורך דין בתחום האזרחי, המייצג במשך עשרות שנים חברה גדולה כ-Free Lancer, תחשבו על מומחה בתחום אחר כלשהו שארגון גדול עובד איתו במשך שנים ארוכות באופן קבוע.
יש עצמאיים עם יציבות תעסוקתית שאינה נופלת מיציבות תעסוקתית של שכיר. צפו לדפוסי הוצאה דומים לדפוסי הוצאה של שכירים במקום עבודה יציב ומוגן.
האם זה הכרחי להוציא יותר מההכנסות כשיש ביטחון פיננסי?
התשובה היא כמובן שלא. התנהלות כלכלית נכונה אפשרית ורצויה, כשיש ביטחון כלכלי וכשאין ביטחון כלכלי, כשיש הכנסות גבוהות ובוודאי כשההכנסות נמוכות או אין הכנסות.
היא רצויה ואפשרית ללא קשר לאופן ההעסקה שלכם: עצמאים, שכירים ועצמאים ושכירים בו זמנית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה