בפוסט קודם עסקתי בהשלכות הכלכליות של בן משפחה סיעודי. יכולתם לראות שההוצאות הבסיסיות החודשיות עלולות להגיע ליותר מ-6,000 ש"ח לחודש, במקרה של עובד זר המטפל באדם שבמצב סיעודי. אם מחליטים להעביר אותו למוסד סיעודי, צריך להביא בחשבון הוצאה בסדר גודל של 15,000-20,000 שקל לחודש.
למרבית המשפחות זו הוצאה שקשה עד בלתי אפשרי לעמוד בה. בפוסט זה אתייחס למקורות מימון אפשריים.
יש הקבלה בין פנסיה למצב סיעודי: בשניהם לרוב יש הוצאות גדולות והכנסות קטנות יותר. ההוצאות עלולות לגדול. ההכנסות כנראה שלא. לשניהם רצוי להיערך מראש. לשניהם, רבים אינם נערכים מראש או אינם נערכים באופן סביר מראש.
ההקבלה אינה מלאה: כמעט כולנו רוצים להגיע לגיל בו פורשים לגמלאות. אף לא אחד מקוראי הפוסט, רוצה להגיע למצב סיעודי. יציאה לגמלאות אינה בהכרח אירוע עצוב. לפורש יכולות להיות עוד שנים רבות טובות ומאושרות. בחלק מהמקרים הוא יכול לעבוד ולהגדיל את הכנסתו.
יש גם הקבלה באופן ההיערכות מראש. אם קראתם את הפוסט: מוקדם מדי לפרישה מוקדמת מהעבודה או פוסטים אחרים שלי בנושא פנסיה, הבנתם בוודאי שההכנסה בגיל פנסיה מורכבת מרבדים החל מהרובד של קצבת זיקנה של ביטוח לאומי וכלה ברובד של משאבים אישיים.
גם בהיערכות לאפשרות של מצב סיעודי יש רבדים.
רובד 1: ביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי מספק בעיקר שירותים ללא תשלום לאדם הנמצא במצב סיעודי. בעבר לא היה ניתן להמיר אותם בקצבה כספית. היום זה אפשרי בתנאים מסוימים. התשלום החודשי המכסימלי, אם עומדים בתנאים הנדרשים, גבוה במעט מ-3,500 ש"ח.
רובד 2: שב"ן של קופות החולים
שב"ן הן ראשי תיבות של: שירותי בריאות נוספים. מדובר בשירותים מעבר לשירותי הבריאות, שקופות חולים מחוייבות לתת על פי חוק הבריאות הממלכתי. שב"ן כרוך בתשלום נוסף. את השב"ן אתם מכירים בשמות כמו: "כללית מושלם", "מכבי מגן זהב" "מאוחדת עדיף", "מאוחדת שיא", "לאומית כסף" ו"לאומית זהב".
אחד מהשירותים שקופות החולים מספקות במסגרת שב"ן הוא ביטוח סיעודי קיבוצי. מי שמעוניין בכך, משלם כל חודש סכום נוסף, המקנה לו ביטוח כזה.
מי ששילם והגיע למצב סיעודי, זכאי לתשלום חודשי. במרבית קופות החולים, גובה התשלום הוא כמה אלפי שקלים לחודש למשך חמש שנים. יש הבדלים בין הכיסויים הביטוחיים של מצב סיעודי בתכניות שב"ן שונות.
המגבלות של רובד זה הן, שאינו מכסה הוצאות מלאות של אשפוז במוסד סיעודי ומשך הזמן המבוטח מוגבל.
רובד 3: ביטוח בריאות פרטי בחברת ביטוח
רובד זה שונה מהרובד הקודם בכך שהצבירה היא אישית. אינכם מקבלים סכום קבוע וזהה לכל מבוטח.
יש דימיון בין רובד זה לבין חיסכון פנסיוני:
1. בשניהם יש קשר בין גובה הכספים שמפרישים לבין מה שמקבלים.
2. בשניהם יש מסלולים של צבירה שבה יש משמעות למשך הזמן בו חסכתם. כפי שבקרנות הפנסיה הוותיקות ובפנסיה תקציבית, צוברים אחוזים מהשכר, גם בחלק מתוכניות הביטוח הסיעודי אפשר לצבור אחוזים מהערך הכספי אליו תגיעו אם תתמידו בחיסכון.
3. בשניהם אפשר להפסיק את החיסכון ועדיין לקבל כסף אם הגיעכם לגיל הפנסיה או חו"ח אם הגיעכם למצב סיעודי.
בפנסיה זה נקרא, בחלק מהמקרים, הקפאת זכויות. בביטוח סיעודי ערכי הסילוק שצברתם יעמדו לזכותכם, אם וכאשר תהיו במצב סיעודי.
4. בשניהם אם תשלמו את אותו סכום בגיל צעיר תצברו יותר כסף מאשר אם תשלמו אותו בגיל מבוגר יותר.
קיבלתם כאן טיפ: עדיף להתחיל בביטוח סיעודי בגיל צעיר ולהפסיק אותו מאשר להתחיל אותו בגיל מבוגר.
רובד 4: נכסים פיננסיים שצברתם
זהו רובד אישי לגמרי, שאינו מיועד בהכרח לביטוח סיעודי.
היתרון וההחיסרון שלו הוא, שאינו מיועד דווקא למצב סיעודי.
היתרון הוא שאינכם מפסידים את הכסף, אם למזלכם הרב, לא תגיעו למצב סיעודי.
החיסרון: אין לכם התחייבות לקבלת תשלום קבוע במשך מספר שנים. האחריות לניהול הכסף היא עליכם.
ברובד זה עשויים להיות חסכונות כספיים שונים המושקעים בשוק ההון ונכסים המניבים הכנסות פסיביות.
הנכס שלפעמים לא מנצלים אותו ברובד הרביעי
בלא מעט מקרים, כשאדם בגיל מבוגר עובר, מרצונו הטוב לדיור מוגן או עובר בעל כרחו למוסד סיעודי, נשארת דירה.
למכור אותה זה לא תמיד רעיון מוצלח. כשזה לא רעיון מוצלח, יש גם אפשרות לקבל משכנתה הפוכה.
משכנתה הפוכה, כשמה כן היא, היא ההפך ממשכנתה רגילה.
לוקחים משכנתה רגילה כשרוכשים דירה ואין מספיק כסף לממן את הרכישה. את המשכנתה מחזירים בתשלומים.
לוקחים משכנתה הפוכה, כשיש לכם דירה ואתם רוצים לקבל כסף מהבנק.
המשותף לשני סוגי המשכנתאות הוא שיש לכם שותף בבעלות על הדירה: הבנק. בשני הסוגים הבנק גובה מכם עמלות.
כאשר תסיימו לשלם את המשכנתה הרגילה, הבנק מפסיק להיות שותף שלכם בבעלות על הדירה.
סיום משכנתה הפוכה קורה בעיקר בשני מצבים:
1. הלכתם לעולמכם
ברור שאינכם צריכים יותר כסף להוצאות שוטפות. עכשיו הגיע הזמן להתחשבן: או שמוכרים את הדירה והבנק מקבל את חלקו או שהיורשים מחזירים את הכסף לבנק ומקבלים את הדירה.
זהו המצב השכיח יותר.
2. הבנק נתן לכם כספים בשווי של הדירה. זה הזמן בו הדירה במלואה עוברת לבעלות הבנק.
זהו המצב השכיח פחות.
הבעיה עם לקיחת משכנתה הפוכה במצב סיעודי היא שבמקרים רבים מי שנמצא במצב כזה, אינו מקבל החלטות. את ההחלטות מקבלים בני משפחה.
לפעמים הם חושבים צעד אחד קדימה: על הירושה שיקבלו.
לפעמים הם מעדיפים לא לשלם את הריבית הגבוהה שגובה הבנק ולא לשתף אותו בנכס.
הבעיה בהחלטה כזו היא שלא תמיד ניתן לחזות את אורך חייו של אדם במצב סיעודי. אם זה מתארך, ייתכן שללא משכנתה הפוכה, הנכסים הכספיים הקיימים לא יספיקו לכלכל את האדם הסיעודי.
העסקת מטפל זר לאדם סיעודי היא הוצאה גבוהה למדי
השבמחק