 |
| נהגת מונית ישראלית מקור התמונה: ויקיפדיה |
זהו הפוסט השלישי בסדרת הפוסטים המסווגת עצמאים. קדמו לו: מבוא לטיפולוגיה של עצמאים וטיפולוגיה של עצמאים: העצמכיר.
העצמאי הקלאסי הוא אדם העובד בדרך כלל לבד בעסק שלו. הוא יכול להיות בעל קיוסק או בעל מכולת, סנדלר, אינסטלטור, שיפוצניק, חקלאי, טכנאי מדיחי כלים, נגר ועוד לא מעט מקצועות שתעלו על דעתכם.
בדרך כלל עצמאי מסוג זה עובד לבד. לפעמים יש לו שיתופי פעולה נקודתיים עם עמיתים או עם בעלי מקצועות משלימים.
עצמאים כאלה מועדים להיתקל בכל הבעיות שהזכרתי בפוסט: "מבוא לטיפולוגיה של עצמאים".
בפוסט זה אתמקד בכמה נושאים שעלוליים להיות נקודות תורפה חריפות שלהם.
חיסכון לא מספיק לפנסיה
זו אולי הבעיה הקשה ביותר של עצמאים מסוג זה. לא קל להם להפריש סכומים קבועים לפנסיה בגלל אי-יציבות ההכנסות.
בטוח שבחודשים רעים הם אינם מפקידים לחיסכון הפנסיוני.
לגמרי לא בטוח שבחודשים טובים הם זוכרים או רוצים להפקיד לחיסכון לפנסיה.
גם כשהם מפקידים כנראה שהם לא יודעים לערוך תחשיב נכון של הסכום הנדרש לחיסכון פנסיוני ומוטים כלפי מטה.
כשל העתיד פועל עליהם בדיוק כפי שהוא פועל על קבלת החלטות של אחרים: חושבים יותר על ההווה ופחות על העתיד.
לא פעם זה נגמר בכך שבחודש דצמבר רואה החשבון שלהם או יועץ המס שלהם, אומר להם מהו הסכום המקסימלי להפקדה שמזכה אותם בהטבות מס. הם מפקידים בדיוק את הסכום הזה לפנסיה.
זהו כמובן סכום קטן בהרבה מהסכום שהם צריכים להפקיד על מנת שתהיה להם פנסיה סבירה. אל תאשימו את רואה החשבון או יועץ המס הוא לא יועץ פנסיוני ולא אמר דבר וחצי דבר על המידה בה ההפקדה מתאימה לצרכים הפנסיוניים שלהם.
זה אולי ישתנה בקרוב, אם יתממש חוק חובה של הפקדות עצמאים לפנסיה. לחלק מהם זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי.
אין "חומות סיניות" בין העסק לניהול כלכלת המשפחה
ערבוב בין הוצאות והכנסות העסק לבין הוצאות המשפחה הוא מתכון להתנהלות כלכלית לא מוצלחת של המשפחה וגם של העסק. בלוג זה עוסק במשפחה ולא בעסק.
כאשר מדובר בעצמאי קלאסי, יש יותר סיכוי שיהיה חשבון בנק אחד לעסק ולמשפחה, כלומר: ללא "חומות סיניות".
גם כשיש חשבונות בנקים נפרדים הפיתוי לערבב ביניהם יותר גדול. לוקחים קצת כסף שזקוקים לו לעסק בתקופה רעה ומתכוונים להחזיר אותו לחשבון המשפחה.
האוברדרפט גדל ולהחזיר את הכסף שוכחים או שפשוט אין כי התקופה הרעה נמשכת.
לכיסוי הוצאה גדולה בעסק, למשל: חקלאי שצריך לקנות טרקטור, אישתו, שעובדת כשכירה, לוקחת הלוואה ושוב ערבבנו בין הניהול הכלכלי של המשפחה ושל העסק.
זה יכול לעבוד גם בכיוון ההפוך: להוצאה כלכלית גדולה שהמשפחה לא נערכה אליה נכון מראש לוקחים כסף מחשבון העסק והעסק נכנס לקשיים.
שימו לב לכך שעצמאי מטיפוס אחר, המנהל עסק משותף עם עצמאים אחרים, פחות מועד לחוסר הפרדה בין ההתנהלות הכלכלית של העסק והמשפחה.
חיסכון לטווח קצר או בינוני
ליתר דיוק חוסר חיסכון או חיסכון לא מספיק לטווח קצר ובינוני. קצת דומה לסעיף הקודם של חיסכון פנסיוני: אי אפשר לחסוך באופן קבוע בגלל חוסר יציבות ההכנסות. כשאין מספיק הכנסות לא חוסכים. כשיש לא תמיד זוכרים לחסוך.
כשיש הוצאה בלתי צפויה, בבית או בעסק, אין ממה לשלם אותה.
תכנון הוצאות עתידיות
יש גם הוצאות גדולות יחסיות שהן צפויות, למשל: בר מצווה לילד או צורך של נהג מונית להחליף את המונית במונית חדשה.
גם במתכונת העבודה של עצמאי מסוג זה, צריך לתכנן מראש וליערך בהתאם, אבל זה הרבה יותר קשה.
כשמשהו קשה, יש כאלה שדוחים אותו או נמנעים ממנו ומקווים ש"יהיה בסדר". זהו שלא.
אם לא נערכים מראש, זה יכול להסתיים לא טוב.
עצמאים כאלה מועדים להיתקל בכל הבעיות שהזכרתי בפוסט: "מבוא לטיפולוגיה של עצמאים".
בפוסט זה אתמקד בכמה נושאים שעלוליים להיות נקודות תורפה חריפות שלהם.
חיסכון לא מספיק לפנסיה
זו אולי הבעיה הקשה ביותר של עצמאים מסוג זה. לא קל להם להפריש סכומים קבועים לפנסיה בגלל אי-יציבות ההכנסות.
בטוח שבחודשים רעים הם אינם מפקידים לחיסכון הפנסיוני.
לגמרי לא בטוח שבחודשים טובים הם זוכרים או רוצים להפקיד לחיסכון לפנסיה.
גם כשהם מפקידים כנראה שהם לא יודעים לערוך תחשיב נכון של הסכום הנדרש לחיסכון פנסיוני ומוטים כלפי מטה.
כשל העתיד פועל עליהם בדיוק כפי שהוא פועל על קבלת החלטות של אחרים: חושבים יותר על ההווה ופחות על העתיד.
לא פעם זה נגמר בכך שבחודש דצמבר רואה החשבון שלהם או יועץ המס שלהם, אומר להם מהו הסכום המקסימלי להפקדה שמזכה אותם בהטבות מס. הם מפקידים בדיוק את הסכום הזה לפנסיה.
זהו כמובן סכום קטן בהרבה מהסכום שהם צריכים להפקיד על מנת שתהיה להם פנסיה סבירה. אל תאשימו את רואה החשבון או יועץ המס הוא לא יועץ פנסיוני ולא אמר דבר וחצי דבר על המידה בה ההפקדה מתאימה לצרכים הפנסיוניים שלהם.
זה אולי ישתנה בקרוב, אם יתממש חוק חובה של הפקדות עצמאים לפנסיה. לחלק מהם זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי.
אין "חומות סיניות" בין העסק לניהול כלכלת המשפחה
ערבוב בין הוצאות והכנסות העסק לבין הוצאות המשפחה הוא מתכון להתנהלות כלכלית לא מוצלחת של המשפחה וגם של העסק. בלוג זה עוסק במשפחה ולא בעסק.
כאשר מדובר בעצמאי קלאסי, יש יותר סיכוי שיהיה חשבון בנק אחד לעסק ולמשפחה, כלומר: ללא "חומות סיניות".
גם כשיש חשבונות בנקים נפרדים הפיתוי לערבב ביניהם יותר גדול. לוקחים קצת כסף שזקוקים לו לעסק בתקופה רעה ומתכוונים להחזיר אותו לחשבון המשפחה.
האוברדרפט גדל ולהחזיר את הכסף שוכחים או שפשוט אין כי התקופה הרעה נמשכת.
לכיסוי הוצאה גדולה בעסק, למשל: חקלאי שצריך לקנות טרקטור, אישתו, שעובדת כשכירה, לוקחת הלוואה ושוב ערבבנו בין הניהול הכלכלי של המשפחה ושל העסק.
זה יכול לעבוד גם בכיוון ההפוך: להוצאה כלכלית גדולה שהמשפחה לא נערכה אליה נכון מראש לוקחים כסף מחשבון העסק והעסק נכנס לקשיים.
שימו לב לכך שעצמאי מטיפוס אחר, המנהל עסק משותף עם עצמאים אחרים, פחות מועד לחוסר הפרדה בין ההתנהלות הכלכלית של העסק והמשפחה.
חיסכון לטווח קצר או בינוני
ליתר דיוק חוסר חיסכון או חיסכון לא מספיק לטווח קצר ובינוני. קצת דומה לסעיף הקודם של חיסכון פנסיוני: אי אפשר לחסוך באופן קבוע בגלל חוסר יציבות ההכנסות. כשאין מספיק הכנסות לא חוסכים. כשיש לא תמיד זוכרים לחסוך.
כשיש הוצאה בלתי צפויה, בבית או בעסק, אין ממה לשלם אותה.
תכנון הוצאות עתידיות
יש גם הוצאות גדולות יחסיות שהן צפויות, למשל: בר מצווה לילד או צורך של נהג מונית להחליף את המונית במונית חדשה.
גם במתכונת העבודה של עצמאי מסוג זה, צריך לתכנן מראש וליערך בהתאם, אבל זה הרבה יותר קשה.
כשמשהו קשה, יש כאלה שדוחים אותו או נמנעים ממנו ומקווים ש"יהיה בסדר". זהו שלא.
אם לא נערכים מראש, זה יכול להסתיים לא טוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה