יום שלישי, 30 באוגוסט 2016

פוסט אורח: פרישה מהעבודה -ריסטארט לחיים מאושרים

איני פועל בחלל ריק. יש אחרים העוסקים בתחומים קרובים או תחומים משיקים וכאלה העוסקים בתחום העיסוק שלי. זו הפעם השנייה שאני נותן את הבמה לאורחים ומקווה שיהיו פעמים נוספות. פוסטים כאלה מעשירים את הבלוג ונותנים זווית ראיה קצת אחרת משלי.

בפעם הראשונה זה היה הפוסט: פוסט אורח: דברים שלא ידעתם על קרן השתלמות.

לכותבת האורחת הפעם קוראים טלי קלדרון. טלי קלדרון היא בעלת תואר שני בפסיכולוגיה, מאמנת אישית מנוסה ועבדה עם אנשים שפרשו מהעבודה במסגרות אישיות וקבוצתיות.
טלי עוסקת בנושא של החיים אחרי פרישה מעבודה. אני עוסק בהיבטים הכלכליים ובתכנון הפיננסי לפרישה ואחריה. טלי עוסקת בהיבטים לא כלכליים. ברור שיש קשר בין הפן הכלכלי לפנים אחרים של החיים אחרי הפרישה.

המשך הפוסט נכתב כולו על ידי טלי.

הפוסט של טלי קלדרון

פרישה מהעבודה היא אחד השינויים המשמעותיים בחיים. אנשים נוטים להתכונן כלכלית לשינוי אך השינוי מקיף את כל תחומי החיים ולא רק את התחום הכלכלי. פרישה אינה רק פרישה מהעבודה - זו פרישה מהשגרה, מאורח החיים שהורגלנו אליו, לעיתים גם מזהותנו. השינוי הוא מלאכותי ופעמים רבות כפוי. מקובל לקשר פרישה מהעבודה לזקנה, מדברים עם הפורשים מהעבודה על צוואה ולמעשה על סופם הקרוב. ההתנהלות הזו מושרשת היטב בתרבות, בחוקים, בשגרה, וזאת למרות העובדה שתוחלת החיים עלתה וממשיכה לעלות, ורבים נאלצים לפרוש כאשר הם במיטבם.

להתכונן לפרישה משמעותו לתכנן היטב את החיים שאחרי בכל ההיבטים, כך שעם הפרישה מתחילים חיים חדשים. מתחילים מחדש, משהו אחר, עבודה, לימודים, תחביבים, טיולים, שנת חופש וכד'. להיזרק לחלל ללא תכנית עלול להיות משברי וקשה. גם לגבי מי שנמצא שם, כבר אחרי הפרישה ואינו מרוצה מהמצב ומתגעגע לימים אחרים, עדיין לא מאוחר מידי, תמיד אפשר לקום מהספה ולהתחיל מחדש.

בואו נתבונן תחילה בשינויים הרבים שמתחוללים בחיים עם הפרישה:
סדר היום הקבוע משתנה
יש הרבה יותר זמן פנוי
מבלים זמן רב יותר בבית
זמן רב יותר בזוגיות (לטוב ולרע)
המצב הכלכלי דורש חשיבה שונה
הפגישה היום יומית עם הקולגות ו/או הלקוחות בוטלה
מעכשיו מסתכלים עלינו ולעיתים אנחנו על עצמנו כגמלאים, כזקנים או מזדקנים
היעדרות תחושת הנחיצות שלנו, המקום שלנו בעבודה
יש הרגשת חופש
וזו רק חלק מהרשימה.

לפרישה לגמלאות יש השפעה עמוקה על כל תחומי החיים: 
המצב הנפשי: רבים אכן חווים את הפרישה כאחת התקופות הטובות בחייהם והם מאושרים יותר מכפי שהיו לפני הפרישה. יחד עם זאת, חלק אחר מהפורשים חווים משבר. המעבר מזהות של אדם עובד המועיל לחברה לחסר עבודה שמרגיש לעיתים מיותר עלול להיות קשה, להוביל לתחושת אי רלוונטיות, חוסר אונים ואף לדיכאון. 
הדרך בה נחוות את הפרישה נקבעת בראש וראשונה על ידי האישיות, אך ההבדל בין שתי הקבוצות האלה, המאושרים בפרישה והפחות מאושרים, תלוי במידה רבה בהיערכות לפרישה ובהתנהלות לאחריה.
הבריאות הפיזית – ככל שאנו מתבגרים בריאות טובה מפסיקה להיות מובנת מאליה, כשמפסיקים להיות עסוקים ופעילים ועם השנים הבריאות עלולה להתדרדר. מצד שני הנינוחות והשלווה שבאות עם הפרישה עשויות לתרום לבריאות טובה. הפניות בזמן ובתשומת הלב שמאפשרת לקחת אחריות רבה יותר על הבריאות. אם ננצל את הזמן והאנרגיה שהתפנתה כדי לעשות את הבדיקות שתמיד דחינו, לדאוג לתזונה טובה יותר ולפעילות גופנית, הבריאות כנראה לא רק שתפסיק להתדרדר, רוב הסיכויים שאף תשתפר ותרחיק אותנו ממצבי חולי.
יכולת שכלית - העבודה היא חדר הכושר של המוח. העבודה דורשת מאתנו להשתמש בכישורים השכליים שלנו: זיכרון, סדר וארגון, תקשורת בינאישית, יכולת ביטוי ועוד. כשמפסיקים לעבוד יש להמשיך לאמן את המוח בדרכים אחרות כדי לשמר ואפילו לפתח את היכולות. מומלץ לעסוק בפעילויות חדשות, ללמוד נושא או מיומנות חדשה, לפתח תחביב, לטייל ולהשתתף במפגשים חברתיים.

מערכות היחסים בבית מושפעות באופן ניכר מהפרישה ולא רק מהסיבה  שבן הזוג/ההורה שפרש מבלה זמן רב יותר בבית. 
בואו נצייר קריקטורה, הגבר פורש קודם, האישה משקימה לעבודה, קמה מוקדם לבשל לו ארוחת צהרים. הוא יושב כל היום מול הטלוויזיה, במקרה הטוב פוגש קצת חברים בקפה, היא חוזרת הביתה אחרי העבודה, בדרך עורכת קניות, מגיעה הביתה, מנקה את המטבח, מכינה ארוחת ערב. בסוף השבוע היא מנקה את הבית ומכבסת. 
אולי זו קריקטורה, אולי קצת מציאות אבל ללא ספק חל שינוי במערכות היחסים בבית. 

הזמן שמתפנה יכול להיות מוקדש לזמן איכות ולבילוי משותף, שמאפשר הנאה והתקרבות אך הקרבה הפיזית עלולה גם לעורר חיכוכים. מערכת היחסים בבית ראויה לתשומת לב ייחודית תוך הבנת השינוי, ובניית שגרה והתנהלות חדשים שישפרו את היחסים ויתאימו הן לפורש והן לשאר בני הבית. 

מערכות יחסים עם החברים – הפרישה מייצרת זמן ופניות רגשית. לרוב הצורך בחברים עולה ורק מחכים להצטרף לחבורה העליזה של שאר החברים שפרשו. לעומת זאת יש מי שחשים חסרי בטחון וחסרי תועלת לאחר הפרישה, ורצון להסתגר. קשרים חברתיים ותמיכה חברתית חשובים מאוד בתקופה זו במיוחד כשקיים קושי. אחת הדרכים להתמודד היא לשתף את החברים הקרובים ולחלוק חוויות כי יש סיכוי רב שכולם חווים את אותם דאגות וקשיים.
למצב הבריאותי, השכלי, הרגשי ולמערכות היחסים השפעה הדדית. הדדיות זו יוצרת "כדור שלג" שיכול להשפיע לחיוב או לשלילה על המצב הכללי ועל תחושת האושר. 

זה לא הגיל, זה לא המצב, הנסיבות אמנם השתנו אך השאירו חופש פעולה רב מאוד לעצב את חיינו כפי שנרצה. אפשר להגיע לתוצאות יוצאות דופן ולשפר את חיינו בכל התחומים. אין תחום שבו מאמץ והשקעה לא יביאו אותנו לשיפור משמעותי.

הפרישה יוצרת שינוי משמעותי מאוד בחיים ולשינוי, גם חיובי צריך להסתגל. כפורשים אנחנו למעשה צריכים להמציא את עצמנו מחדש ולא תמיד מתוך בחירה. הבחירה היא איך לעשות זאת. יש הרבה דברים שאפשר לעשות כדי לייצר תקופת פרישה חיובית. השאלה היא לפעמים היכן להתחיל, איך לצאת מההלם של אובדן השגרה ולהתחיל לפעול. איך לצאת מהרגלים שכבר נוצרו בחיים שאחרי הפרישה כאשר מתגעגעים לימים אחרים. 

כדי להתחיל את השינוי יש צורך ב 3 מרכיבים:

1. החלטה, שרוצים ונחושים לארגן את החיים וליצור משהו חדש.

2. אנרגיות לפעולה, היכולת ליצר אנרגיות וכוחות היא קריטית להצלחה. קשה לנוע ללא אנרגיות. אפשר להעלות את רמת האנרגיה בהרבה דרכים - לצאת מהבית, לפגוש אנשים, ולעסוק בפעילויות שאוהבים.

3. תכנית כללית, מה ואיך רוצים לעשות אחרת, על מה מוותרים ומה הדברים החדשים שרוצים  לאמץ לחיים. 

עם החלטה, אנרגיה וכיווני פעולה כל שנותר הוא לעשות וליהנות מהתוצאות.
זה לא תמיד קל. ואפשר אם רוצים לפנות לייעוץ או אימון, קשה להאמין מה מספר פגישות יכולות לחולל בחיים.

ולסיום, בדיוק עכשיו ראיתי מאמר בדה מרקר על העלאת גיל הפרישה לנשים, ובתוך המאמר גרף עם הכותרת: "תוחלת החיים עולה וכך גם מספר הקשישים".
ואני אומרת: "למי קראת קשיש?"
אם תוחלת החיים עולה אולי צריך לשנות את גיל הקשישות?
זקנה היא תחושה פנימית, פרישה מהעבודה אינה מתרחשת בעת הזקנה.

פרישה זו התחלה חדשה!!!

אשמח לשלוח לך במייל את המדריך המעשי שכתבתי ובו טיפים להתמודדות עם אתגרי הפרישה 
ויצירת תקופת חיים חדשה ומהנה. כדי לקבל את המדריך לחצו כאן





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

בחירה בין אפשרויות: בחירה אינטואיטיבית או בחירה רציונלית?

  פוסט זה כמו רבים מקודמיו מתייחס לספרו של דניאל כהנמן " לחשוב מהר לחשוב לאט ".  בשונה ממרבית הפוסטים הקודמים על תכנים שקראתי בספ...