בפוסט "לי זה לא יקרה": כיצד להיערך למוות בטרם עת, המלצתי להיערך כלכלית גם למקרה כזה. ההיערכות כוללת ניהול סיכונים והגדרת אופן העברת רכוש הנפטר. מומלץ להכין מראש צוואה חוקית ומומלץ להתייחס לחריגים כמו קרנות פנסיה, שבהן גובר מינוי המוטבים על הצוואה.
בחברה של היום חריגים קיימים לא רק בנכסים שלגביהם הצוואה אינה עדיפות ראשונה.
אני מתכוון למבנה לא סטונדרטי של משפחה, שאקרא לו בפוסט זה "משפחה חדשה". בעולם המודרני יש אנשים הפותחים פרק ב' באמצעות נישואים שניים או שלישיים ויש החיים עם ידועה בציבור או ידוע בציבור.
מבנה משפחתי חריג עשוי להיות בני זוג החיים כל אחד בדירתו שלו או הורות משותפת של כאלה שאינם בני זוג.
בכל מבנה משפחתי חריג מומלץ לבדוק מראש מה המשמעויות הכלכליות במקרה של פטירה, כלומר: למי יועבר מה מהרכוש שהותיר הנפטר ובאילו תנאים?
כך למשל, במקרה של ידועים בציבור, כדאי לבחון האם גם החוק מגדיר אותם כידועים בציבור או שהם ידועים בציבור רק לפי תפיסתם ו/או תפיסת סביבתם החברתית?
אני רחוק מלהיות מומחה בסוגיות אלה משתי סיבות:
1. אני יועץ לכלכלת המשפחה ולא עורך דין.
2. טרם היו לי לקוחות שהסוגיה הזו הייתה סוגיה מרכזית בייעוץ ביחס להתנהלות כלכלית ותכנון פיננסי.
בכל זאת נתקלתי במשהו שהפתיע אותי וייתכן שיפתיע גם אחרים.
על פי מה שקראתי באתר של ארגון משפחה חדשה, בראשותה של עו"ד אירית רוזנבלום, אם ידוע/עה בציבור נפטר/ת זכות הירושה של בן/בת זוגו מוחלטת ואינה תלויה בכוונת הנפטר.
המשמעות היא שגם אם היה הסכם ממון בין הידועים בציבור לפיו לא יירש/תירש הידוע/הידועה בציבור את הנפטר, הידוע/ה בציבור יקבל/תקבל נכסים פיננסיים של הנפטר.
הדרך היחידה להימנע מכך היא באמצעות צוואה. כפי שידוע לכם מהפוסט הקודם, יש לא מעט סיבות לכתוב צוואה. לידועים בציבור עשויה להיות סיבה נוספת המוזכרת לעיל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה