לאחר הפרישה: דיור מוגן?

ציור ילדים אופייני של בית מגורים
מקור התמונה: ויקיפדיה

לפני הפרישה לגמלאות יש צורך בתכנון פיננסי: לטווח קצר או בינוני ולטווח ארוך. אחת הדילמות בטווח הארוך היא: האם לעבור לגור בדיור מוגן או להמשיך לגור בדירה פרטית?

הדילמה הזו היא צרה, אבל צרה של עשירים. ספק אם מי שאינו עשיר  יכול להרשות לעצמו לגור בדיור מוגן. על פי כתבה בעיתון וואלה, העלות של דיור מוגן בתל-אביב היא בין 1.5 מיליון שקל ל-4 מיליון שקל. לזה יש להוסיף דמי אחזקה חודשיים של 5,000 שקל עד 15,000 שקל.

למי שיש את המשאבים הכספיים הנדרשים, ההחלטה האם לעבור לגור בדיור מוגן היא אישית. אציג כאן נימוקים בעד ונגד.

בעד דיור מוגן

1. כשהבריאות כבר לא כל כך טובה ומתקשים בתפקוד יומיומי יותר קל בדיור מוגן. 
כך למשל, אפשר לקבל ארוחות בתשלום. הצוות דואג לתיקונים. יש עוזרת בית וכיו"ב.

2.טיפול באירוע בריאותי
אפשר לצלצל למישהו מהצוות הנמצא במקום ולהזעיק עזרה מידית. הצוות עשוי לגלות אירוע בריאותי חריג כשאדם לא מגיע לפעילות. בדרך כלל יש גם חדר טיפולים ואחות ורופא המגיע במועדים מסוימים לדיור המוגן.
בכל בוקר מצלצלים אנשי הצוות לכל דייר על מנת לודא שהוא בסדר. במקרים חריגים בהם אין מענה, נשלח מישהו מהצוות לחדר על מנת לוודא שלא קרה משהו לדייר.

3. ללא פחד
לפני יותר מ-30 שנה הייתי סטודנט בקורס לתואר שני בפסיכולוגיה. באחד הקורסים התבקש כל זוג תלמידים לאסוף במשך סמסטר שלם חלומות של קשישים במועדוני יום לקשישים.
כמעט כל קשישה או קשיש דיבר על חלומות חוזרים בהם מישהו פורץ לביתו ושודד אותו ועל הפחד שלו במהלך החלום. 
אין ספק שהחלום החוזר מבטא גם פחדים במציאות.
בדיור מוגן אין בסיס לפחד הזה, משום שיש בקרת כניסה לבניין, יש צוות עובדים והקשישה או הקשיש אינם לבד בבית.

4. חס וחלילה מצב סיעודי או מצב של תשישות
צריך להביא בחשבון שבגילים מבוגרים במיוחד מתרחשת הרעה משמעותית במצב הבריאות אצל אחוז לא קטן מהאוכלוסיה.
בחלק מבתי הדיור המוגן יש מחלקות סיעודיות. באופן טבעי, קל יותר לעבור למחלקה כזו כשכבר גרים בדיור מוגן. 
אגב, בחלק מהמקרים מדובר רק בהרעה זמנית במצב הבריאות. 
בחלק מהמקרים יש גם יתרון כלכלי במעבר למחלקה סיעודית באותו דיור מוגן בהשוואה לאדם סיעודי המגיע מחוץ לאותו בית דיור מוגן.

5. להיות עם אנשים כמוכם
בשונה מהבדידות אותו חווים לפעמים בבית הפרטי, בדיור המוגן פוגשים דיירים אחרים במצב דומה ואפשר להתידד איתם.

6. פעילויות וחוגים
בבתי דיור מוגן יש חוגים, הרצאות, סרטים, הצגות, קוצרטים, מפגשי ערב חג, פעולות ספורט ועוד.
חלק מהפעולות האלה כרוכות בתשלום נוסף.


נגד דיור מוגן

1. העלות יקרה
נכסים פיננסיים עלולים להתכלות גם אצל מי שמצבו הפיננסי טוב.
זו שאלה מורכבת של הוצאות לעומת הכנסות ואופן התנהלות.

2. יש גם כאלה שאינם כמו הדייר: מצבם הבריאותי גרוע יותר
כשפוגשים אנשים הנעזרים במכשירים או מתקנים רפואיים לצורך פעולות פשוטות, חושבים שאולי יגיעו לאותו מצב בעוד מספר שנים.
אם צופים גם בסיעודיים או בתשושים, זה אפילו מדכא יותר.

3. לא כולם מעוניינים באינטראקציות חברתיות עם אנשים בגילם
יש כאלה שמעונינים בשקט או בפרטיות או בפעילויות ביחד עם אנשים צעירים יותר.

4. שינוי מקום מגורים לא קל. במיוחד לאנשים מבוגרים
לפעמים מתרחקים בכורך האילוצים לדיור מוגן שאינו בסמוך לסביבת המגורים הקודמת והמוכרת.
הדירה בדיור מוגן קטנה יותר. לא תמיד קל לארח בה ילדים ונכדים. לא תמיד אפשר להעביר אליה חפצים בעלי ערך רגשי שצוברים במשך השנים. 

5. "אוכלים" את הירושה לילדים ולנכדים
משמעותו של מעבר לדיור מוגן היא כמעט תמיד ירושה קטנה יותר לדורות הבאים. 
בחלק מהמקרים זה עלול ליצור סכסוכים במשפחה.

המשמעות הכספית
משמעות כל הדברים שצוינו לעיל היא שחובה לתכנן את ההיערכות הפיננסית לפני מעבר לדיור מוגן. 
להלן מספר שאלות מרכזיות שצריכות להישאל:

1. באיזה עלות כוללת של בית דיור מוגן אפשר לעמוד (עם רווח ביטחון כמובן)?
כמו בקניית דירה, צריך להביא הוצאות נוספות והוצאות לא צפויות. כמו בלקיחת משכנתה, צריך להביא בחשבון מצבים שבהם הפנסיה והקצבאות יישחקו בהדרגה.

2. באיזה גובה תשלום חודשי אפשר לעמוד בלי לכלות חסכונות בקצב מהיר מדי?

3. באיזה מסלול תשלום לבחור?
אותו בית דיור מוגן עשוי להציע מספר מסלולי תשלום אפשריים. הפרמטרים העיקריים המבחינים ביניהם:

א. גובה התשלום לכניסה לדיור המוגן

ב. העלות החודשית המתווספת לתשלום הראשון

ג. גובה ההחזר מתשלום הכניסה.
בדרך כלל ההחזר קטן ככל שהדייר גר זמן רב יותר בבית הדיור המוגן. בחלק מהמקרים לאחר תקופה מסוימת אין בכלל החזר.

המועמד למגורים צריך לבחור בין מסלולים בהם גובה התשלום לכניסה נמוך יותר וההוצאה החודשית גבוהה יותר לבין מסלולים בהם התשלום ההתחלתי גבוה יותר וההוצאה החודשית נמוכה יותר. 


פרמטרים המשפיעים על בחירת תכנית התשלום

1. מהיכן יילקח הכסף לתשלום הכניסה?
האם מחסכונות ומנכסים פיננסיים או האם נזקקים להלוואה להשלמת הסכום הנדרש במסלול מסוים?


2. מקורות המימון לאחזקה השוטפת
למשל: פנסיה, קצבאות, הכנסה חודשית מהשקעות פיננסיות, שכר השכרת דירת המגורים אותה עוזב העובר לדיור מוגן.

3. תוחלת החיים של הדייר
 זהו פרמטר חשוב, שלי כיועץ לכלכלת המשפחה או לתכנון פיננסי אין תשובה סבירה לגביו, כשפונים אלי לעזור בבחירת תכנית התשלומים.
תוחלת החיים באוכלוסיה ידועה. תוחלת החיים של מי שכבר הגיע לגיל בו הוא עובר לדיור מוגן הרבה יותר גבוהה.

תוחלת החיים של אדם מסוים תלויה במכלול של גורמים אישיים, שלי אין כלים לדעת אותם ולהעריך אותם באופן סביר.
אחד הגורמים האלה הוא מצב בריאות נוכחי והיסטורית בריאות משפחתית.
אני מציף גורמים כאלה ומציע לפונה לנסות להעריך אותם, ללא צורך בחשיפת מצבו הבריאותי וההיסטוריה הבריאותית המשפחתית. 
אחת הדרכים לבצע הערכה קצת יותר  מושכלת היא התיעצות עם רופא המשפחה.

4. האם יש קרובי משפחה שלהם הוא מעונין להוריש כסף?
תכנית מתאימה לאדם ערירי עשויה להתעלם מההיבט של החזר כספי במקרה של פטירה.
מי שיש לו ילדים ונכדים שלהם הוא מעונין להוריש כספים, עשוי לייחס משקל גבוה יותר לנושא ההחזר הכספי.

משכנתה הפוכה
משכנתה הפוכה היא אמצעי מימון אפשרי למי שיש לו דירה. בנקים מוכנים לתת הלוואה מסוג זה בסכום כספי גבוה.
בשונה ממשכנתה רגילה, הבנק לא זקוק לערבים ולהוכחת יכולת החזר. הדירה היא התחליף להם. 
מקבל ההלוואה אינו משלם תשלומים חודשיים להחזרתה.

כאשר האדם הולך לעולמו או מוכר את הדירה מקבל הבנק את חלקו בדירה בהתאם לגובה התשלום ששילם לאותו אדם.
ככל שעובר יותר עד למכירת הדירה או פטירת נוטל המשכנתה הפוכה, זמן גדל חלקו של הבנק בנכס בגלל הריבית שגובה הבנק.
החיסרון הוא הריבית הגבוהה שלוקח הבנק. 

השורה התחתונה
ההחלטה האם לעבור לדיור מוגן או לא? והתכנון הפיננסי שמתלווה אליה שונים מאדם לאדם.
על מנת לקבל החלטה מושכלת צריך לדעת לתכנן לבד או להיעזר בשירותיו של מומחה לתכנון פיננסי.